זיהוי מקום המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
[[תמונה:Model_of_Second_Temple_made_by_Michael_Osnis_from_Kedumim_2.jpg|left|thumb|250px|מודל בית המקדש - מלאכת יד של מיכאל אוסניס מקדומים]] | [[תמונה:Model_of_Second_Temple_made_by_Michael_Osnis_from_Kedumim_2.jpg|left|thumb|250px|מודל בית המקדש - מלאכת יד של מיכאל אוסניס מקדומים]] | ||
[[תמונה:TheTemple.jpg|left|thumb|250px|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]] | [[תמונה:TheTemple.jpg|left|thumb|250px|'''הר הבית''' - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל]] | ||
[[תמונה:Temple_mount_Yonderboy.jpg|left|thumb|250px|'''הר הבית''' - 2007 - המקור:ויקישיתוף, התורם:Yonderboy ]] | [[תמונה:Temple_mount_Yonderboy.jpg|left|thumb|250px|'''הר הבית''' - 2007 - המקור:ויקישיתוף, התורם:Yonderboy ]] | ||
'''זיהוי מקום המקדש''' נדרש לשם קביעת המקום המדויק שבו עמד [[בית המקדש]]. המידע, הבדיקות והמחקרים לקביעת תחומו של בית המקדש בעבר חשובים לזמננו והן למועד בו יוקם בית המקדש השלישי. | [[תמונה:Haram-al-sharif-plan-1890.jpg|left|thumb|250px|תרשים הר הבית 1890]] | ||
'''זיהוי מקום המקדש''' נדרש לשם קביעת המקום המדויק שבו עמד [[בית המקדש]], שכן לעתיד לבוא יוקם בית המקדש במקום שהיה ממוקם בעבר. המידע, הבדיקות והמחקרים לקביעת תחומו של בית המקדש בעבר חשובים הן לזמננו (מנימוקים שיפורטו להלן) והן למועד בו יוקם [[בית המקדש השלישי]]. | |||
הגבלה לכניסה לתחום [[הר הבית]] קיימת גם בזמננו. טמא מת, וכולנו נחשבים כאלה, אינם יכולים להכנס לתחום שבו הייתה ה"עזרה" . ולכן, שומרי מצוות העולים להר-הבית נוהגים לבוא רק לתחום מוגבל של ההר. | הגבלה לכניסה לתחום [[הר הבית]] קיימת גם בזמננו. טמא מת, וכולנו נחשבים כאלה, אינם יכולים להכנס לתחום שבו הייתה ה"עזרה" . ולכן, שומרי מצוות העולים להר-הבית נוהגים לבוא רק לתחום מוגבל של ההר. | ||
==הר הבית== | ==הר הבית== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הר הבית]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[הר הבית]]}} | ||
'''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהודים]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[ | '''הר הבית''' הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ל[[יהודים]]. על ההר נבנו [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[שלמה המלך]] ו[[בית המקדש השני]] על ידי [[זרובבל בן שאלתיאל]] נינו של יהויכין מלך יהודה ו[[יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול]] אחיינו של עזרא הסופר. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי [[רומא|הרומאים]] ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], נכבש ההר על-ידי [[צבא הגנה לישראל]]. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעו על הרבנים. | ||
הר הבית נכבש על [[דוד המלך]] בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 ל[[הבריאה|בריאת העולם]]. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה | הר הבית נכבש על ידי [[דוד המלך]] בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 ל[[הבריאה|בריאת העולם]]. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב ב[[תשעה באב]] . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" {{מקור|[[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו'|כן}}. | ||
