רב נחמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: רב נחמן בר יעקב (270~ - 310~). מגדולי האמוראים בדור השני והשלישי של אמוראי בבל ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי…) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רב נחמן בר יעקב (270~ - 310~). מגדולי | {{פירוש נוסף|נוכחי=רב נחמן ה[[אמוראים|אמורא]]|אחר=מייסד [[חסידות ברסלב]]|עע=[[רבי נחמן מברסלב]]}} | ||
רב נחמן בר יעקב (270~ - 310~). מגדולי ה[[אמוראים|אמורא]] בדור השני והשלישי של אמוראי [[בבל]] ומעמודי התווך של [[התלמוד הבבלי]]. מגדולי תלמידי [[שמואל (אמורא)|שמואל]] וראש ישיבת נהרדעא. כשנחרבה העיר נהרדעא, העביר את הישיבה לשכנציב ואחר כך למחוזא (איגרת רב שרירא גאון). רב נחמן בר יעקב נקרא בתלמוד רב נחמן סתם, לעומת [[רב נחמן בר יצחק]] שהיה בדור החמישי לאמוראים והיה מתלמידי [[רבא]]. | |||
רב נחמן נולד במחצית השנייה של המאה ה–3. בצעירותו, למד אצל אביו רב יעקב שהיה מסופרי הדיינים בבית דינו של שמואל. הוא מוזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי. בתלמוד מוסר רב נחמן על מנהגי בית הדין שראה בבית דינו של שמואל. עיקר תורתו קיבל משמואל אותו הוא מכנה "רבינו". | רב נחמן נולד במחצית השנייה של המאה ה–3. בצעירותו, למד אצל אביו רב יעקב שהיה מסופרי הדיינים בבית דינו של שמואל. הוא מוזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי. בתלמוד מוסר רב נחמן על מנהגי בית הדין שראה בבית דינו של שמואל. עיקר תורתו קיבל משמואל אותו הוא מכנה "רבינו". | ||
רב נחמן גם למד תורה | רב נחמן גם למד תורה מ[[ראש הגולה]], רבה בר אבוה, ונשא לאשה את בתו [[ילתא]]. לאחר מכן, נהיה מומחה בדיני ממונות והלכה כרב נחמן בדיני ממונות {{מקור|כתובות יג, א|כן}}. | ||
הוא היה איש אמיד, מיוחס וחכם. הוא העריך מאוד את עמיתיו בארץ ישראל, והיה נוהג לארח אותם בביתו. דוגמה לכך הוא ביקור האמורא רב יצחק בביתו. מסופר שכאשר נפרד ר' יצחק מרב נחמן, ביקש ממנו רב נחמן ברכה. | הוא היה איש אמיד, מיוחס וחכם. הוא העריך מאוד את עמיתיו בארץ ישראל, והיה נוהג לארח אותם בביתו. דוגמה לכך הוא ביקור האמורא [[רב יצחק]] בביתו. מסופר שכאשר נפרד ר' יצחק מרב נחמן, ביקש ממנו רב נחמן ברכה. | ||
שלושת בני רב נחמן מר זוטרא, רבה | שלושת בני רב נחמן - [[מר זוטרא]], [[רבה]] ו[[רבין]] - היו תלמידי חכמים. | ||
==תורתו== | |||
[[קטגוריה: | מכנה שמות לחכמים {{מקור|לחקר שמות וכינויים בתלמוד {{מקור|ר' ראובן מרגליות}} ה }} | ||
[[קטגוריה: | * מחשיב שמות יפים - מרדכי מוכתר בנימוסו היה {{מקור|מגילה יב:}}. | ||
* מגנה שמות שנואים - חולדה ודבורה, שהם שמות של בעלי חיים טמאים {{מקור|מגילה יד:}}. | |||
* מכנה את חמא בר אדא "שליח ציון" {{מקור|ביצה כה:}}. | |||
* כל הסוגיא - רב יהודה גוער בו על שלא משתמש בלשון התורה {{מקור|קידושין ע.}}. | |||
* אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא {{מקור|חולין יט.}}. | |||
שאלוהו מה החילוק בין המקרים, וענה "לכי תיכול עלה כורא דמילחא" {{מקור|מסורת הש"ס}} | |||
* להחזיר ידו לאותה חצר מותר, ולחצר אחרת אסור. ומאי שנא. לכי תיכול עלה כורא דמילחא, התם לא איתעבידא מחשבתו הכא איתעבידא מחשבתו {{מקור|שבת ד.}}. | |||
* היום חול ולמחר קודש עירובו עירוב, היום קודש ולמחר חול אין עירובו עירוב. ומאי שנא. לכי תיכול עלה כורא דמילחא, מספיקא לא נחתא עליה קדושה ולא פקעה מיניה {{מקור|ערובין לו.}}. | |||
* לאנוחי כדא דמלחא גבי כדא דכמכא אסור, ולגבי כדא דחלא שרי. ומאי שנא. לכי תיכול עלה כורא דמילחא, האי איתיה איסורא בעיניה והא ליתיה איסורא בעיניה {{מקור|חולין קיב.}}. | |||
* מה נפשך, אי [[חזקה שליח עושה שליחותו]] אפילו תרומה נמי, ואי אין חזקה שליח עושה שליחותו אפילו שחיטה נמי לא. לכי תיכול עלה כורא דמילחא, ורוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן {{מקור|חולין יב.}}. | |||
{{אמוראים}} | |||
{{מיון רגיל:נחמן}} | |||
[[קטגוריה: אמוראים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:48, 9 באוגוסט 2016
|
|
- ערך זה עוסק ברב נחמן האמורא. אם התכוונתם למייסד חסידות ברסלב, עיינו בערך רבי נחמן מברסלב.
