כיסוי ראש לנשים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פאה נכרית: עוד קצת איזון לערך)
אין תקציר עריכה
 
(45 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''כיסוי ראש לנשים''' הוא חיוב לפי ההלכה לאשה נשואה.
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{לשכתב|כל הערך=כן|סיבה=כתוב בסגנון לא מתאים לאתר ויקישיבה}}
{{לא הלכה}}


==פריעת ראש במקצת==
'''כיסוי ראש לנשים''' הוא חיוב ה[[הלכה]] לאשה נשואה לכסות ראשה.  
הלכה: כשם שאסור לאשה נשואה לגלות את כל שיער הראש, כך אסור לה בהחלט לגלות מקצת מן השערות. ובכלל אזהרה זו, אסור לגלות חלק קטן משיער הראש (כמו מקום התחלת גידול השערות בראש המצח, וכדו') אפילו במשהו. כמו כן, אסור לה לגלות שערות קצרות שחוץ לצמתה, דהיינו מטפחת הראש. ואסור לה לגלות שערות הצדעים, דהיינו ליד האזנים.  


== מקור ==
ביאור [הושמט כאן החלק הגדול והובא רק הסיכום]: עינינו תחזנה חבל פוסקים רבים מתנבאים בסגנון אחד, דאסור לנשים לגלות שערן אף במקצת ואף שערותיהן שחוץ לצמתן אסור בגילוי. ומהם: מגן אברהם. משא מלך (לבעל עצמות יוסף) חלק ז' חקירה י', הובאו דבריו בכנה"ג אה"ע סי' כ"א בהגה"ט טו"ז ובשיירי כנה"ג יו"ד סי' רי"ד, "מעולם לא ראיתי נשים הנשואות שמגלות שיער ראשן, גם אין מוציאים שום שערות להתנאות בהן כי אם הבתולות בעודן בבית אביהן, ומנהג יפה הוא". ישועות יעקב או"ח סי' ע"ה ס"ק ג', "אם השערות ארוכות ויוצאות חוץ למגבעות יש להחמיר".


בגמרא {{מקור|בבלי:כתובות עב א$כתובות עב.|כן}} מבואר שיש איסור לאשה שלא לצאת לרשות הרבים או לשוק וראשה פרוע. מקור איסור זה הוא בפסוק העוסק באשה [[סוטה]] {{מקור|במדבר ה, יח|כן}}: "וְהֶעֱמִיד הַ[[כהן|כֹּהֵן]] אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה...".{{ש}}[[רש"י]] {{מקור|רש"י כתובות עב א$במקום (ד"ה אזהרה)}} מסביר שני פירושים כיצד נלמד דין זה מהפסוק<ref>וראה ב{{מקור|מאירי כתובות עב א$מאירי שם (במשנה)}} שפירש שהלימוד נעשה מדין בלשון הפסוק: "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ '''הָ'''אִשָּׁה" - זאת ולא אחרת.</ref>:
# הסיבה שהכהן פורע את ראש הסוטה הוא בכדי לְנַוֶל, לגנות ולבזות אותה, [[מידה כנגד מידה]] כמו שהיא עשתה, בכדי להתנאות בפני הבועל<ref>דברים דומים נמצא ב{{מקור|מדרש אגדה נשא ה יח$מדרש אגדה (הוצאת ר"ש בובר, נשא, פרק ה סי' יח)}}, וכן ב{{מקור|תרגום יונתן במדבר ה יח$תרגום יונתן}}, פירוש הטור הארוך ו{{מקור|תולדות יצחק במדבר ה יח$תולדות יצחק (להרי"צ קראו) במקום}}.</ref>.
# מזה שהכהן פורע את ראש האשה - סימן שעד כה הוא היה מכוסה. נשמע מכאן ש"אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש". ורש"י מוסיף: "וכן עיקר" (כמו הפירוש השני).


וכן בשו"ת מים רבים סי' ל', הביא דברי משא מלך הנ"ל וגם הוא צווח ככרוכיא על זה וכתב, "מעתה אצעק חמס וריב על אשר ראו עיני ולא זר במקצת מקומות שעברתי דרך העברה, שהנשים הנשואות מתקשטות בשערן ממש הדבוק לראשן, ומראות השיער לעין כל, אוי לעיניים שכך רואות ואוי לנו מיום הדין ומיום התוכחה, ומלבד שהאיסור שלפי הפוסקים יש בדבר ג"כ פגם למעלה כי לפי סודות הקבלה אין לאשה להראות שערה לחוץ וכפי אשר כתב הרב בעל הלבושים באה"ע סי' כ"א. ואסיים בלישנא דזוהר קדישא הכתוב בפרשת נשא וכו'... לכן השומע ישמע והחדל יחדל ועליו תבא ברכת טוב. ו"ודאי לא מיירי המים רבים בפרועות ראש ממש דזה דאורייתא היא, א"כ על כרחך מיירי בכעין המנהג שהביא מהר"ם אלשקר" (שו"ת צ"צ שם, וראה שדי חמד לקמן). שו"ת תשובה מאהבה שם, "בשערות עצמן יאות להחמיר מאוד, אף באלו שיוצאין חוץ לצמתן".  
שער האשה אף מוגדר: "[[ערווה]]"<ref>להשלכות עניין זה לגבי [[קריאת שמע]] ו[[תפילה]] - ראה בערך: [[שער באשה ערווה]].</ref> {{מקור|בבלי:ברכות כד א$ברכות כד.|כן}}, ואסור לגבר לראות שער אחת מכל העריות {{מקור|שו"ע אה"ע כא, א|כן}}.


== תוקף ==


לחמי תודה (הביאו בספר ברך את אברהם פרשת בחוקותי, ובשדי חמד לקמן) בשם אביו בעל ההפלאה על מסכת כתובות. שו"ת חתם סופר שם, "כל שום שיער בשום מקום בראש ופדחת בנשואה אפי' בחדרה ערוה היא". וגם על דבר אותה שורה שבין אוזן לפדחתה סיים: "בפרט דלפירוש רשב"ם (בבא בתרא שם) אין כאן מחלוקת, א"כ איסור גמור הוא, ויש לחוש לרביצת האלה האמורה בזוהר הנ"ל, ומי שחפץ בברכה ירחק ממנו". וידוע "כי לא היה דרכו של החת"ס להפליג באיסורים ולהוסיף בחומרות יתרות, כנודע מאיכות תשובותיו", וא"כ "הלא דבר הוא וצריך להיות חטא גדול ופירצה גדולה בהאי איסור לפי דברי רבנו האלו" (לב העברי, ח"א דף ע"ז). צוואת החת"ס, "בנותי וכלותי, השמרו לכם שחלילה וחלילה... ומכל שכן שתזהרו מריעות נשים רעות שמוציאות אפילו שערה אחת חוץ".
דאורייתא או דרבנן? עשה או לא תעשה? מ[[תרי"ג מצוות]] או לא?


== טעם חיוב כיסוי הראש ==


שו"ת מהר"ץ חיות שם, כתב שהמהרא"ל "הפריז על המדה להקל" (אלא שלא גילה טעמו בסתירת הוראתו), והעלה להחמיר משום מנהג המקום. והביא ממעשה דקמחית ודברי הזוהר הנ"ל, ואף העיד אשר "במדינתנו (פולין) וגם במדינת אשכנז אשר מאז נהגו לכסות כל השיער ולא היו נוהגים מעולם בהיתר השערות התלויות חוץ לצמתן". שו"ת צמח צדק וחידושיו על הש"ס שם באריכות, דגם בגילוי מקצת שיער היוצא חוץ לצמתה, כולל אותה שורה שבין אוזן לפדחת, איכא "איסור גמור" מצד שיער באשה ערוה ולפני עיוור ודת יהודית.  
בספר [[תרומת הדשן]] {{מקור|תרומת הדשן י$סי' י|כן}} כתב שאיסור גילוי הראש של נשים נשואות ברשות הרבים "איננו אלא משום פריצות דגברי"<ref>ישנם מקורות נוספים בדברי הראשונים והאחרונים שפריעת השער היא "פריצות", כפי שהובא ב[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4990&catId=441 מאמר מאת הרב אברהם ליפשיץ]. אולם יש שהעירו {{מקור|(ראה}} [http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=377&catId=441 בתגובה לדבריו]{{מקור|, ובפרט בסעיפים ד, ו, יא-יב, יד; ועוד)}} שבמקורות אלו לא מבואר שהוא '''טעם''' חובת כיסוי הראש, אלא שההולכת בשער מגולה הוא "פריצות", ואפשר לפרש שזה מחמת שמשנה מהנוהג, וכל שינוי מהנוהג יש בו חוסר צניעות; אך אין זה עיקר טעם חובת כיסוי הראש (והביאו ראיות לדבריהם, בכוונת הראשונים הנ"ל). ולכן במקומות שנפוץ המנהג ללכת בפאה נכרית או אפילו בשר מגולה, לא שייך בזה "פריצות" (לביאור זה), אע"פ שייתכן שיש לאֳסרו מטעמים אחרים (שער מגולה - מגזרת הכתוב, ופאה נכרית - [http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=816&catId=441 מדרבנן לחלק מהפוסקים]).</ref> {{מקור|- פריצות של האנשים|כן}}, ובזה נימק את טעם הדין שמותר לאשה לגלות את שערה בחצר {{מקור|בבלי כתובות עב ב$כתובות עב:|כן}}, מפני שלא מצויים בה גברים<ref>פשטות לשונו מורה שהכוונה שלא מצויים בה גברים '''בדרך כלל''', ולכן, מן התורה מותר אף אם רואים אותה גברים בודדים.</ref>.