==תאור ההר== | ===תאור ההר=== | ||
שטחו של ההר נקבע בהתאם למסורת. וכך מתואר גודלו של ההר ב[[משנה]]:"הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רבו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מעוטו מן המערב. | שטחו של ההר נקבע בהתאם למסורת. וכך מתואר גודלו של ההר ב[[משנה]]:"הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רבו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מעוטו מן המערב. | ||
מקום שהיה רב מדתו, שם היה רב תשמישו" {{מקור|משנה:מידות ב' א'$משנה מידות ב', א'}} - דהיינו, מרובע, לא ריבוע, ובצידו הדרומי היה רחב יותר, הייתה זו הכניסה של הציבור להר הבית <ref>להלן השוואה למצב בהווה</ref>. | מקום שהיה רב מדתו, שם היה רב תשמישו" {{מקור|משנה:מידות ב' א'$משנה מידות ב', א'}} - דהיינו, מרובע, לא ריבוע, ובצידו הדרומי היה רחב יותר, הייתה זו הכניסה של הציבור להר הבית <ref>להלן השוואה למצב בהווה</ref>. | ||
ה'''כתלים''' מסביב להר לא היו שווים. הכותל למזרח, לכיוון [[הר הזיתים]] היה נמוך, כדי שה[[כוהן הגדול]] יוכל לצפות אל ההר בעת הכנת אפר [[פרה אדומה|הפרה האדומה]]. ןכך מובא במשנה :"כל הכתלים שהיו שם, היו | ה'''כתלים''' מסביב להר לא היו שווים. הכותל למזרח, לכיוון [[הר הזיתים]] היה נמוך, כדי שה[[כוהן הגדול]] יוכל לצפות אל ההר בעת הכנת אפר [[פרה אדומה|הפרה האדומה]]. ןכך מובא במשנה :"כל הכתלים שהיו שם, היו �בוהים, חוץ מכתל המזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה, ומתכון ורואה בפתחו של היכל בשעת הזית הדם." <ref>משנה ד'</ref> | ||
==דעת רבי אשתורי הפרחי== | ==דעת רבי אשתורי הפרחי== | ||
[[רבי אשתורי הפרחי]], מחבר ספר "כפתור ופרח". הוא היה בירושלים בשנת 1313 וניסה להעריך את התחום בו מותר ליהודים להכנס להר הבית. וכך הוא כתב "מכל מקום, צריכים אנו לדעת גדר וגבול מקום אסור והחיוב להכנס היום שם בבית הקדוש (בית המקדש)<ref> עמ' פ"ז | [[רבי אשתורי הפרחי]], מחבר ספר "כפתור ופרח". הוא היה בירושלים בשנת 1313 וניסה להעריך את התחום בו מותר ליהודים להכנס להר הבית. וכך הוא כתב "מכל מקום, צריכים אנו לדעת גדר וגבול מקום אסור והחיוב להכנס היום שם בבית הקדוש (בית המקדש)<ref> עמ' פ"ז לס�ר א', לונץ 1897</ref>. מכאן הוא עובר לתאור מקומו של "שער שושן" שהוא מזרחית ממקום המקדש. הוא כתב כי היום ניתן לראות היכן היה "שער שושן" וכך מובא בספרו: "מכל זה יראה כי מה שאנו רואים היום בזמננו זה מהכותלים הע�מדים האלה, שהם כותלים מחומת הר הבית. עד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית. ואם תחלק זה הכותל לשלושה חלקים, יהיה זה הפתח הראשון מצד קרן מזרחית דרומית" (פ"ב). הוא ממשיך בתאור:"ולצפון, הפתח הסגור אשר במזרח, שאמרנו עליו שהוא "שער שושן", כמטווחי קשת יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכיפות בחוץ ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם, וקורים להם ההמון "שערי הרחמים" " (צ"ג). לדעתו, אלא השערים המוזכרים במסכת סופרים (פ"ב) שבנה [[שלמה המלך]] אחד לחתנים ואחד לאבלים ומנודים ובשבת היו מתקבצים יושבי ירושלים ועולין להר הבית ויושבים בין שערים הללו כדי לגמול חסדים זה לזה, ושמה זה קורים להם שערי רחמים (צ"ד). הוא מסיים את דיונו שהיום "נוכל להתקרב לענין התפילה עד אותם הכתלים... וכבר בקש מהאל יתברך שלמה בתפילתו שתקובל תפילת המקום ההוא" (צ"ד).