רב נחמן בר יעקב (270~ - 310~). מגדולי האמורא בדור השני והשלישי של אמוראי בבל ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי. מגדולי תלמידי שמואל וראש ישיבת נהרדעא. כשנחרבה העיר נהרדעא, העביר את הישיבה לשכנציב ואחר כך למחוזא (איגרת רב שרירא גאון). רב נחמן בר יעקב נקרא בתלמוד רב נחמן סתם, לעומת רב נחמן בר יצחק שהיה בדור החמישי לאמוראים והיה מתלמידי רבא.
רב נחמן נולד במחצית השנייה של המאה ה–3. בצעירותו, למד אצל אביו רב יעקב שהיה מסופרי הדיינים בבית דינו של שמואל. הוא מוזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי. בתלמוד מוסר רב נחמן על מנהגי בית הדין שראה בבית דינו של שמואל. עיקר תורתו קיבל משמואל אותו הוא מכנה "רבינו".
רב נחמן גם למד תורה מראש הגולה, רבה בר אבוה, ונשא לאשה את בתו ילתא. לאחר מכן, נהיה מומחה בדיני ממונות והלכה כרב נחמן בדיני ממונות (כתובות יג, א).
הוא היה איש אמיד, מיוחס וחכם. הוא העריך מאוד את עמיתיו בארץ ישראל, והיה נוהג לארח אותם בביתו. דוגמה לכך הוא ביקור האמורא רב יצחק בביתו. מסופר שכאשר נפרד ר' יצחק מרב נחמן, ביקש ממנו רב נחמן ברכה.
שלושת בני רב נחמן - מר זוטרא, רבה ורבין - היו תלמידי חכמים.
תורתו[עריכה]
מכנה שמות לחכמים לחקר שמות וכינויים בתלמוד ר' ראובן מרגליות ה
- מחשיב שמות יפים - מרדכי מוכתר בנימוסו היה מגילה יב:.
- מגנה שמות שנואים - חולדה ודבורה, שהם שמות של בעלי חיים טמאים מגילה יד:.
- מכנה את חמא בר אדא "שליח ציון" ביצה כה:.
- כל הסוגיא - רב יהודה גוער בו על שלא משתמש בלשון התורה קידושין ע..
- אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא חולין יט..
שאלוהו מה החילוק בין המקרים, וענה "לכי תיכול עלה כורא דמילחא" מסורת הש"ס
- להחזיר ידו לאותה חצר מותר, ולחצר אחרת אסור. ומאי שנא. לכי תיכול עלה כורא דמילחא, התם לא איתעבידא מחשבתו הכא איתעבידא מחשבתו שבת ד..
- היום חול ולמחר קודש עירובו עירוב, היום קודש ולמחר חול אין עירובו עירוב. ומאי שנא. לכי תיכול עלה כורא דמילחא, מספיקא לא נחתא עליה קדושה ולא פקעה מיניה ערובין לו..
- לאנוחי כדא דמלחא גבי כדא דכמכא אסור, ולגבי כדא דחלא שרי. ומאי שנא. לכי תיכול עלה כורא דמילחא, האי איתיה איסורא בעיניה והא ליתיה איסורא בעיניה חולין קיב..
- מה נפשך, אי חזקה שליח עושה שליחותו אפילו תרומה נמי, ואי אין חזקה שליח עושה שליחותו אפילו שחיטה נמי לא. לכי תיכול עלה כורא דמילחא, ורוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן חולין יב..