ויש מהאחרונים שכתבו שיסוד החיוב לכסות הראש הוא [[גזירת הכתוב]] '''ולא''' מחשש שמא יגרמו [[הרהורי עבירה]] לגברים{{דרוש מקור}}. והביאו כמה ראיות לדבריהם:
# דעת רבים מהפוסקים שבתולות אינן צריכות לכסות את ראשן. ואם חיוב כיסוי הראש לנשים הוא מחמת הרהור הגברים - "איזה [[שכל|שׂכל]] ו[[הגיון]] יאמר שבשעה אחת או רגע אחד קודם שתקבל טבעת אחת של [[קידושין]] לא היה בה הרהור, ותיכף שקיבלה הטבעת ועדיין גלויה לפנינו יחזור להיות בה הרהור, ואיזה שינוי נעשה בגופה שיביא לידי הרהור חדש?"<ref>ראה ב[http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.msg520534#msg520534 פורום 'לדעת'] שהובאו שתי תשובות לקושיא זו:{{ש}}
# [[אשת איש]] איסורהּ חמור יותר, ולכן החמירה תורה ג"כ יותר וחששה שמא יבואו להרהר בשְׂערה, מה שלא חששנו לו גבי פנויה.
# עוד אפשר לתרץ שהרהור הוא תוצאה של העובדה שהוא אסור עליה ואינו יכול לשאת אותה ו"מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ" {{מקור|משלי ט, יז|כן}}.
יש לציין ש[[הרב עזריאל הילדסהיימר]] נשאל על טעם ההיתר לבתולות לצאת פרועות ראש, והשיב: "ליכא קושיא, דהרהור תלוי באיסור, ו'מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ' {{מקור|משלי ט, יז|כן}}, ומשום דמותר לבתולות - לילך, על כן ליכא איסור בזה" {{מקור|שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר א או"ח ח$שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר ח"א או"ח סי' ח|כן}}. [http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.345 ובפשטות דבריו] משמע שסובר כדברי הרב משאש הנ"ל.</ref> {{מקור|(}}[[הרב שלום משאש]]{{מקור|, בספרו}} [http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4431&catId=446 שו"ת שמש ומגן ח"ב אה"ע סי' יז]{{מקור|, וכעי"ז ב}}[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4428&catId=446 שו"ת תבואות שמש אה"ע סי' קלח]{{מקור| ד"ה והנה אם באנו; ועוד)}}.
# יש מהפוסקים שכתבו שבזמנינו שנהגו נשים נשואות לצאת לרשות הרבים בלי כיסוי ראש שלא כדין, אין איסור לקרוא כנגדן [[קריאת שמע]] {{מקור|(ראה}} {{מקור|יביע אומר ו או"ח יג$שו"ת יביע אומר ח"ו או"ח סי' יג}}{{מקור|, ובמקורות שהובאו שם)}}. "וזה ראיה גמורה שאין כאן הרהור" {{מקור|(הרב משאש ב}}[http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=4428&catId=446 שו"ת תבואות שמש, שם]{{מקור|)}}.


משא חיים פלאג'י שם. תוכחות חיים פלאג'י  בסוף הספר (מאת בנו) אריכות בנדון דידן, "שלא לגלות אפי' שערה אחת בחוץ, שכל אשה שיש עליה עוון זה תיענש כענשו של אבשלום, שיתלו אותה בשערה, ותרד לשבעה מדורי גיהנם". קונטרס קדושת ישראל (להגאון רבי עקיבא פרוש, נדפס בסוף ספר אבני שוהם) "אפי' לגלות שיער שחוץ לצמתן, אפי' בצינעא, אין מתירין וצריך למסור נפשו". שו"ת וישב יוסף (כנ"ל). שדי חמד אס"ד מערכת דת יהודית, הביא דעת כמה מהאוסרים בנדוננו וכתב בחומרא נגד אלה הרוצים להסתמך על הוראתו של המהרא"ל ולגלות שיער הצדעים, והמה "חכמים להרע", אחרי שהוראתו נסתרה ע"י הגאונים החת"ס והצ"צ וכו' ואסרו באיסור גמור כל גילוי שיער. שו"ת משיב דברים ח"ב סי' קכ"ז, "וגם שיער אחד לא יצא החוצה".
==== ראיות ממקור החיוב ====


רבי אברהם (בר צבי הירש) תאומים בספרו שו"ת 'חסד לאברהם' {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=123&st=&pgnum=807 מהד' תנינא, ח"ב, אה"ע סי' פז, דף לח.]{{מקור|, ד"ה ואולם אחר}}<ref>והובאו דבריו בתמצית בשו"ת יביע אומר {{מקור|יביע אומר ה אה"ע ה$ח"ה אה"ע סי' ה אות ה|כן}}. </ref>{{מקור|)}} למד מפירושו הראשון של רש"י שיש לאסור כיסוי הראש ע"י פאה נכרית, וזאת משום שלפירוש זה שורש האיסור של פריעת הראש הוא מחמת הפריצות שיש בהתקשטות והתנאות האשה בשערה לפני גברים<ref>מעניין לציין, ש[http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.msg605879#msg605879 יש שהביאו] שבשו"ת יביע אומר {{מקור|יביע אומר ד אה"ע ג$ח"ד אה"ע סי' ג# אות א|כן}} הביא שני הסברים לפירוש הראשון של רש"י: '''(א)''' מחמת שפרעה ראשה להתנאות בפני הבועל - לכן מבזים אותה בפריעת ראשה {{מקור|(וראה }} {{מקור|במדבר רבה ט טז$במדבר רבה פרשה ט סי' טז}}{{מקור|)}}. '''(ב)''' מחמת שכיסתה ראשה בשיראין נאים בכדי להתנאות על בועלה {{מקור|(ראה}} {{מקור|בבלי:סוטה ח ב$סוטה ח:}}{{מקור|)}}, הכהן היה מנוולה ע"י פרוע ראש - מידה כנגד מידה. ומכיון שנחשב לניוול - סימן שאסור {{מקור|(וראה}} {{מקור|תוס' רי"ד:כתובות עב א$תוס' רי"ד שם}}{{מקור|)}}.{{ש}}המעניין, שהפירוש הראשון שהביא הוא פירוש ה'חסד לאברהם' שהובא בפנים; והפירוש השני - הוא קרוב מאד לפירוש הרב יצחק עבאדי המובא בפנים להלן.</ref>. כל זה לפירוש הראשון של רש"י, אך לפירוש השני של רש"י יתכן שחיוב האשה שלא לצאת פרועת ראש הוא [[גזרת הכתוב]], ולא מחמת הפריצות וההתקשטות בפני בני אדם. והחסד לאברהם מאריך להוכיח שפירושו הראשון של רש"י הוא העיקר ב[[ש"ס]].
 
מאידך, [[רבי יצחק עבאדי]] בשו"ת אור יצחק {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1525&st=&pgnum=386 אה"ע סי' ג]<ref>מובא ב[http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.msg520408#msg520408 פורום 'לדעת'] וכן [http://www.fridmanbooks.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=342&catId=441 בקישור] ע"ש.</ref>{{מקור|)}} כתב לדייק מדברי רש"י בפירושו הראשון - פירוש הפוך לחלוטין: שמטרת כיסוי הראש היא כדי שלא תהיה מנוולת ומבוזה<ref>וזה לשונו: "...מפורש יוצא מרש"י [הנ"ל], שעניין כיסוי הראש באשה הוא כדי שלא תיראה מנוולת... וכן כתב בתוס' רי"ד שם: 'אי נמי בסוטה שעושים כן כדי לנוולה', אלמא ניוול הוא לאשה לצאת בפירוע ראש.{{ש}}ועוד מבואר ב{{מקור|בבלי:סוטה ט א$סוטה ט.}} שסוטה נענשת מידה כנגד מידה, ואיתא שם: היא קלעה לו את שערה, לפיכך כהן סותר את שערה וכו'. וצריך ביאור, שאם נראית נאה בשערה לנואף, אם כן זה לא ניוול, ובגמ' כתוב: לפיכך הוא סותר את שערה כדי לנוולה.{{ש}}והדברים פשוטים לענ"ד, דוודאי השערות כמות שהם באשה נראים כניוול, אבל כשעשויים קליעות היא נראית נאה, ולכן כיוון שקילעה שערה לנואף, הכהן סותר שערה כדי שתתנוול. ואם לא היו שערותיה קלועות כשבאה לכהן, הוא רק צריך לגלות ראשה ומתנוולת, ואם שערותיה היו עשויות קליעות, הוא גם סותר קליעתה כדאיתא בגמ'.{{ש}}ולכאורה צ"ע, דאם הניוול הוא בראש מגולה ושיער פרוע בלי קליעות, מניין לנו שצריך כיסוי הראש אם יש לה קליעות. וצריך לומר שהתורה על הרוב תדבר, ורוב פעמים היא נראית מנוולת מפני שראשה פרוע בלי קליעות. וכיוון שציוותה התורה לכסות השיער, אסור לגלותו גם באופן שקלעה את שערה יפה, שאין בזה ניוול, דכך היא גזירת הכתוב..."{{ש}}ויש להעיר שדבריו מחודשים מאד, ובפשטות, אף שישנם חלקים מאד נאים בגוף האשה - גילוייָם בחוץ הוא ביזוי לה {{מקור|(ראה}} {{מקור|הושע ב, ה}}{{מקור|, ובמפרשי הפשט שם)}}. וכפי הנראה כך סבר ה'חסד לאברהם' הנ"ל. '''יצויין''' ששני הכיוונים היסודיים הללו {{מקור|שאסור פריעת הראש נועד להצניע יופי האשה מחשש להרהורי עבירה; שאסור פריעת הראש נועד למנוע את ניוול האשה|כן}} הובאו בהערה לעיל מדברי היביע אומר.</ref>. והוסיף שאף הפירוש השני לא חולק בזה על הפירוש הראשון. ובהמשך {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1525&st=&pgnum=389 עמ' שפז]<ref>והובאו דבריו בקצרה ב[http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.msg519763#msg519763 פורום 'לדעת'].</ref>{{מקור|)}} מאריך להביא ראיות לדבריו.


דרכי תשובה יורה דעה סי' קצ"ח ס"ק צ"א. ייטב פנים מאמר דרוש טוב אות כ"ג, "ובל יראה החוצה שום שערה". מהרש"ם בהגהותיו לאו"ח סי' תקל"א, "אשה שבולט שערה מחוץ לצעיף מותר לה לגלח בחוה"מ כדי שלא תבוא לידי מכשול בגילוי שערה". וע"ע בתשובותיו ח"ד סי' קל"ח, דפריעת ראש בנשים איסור תורה, "ומפורסם כמה נפיש חיליה דהאי גאון בבירור הלכה ולא מחלק בין פלגא או קצת משערותיהן, דהכל הוי בכלל פרועי הראש ואסור לברך נגדם שום ברכה" (שו"ת דברי ישראל וועלץ דלקמן). שו"ת משיב שלום סי' ל"ד, "ובענין שיער שרגיל לצאת מצדעתן... החת"ס.... והצ"צ... שניהם לדבר אחד נתכוונו דדוקא לק"ש ובאשתו כתב בחידושי הרשב"א, אבל לא אשת איש בשוק דאסורה בכל גווני. וזהו כתשובת מים רבים".
== האם החיוב לנשים נשואות בלבד או גם לרווקות? ==


רבים מהפוסקים כתבו ש[[בתולה|בתולות]] אינן צריכות לכסות ראשן, ויכולות אף לפרוע את שערן ולצאת עם שיער פזור. הדבר נלמד מכך שהותר לקרוא קריאת שמע מול שיער הבתולות {{מקור|(}}{{מקור|יביע אומר ה אה"ע ה$שו"ת יביע אומר ח"ה אה"ע סי' ה אות ב|לא}}{{מקור|, וכפשטות ה}}{{מקור|שולחן ערוך או"ח עה, ב}}{{מקור|)}}, אך יש חולקים {{מקור|אף בדעת השולחן ערוך|כן}} וסוברים שצריכות לכסות ראשן {{מקור|היעב"ץ על השו"ע שם|כן}}.