<br />יוסף רופא במאמרו '''מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית'''<ref> [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/itur-2.htm ניב המדרשה] תשל"ח-ל"ט</ref> סבור כי "כמטחווי-קשת" הוא מרחק שבין 150 מטר ל-200 מטר. הוא נעזר מאיזכור אחר של מונח זה ב[[חברון]], בהקשר לאתרים הידועים בימינו ושם הוא מדד ומצא כי המרחק היה <ref>בין "מקום (קבר) אבנר בן נר" ו"מערב מערת המכפלה"</ref> הוא כ- 90 מטרים. אם זאת במקרה של תאורו של הפרחי הוא מגיע למסקנה כי "כמטחווי-קשת" הוא לא פחות מ- 160 מטר. <br />לפי עדותו ר' אשתורי הפרחי, כי שער-שושן נמצא בשליש הדרומי של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית" דהיינו: בתוך 155 המטרים הדרומיים של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית (כי אורכה הכולל של חומה זו הוא 465 מטרים). מכאן מסיק רופא כי אמצעיתו של שער-שושן בנקודה המצויה במרחק 135 מטר מצפון לקרן הדרומית-המזרחית של חומת רחבת הר-הבית. נקודה זו בחומה המזרחית מצויה באותו מרחק עצמו, 135 מטר, מדרום למגרעת-הדומה הסמוכה לשער-הלוויות ("באב-אל-גנאיז" בערבית) ו- 180 מטר מדרום לאמצעיתם של שערי-הרחמים (באב-אל-רחמא", בערבית). מסקנתו היא כי "בית-המקדש" היה מדרום לכיפת הסלע. | ||
==דעת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי== | ==דעת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
[[הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי]] בספרו '''עיר הקודש והמקדש''' מהשנים תשכ"ט - תש"ל עוסק במצוות הקשורות בהר הבית בזמן הזה. בין השאר, הוא דן בחובת הקריעה החלה על הרואה את הר-הבית. אמנם החובה חלה על הרואה ערי יהודה , ירושלים ובית המקדש בחורבנם. הוא מציין כי בזמננו לא נהוג לבצע קריעה על ערי יהודה , בין השאר מהסיבה "שלא ידוע אם הן במקומם". לא כן לגבי [[ירושלים]] ומקום המקדש. | [[הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי]] בספרו '''עיר הקודש והמקדש''' מהשנים תשכ"ט - תש"ל עוסק במצוות הקשורות בהר הבית בזמן הזה. בין השאר, הוא דן בחובת הקריעה החלה על הרואה את הר-הבית. אמנם החובה חלה על הרואה ערי יהודה , ירושלים ובית המקדש בחורבנם. הוא מציין כי בזמננו לא נהוג לבצע קריעה על ערי יהודה , בין השאר מהסיבה "שלא ידוע אם הן במקומם". לא כן לגבי [[ירושלים]] ומקום המקדש. | ||
כאשר רואה את מקום המקדש, משתחווה כנגדו ואומר:"בית קדשינו | כאשר רואה את מקום המקדש, משתחווה כנגדו ואומר:"בית קדשינו ותפארתנו, אשר הללוך אבתינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה" ומוסיף מ[[צידוק הדין]]. וכל זה יש לאמר במעומד. | ||
