גר (צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של 37.60.44.19 (שיחה) לעריכה האחרונה של 192.117.162.62) תגית: שחזור |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל == | == מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל == | ||
גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור| | גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור|יבמות מז:|כן}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור|(}}{{מקור|במדבר טו טו$במדבר טו, טו}}<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>{{מקור|)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם איסורי ביאה יב יז$רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן ויקרא כג מב$רמב"ן ויקרא כג, מב}}{{מקור|)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור|בבלי:בכורות ל ב$בכורות ל:}} {{מקור|וכ"פ ה}}{{מקור|רמב"ם איסורי ביאה יג יז$רמב"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז}} {{מקור|והטושו"ע}} {{מקור|שו"ע יו"ד רסח$יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב}}{{מקור|)}}. | ||
=== עליוניות ב[[בחירה|בחירתו]] ה[[מוסר|מוסרית]] === | === עליוניות ב[[בחירה|בחירתו]] ה[[מוסר|מוסרית]] === | ||
[[הרמב"ם]] כותב, בסוף מכתב | [[הרמב"ם]] כותב, בסוף מכתב ל[[רבי עובדיה הגר]]<ref>נדפס ב'''תשובות הרמב"ם''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1731&st=&pgnum=451 מהדורת פרופ' יהושע בלאו, הוצת מקיצי נרדמים תש"כ, סי' תמח, ח"ב עמ' 728]; וכן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1733&st=&pgnum=404 מהדורת ד"ר א.ח. פריימן, הוצאת מקיצי נרדמי תרצ"ד, סי' שסט, עמ' 337]; וכן ב'''אגרות הרמב"ם''', מהד' [[הרב יצחק שילת]] שליט"א, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה, ח"א עמ' רמ-רמא; ועוד.</ref>, ביחס לדבריו ש[[רב|רבו]] כינה אותו 'כסיל': | ||
:"... | :"...הקב"ה בעצמו [[אהבה|אוהב]] הגר שנאמר {{מקור|דברים י יח$דברים י, יח|כן}}: 'אֹהב גר לתת לו [[לחם]] ושמלה'. | ||
:וזה שקרא לך 'כסיל' - תמיה גדול הוא! אדם שהניח אביו ומולדתו ומלכות עמו וידם הנטויה והבין בעין לבו ובא ונדבק באומה זו {{מקור|[- עם ישראל]}}, שהיא היום למתעב גוי עבד מושלים<ref>עפ"י ישעיהו מט, ז.</ref>, והכיר וידע שדתם דת אמת וצדק, והבין דרכי ישראל וידע שכל ה[[:קטגוריה:דתות|דתות]] גנובות מדתם, זה מוסיף וזה גורע, זה משנה וזה מכזב ומחפה על ה' דברים אשר לא כן, זה הורס יסודות וזה מדבר תהפוכות, והכיר הכל ורדף אחר ה' ועבר בדרך הקודש ונכנס תחת כנפי | :וזה שקרא לך 'כסיל' - תמיה גדול הוא! אדם שהניח [[אב|אביו]] ומולדתו ומלכות עמו וידם הנטויה והבין בעין לבו ובא ונדבק באומה זו {{מקור|[- עם ישראל]}}, שהיא היום למתעב גוי עבד מושלים<ref>עפ"י {{מקור|ישעיהו מט ז$ישעיהו מט, ז}}.</ref>, והכיר וידע שדתם דת אמת וצדק, והבין דרכי ישראל וידע שכל ה[[:קטגוריה:דתות|דתות]] גנובות מדתם, זה מוסיף וזה גורע, זה משנה וזה מכזב ומחפה על ה' דברים אשר לא כן, זה הורס יסודות וזה מדבר תהפוכות, והכיר הכל ורדף אחר ה' ועבר בדרך הקודש ונכנס תחת כנפי ה[[שכינה]] ונתאבק בעפר רגלי [[משה רבנו]], רבן של כל הנביאים ע"ה, וחפץ במצותיו ונשאו לבו לקרבה לאור באור החיים ולהעלות במעלת ה[[מלאך|מלאכים]] ולשמוח ולהתענג בשמחת ה[[צדיקים]], והשליך ה[[עולם הזה]] מלבו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב<ref>עפ"י {{מקור|תהלים מ מ$תהִלים מ, מ}}.</ref>, - מי שזו מעלתו 'כסיל' יקרא?! | ||
:חלילה לך, לא כסיל קרא ה' שמך אלא משכיל [ו]מבין ופקח והולך נכוחות, תלמידו של [[אברהם אבינו]] שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה'. | :חלילה לך, לא 'כסיל' קרא ה' שמך, אלא: משכיל, [ו]מבין ופקח והולך נכוחות, תלמידו של [[אברהם אבינו]] שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה'. | ||
:ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו | :ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו ב[[עולם הזה]] ול[[עולם הבא]] - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה ב[[משפט|משפטי ה']] לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל ה[[נחמה|נחמות]] העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך<ref>עפ"י {{מקור|דברים י לב$דברים י, לב}}.</ref>, כי ה' דִבר טוב על ישראל<ref>עפ"י {{מקור|במדבר י כט$במדבר י, כט}}. {{מקור| הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - ב}}[[חומש במדבר]]{{מקור| (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - ב}}[[חומש דברים]]{{מקור| (שם).}}</ref>." | ||
לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור| | לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור|פרק ד הל' ב-ד|כן}}: | ||
:'''ב.''' חביבין הגרים שבכל מקום הכתוב מכנה אותן כישראל... | :'''ב.''' חביבין הגרים שבכל מקום הכתוב מכנה אותן כישראל... | ||