ערוגת הבושם בצוואתו "הכנה דרבה" אות ח"י, "והוו זהירים באזהרה יתרה שלא יצא ח"ו אפי' מקצת שיער חוץ לצמתן". שולחן העזר שם (כנ"ל). חזון איש שם, "שערות שיצאו חוץ לצמתן אסורין ממנהג ישראל דור אחר דור" (ספר דת והלכה סי' א' בשמו). שו"ת דברי ישראל וועלץ חלק או"ח סי' כ"ג, "סוף דבר חלילה להקל אפי' במקצת שערה מגולה נגד כל הגדולים", ושם סי' ל"ד "תבנא לדינא, אסור לנשים נשואות מבנות רחל ולאה לילך כן בשערות ראשן מגולות אפי' רק קצת ראשיהן מלפנים גלויים, והוא איסור גמור".  
וי"א שאסור לרווקות לצאת בשער פזור {{מקור|(מגן אברהם שם, מובא גם במ"ב עי"ש}}<ref>וראו עוד [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1590 אנציקלופדיה תורנית 'דעת'], ובמקורות שהובאו שם; וכן בספר 'גן נעול', [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 35-36,52,54.</ref>{{מקור|)}}.


==== גרושות ואלמנות ====


שו"ת מספר הסופר שם (כנ"ל). שער התקנות (להגאב"ד מסאטמר) אות א'. שו"ת משנה הלכות שם. קונטרס מבעד לצמתך שם. ליקוטי הערות לשו"ת חת"ס שם. ועוד. ויש להעיר מפמ"ג או"ח סי' תקנ"א במשבצות זהב ס"ק י"ג (ומשנ"ב שם ס"ק ע"ט), דאף בשבוע שחל בו תשעה באב אפשר להתיר לאשה לגלח את ריבוי שיער הצדעים (וראה לעיל מדברי המהרש"ם). ועיין עוד פתחי עולם או"ח סי' ע"ה ס"ק ז'. כף החיים או"ח שם ס"ק י"ח. קצוה"ש סי' ט' בבבה"ש ס"ק י"א. שולחן מלכים לקצוש"ע סי' ה' ס"ק קמ"ו. וז"ע י"ל שו"ת מנחת יצחק ח"ז, ושם בסי' ג' האריך קצת בנדוננו, וסיים "כי זה אין ספק שכל בנות ישראל החרדות מסוף עולם עד סופו קבלו עליהם שלא לחלק בין שאר שערות ראשן ובין בת צדעא, ושלא להוציא לחוץ מכיסוי ראשן אפי' שערה אחת".
על פי שורת הדין, גם נשים שהיו נשואות בעבר חייבות בכיסוי ראש{{דרוש מקור}}. אולם מפאת הצורך של [[גרושה|גרושות]] ו[[אלמנה|אלמנות]] צעירות להתחתן מחדש, יש רבנים שהתירו לנשים אלו ללכת ללא כיסוי ראש{{דרוש מקור}}, וכך אכן נוהגות רוב הגרושות והאלמנות בציבור הדתי לאומי‏‏<ref>‏[http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7710&searchMode=0&index=1 שיער וכיסוי ראש בקרב נשים במגזר הדתי לאומי]‏.</ref>.


== המקום המחוייב בכיסוי הראש ==


וכן העידו שזאת לפנים בישראל דקדקו נשי ישראל לכסות את כל שערות ראשן כדין ולא לגלות שום שיער, הגאון בעל עצמות יוסף בספרו משא מלך הנ"ל שם (לשונו הועתק לעיל), שו"ת חת"ס שם "אמותינו לא יצאו ונזהרו מאוד", שו"ת מהר"ץ חיות שם "במדינתנו וגם במדינת אשכנז אשר מאז נהגו לכסות כל השיער ולא היו נוהגים מעולם בהיתר השערות התלויות חוץ לצמתן", קונטרס קדושת ישראל שם "לצאת בגילוי שיער אפי' אלו שחוץ לצמתן, הגם שהרמ"א ז"ל מיקל, הוא כבר מנהג פשוט בכל ישראל אשכנזים ספרדים תימנים יכב"ץ כהפוסקים ז"ל רשב"ם והערוך וסייעתם האוסרים אפי' אלו שחוץ לצמתן, וגם הרמ"א ז"ל מודה במקום שנהגו שהוא ערוה". וכן העיד גם המהרא"ל הנ"ל דהנשים בארצות הערלים (מדינות אשכנז) נוהגות לכסות ראשיהן לגמרי בלי שיור (שיער בצדעים). וכן היו נוהגות בזמן הש"ס, כאשר נתבאר לעיל, ויש לחשוש בזה משום "אל תיטוש תורת אמך", ועל אחת כמה וכמה דגם חיוב גמור מעיקר הדין איכא לכסות כל שיער.
בית; חצר; רשות הרבים


== סוג כיסוי הראש ==


ונסיים במעשה רב בנדון, "שמענו מת"ח אחד, תלמידו של הגה"ק המקובל ר' חיים שאול הכהן דוויק ז"ל, ששמע מפיו של רבו הנ"ל, כשהיה רב בעיר ארם צובא התחילו הנשים לפרוץ גדר הצניעות והוציאו שערן חוץ לצמתן באמרם שסומכין על מהר"ם אלשקר, והרב הנ"ל דרש בכל תוקף לבטל את הפרצה ואם לאו יעזבו את העיר, וכן היה שעזב את העיר. וכשיצא מן העיר פרצה דליקה גדולה בעיר, ואח"כ באו חכמי ארם צובא לבקשו שישוב אליהם בחזרה ולא רצה בשום אופן" (נעתק בקונטרס דת משה ויהודית).  
בהמשך הגמרא {{מקור|בבלי:כתובות עב ב$כתובות עב:|כן}} מובא שמותר לאשה לצאת מחצר לחצר דרך [[מבוי]] כשלראשה קלתה {{מקור|(יש מפרשים}}<ref>{{מקור|רש"י:כתובות עב ב$רש"י שם ד"ה קלתה}}.</ref>{{מקור|: סל שנהוג לסחוב על הראש, ויש בו בית קיבול כלפי מטה לכיוון הראש - כדי שיישב טוב, וכלפי מעלה - להכניס בתוכו פשתן ודברים נוספים; ויש מפרשים}}<ref>[[רמב"ם]] {{מקור|רמב"ם אישות כד יב$פכ"ד מהל' אישות הי"ב|כן}}. וראה להלן שלשני פירושים אלו ישנה השלכות להלכה.</ref>{{מקור|: מטפחת)}} בלבד{{הערה|ויש שנימקו זאת בכך ש"אין שערותיה נראים כל כך לבני מבוי בין הנסרים" {{מקור|שיטה מקובצת כתובות עב ב$שיטה מקובצת שם בשם רש"י מהדורה קמא|כן}}.}}.


הלכה: אין שום צד היתר להקל בגילוי שערות הראש מפני "מנהג המקום", כי בדיני התורה, הדרישה המינימלית היא ההלכה, הקובעת כי חל איסור מוחלט לגלות אפי' חלק משערות הראש כנ"ל. ואף שבהלכות צניעות יש פרטים המשתנים לפי מנהג המקום, היינו כשהמנהג מחמיר יותר מן ההלכה. אבל מובן ופשוט שאין בכחו של המנהג להתיר איסור מפורש בהלכה. ולכן, אפי' במקרה שרוב נשי המקום אינן נזהרות בגילוי שיער חוץ למטפחת הראש וכדו', אין בזה שום היתר או הצטדקות לנוהגות כן. ועל מנהג כזה נאמר "מנהג אותיות גהנם".  
מדין [[דת יהודית]] {{מקור|(מנהג שנהגו בו בנות ישראל, שאין חובתו מפורשת בתורה}}<ref>ראה {{מקור|רש"י:כתובות עב א$רש"י כתובות עב.}} ו{{מקור|מאירי:כתובות עב א$מאירי שם}} ועוד.</ref>{{מקור| וחיובו מ}}[[דרבנן]]<ref>ראה בספר 'גן נעול' הנ"ל, עמ' 32 הערה 3, ובמקורות המצוינים שם. וראה גם להלן בסוף הפסקה ובהערות.</ref>{{מקור|)}} אסור לאשה לצאת לרשות הרבים או לשוּק כששערה מכוסה ע"י קלתה בלבד, ונחלקו ה[[ראשונים]] בטעם הדבר:
* יש אומרים שהטעם שאסור לצאת לרשות הרבים כשלראשה קלתה בלבד הוא מחמת ש"אי אפשר שלא יראו שערותיה בין הנסרים" {{מקור|שיטה מקובצת כתובות עב א$שיטה מקובצת שם. בשם רש"י מהדורה קמא|כן}}. לשיטה זו מותר לאשה לצאת לרשות הרבים או לשוק כשלראשה מטפחת ראש או כובע המכסה היטב את שערה.
* ויש אומרים שהטעם הוא מפני שצריכה האשה "שיהיה עליה רדיד {{מקור|(- צעיף}}<ref>{{מקור|הגהות מיימוניות אישות כד יב$הגהות מיימוניות (ס"פ כד מהל' אישות אות ו)}}; {{מקור|ר' עובדיה מברטנורא כלים כט, א$הרב מברטנורא, כלים פכ"ט מ"א}}; שכל טוב (בובר) בראשית כד, סה; ועוד.</ref>{{מקור|)}} החופה את כל גופה כמו טלית" ו"לא תצא אשה בשוק בכִפה {{מקור|- מטפחת|כן}} שעל ראשה בלבד" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם אישות יג יא$רמב"ם פי"ג מהל' אישות הי"א}}{{מקור|; ו}}{{מקור|רמב"ם אישות כד יב$פכ"ד הי"ב}}{{מקור|; ועוד)}}. וכן פסק ב[[שולחן ערוך]] {{מקור|שו"ע אה"ע קטו ד$אה"ע קטו, ד|כן}}.{{ש}}וכתב  ב{{מקור|באר שבע יח$שו"ת באר שבע (סי' יח)}} שלשיטה זו  אין די במטפחת ראש או כובע או פאה נכרית המכסים היטב את כל השערות, אלא יש צורך בכיסוי נוסף - רדיד, {{מקור|[המכסה את הראש וחלק מהגוף}}{{דרוש מקור}}{{מקור|- כפשטות לשון הרמב"ם הנ"ל}}<ref>ראה ב[http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.msg520311#msg520311 פורום 'לדעת']: "הבאר שבע מדגיש שיש ללכת בשני כיסויים גמורים, אחד על השני. שלא לדבר על השו"ע ורמב"ם, שהצריכו רדיד, והרמב"ם כתב שזהו רדיד החופה את כל גופה, יחד עם הראש, כמו הרעלות שנהוגות כיום בסעודיה..."</ref>{{מקור|, כדי שלא תראה צורת השְׂערות}}<ref>כך הסביר [[הרב ניסים קרליץ]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48274&st=&pgnum=54 חוט שני, אה"ע סי' כא ס"ב, עמ' נד, ד"ה ונראה]{{מקור|)}}: "ונראה דהא דבעינן ב' כיסויים לשיער שבראשה, דהיינו מלבד הקלתה שעל ראשה בעינן נמי רדיד עליה, אין פירושו דיש דין שיהיו שערותיה מכוסים בב' כיסויים, אלא הפירוש דבכיסוי אחד נראה עדיין צורת השערות, ובזה סגי לדת משה, אבל דת יהודית היא שלא יראה אף צורת השערות, אף שהן מכוסות, ולכן אם יש עוד כיסוי עליהם לא נראה גם צורת השערות". {{מקור|(מובא ב}}[http://ladaat.net/forum/index.php?topic=26352.msg526472#msg526472 פורום 'לדעת']{{מקור|)}}</ref>{{מקור|]}}. וכן פסק המשנה ברורה {{מקור|ביאור הלכה עה$ביאור הלכה סי' עה ד"ה מחוץ לצמתן|כן}}: "לילך בשוק וחצר של רבים לכולי עלמא אף אם תלך במטפחת לבד לכסות שערה - מיקרי עוברת על דת יהודית עד שתלך ברדיד מלמעלה".{{ש}}ויש המפרשים ששיטה זו איננה חולקת על קודמתה באופן עקרוני, ואף לשיטה זו האיסור לצאת במטפחת הוא דווקא במטפחת שיש בה נקבים ורואים מקצת משערה {{מקור|ב"ח אה"ע קטו$ב"ח שם סוף ס"ק א ד"ה ואיזו היא|כן}} או במטפחת שאינה מכסה את השער במלואו{{דרוש מקור}}, אך במטפחת ראש אטומה או בפאה נכרית המכסה היטב את '''כל''' השער - מותר לצאת לשוק או לרשות הרבים, אף לשיטה זו {{מקור|תשובה מאהבה א מח$שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' מח ד"ה ובאמת במחילת|כן}}.