לעניננו, אמנם החובה מוטלת רק על הרואה את מקום העזרה ולא מקום הר הבית "לדרום העזרה או לצפונה, בצפון נוסף תוך חומת הר הבית שך היום גם מבצר אנטוניה". לדעתו את '''רצפת העזרה''' אפשר לראות במזרח מ[[הר הזיתים]], מהגבעות מזרחית-צפונית לירושלים או ממערב מאחד הגגים בעיר העתיקה. הוא מדגיש כי הרואה את "כיפת הסלע" שך המסגד "אין זו ראית המקדש".(עמ' ס"ט). הוא מסתמל על דברי ה[[תלמוד]] "כיוון שהגיע לצופים קורע". יש סברה כי "צופים" הכוונה לאזור הכפר הערבי שועפת ולא להר הצופים. | |||
== הרב שלמה גורן == | |||
[[הרב שלמה גורן]] הקדיש לנושא תשומת לב רבה ופירסם מחקר רב היקף בנושא לאחר שערך בשיתוף עם [[צה"ל]] מדידות מדוייקות של שטח הר הבית. | |||
==השיטות לזיהוי מקום המקדש== | ==השיטות לזיהוי מקום המקדש== | ||
הבסיס לדיון בשיטות לזיהוי מקום המקדש הוא | הבסיס לדיון בשיטות לזיהוי מקום המקדש הוא במדידות המדעיות שבוצעו בסוף המאה ה-19 בהר הבית. לפי התחום שנראה בשטח הסתבר כי מדובר בטרפז מלבני שמידותיו 500 מטר על 300 מטר, שהם 1,500 דונם. תחום זה שונה מהתאורים בספרות שעמדו לרשותנו. | ||
לפי ה[[משנה]] : 500 אמה על 500 אמה:"הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון מיעוטו מן המערב מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו" {{מקור|משנה:מידות ב' א'$משנה מידות ב', א'}} - דהיינו, כמעט ריבוע, כ-250 מטר על 250 מטר - סך הכל 60 דונם. לפי יוסף בן מתתיהו שהיה בן ירושלים וממשפחת [[כוהן|כהנים]]:" ריס על ריס " - 190 מטר על 190 מטר - 36 דונם <ref>קדמוניות ט', י"א, ז', ה'</ref>. בכל מקרה נקבל שטח של ריבוע בקרוב שהוא שליש מהשטח המוכר לנו בהווה <ref>טוביה שגיב</ref>. | לפי ה[[משנה]] : 500 אמה על 500 אמה:"הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון מיעוטו מן המערב מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו" {{מקור|משנה:מידות ב' א'$משנה מידות ב', א'}} - דהיינו, כמעט ריבוע, כ-250 מטר על 250 מטר - סך הכל 60 דונם. לפי יוסף בן מתתיהו שהיה בן ירושלים וממשפחת [[כוהן|כהנים]]:" ריס על ריס " - 190 מטר על 190 מטר - 36 דונם <ref>קדמוניות ט', י"א, ז', ה'</ref>. בכל מקרה נקבל שטח של ריבוע בקרוב שהוא שליש מהשטח המוכר לנו בהווה <ref>טוביה שגיב</ref>. | ||
טוביה שגיב מסכם את השיטות הקיימות: | טוביה שגיב מסכם את השיטות הקיימות: | ||
# '''המרכזית''' - ה[[מזבח]] היה על | # '''המרכזית''' - ה[[מזבח]] היה על הסלע. | ||
# '''התיכונה''' - | # '''התיכונה''' - [[קודש הקדשים]] היה בתוך כיפת הסלע. | ||
# '''הצפונית''' - במקום שהיום "כיפת הרוחות" - שיטתו של פרופ' אשר ז' קאופמן. לפיה, רק במיקום זה יכל | # '''הצפונית''' - במקום שהיום "כיפת הרוחות" - שיטתו של פרופ' אשר ז' קאופמן. לפיה, רק במיקום זה יכל הכהן הגדול ששרף את פרה האדומה על הר-הזיתים לראות את ההיכל, כפי שנדרש. | ||
# '''הדרומית''' - דרומית | # '''הדרומית''' - דרומית מכיפת הסלע, אשר הוצגה לעיל. | ||
## רק לגובה זה, בו | לטענת שגיב לשיטה הדרומית ישנם שני יתרונות שאין לאחרות: | ||
## יוסף בן מתתיהו כתב | ## רק לגובה זה, בו אמור להיות בית המקדש, הגיעו אמות המים לירושלים. בבית המקדש היה צורך במים רבים ולכן מתקבל על הדעת שאמת המים הגיע לתחומו. | ||
## יוסף בן מתתיהו כתב שאגריפס המלך לא יכל לראות את המתרחש בבית המקדש. <ref>קדמוניות היהודים, כ' ח' י"א</ref> - מצב כזה היה יכול להתקיים רק לפי השיטה הדרומית | |||
אמנם לשיטה הדרומית ישנם גם כמה חסרונות משמעותיים: | |||
