ערב פסח

י"ד בניסן.

בדיקת חמץ[עריכה]

אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר ( פסחים א', א'). לפני הבדיקה מברכים "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על ביעור חמץ", ולאחריו אומרים נוסח של ביטול חמץ. נוהגים להטמין עשרה פירורי חמץ לפני הבדיקה כדי שיהיה לברכה על מה לחול.

עוד על בדיקת חמץ ראה בערך בדיקת חמץ.

תענית בכורות[עריכה]

ערך מורחב - תענית בכורות

בערב פסח נוהגים הבכורות להתענות, זכר לנס שבמכת בכורות ניצלו בכורי ישראל. יש הנוהגים לשבור את הצום על ידי סעודת מצוה כגון סיום מסכת (מ"ב סי' תע ס"ק י; וראה תבנית:הידעת?/י"ד ניסן ה'תשע"ב).

איסור אכילת מצה[עריכה]

ערך מורחב - איסור אכילת מצה בערב פסח

בערב פסח אסור לאכול מצה, וכל האוכל מצה בערב פסח - לוקה (ירושלמי פסחים י, א). הטעם הפשוט לדבר הוא כדי שתהא המצה חביבה עליו בשעת מצות אכילתה (טור או"ח סימן תמד בשם רש"י).

ביעור חמץ[עריכה]

מחצות היום בערב פסח אסור החמץ באכילה ובהשהיה. מבערים את החמץ מהשעה הרביעית. נוהגים לבער את החמץ בשריפה, אם כי להלכה מותר לבער את החמץ בכל דרך שהיא^[1]: זורה לרוח, מטיל לים וכדומה.

ערב פסח שחל להיות בשבת[עריכה]

כשחל ערב פסח בשבת אין מבערים את החמץ בשריפה. סעודה שלישית אפשר לקיים או ע"י פירות וכדומה, או ע"י מצה עשירה, או שאוכלים בבוקר שתי סעודות, משום שאסור לאכול מצה או חמץ אחרי חצות היום (ראה עוד בערך סעודה שלישית). במקרים נדירים התירה הרבנות לאכול מצה בערב פסח, כמו בצבא, שאם לא יאכלו מצות יוכרחו לאכול חמץ.

קרבן פסח[עריכה]

כשהיה בית המקדש קיים היו מקריבים קרבן פסח ב"בין הערביים" בערב פסח, דהיינו משעה שנטתה השמש לערוב עד השקיעה. והיו שוחטים את הפסח אחרי קרבן תמיד של ערב.

ראה עוד בערך קרבן פסח.

בימינו נהגו לומר "סדר הקרבת קרבן פסח" בערב פסח אחרי הצהרים, ורבים בירושלים נוהגים לצורך כך ללכת לכותל המערבי.

הערות שוליים