בזמנינו פשט ה[[מנהג]] אצל כמעט{{הערה|1=אך [[הרב בנימין זילבר]] מציין ששמע שב[[ירושלים]] יש משפחות שנשותיהן מקפידות ללבוש רדיד {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=883&st=&pgnum=64 שו"ת אז נדברו ח"י סי' כח, סוף עמ' פ במוסגר]{{מקור|)}}. ואף בתקופתנו יש נשים החוזרות ללבוש שאל.}} '''כל''' הנשים<ref>מדובר על נשים מארצות מוצא שונות: מעדות המזרח ומעדות אשכנז, מחוגים וממגזרים מגוונים.</ref>, ואף אצל נשים [[יראת שמים|יראות שמים]] ו[[צדיק|צדיקוֹת]], להסתפק בכיסוי ראש אחד, ולא ללבוש רדיד נוסף, ולא מחו בידם חכמים. ונחלקו חכמי דורנו בטעם הדבר:
ביאור: לית דין צריך בושש (לשון הש"ס ברכות מ.) שהתורה היא נצחית (ראה רמב"ם יסוה"ת פ"ט הלכה א'), ולכן "התורה הזאת חוקים ומשפטים לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן" (רמב"ם הלכ' מלכים פרק י"א הלכה ג'), שהרי "לא ימיר דתו לעולמים" (פיוט יגדל. וראה ספר העיקרים מאמר שלישי פרק ט"ז, מהר"ל בתפארת ישראל פנ"א, ובכמה מקומות), ולמרות שינויי הזמנים, המקומות והמנהגים, אזהרת פריעת ראש בנשים (ככל מצוות התורה) במקומה תעמוד.  
* יש שכתבו שייתכן שטעם הדבר מפני שהמנהג כדעת הפוסקים שאין צורך בשני כיסויים<ref>וראה 'גן נעול' הנ"ל, עמ' 35 ובהערה 16, ועמ' 52 הערה 3.</ref>, ודי בכיסוי אחד אטום שלא רואים דרכו כלל את השער, והרדיד נצרך רק בכדי לכסות את השער היטב.
* ויש שכתבו שטעם הדבר מפני שחיוב דת יהודית תלוי במנהג בנות ישראל הכשרות, ואם נהגו '''כל''' הנשים להסתפק בכיסוי אחד - מנהג חדש מבטל את הישן, והן רשאיות לעשות כמנהגן, ובלבד שלא תצאנה פרועות ראש, שאיסור זה מדאורייתא<ref>{{מקור|יביע אומר ד אה"ע ג$שו"ת יביע אומר (ח"ד אה"ע סי' ג אות ב)}} ושו"ת שמש ומגן ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21253&hilite=6343ccde-9e72-45fe-b3b0-ffed79d78c65&st=%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%93&pgnum=271
ח"ב אה"ע סי' טז, עמ' רמט, ד"ה וקודם כל אשיב]; מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47238&st=&pgnum=203&hilite= ספר חן וכבוד עמ' קסג])</ref>. ויש שפקפקו בזה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=883&st=&pgnum=64 שו"ת אז נדברו ח"י סי' כח, סוף עמ' פ]: "ואני נבוך כעת מאד במה מתקיים בימינו המנהג של רדיד... ויתכן שכיון שעיקר דת יהודית הוא משום מנהג - אם אין המנהג כן מתבטל הדין גם לדיני אבן העזר, '''וצע"ג בזה, דמסתבר מאד דאפי' אם נאמר דלענין כתובה נשתנה ההלכה אבל לא מה שנוגע לצניעות עצמה'''"}}.


ואכן כן מעשה רב (ראה בבא בתרא קל: "עד שיאמרו לו הלכה למעשה"), אשר בכל הדורות עד דורנו (ועד בכלל) הרבו גדולי מנהיגי ישראל בתוכחות מוסר ודברי התעוררות לגדור פרץ בזה שהנשים לא נזהרות כדבעי בגילוי שיער ובשר, והאריכו בזה הן בעל פה והן בדפוס בקונטרסים ותשובות וקול קוראים וכו' (לדוגמא יערות דבש לבעל התומים בכמה מקומות. גדר עולם להחפץ חיים. באור בענין להגרא"ל ניימאן, נדפס בתרנ"ט. קונטרס הררים תלויים בשערה, נדפס בתרפ"ט. מחניך קדוש, נדפס בתרצ"א. קונטרס אזהרות לצניעות, נדפס בתש"ז. חוקת ישראל, נדפס בתשי"ג). וכל אלה לא השגיחו כלל על שכבר פשתה המספחת ברוב הנשים דמקומותיהם.
====פאה נכרית====


הן אמת שבזמן האחרון באשכנזים ברוסיה ליטא פולין וגליציה היו שם מקומות שפרצו זה הגדר, והרבה נשים בעוונותינו הרבים יצאו במטפחת בקצת שערות דהראש גופא בחוץ, ומי יודע כמה רעות סבלנו בעוון זה, ומ"מ האמת שאז מעולם לא דימו חכמי ישראל ח"ו להתיר, רק אור התורה כבה והולך, ולא כל איש שורר אפי' בביתו, והותרה בזה הרצועה, אבל אף רב או חכם לא דימה לומר אז שמעיקר הדין שרי כהאי גוונא ח"ו. רק התאוננו שאין בידם מה לעשות ולפעול, וכן אצל הספרדים בהרבה מקומות במרוקו מצרים עירק וכו' הנוער התקלקלו ולכן החלו לכסות במטפחת למחצה לשליש ולרביע וכדו', אבל עיקר ההלכה לא נשתנה, שתורתנו הקדושה נצחית, ולא תשתנה במנהגי הדורות, שלבסוף כולם יכירו האמת ויחזרו לצור מחצבתם. ודו"ק היטב כי זהו כלל גדול שאין להביא ראיה ממנהג אלא כשהונהג ע"פ גדולי הדור והיינו בהסכמתם, ולא כבזמן האחרון שיסודה במדת מה בהפקרות, עד שאם נבדוק נמצא מקומות שנתפשט המנהג לגלות ח"ו לגמרי השערות, ואין צורך להאריך בכל זה כי הדברים פשוטים וברורים (דת והלכה סי' א').
{{ערך מורחב|ערך=[[פאה נכרית]]}}
פאה נכרית היא כיסוי לראש דמוי שיער, עשוי משיער אנושי טבעי או משיער סינתטי. ונחלקו הפוסקים האם כיסוי כזה מועיל לענין חיוב הנשים לכסות את ראשן עפ"י דין תורה.


ונסיים בדברי השו"ת באר חיים מרדכי חלק ג' סי' נ"ב, שכתב על חכם אחד שיצא להקל בזה, שדבריו "מלאים רוח פקירה ומינות... לגלות פנים בתורה שלא כהלכה... לעקור חלילה הלכה קבועה... אלמלא ראיתי לא האמנתי כי יעז איש להחטיא את הרבים ושירצה ח"ו להקל להם איסור חמור דאורייתא... כבר נתגלה קלונו ברבים... בהדפסת מחאה על זה בהודעה לעין כל שהוא מין גמור". וראה דברים חריפים מעין אלו בשו"ת מספר הסופר ח"א סי' ו'.  
ב[[שלטי הגבורים]]<ref>שלטי גיבורים שבת (דף כד ע"ב) לדפי הרי"ף; עין משפט {{מקור|בבלי:נזיר כח ב$נזיר כח:}}</ref> כתב, שנראה להתיר לנשים נשואות לצאת בפאה נכרית, והביא ראיות לדבריו. אולם לעומתו [[רבי יששכר בער איילנבורג]] בשו"ת באר שבע {{מקור|באר שבע יח$סי' יח|כן}} האריך לדחות דברי השלטי הגבורים, והביא שגם רבי יהודה קצנלבויגן חלק על דברי שילטי הגיבורים.


==פאה נכרית==
במהלך הדורות [[פאה נכרית/שיטות הפוסקים|הצטרפו פוסקים רבים]] לכל אחת משתי שיטות אלו. גם בדורנו יש מהפוסקים האוסרים חבישת פאה נכרית, יש המתירים זאת, ויש שאף ממליצים על פאה נכרית ככיסוי הראש המועדף בדורנו.
בדין פאה נוכרית נחלקו הפוסקים יש הסוברים שפאה נכרית נחשבת ככיסוי מספיק לשיער האשה, (בתנאי שהפאה מכסה היטב את כל שערותיה, כמובן). ואף אם הפאה יותר יפה כשיער ממש ויותר, אין בזה איסור, מכיון שהפאה היא דבר זר, ולא שיער עצמה. ויש הסוברים שפאה נוכרית אסורה וגם הפוסקים שהתירו לא יסכימו לפאות מעין הפאות המיוצרות בימינו שנראות כשיער ממש.  