שיטה זו אינה תואמת את הנאמר במשנה במידות (ב, א) שמקום המקדש היה בחלק הצפון מערבי של הר הבית, דבר שלא ייתכן לשיטה המציבה את קדש הקדשים סמוך למסגד אל אקצא. | |||
לשיטה זו בית המקדש לא היה בנוי בפסגת הר המוריה אלא על צלעו הדרומית, דבר שלא היה מקובל בעבר, וגם לא מסתבר מבחינות רבות. | |||
שיטה זו גורסת שמתחם הר הבית כפי שהוא כיום, כמו גם מתחם מערת המכפלה, הם מבנים רומיים שנבנו בתקופת אדריינוס, ואין להם קשר לבית המקדש או למערת המכפלה המוזכרת בתורה, דבר הנוגד את מסורת ישראל ואת הסכמת החוקרים שאלו מבנים שבנה הורדוס לשם שימור וטיפוח המקומות הקדושים ליהדות. | |||
השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא השיטה התיכונה, דהיינו: ש"קודש הקדשים" היה במקום בו נמצאת כיפת הסלע - | |||
אבל לא יתכן שחצר הר הבית המערבית הגיעה עד כיפת הסלע כי הר הבית היה מיעוטו מן המערב, כדקיימא לן. (מידות,ב,א) | |||
[[תמונה: | שיטה נוספת הינה שיטתו של גל ערמון - פני המקדש לצפון מזרח. תאוריה זו הוצעה לראשונה ע"י גל ערמון ב-2021 כאשר פרסם מאמר בנושא {{הערה|ערמון גל, [https://www.armonhasofer.co.il/12629-2 פני המקדש לצפון מזרח], מעלין בקודש גיליון מ"ב, אדר תשפ"א}}. שיטתו מבוססת על מיקום קודש הקודשים על אבן השתיה כמסורת המקובלת. עם זאת, לשיטת ערמון פני המקדש היו מכוונים לצפון מזרח (אזימוט 62) ולא למזרח המוחלט (אזימוט 90). לדבריו, בורות המים 2 ו-34 נמצאים בדיוק בלשכת המצורעין בה היה מקווה. כמו כן, פסגתו הצפונית של הר הזיתים הנקראת כרם א-ציד זוהתה ע"י פרופ' מנשה הראל כהר המשחה כיוון שממנה ניתן לראות את התחנה הבאה של הדלקת המשואות (בראש חודש) הסטרבא. בנוסף, לדברי ערמון מתחת לשער הרחמים נמצא שער המזרח (הנקרא שער שושן) אשר היה מכוון בדיוק מול קודש הקודשים כאשר הוא מתבסס על הזיהוי כי בתחתית שער הרחמים אותר ראש קשת קדום. | ||
[[תמונה:בורות 2 ו 34 עם המקדש לשיטת ערמון.png|שמאל|ממוזער|250px|בורות 2 ו 34 עם המקדש לשיטת ערמון - פני המקדש לצפון מזרח]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| שורה 65: | שורה 73: | ||
*[[הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי]], '''עיר הקודש והמקדש''', תשכ"ט - תש"ל [http://www.seforimonline.org/seforim4.html בית הספרים הלאומי] | *[[הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי]], '''עיר הקודש והמקדש''', תשכ"ט - תש"ל [http://www.seforimonline.org/seforim4.html בית הספרים הלאומי] | ||
* טוביה שגיב (שקרקה), '''מקום המקדש בהר הבית''', תחומין י"ד, צמת תשי"ד | * טוביה שגיב (שקרקה), '''מקום המקדש בהר הבית''', תחומין י"ד, צמת תשי"ד | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/42000 זיהוי מקום המקדש] הרב אלישע וולפסון | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה אחרונה מ־15:16, 28 ביוני 2021
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
זיהוי מקום המקדש נדרש לשם קביעת המקום המדויק שבו עמד בית המקדש, שכן לעתיד לבוא יוקם בית המקדש במקום שהיה ממוקם בעבר. המידע, הבדיקות והמחקרים לקביעת תחומו של בית המקדש בעבר חשובים הן לזמננו (מנימוקים שיפורטו להלן) והן למועד בו יוקם בית המקדש השלישי.