לדעת המתירים אף שיש הרבה מגדולי האחרונים שאסרו לצאת בפאה נכרית, סוברים להקלמצד הזמן הזה שיודעים העולם שיכולין עתה לעשות פאה יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה (יש להעיר כעין זה מהרא"ש נדה פרק ט' ס"ז, וכן פסק בשו"ע יו"ד סי' רח"צ ס"א, שמה שאסרו חז"ל לתפור בגדי צמר או פשתן בחוטי משי זהו רק בזמנם שלא היה המשי מצוי, וחששו למראית העין, אבל בזמננו שבגדי משי מצויים בינינו והכל מכירים ויודעים בהם אין לחוש לאסור תפירת בגדי צמר בחוטי משי. ועיין עוד כעין זה בשו"ת יגל יעקב (גוטליב) חלק יו"ד סי' כ"ג בענין קוקוס טחון הדומה לחמאה, ועוד). ופוק חזי מאי עמא דבר בעוונותינו הרבים ברוב המדינות, פרקו נשים רבות מעליהן עול דת משה ויהודית והולכות בפומבי בשערותיהן הטבעיות, ובעת כזאת בודאי צריכין להיות ערום ביראה, ועל כן טוב יותר להישען על דעת הפוסקים המתירין כדי שלא אתיא קולא מחומרא (שו"ת סתרי ומגיני ח"ב סי' מ"ד).
== גירושי אשה שלא מכסה ראשה ==


===חלק מהמתירים פאה נוכרית===
== אמירת דברים שבקדושה מול שער אשה ==
*'''הרב יהושע בועז''' - הרב יהושע בועז (כותב בשני מקומות בדבר היתר פאה נוכרית:
**בשלטי גיבורים (הגהות אלפסי - היה בזמן מרן הבית יוסף או מקודם בסמוך לו - וראה שיירי כנה"ג או"ח סי' קפ"ח, הגהב"י או"ז) (שבת סד:) העלה, דאין בלבישת פאה נכרית משום פריעת ראש או שיער באשה ערוה, דשנינו שם שהאשה יוצאת בפאה נכרית בשבת, והתם באשה נשואה מיירי, וא"כ משמע להדיא שמותרות בנות ישראל להתקשט בהן, דשיער באשה ערוה דקאמר לא הוי אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה אין כאן משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פריעת ראש, ע"ש בארוכה שכתב שכן משמע מרש"י והרא"ש, ושכן מוכרח מש"ס דנזיר.
**עין משפט נזיר (כח:), שעל מש"כ הגמ' שם ות"ק אמר לך אפשר בפאה נכרית, כתב ע"ז "ונראה לי מכאן היתר לשיער פאה נכרית שנשים נשואות נותנות בראשן".
*דרכי משה להרמ"א או"ח סי' ש"ג, וברמ"א שם סי' ע"ה ס"ב. הביא להלכה את השלטי גיבורים
*שו"ת אגרות משה אה"ע ח"ב סי' י"ב: כותב שכן נקטו להלכה להתיר פאה נכרית "רוב רבותינו, וגם מאלו שסומכין עיקרי ההוראה עליהם", ומהם: לבוש אורח חיים סי' ע"ה, מגן אברהם שם סק"ה, וסיים "דלא כבאר שבע שחולק עליו והאריך בסוף ספרו בדברים דחויים", שו"ע הרב שם ס"ד, פרי מגדים שם באשל אברהם סק"ה, והביא קצת ראיה מכתובות עב. "וראשה פרוע דבר תורה", ולא מוקי בפאה נכרית ודת יהודית, שמע מינה דלית בה דת יהודית ושרי".
*במשנה ברורה ע"ה ס"ק ט"ו. ובגדר עולם להחפץ חיים בכמה מקומות.
*כף החיים (סופר) סימן עה ס"ק י"ט:"כן היא הסכמת האחרונים להתיר כדברי הרמ"א".
*שו"ת משפטי עוזיאל חלק אה"ע מהדורא תניינא סו"ס צ"ד
*שו"ת ישכיל עבדי חלק ז' אה"ע סי' ט"ז
===חלק מהאוסרים פאה נוכרית===
*באר שבע
*הרב עובדיה יוסף  בשו"ת יביע אומר ח"ה אבהע"ז סימן ה
*שו"ת דברי חיים יו"ד ח"ב סימן נט
*שו"ת מהר"ץ חיות
*דעת תורה למהרש"ם או"ח סימן עה
*לחמי תודה לרב צבי הירש הורוויץ
*שנות חיים (לרב שלמה קלוגר) סי' שטז
*שו"ת מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון סי' רג
*תשורת ש"י ח"א סי' תקע
*דברי יחזקאל עה"ת דרוש לשבועות
*מגן גיבורים  או"ח סי' עה אלף המגן סק"ג
*לב העברי ח"א דף פא


== מנהג גילוח השער לנשים נשואות ==


יש עדות בקרב האשכנזים, בעיקר מיוצאי הונגריה וגליציה{{הערה|1=למשל, ראה דברי [[הרב משה שטרנבוך]] {{מקור|(}}{{מקור|שו"ת:תשובות והנהגות ב תרצב$תשובות והנהגות ח"ב סי' תרצב}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20026&st=&pgnum=561 דף תקנז]{{מקור|, ד"ה וביותר הנה)}} שכתב: "וביותר הנה יש מחוזות ובמיוחד באונגרין וגאליציה שהאשכנזים לא הסתפקו בכיסוי שער ראשן, אלא דקדקו גם שמיד אחר החתונה יגלחו הנשים את שערות ראשן לגמרי... וכן נהוג ומקובל ביישוב הישן בעיה"ק ירושלים, אבל הספרדים לא נהגו כן... וכן באשכנז, רוסיה וליטא לא שמעו מעולם מהאי מנהגא כלל".}}, הנוהגות לגלח את כל שער הראש של הנשים הנשואות{{דרוש מקור}}. הרקע ההיסטורי לתקנה זו, מתי נוסדה וע"י מי, איננו ברור לחלוטין{{הערה|1=ראה בשו"ת משנה הלכות שם, וכן ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=10390 פורום אוצר החכמה] וב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=938&st=&pgnum=140 פורום ספרים וסופרים]. וראה במקורות המוזכרים בהערות להלן.}}, ויש מי שכתב שהדבר תוקן ע"י ועד ארבע ארצות {{מקור|דברי יציב אה"ע לח$שו"ת דברי יציב אה"ע סי' לח|כן}}.


יש מעוררים על היתר פאה נכרית, דהיות וענינה של אזהרת פריעת הראש הלא הוא משום פריצת גדרי הצניעות (העשויות באופן שנראה כשיער עצמה), דפריצות מיהא הוי (ראה ישועות יעקב אה"ע סי' כ"א בתשובת נכדו, ועיין עוד או"ח סי' ע"ה, תורת שבת סי' ש"ג, שו"ת חסד לאברהם תניינא סי' פ"ז, ועוד).  
בטעם המנהג ישנם כמה הסברים{{הערה|1=ראה {{מקור|מנחת יצחק ז ג$שו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' ג}}; {{מקור|שבט הלוי ד קט$שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' קט}} ו{{מקור|שבט הלוי י פא$שם ח"י סי' פא אות ח}}; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=938&st=&pgnum=140 שו"ת להורות נתן חי"א סי' קה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46140&st=&pgnum=373 שו"ת ראש אליהו אה"ע סי' ח]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46506&st=&pgnum=359 הגיוני הפרשה, בראשית עמ' שסב] ואילך.}}:
* חשש חציצה בטבילה{{הערה|יש שפקפקו בחשש זה {{מקור|(}}{{מקור|אגרות משה יו"ד ב פ$שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' פ}} {{מקור|ו}}{{מקור|יביע אומר ד יו"ד א$שו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סי' א אות ב}}{{מקור|)}}.}}.
* חשש סחיטה בטבילה בשבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39103&st=&pgnum=109 העמק שאלה (פרשת אחרי, שאילתא צו אות ז, בתו"ד)]: "...ובאמת בזמן הפוסקים האחרונים ז"ל הנהיגו הנשים לגלח שערן, ולהכי הקילו בדבר לטבול בשבת". הובאו דבריו במנחת יצחק שם וכן בשו"ת משנה הלכות {{מקור|(}}{{מקור|משנה הלכות ט תיט$ח"ט סי' תיט}}{{מקור|,}} {{מקור|משנה הלכות יב צה$חי"ב סי' צה}} {{מקור|ו}}{{מקור|משנה הלכות יג קמב$חי"ג סי' קמב}}{{מקור|)}}.}}.
* חשש שחלק מהשערות יתגלו בחוץ{{הערה|1=למשל, ראה דברי [[הרב משה שטרנבוך]] שם {{מקור|(}}{{מקור|שו"ת:תשובות והנהגות ב תרצב$תשובות והנהגות ח"ב סי' תרצב}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20026&st=&pgnum=561 דף תקנז]{{מקור|, ד"ה וביותר הנה)}} שכתב: "יש מחוזות ובמיוחד בהונגריה וגאליציה שהאשכנזים לא הסתפקו בכיסוי שער ראשן, אלא דקדקו גם שמיד אחר החתונה יגלחו הנשים את שערות ראשן לגמרי, ואמנם לא מצאנו לזה שום מקור מן הדין, אבל עיקרו כגדר וסייג, שחששו שאם לא יגלחו עלולים לגלות מקצת שערות, וע"כ קיימו וקיבלו עליהם ועל זרעם לצניעות יתר לגלח השערות לגמרי..."}} (וע"פ הקבלה{{הערה|ראה משנה ברורה {{מקור|משנה ברור עה יד$סי' עה ס"ק יד|כן}}: "ובזוהר {{מקור|זוהר ג נשא קכה ב$פרשת נשא (קכה:)}} החמיר מאוד שלא יתראה שום שער מאשה, דגרמא מסכנותא לביתא, וגרמא לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וסטרא אחרא לשרות בביתא, וכ"ש אם הולכות בשוקא כך, ע"כ בעאי איתתא דאפילו קורות ביתה לא יחמון שערה חדא מרישאה, ואי עבדית כן מה כתיב בניך כשתילי זיתים מה זית וכו' בנהא יסתלקון בחשובין על שאר בני עלמא ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכל ברכאן דלעילא וברכאן דלתתא בעותרא בבנין ובני בנין עכ"ל בקיצור".}} גם בבית).
* טעם המנהג מסתרי תורה.


יש שהתנגדו למנהג זה{{הערה|ויש לזה כמה טעמים {{מקור|(ראה}} {{מקור|יביע אומר ד יו"ד א$שו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סי' א אות ב}}{{מקור| וש"נ)}}: '''(א)''' חז"ל תקנו כמה תקנות כדי שאשה לא תתגנה על בעלה {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:שבת סד ד$שבת סד:}} {{מקור|בבלי:יומא עח ב$יומא עח:}} {{מקור|בבלי:בבא קמא פב א$ב"ק פב.}} {{מקור|בבלי:יבמות מב א$יבמות מב.}}{{מקור|)}}, ובגילוח הראש יש גנאי גדול לאשה, שהשער מייפה את האשה{{הערה|ויש מי שכתב שמחמת מנהג זה הורגלו חלק מנשות האשכנזים בפאה נכרית ([[הרב מאיר מאזוז]]{{דרוש מקור}}).}}, ואין רצון האדם באשה מגולחת {{מקור|בבלי:נזיר כח א$נזיר כח.|כן}}. '''(ב)''' מחמת "[[לא ילבש]] גבר שמלת אשה" {{מקור|דברים כב, ה|כן}}, אסור לאשה לגלח ראשה כאיש {{מקור|שולחן ערוך אה"ע קפב, ה|כן}}.}}, ובפרט במקום שגברים נוהגים לגלח שער ראשם {{מקור|שואל ומשיב א א סה$שו"ת שואל ומשיב מהדו' א ח"א סי' סה|כן}}.


והנה ביקשתי מאת הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש [ספר זה נדפס בחיי חיותו, זצ"ל], מכיון שהוא פירסם באופן מיוחד גם להעדיף לבישת פאה נכרית, כדלקמן, אף באופן "ס'זעט אויס שענער ווי די אייעגינע האר" (ספרו לקוטי שיחות חלק י"ג עמ' קפ"ט), והוא הואיל לענות בזה הלשון, "הרי זה [שיער עצמה] פריצות ע"י גופה, וזו [פאה נכרית] ע"י דבר זר (דלבוש הראש בדומה דלבוש הרגל וכו'), עכ"ל.
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
===פאה נוכרית העשויה משערות האשה עצמה===
נחלקו הפוסקים אם מותר לאשה ללבוש פאה נכרית העשויה משיער עצמה. לכמה דעות, אסור גם להשתמש בפאה נכרית משיער נשים נכריות שמתו, או משיער נשי מדינת הודו, מכיון שמגלחות שערותיהן כפולחן לע"ז שלהן


ביאור: בשלטי גיבורים שם, "ונראה דלא שנא שערות דידה לא שנא שערות של חברתה, כל עוד דעבידי לכיסוי השיער והן תלושות, אע"פ דכיסוי שיער הוא לה כדי שתיראה בעלת שיער, אין בכך כלום ושפיר דמי". וכן כתב בדרכי משה שם, פרי מגדים שם, טהרת השולחן (נדפס בסוף ספר פתחי עולם) או"ח סי' ע"ה, ועוד. ויש להמתיק טעמא דדינא, דאי לאו דגלי לן קרא דשיער באשה ערוה, הוה אמינא דאין לחוש כלל לשערותיה, אלא משום דמשבח לה קרא שמע מינה תאוה היא, וכל הקילוס הוא בעודן מחוברות בבשרה דוגמת שערות העזים, וכל זמן שהשערות מחוברות מקרי "שערך" ותאוה המה לעיניים, אמנם אם פאה נכרית על ראשה לא הוי קילוס, וכן אם השערות תלושין [דהיינו שערות עצמה], אף שחוזרת ומתקשטת בהן, מכל מקום שוב לא תאוה היא וליכא שבח, ולא מקרי ערוה (שו"ת נחלת בנימין סי' כ"ו). אולם יש חולקים ומחמירים בשיער של עצמה (מגן גיבורים או"ח שם, ועוד). ועיין במשנה ברורה שם שהביא שתי הדעות ללא הכרעה.
[[קטגוריה:גילוי עריות]]
 
[[קטגוריה:צניעות]]
===האם עדיף פאה נוכרית או מטפחת/כובע===
[[קטגוריה:נישואין]]
יש פוסקים (בעיקר בחב"ד) הטוענים שיש להעדיף לבישת פאה נכרית על כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובע, מכיון שבהן קשה לכסות כל השיער בתמידות. לעומת זאת יש פוסקים אחרים שאומרים שיש להעדיף כיסוי הראש ע"י מטפחת או כובע (חלק מהמקורות הובאו בשו"ת יביע אומר חלק ה' אבה"ע סימן ה')
 
בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות, והרי רואים במוחש, אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השער בלתי מכוסה (על כל פנים במשך זמן קצר), זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול וכהפסק דין בשו"ע (ספר ליקוטי שיחות ליובאוויטש, חלק י"ג עמ' קפ"ט). עוד מעלה בלבישת פאה נכרית (לאפוקי כובע ומטפחת), דבפאה נכרית אין הברירה בידה להעביר הפאה נכרית מעל ראשה (וממילא לגלות שערותיה) במקום נסיון, מה שאין כן במטפחת וכדו', דקל מאוד להסירה, ואין בהסרת מטפחת בושה כל כך וכו' (ראה ספר ליקוטי שיחות שם עמ' קפ"ח - ק"צ).
 
לטענת המעדיפים פאה נוכרית, האוסרים פאה נכרית  היא חומרא העלולה לפעמים להביא לידי הרבה קלקולים. שלהמחמיר שתלבש מטפחת או כובע במקום פאה נכרית, הרי צריכה האשה להיזהר ביותר שכל שיערה ממש יכוסה תמיד במטפחת, שזהו דבר קשה וכנ"ל. אבל בלאו הכי (שלפעמים מקצת שערה תתגלה מתחת המטפחת), הרי יצא שכרה בהפסדה, שגילוי שערות ממש איסור חמור הוא פי כמה מפאה נכרית אף לדעות המחמירים (דת והלכה סי' א'). ועל דבר אלה הלובשות מטפחת על גבי הפאה נכרית (ומקצת הפאה נכרית מגולה) לחוש לדעות המחמירים הנ"ל, יש לומר דגם בזה יש חשש קלקול, שהרי לעיני הרואים (ובפרט מרחוק) מראה הפאה נכרית (ובפרט המובחרות) כמראה שיער ממש, ונראה כאילו הולכות במקצת שיער עצמה מגולה, ואיכא בזה משום חשד ומראית עין.
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/view.asp?by=tag&var=כיסוי-ראש שיעורים בנושא פאה נוכרית לדעת האוסרים (בעיקר: הרב עובדיה יוסף, הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב דן סגל, הרב שלום שבדרון)]

גרסה אחרונה מ־20:14, 7 בפברואר 2022
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: כתוב בסגנון לא מתאים לאתר ויקישיבה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שימו לב! הנכתב בויקישיבה הינו להרחבת ידע בלבד ואינו בא לפסוק הלכה.
אין לפסוק למעשה על פי הנאמר באתר ויקישיבה מבלי להיוועץ במורה הוראה מוסמך!


כיסוי ראש לנשים הוא חיוב ההלכה לאשה נשואה לכסות ראשה.

מקור[עריכה]

בגמרא (כתובות עב.) מבואר שיש איסור לאשה שלא לצאת לרשות הרבים או לשוק וראשה פרוע. מקור איסור זה הוא בפסוק העוסק באשה סוטה (במדבר ה, יח): "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה...".
רש"י במקום (ד"ה אזהרה) מסביר שני פירושים כיצד נלמד דין זה מהפסוק[1]:

  1. הסיבה שהכהן פורע את ראש הסוטה הוא בכדי לְנַוֶל, לגנות ולבזות אותה, מידה כנגד מידה כמו שהיא עשתה, בכדי להתנאות בפני הבועל[2].
  2. מזה שהכהן פורע את ראש האשה - סימן שעד כה הוא היה מכוסה. נשמע מכאן ש"אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש". ורש"י מוסיף: "וכן עיקר" (כמו הפירוש השני).

שער האשה אף מוגדר: "ערווה"[3] (ברכות כד.), ואסור לגבר לראות שער אחת מכל העריות (שו"ע אה"ע כא, א).

תוקף[עריכה]

דאורייתא או דרבנן? עשה או לא תעשה? מתרי"ג מצוות או לא?

טעם חיוב כיסוי הראש[עריכה]

בספר תרומת הדשן (סי' י) כתב שאיסור גילוי הראש של נשים נשואות ברשות הרבים "איננו אלא משום פריצות דגברי"[4] (- פריצות של האנשים), ובזה נימק את טעם הדין שמותר לאשה לגלות את שערה בחצר (כתובות עב:), מפני שלא מצויים בה גברים[5].

ויש מהאחרונים שכתבו שיסוד החיוב לכסות הראש הוא גזירת הכתוב ולא מחשש שמא יגרמו הרהורי עבירה לגברים(דרוש מקור). והביאו כמה ראיות לדבריהם:

  1. דעת רבים מהפוסקים שבתולות אינן צריכות לכסות את ראשן. ואם חיוב כיסוי הראש לנשים הוא מחמת הרהור הגברים - "איזה שׂכל והגיון יאמר שבשעה אחת או רגע אחד קודם שתקבל טבעת אחת של קידושין לא היה בה הרהור, ותיכף שקיבלה הטבעת ועדיין גלויה לפנינו יחזור להיות בה הרהור, ואיזה שינוי נעשה בגופה שיביא לידי הרהור חדש?"[6] (הרב שלום משאש, בספרו שו"ת שמש ומגן ח"ב אה"ע סי' יז, וכעי"ז בשו"ת תבואות שמש אה"ע סי' קלח ד"ה והנה אם באנו; ועוד).
  2. יש מהפוסקים שכתבו שבזמנינו שנהגו נשים נשואות לצאת לרשות הרבים בלי כיסוי ראש שלא כדין, אין איסור לקרוא כנגדן קריאת שמע (ראה שו"ת יביע אומר ח"ו או"ח סי' יג, ובמקורות שהובאו שם). "וזה ראיה גמורה שאין כאן הרהור" (הרב משאש בשו"ת תבואות שמש, שם).

ראיות ממקור החיוב[עריכה]

רבי אברהם (בר צבי הירש) תאומים בספרו שו"ת 'חסד לאברהם' (מהד' תנינא, ח"ב, אה"ע סי' פז, דף לח., ד"ה ואולם אחר[7]) למד מפירושו הראשון של רש"י שיש לאסור כיסוי הראש ע"י פאה נכרית, וזאת משום שלפירוש זה שורש האיסור של פריעת הראש הוא מחמת הפריצות שיש בהתקשטות והתנאות האשה בשערה לפני גברים[8]. כל זה לפירוש הראשון של רש"י, אך לפירוש השני של רש"י יתכן שחיוב האשה שלא לצאת פרועת ראש הוא גזרת הכתוב, ולא מחמת הפריצות וההתקשטות בפני בני אדם. והחסד לאברהם מאריך להוכיח שפירושו הראשון של רש"י הוא העיקר בש"ס.

מאידך, רבי יצחק עבאדי בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג[9]) כתב לדייק מדברי רש"י בפירושו הראשון - פירוש הפוך לחלוטין: שמטרת כיסוי הראש היא כדי שלא תהיה מנוולת ומבוזה[10]. והוסיף שאף הפירוש השני לא חולק בזה על הפירוש הראשון. ובהמשך (עמ' שפז[11]) מאריך להביא ראיות לדבריו.