הגבלה לכניסה לתחום הר הבית קיימת גם בזמננו. טמא מת, וכולנו נחשבים כאלה, אינם יכולים להכנס לתחום שבו הייתה ה"עזרה" . ולכן, שומרי מצוות העולים להר-הבית נוהגים לבוא רק לתחום מוגבל של ההר.
הר הבית[עריכה]
- ערך מורחב - הר הבית
הר הבית הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים. על ההר נבנו בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך ובית המקדש השני על ידי זרובבל בן שאלתיאל נינו של יהויכין מלך יהודה ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול אחיינו של עזרא הסופר. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי הרומאים ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, נכבש ההר על-ידי צבא הגנה לישראל. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעו על הרבנים.
הר הבית נכבש על ידי דוד המלך בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 לבריאת העולם. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב בתשעה באב . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" ([[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו').
תאור ההר[עריכה]
שטחו של ההר נקבע בהתאם למסורת. וכך מתואר גודלו של ההר במשנה:"הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רבו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מעוטו מן המערב. מקום שהיה רב מדתו, שם היה רב תשמישו" משנה מידות ב', א' - דהיינו, מרובע, לא ריבוע, ובצידו הדרומי היה רחב יותר, הייתה זו הכניסה של הציבור להר הבית [1].
הכתלים מסביב להר לא היו שווים. הכותל למזרח, לכיוון הר הזיתים היה נמוך, כדי שהכוהן הגדול יוכל לצפות אל ההר בעת הכנת אפר הפרה האדומה. ןכך מובא במשנה :"כל הכתלים שהיו שם, היו �בוהים, חוץ מכתל המזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה, ומתכון ורואה בפתחו של היכל בשעת הזית הדם." [2]
דעת רבי אשתורי הפרחי[עריכה]
רבי אשתורי הפרחי, מחבר ספר "כפתור ופרח". הוא היה בירושלים בשנת 1313 וניסה להעריך את התחום בו מותר ליהודים להכנס להר הבית. וכך הוא כתב "מכל מקום, צריכים אנו לדעת גדר וגבול מקום אסור והחיוב להכנס היום שם בבית הקדוש (בית המקדש)[3]. מכאן הוא עובר לתאור מקומו של "שער שושן" שהוא מזרחית ממקום המקדש. הוא כתב כי היום ניתן לראות היכן היה "שער שושן" וכך מובא בספרו: "מכל זה יראה כי מה שאנו רואים היום בזמננו זה מהכותלים הע�מדים האלה, שהם כותלים מחומת הר הבית. עד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית. ואם תחלק זה הכותל לשלושה חלקים, יהיה זה הפתח הראשון מצד קרן מזרחית דרומית" (פ"ב). הוא ממשיך בתאור:"ולצפון, הפתח הסגור אשר במזרח, שאמרנו עליו שהוא "שער שושן", כמטווחי קשת יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכיפות בחוץ ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם, וקורים להם ההמון "שערי הרחמים" " (צ"ג). לדעתו, אלא השערים המוזכרים במסכת סופרים (פ"ב) שבנה שלמה המלך אחד לחתנים ואחד לאבלים ומנודים ובשבת היו מתקבצים יושבי ירושלים ועולין להר הבית ויושבים בין שערים הללו כדי לגמול חסדים זה לזה, ושמה זה קורים להם שערי רחמים (צ"ד). הוא מסיים את דיונו שהיום "נוכל להתקרב לענין התפילה עד אותם הכתלים... וכבר בקש מהאל יתברך שלמה בתפילתו שתקובל תפילת המקום ההוא" (צ"ד).
יוסף רופא במאמרו מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית[4] סבור כי "כמטחווי-קשת" הוא מרחק שבין 150 מטר ל-200 מטר. הוא נעזר מאיזכור אחר של מונח זה בחברון, בהקשר לאתרים הידועים בימינו ושם הוא מדד ומצא כי המרחק היה [5] הוא כ- 90 מטרים. אם זאת במקרה של תאורו של הפרחי הוא מגיע למסקנה כי "כמטחווי-קשת" הוא לא פחות מ- 160 מטר.