האם החיוב לנשים נשואות בלבד או גם לרווקות?[עריכה]

רבים מהפוסקים כתבו שבתולות אינן צריכות לכסות ראשן, ויכולות אף לפרוע את שערן ולצאת עם שיער פזור. הדבר נלמד מכך שהותר לקרוא קריאת שמע מול שיער הבתולות (שו"ת יביע אומר ח"ה אה"ע סי' ה אות ב, וכפשטות השולחן ערוך או"ח עה, ב), אך יש חולקים (אף בדעת השולחן ערוך) וסוברים שצריכות לכסות ראשן (היעב"ץ על השו"ע שם).

וי"א שאסור לרווקות לצאת בשער פזור (מגן אברהם שם, מובא גם במ"ב עי"ש[12]).

גרושות ואלמנות[עריכה]

על פי שורת הדין, גם נשים שהיו נשואות בעבר חייבות בכיסוי ראש(דרוש מקור). אולם מפאת הצורך של גרושות ואלמנות צעירות להתחתן מחדש, יש רבנים שהתירו לנשים אלו ללכת ללא כיסוי ראש(דרוש מקור), וכך אכן נוהגות רוב הגרושות והאלמנות בציבור הדתי לאומי‏‏[13].

המקום המחוייב בכיסוי הראש[עריכה]

בית; חצר; רשות הרבים

סוג כיסוי הראש[עריכה]

בהמשך הגמרא (כתובות עב:) מובא שמותר לאשה לצאת מחצר לחצר דרך מבוי כשלראשה קלתה (יש מפרשים[14]: סל שנהוג לסחוב על הראש, ויש בו בית קיבול כלפי מטה לכיוון הראש - כדי שיישב טוב, וכלפי מעלה - להכניס בתוכו פשתן ודברים נוספים; ויש מפרשים[15]: מטפחת) בלבד‏[16].

מדין דת יהודית (מנהג שנהגו בו בנות ישראל, שאין חובתו מפורשת בתורה[17] וחיובו מדרבנן[18]) אסור לאשה לצאת לרשות הרבים או לשוּק כששערה מכוסה ע"י קלתה בלבד, ונחלקו הראשונים בטעם הדבר:

  • יש אומרים שהטעם שאסור לצאת לרשות הרבים כשלראשה קלתה בלבד הוא מחמת ש"אי אפשר שלא יראו שערותיה בין הנסרים" (שיטה מקובצת שם. בשם רש"י מהדורה קמא). לשיטה זו מותר לאשה לצאת לרשות הרבים או לשוק כשלראשה מטפחת ראש או כובע המכסה היטב את שערה.
  • ויש אומרים שהטעם הוא מפני שצריכה האשה "שיהיה עליה רדיד (- צעיף[19]) החופה את כל גופה כמו טלית" ו"לא תצא אשה בשוק בכִפה (- מטפחת) שעל ראשה בלבד" (רמב"ם פי"ג מהל' אישות הי"א; ופכ"ד הי"ב; ועוד). וכן פסק בשולחן ערוך (אה"ע קטו, ד).
    וכתב בשו"ת באר שבע (סי' יח) שלשיטה זו אין די במטפחת ראש או כובע או פאה נכרית המכסים היטב את כל השערות, אלא יש צורך בכיסוי נוסף - רדיד, [המכסה את הראש וחלק מהגוף(דרוש מקור)- כפשטות לשון הרמב"ם הנ"ל[20], כדי שלא תראה צורת השְׂערות[21]]. וכן פסק המשנה ברורה (ביאור הלכה סי' עה): "לילך בשוק וחצר של רבים לכולי עלמא אף אם תלך במטפחת לבד לכסות שערה - מיקרי עוברת על דת יהודית עד שתלך ברדיד מלמעלה".
    ויש המפרשים ששיטה זו איננה חולקת על קודמתה באופן עקרוני, ואף לשיטה זו האיסור לצאת במטפחת הוא דווקא במטפחת שיש בה נקבים ורואים מקצת משערה (ב"ח שם סוף ס"ק א) או במטפחת שאינה מכסה את השער במלואו(דרוש מקור), אך במטפחת ראש אטומה או בפאה נכרית המכסה היטב את כל השער - מותר לצאת לשוק או לרשות הרבים, אף לשיטה זו (שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' מח).

בזמנינו פשט המנהג אצל כמעט‏[22] כל הנשים[23], ואף אצל נשים יראות שמים וצדיקוֹת, להסתפק בכיסוי ראש אחד, ולא ללבוש רדיד נוסף, ולא מחו בידם חכמים. ונחלקו חכמי דורנו בטעם הדבר:

  • יש שכתבו שייתכן שטעם הדבר מפני שהמנהג כדעת הפוסקים שאין צורך בשני כיסויים[24], ודי בכיסוי אחד אטום שלא רואים דרכו כלל את השער, והרדיד נצרך רק בכדי לכסות את השער היטב.
  • ויש שכתבו שטעם הדבר מפני שחיוב דת יהודית תלוי במנהג בנות ישראל הכשרות, ואם נהגו כל הנשים להסתפק בכיסוי אחד - מנהג חדש מבטל את הישן, והן רשאיות לעשות כמנהגן, ובלבד שלא תצאנה פרועות ראש, שאיסור זה מדאורייתא[25]. ויש שפקפקו בזה‏[26].

פאה נכרית[עריכה]

ערך מורחב - פאה נכרית

פאה נכרית היא כיסוי לראש דמוי שיער, עשוי משיער אנושי טבעי או משיער סינתטי. ונחלקו הפוסקים האם כיסוי כזה מועיל לענין חיוב הנשים לכסות את ראשן עפ"י דין תורה.

בשלטי הגבורים[27] כתב, שנראה להתיר לנשים נשואות לצאת בפאה נכרית, והביא ראיות לדבריו. אולם לעומתו רבי יששכר בער איילנבורג בשו"ת באר שבע (סי' יח) האריך לדחות דברי השלטי הגבורים, והביא שגם רבי יהודה קצנלבויגן חלק על דברי שילטי הגיבורים.

במהלך הדורות הצטרפו פוסקים רבים לכל אחת משתי שיטות אלו. גם בדורנו יש מהפוסקים האוסרים חבישת פאה נכרית, יש המתירים זאת, ויש שאף ממליצים על פאה נכרית ככיסוי הראש המועדף בדורנו.

גירושי אשה שלא מכסה ראשה[עריכה]

אמירת דברים שבקדושה מול שער אשה[עריכה]

מנהג גילוח השער לנשים נשואות[עריכה]

יש עדות בקרב האשכנזים, בעיקר מיוצאי הונגריה וגליציה‏[28], הנוהגות לגלח את כל שער הראש של הנשים הנשואות(דרוש מקור). הרקע ההיסטורי לתקנה זו, מתי נוסדה וע"י מי, איננו ברור לחלוטין‏[29], ויש מי שכתב שהדבר תוקן ע"י ועד ארבע ארצות (שו"ת דברי יציב אה"ע סי' לח).

בטעם המנהג ישנם כמה הסברים‏[30]:

  • חשש חציצה בטבילה‏[31].
  • חשש סחיטה בטבילה בשבת‏[32].
  • חשש שחלק מהשערות יתגלו בחוץ‏[33] (וע"פ הקבלה‏[34] גם בבית).
  • טעם המנהג מסתרי תורה.

יש שהתנגדו למנהג זה‏[36], ובפרט במקום שגברים נוהגים לגלח שער ראשם (שו"ת שואל ומשיב מהדו' א ח"א סי' סה).

הערות שוליים

  1. ↑ וראה במאירי שם (במשנה) שפירש שהלימוד נעשה מדין בלשון הפסוק: "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה" - זאת ולא אחרת.
  2. ↑ דברים דומים נמצא במדרש אגדה (הוצאת ר"ש בובר, נשא, פרק ה סי' יח), וכן בתרגום יונתן, פירוש הטור הארוך ותולדות יצחק (להרי"צ קראו) במקום.
  3. ↑ להשלכות עניין זה לגבי קריאת שמע ותפילה - ראה בערך: שער באשה ערווה.
  4. ↑ ישנם מקורות נוספים בדברי הראשונים והאחרונים שפריעת השער היא "פריצות", כפי שהובא במאמר מאת הרב אברהם ליפשיץ. אולם יש שהעירו (ראה בתגובה לדבריו, ובפרט בסעיפים ד, ו, יא-יב, יד; ועוד) שבמקורות אלו לא מבואר שהוא טעם חובת כיסוי הראש, אלא שההולכת בשער מגולה הוא "פריצות", ואפשר לפרש שזה מחמת שמשנה מהנוהג, וכל שינוי מהנוהג יש בו חוסר צניעות; אך אין זה עיקר טעם חובת כיסוי הראש (והביאו ראיות לדבריהם, בכוונת הראשונים הנ"ל). ולכן במקומות שנפוץ המנהג ללכת בפאה נכרית או אפילו בשר מגולה, לא שייך בזה "פריצות" (לביאור זה), אע"פ שייתכן שיש לאֳסרו מטעמים אחרים (שער מגולה - מגזרת הכתוב, ופאה נכרית - מדרבנן לחלק מהפוסקים).
  5. ↑ פשטות לשונו מורה שהכוונה שלא מצויים בה גברים בדרך כלל, ולכן, מן התורה מותר אף אם רואים אותה גברים בודדים.
  6. ↑ ראה בפורום 'לדעת' שהובאו שתי תשובות לקושיא זו:
    1. אשת איש איסורהּ חמור יותר, ולכן החמירה תורה ג"כ יותר וחששה שמא יבואו להרהר בשְׂערה, מה שלא חששנו לו גבי פנויה.
    2. עוד אפשר לתרץ שהרהור הוא תוצאה של העובדה שהוא אסור עליה ואינו יכול לשאת אותה ו"מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ" (משלי ט, יז).
    יש לציין שהרב עזריאל הילדסהיימר נשאל על טעם ההיתר לבתולות לצאת פרועות ראש, והשיב: "ליכא קושיא, דהרהור תלוי באיסור, ו'מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ' (משלי ט, יז), ומשום דמותר לבתולות - לילך, על כן ליכא איסור בזה" (שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר ח"א או"ח סי' ח). ובפשטות דבריו משמע שסובר כדברי הרב משאש הנ"ל.
  7. ↑ והובאו דבריו בתמצית בשו"ת יביע אומר (ח"ה אה"ע סי' ה אות ה).
  8. ↑ מעניין לציין, שיש שהביאו שבשו"ת יביע אומר (ח"ד אה"ע סי' ג אות א) הביא שני הסברים לפירוש הראשון של רש"י: (א) מחמת שפרעה ראשה להתנאות בפני הבועל - לכן מבזים אותה בפריעת ראשה (וראה במדבר רבה פרשה ט סי' טז). (ב) מחמת שכיסתה ראשה בשיראין נאים בכדי להתנאות על בועלה (ראה סוטה ח:), הכהן היה מנוולה ע"י פרוע ראש - מידה כנגד מידה. ומכיון שנחשב לניוול - סימן שאסור (וראה תוס' רי"ד שם).
    המעניין, שהפירוש הראשון שהביא הוא פירוש ה'חסד לאברהם' שהובא בפנים; והפירוש השני - הוא קרוב מאד לפירוש הרב יצחק עבאדי המובא בפנים להלן.
  9. ↑ מובא בפורום 'לדעת' וכן בקישור ע"ש.
  10. ↑ וזה לשונו: "...מפורש יוצא מרש"י [הנ"ל], שעניין כיסוי הראש באשה הוא כדי שלא תיראה מנוולת... וכן כתב בתוס' רי"ד שם: 'אי נמי בסוטה שעושים כן כדי לנוולה', אלמא ניוול הוא לאשה לצאת בפירוע ראש.
    ועוד מבואר בסוטה ט. שסוטה נענשת מידה כנגד מידה, ואיתא שם: היא קלעה לו את שערה, לפיכך כהן סותר את שערה וכו'. וצריך ביאור, שאם נראית נאה בשערה לנואף, אם כן זה לא ניוול, ובגמ' כתוב: לפיכך הוא סותר את שערה כדי לנוולה.
    והדברים פשוטים לענ"ד, דוודאי השערות כמות שהם באשה נראים כניוול, אבל כשעשויים קליעות היא נראית נאה, ולכן כיוון שקילעה שערה לנואף, הכהן סותר שערה כדי שתתנוול. ואם לא היו שערותיה קלועות כשבאה לכהן, הוא רק צריך לגלות ראשה ומתנוולת, ואם שערותיה היו עשויות קליעות, הוא גם סותר קליעתה כדאיתא בגמ'.
    ולכאורה צ"ע, דאם הניוול הוא בראש מגולה ושיער פרוע בלי קליעות, מניין לנו שצריך כיסוי הראש אם יש לה קליעות. וצריך לומר שהתורה על הרוב תדבר, ורוב פעמים היא נראית מנוולת מפני שראשה פרוע בלי קליעות. וכיוון שציוותה התורה לכסות השיער, אסור לגלותו גם באופן שקלעה את שערה יפה, שאין בזה ניוול, דכך היא גזירת הכתוב..."
    ויש להעיר שדבריו מחודשים מאד, ובפשטות, אף שישנם חלקים מאד נאים בגוף האשה - גילוייָם בחוץ הוא ביזוי לה (ראה הושע ב, ה, ובמפרשי הפשט שם). וכפי הנראה כך סבר ה'חסד לאברהם' הנ"ל. יצויין ששני הכיוונים היסודיים הללו (שאסור פריעת הראש נועד להצניע יופי האשה מחשש להרהורי עבירה; שאסור פריעת הראש נועד למנוע את ניוול האשה) הובאו בהערה לעיל מדברי היביע אומר.
  11. ↑ והובאו דבריו בקצרה בפורום 'לדעת'.
  12. ↑ וראו עוד אנציקלופדיה תורנית 'דעת', ובמקורות שהובאו שם; וכן בספר 'גן נעול', הרב שלמה אבינר, ירושלים תשמ"ה, עמ' 35-36,52,54.
  13. ↑ ‏שיער וכיסוי ראש בקרב נשים במגזר הדתי לאומי‏.
  14. ↑ רש"י שם ד"ה קלתה.
  15. ↑ רמב"ם (פכ"ד מהל' אישות הי"ב). וראה להלן שלשני פירושים אלו ישנה השלכות להלכה.
  16. ↑ ויש שנימקו זאת בכך ש"אין שערותיה נראים כל כך לבני מבוי בין הנסרים" (שיטה מקובצת שם בשם רש"י מהדורה קמא).
  17. ↑ ראה רש"י כתובות עב. ומאירי שם ועוד.
  18. ↑ ראה בספר 'גן נעול' הנ"ל, עמ' 32 הערה 3, ובמקורות המצוינים שם. וראה גם להלן בסוף הפסקה ובהערות.
  19. ↑ הגהות מיימוניות (ס"פ כד מהל' אישות אות ו); הרב מברטנורא, כלים פכ"ט מ"א; שכל טוב (בובר) בראשית כד, סה; ועוד.
  20. ↑ ראה בפורום 'לדעת': "הבאר שבע מדגיש שיש ללכת בשני כיסויים גמורים, אחד על השני. שלא לדבר על השו"ע ורמב"ם, שהצריכו רדיד, והרמב"ם כתב שזהו רדיד החופה את כל גופה, יחד עם הראש, כמו הרעלות שנהוגות כיום בסעודיה..."
  21. ↑ כך הסביר הרב ניסים קרליץ (חוט שני, אה"ע סי' כא ס"ב, עמ' נד, ד"ה ונראה): "ונראה דהא דבעינן ב' כיסויים לשיער שבראשה, דהיינו מלבד הקלתה שעל ראשה בעינן נמי רדיד עליה, אין פירושו דיש דין שיהיו שערותיה מכוסים בב' כיסויים, אלא הפירוש דבכיסוי אחד נראה עדיין צורת השערות, ובזה סגי לדת משה, אבל דת יהודית היא שלא יראה אף צורת השערות, אף שהן מכוסות, ולכן אם יש עוד כיסוי עליהם לא נראה גם צורת השערות". (מובא בפורום 'לדעת')
  22. ↑ אך הרב בנימין זילבר מציין ששמע שבירושלים יש משפחות שנשותיהן מקפידות ללבוש רדיד (שו"ת אז נדברו ח"י סי' כח, סוף עמ' פ במוסגר). ואף בתקופתנו יש נשים החוזרות ללבוש שאל.
  23. ↑ מדובר על נשים מארצות מוצא שונות: מעדות המזרח ומעדות אשכנז, מחוגים וממגזרים מגוונים.
  24. ↑ וראה 'גן נעול' הנ"ל, עמ' 35 ובהערה 16, ועמ' 52 הערה 3.
  25. ↑ שו"ת יביע אומר (ח"ד אה"ע סי' ג אות ב) ושו"ת שמש ומגן ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21253&hilite=6343ccde-9e72-45fe-b3b0-ffed79d78c65&st=%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%93&pgnum=271 ח"ב אה"ע סי' טז, עמ' רמט, ד"ה וקודם כל אשיב]; מובא בספר חן וכבוד עמ' קסג)
  26. ↑ שו"ת אז נדברו ח"י סי' כח, סוף עמ' פ: "ואני נבוך כעת מאד במה מתקיים בימינו המנהג של רדיד... ויתכן שכיון שעיקר דת יהודית הוא משום מנהג - אם אין המנהג כן מתבטל הדין גם לדיני אבן העזר, וצע"ג בזה, דמסתבר מאד דאפי' אם נאמר דלענין כתובה נשתנה ההלכה אבל לא מה שנוגע לצניעות עצמה"
  27. ↑ שלטי גיבורים שבת (דף כד ע"ב) לדפי הרי"ף; עין משפט נזיר כח:
  28. ↑ למשל, ראה דברי הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ב סי' תרצב דף תקנז, ד"ה וביותר הנה) שכתב: "וביותר הנה יש מחוזות ובמיוחד באונגרין וגאליציה שהאשכנזים לא הסתפקו בכיסוי שער ראשן, אלא דקדקו גם שמיד אחר החתונה יגלחו הנשים את שערות ראשן לגמרי... וכן נהוג ומקובל ביישוב הישן בעיה"ק ירושלים, אבל הספרדים לא נהגו כן... וכן באשכנז, רוסיה וליטא לא שמעו מעולם מהאי מנהגא כלל".
  29. ↑ ראה בשו"ת משנה הלכות שם, וכן בפורום אוצר החכמה ובפורום ספרים וסופרים. וראה במקורות המוזכרים בהערות להלן.
  30. ↑ ראה שו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' ג; שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' קט ושם ח"י סי' פא אות ח; שו"ת להורות נתן חי"א סי' קה; שו"ת ראש אליהו אה"ע סי' ח; הגיוני הפרשה, בראשית עמ' שסב ואילך.
  31. ↑ יש שפקפקו בחשש זה (שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' פ ושו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סי' א אות ב).
  32. ↑ העמק שאלה (פרשת אחרי, שאילתא צו אות ז, בתו"ד): "...ובאמת בזמן הפוסקים האחרונים ז"ל הנהיגו הנשים לגלח שערן, ולהכי הקילו בדבר לטבול בשבת". הובאו דבריו במנחת יצחק שם וכן בשו"ת משנה הלכות (ח"ט סי' תיט, חי"ב סי' צה וחי"ג סי' קמב).
  33. ↑ למשל, ראה דברי הרב משה שטרנבוך שם (תשובות והנהגות ח"ב סי' תרצב דף תקנז, ד"ה וביותר הנה) שכתב: "יש מחוזות ובמיוחד בהונגריה וגאליציה שהאשכנזים לא הסתפקו בכיסוי שער ראשן, אלא דקדקו גם שמיד אחר החתונה יגלחו הנשים את שערות ראשן לגמרי, ואמנם לא מצאנו לזה שום מקור מן הדין, אבל עיקרו כגדר וסייג, שחששו שאם לא יגלחו עלולים לגלות מקצת שערות, וע"כ קיימו וקיבלו עליהם ועל זרעם לצניעות יתר לגלח השערות לגמרי..."
  34. ↑ ראה משנה ברורה (סי' עה ס"ק יד): "ובזוהר פרשת נשא (קכה:) החמיר מאוד שלא יתראה שום שער מאשה, דגרמא מסכנותא לביתא, וגרמא לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וסטרא אחרא לשרות בביתא, וכ"ש אם הולכות בשוקא כך, ע"כ בעאי איתתא דאפילו קורות ביתה לא יחמון שערה חדא מרישאה, ואי עבדית כן מה כתיב בניך כשתילי זיתים מה זית וכו' בנהא יסתלקון בחשובין על שאר בני עלמא ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכל ברכאן דלעילא וברכאן דלתתא בעותרא בבנין ובני בנין עכ"ל בקיצור".
  35. ↑ ויש מי שכתב שמחמת מנהג זה הורגלו חלק מנשות האשכנזים בפאה נכרית (הרב מאיר מאזוז(דרוש מקור)).
  36. ↑ ויש לזה כמה טעמים (ראה שו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סי' א אות ב וש"נ): (א) חז"ל תקנו כמה תקנות כדי שאשה לא תתגנה על בעלה (שבת סד: יומא עח: ב"ק פב. יבמות מב.), ובגילוח הראש יש גנאי גדול לאשה, שהשער מייפה את האשה‏[35], ואין רצון האדם באשה מגולחת (נזיר כח.). (ב) מחמת "לא ילבש גבר שמלת אשה" (דברים כב, ה), אסור לאשה לגלח ראשה כאיש (שולחן ערוך אה"ע קפב, ה).
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=כיסוי_ראש_לנשים&oldid=156297"