לפי עדותו ר' אשתורי הפרחי, כי שער-שושן נמצא בשליש הדרומי של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית" דהיינו: בתוך 155 המטרים הדרומיים של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית (כי אורכה הכולל של חומה זו הוא 465 מטרים). מכאן מסיק רופא כי אמצעיתו של שער-שושן בנקודה המצויה במרחק 135 מטר מצפון לקרן הדרומית-המזרחית של חומת רחבת הר-הבית. נקודה זו בחומה המזרחית מצויה באותו מרחק עצמו, 135 מטר, מדרום למגרעת-הדומה הסמוכה לשער-הלוויות ("באב-אל-גנאיז" בערבית) ו- 180 מטר מדרום לאמצעיתם של שערי-הרחמים (באב-אל-רחמא", בערבית). מסקנתו היא כי "בית-המקדש" היה מדרום לכיפת הסלע.
דעת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי[עריכה]
הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי בספרו עיר הקודש והמקדש מהשנים תשכ"ט - תש"ל עוסק במצוות הקשורות בהר הבית בזמן הזה. בין השאר, הוא דן בחובת הקריעה החלה על הרואה את הר-הבית. אמנם החובה חלה על הרואה ערי יהודה , ירושלים ובית המקדש בחורבנם. הוא מציין כי בזמננו לא נהוג לבצע קריעה על ערי יהודה , בין השאר מהסיבה "שלא ידוע אם הן במקומם". לא כן לגבי ירושלים ומקום המקדש.
כאשר רואה את מקום המקדש, משתחווה כנגדו ואומר:"בית קדשינו ותפארתנו, אשר הללוך אבתינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה" ומוסיף מצידוק הדין. וכל זה יש לאמר במעומד.
לעניננו, אמנם החובה מוטלת רק על הרואה את מקום העזרה ולא מקום הר הבית "לדרום העזרה או לצפונה, בצפון נוסף תוך חומת הר הבית שך היום גם מבצר אנטוניה". לדעתו את רצפת העזרה אפשר לראות במזרח מהר הזיתים, מהגבעות מזרחית-צפונית לירושלים או ממערב מאחד הגגים בעיר העתיקה. הוא מדגיש כי הרואה את "כיפת הסלע" שך המסגד "אין זו ראית המקדש".(עמ' ס"ט). הוא מסתמל על דברי התלמוד "כיוון שהגיע לצופים קורע". יש סברה כי "צופים" הכוונה לאזור הכפר הערבי שועפת ולא להר הצופים.
הרב שלמה גורן[עריכה]
הרב שלמה גורן הקדיש לנושא תשומת לב רבה ופירסם מחקר רב היקף בנושא לאחר שערך בשיתוף עם צה"ל מדידות מדוייקות של שטח הר הבית.
השיטות לזיהוי מקום המקדש[עריכה]
הבסיס לדיון בשיטות לזיהוי מקום המקדש הוא במדידות המדעיות שבוצעו בסוף המאה ה-19 בהר הבית. לפי התחום שנראה בשטח הסתבר כי מדובר בטרפז מלבני שמידותיו 500 מטר על 300 מטר, שהם 1,500 דונם. תחום זה שונה מהתאורים בספרות שעמדו לרשותנו.
לפי המשנה : 500 אמה על 500 אמה:"הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון מיעוטו מן המערב מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו" משנה מידות ב', א' - דהיינו, כמעט ריבוע, כ-250 מטר על 250 מטר - סך הכל 60 דונם. לפי יוסף בן מתתיהו שהיה בן ירושלים וממשפחת כהנים:" ריס על ריס " - 190 מטר על 190 מטר - 36 דונם [6]. בכל מקרה נקבל שטח של ריבוע בקרוב שהוא שליש מהשטח המוכר לנו בהווה [7].
טוביה שגיב מסכם את השיטות הקיימות:
- המרכזית - המזבח היה על הסלע.
- התיכונה - קודש הקדשים היה בתוך כיפת הסלע.
- הצפונית - במקום שהיום "כיפת הרוחות" - שיטתו של פרופ' אשר ז' קאופמן. לפיה, רק במיקום זה יכל הכהן הגדול ששרף את פרה האדומה על הר-הזיתים לראות את ההיכל, כפי שנדרש.
- הדרומית - דרומית מכיפת הסלע, אשר הוצגה לעיל.
לטענת שגיב לשיטה הדרומית ישנם שני יתרונות שאין לאחרות:
- רק לגובה זה, בו אמור להיות בית המקדש, הגיעו אמות המים לירושלים. בבית המקדש היה צורך במים רבים ולכן מתקבל על הדעת שאמת המים הגיע לתחומו.
- יוסף בן מתתיהו כתב שאגריפס המלך לא יכל לראות את המתרחש בבית המקדש. [8] - מצב כזה היה יכול להתקיים רק לפי השיטה הדרומית
אמנם לשיטה הדרומית ישנם גם כמה חסרונות משמעותיים:
שיטה זו אינה תואמת את הנאמר במשנה במידות (ב, א) שמקום המקדש היה בחלק הצפון מערבי של הר הבית, דבר שלא ייתכן לשיטה המציבה את קדש הקדשים סמוך למסגד אל אקצא.
לשיטה זו בית המקדש לא היה בנוי בפסגת הר המוריה אלא על צלעו הדרומית, דבר שלא היה מקובל בעבר, וגם לא מסתבר מבחינות רבות.
שיטה זו גורסת שמתחם הר הבית כפי שהוא כיום, כמו גם מתחם מערת המכפלה, הם מבנים רומיים שנבנו בתקופת אדריינוס, ואין להם קשר לבית המקדש או למערת המכפלה המוזכרת בתורה, דבר הנוגד את מסורת ישראל ואת הסכמת החוקרים שאלו מבנים שבנה הורדוס לשם שימור וטיפוח המקומות הקדושים ליהדות.
השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא השיטה התיכונה, דהיינו: ש"קודש הקדשים" היה במקום בו נמצאת כיפת הסלע - אבל לא יתכן שחצר הר הבית המערבית הגיעה עד כיפת הסלע כי הר הבית היה מיעוטו מן המערב, כדקיימא לן. (מידות,ב,א)
שיטה נוספת הינה שיטתו של גל ערמון - פני המקדש לצפון מזרח. תאוריה זו הוצעה לראשונה ע"י גל ערמון ב-2021 כאשר פרסם מאמר בנושא [9]. שיטתו מבוססת על מיקום קודש הקודשים על אבן השתיה כמסורת המקובלת. עם זאת, לשיטת ערמון פני המקדש היו מכוונים לצפון מזרח (אזימוט 62) ולא למזרח המוחלט (אזימוט 90). לדבריו, בורות המים 2 ו-34 נמצאים בדיוק בלשכת המצורעין בה היה מקווה. כמו כן, פסגתו הצפונית של הר הזיתים הנקראת כרם א-ציד זוהתה ע"י פרופ' מנשה הראל כהר המשחה כיוון שממנה ניתן לראות את התחנה הבאה של הדלקת המשואות (בראש חודש) הסטרבא. בנוסף, לדברי ערמון מתחת לשער הרחמים נמצא שער המזרח (הנקרא שער שושן) אשר היה מכוון בדיוק מול קודש הקודשים כאשר הוא מתבסס על הזיהוי כי בתחתית שער הרחמים אותר ראש קשת קדום.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב זלמן מנחם קורן, חצרות בית ה', ירושלים, תשל"ז
- הרב שלמה גורן, הר הבית, ירושלים, תשס"ד
- הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, עיר הקודש והמקדש, תשכ"ט - תש"ל בית הספרים הלאומי
- טוביה שגיב (שקרקה), מקום המקדש בהר הבית, תחומין י"ד, צמת תשי"ד
קישורים חיצוניים[עריכה]
- זיהוי מקום המקדש הרב אלישע וולפסון