:::נאמר [[אהבה]] בישראל {{מקור| | :::נאמר [[אהבה]] בישראל {{מקור|- שה' אוהבם|כן}}... ונאמר אהבה בגרים... | ||
:::נקראו ישראל [[עבד ה'|עבדים]] {{מקור| | :::נקראו ישראל [[עבד ה'|עבדים]] {{מקור|- של ה'|כן}}... ונקראו גרים עבדים... | ||
:::נאמר רצון בישראל {{מקור| | :::נאמר רצון בישראל {{מקור|- הם רצויים לפני ה'|כן}}... ונאמר רצון בגרים... | ||
:::נאמר שמירה בישראל {{מקור| | :::נאמר שמירה בישראל {{מקור|- שה' שומר אותם|כן}}... ונאמר שמירה בגרים... | ||
:::נאמר שירות בישראל {{מקור| | :::נאמר שירות בישראל {{מקור|- שהם משרתי ה'|כן}}... ונאמר שירות בגרים... | ||
:'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, | :'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאִלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים [[תשובה|לשבים]], ולהרבות [[שכר]] לעושי רצונו... | ||
:'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..." | :'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..." | ||
במקומות רבים האריכו [[חז"ל]] בשבח הגרים. | במקומות רבים האריכו [[חז"ל]] בשבח הגרים. | ||
=== [[סגולת ישראל]] === | === [[סגולת ישראל]] === | ||
לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. (לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] אפילו [[גוי]] יכול להיות נביא). | לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. (לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] אפילו [[גוי]] יכול להיות נביא). | ||
=== העדר קנין טבעי === | === העדר קנין טבעי === | ||
ר' [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%91_%D7%A8%D7%A6%D7%90 עין אי"ה שבת פ"ב סי' רצא] | ר' [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%91_%D7%A8%D7%A6%D7%90 עין אי"ה שבת פ"ב סי' רצא] | ||
"אמר [[רבי חלבו]]: קשים גרים לישראל כ[[ספחת]]..." {{מקור|(בבלי יבמות מז: | "אמר [[רבי חלבו]]: קשים גרים לישראל כ[[ספחת]]..." {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור|ו}}{{מקור|בבלי:יבמות קט ב$קט:}} {{מקור|בבלי:קידושין ע ב$קידושין ע:}} {{מקור|בבלי:נדה יג ב$נדה יג:}} {{מקור|כלה רבתי פ"ב ה"ד; מדרש שכל טוב, מהד' בובר, בראשית פרק יז ד"ה ורבותינו דרשו ובן, - מובא בילקוט שמעוני ישעיהו יד רמז תיז ד"ה ונספחו על, ומשלי רמז תתקמז ד"ה הולך רכיל מגלה)}}. ורבו הפירושים על מאמר זה. | ||
== אהבת הגר, עלבונו ולחצו == | == אהבת הגר, עלבונו ולחצו == | ||
לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו, שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" {{מקור| | לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו<ref>ר' {{מקור|בבלי:שבת קלג ב$שבת קלג:}} "מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום".</ref>, שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" {{מקור|קובץ מאמרים, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ירושלים תש"ס, עמ' קה|כן}}. | ||
כתוב בגמרא{{מקור|בבלי:בבא מציעא נט ב$ב"מ נט:|כן}}: | |||
:תנו רבנן: המאנה את הגר עובר בשלשה לאוין, והלוחצו עובר בשנים. מאי שנא מאנה - דכתיבי שלשה לאוין: +שמות כ"ב+ וגר לא תונה, +ויקרא י"ט+ וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו, +ויקרא כ"ה+ ולא תונו איש את עמיתו - וגר בכלל עמיתו הוא. לוחצו נמי, שלשה כתיבי: +שמות כב+ ולא תלחצנו, +שמות כג+ וגר לא תלחץ, +שמות כב+ ולא תהיה לו כנשה - וגר בכלל הוא! - אלא: אחד זה ואחד זה בשלשה. תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, ואמרי לה בארבעים וששה מקומות בגר - מפני שסורו רע. מאי דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים? (תנינא) +מסורת הש"ס: [תניא]+ רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמר לחברך, והיינו דאמרי אינשי: דזקיף ליה זקיפא בדיותקיה לא נימא ליה לחבריה זקיף ביניתא. | :תנו רבנן: [[הונאה|המאנה]] את הגר עובר בשלשה לאוין, והלוחצו עובר בשנים. מאי שנא מאנה - דכתיבי שלשה לאוין: +שמות כ"ב+ וגר לא תונה, +ויקרא י"ט+ וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו, +ויקרא כ"ה+ ולא תונו איש את עמיתו - וגר בכלל עמיתו הוא. לוחצו נמי, שלשה כתיבי: +שמות כב+ ולא תלחצנו, +שמות כג+ וגר לא תלחץ, +שמות כב+ ולא תהיה לו כנשה - וגר בכלל הוא! - אלא: אחד זה ואחד זה בשלשה. תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, ואמרי לה בארבעים וששה מקומות בגר - מפני שסורו רע. מאי דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים? (תנינא) +מסורת הש"ס: [תניא]+ רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמר לחברך, והיינו דאמרי אינשי: דזקיף ליה זקיפא בדיותקיה לא נימא ליה לחבריה זקיף ביניתא. | ||
אגרת הרמב"ם לרבי עובדיה הגר<ref>שם.</ref>: | אגרת הרמב"ם לרבי עובדיה הגר<ref>שם.</ref>: | ||
:"דע שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. על ה[[אב]] ועל ה[[אם]] נצטוינו - ב[[כיבוד אב ואם|כבוד]] ו[[מורא אב ואם|מורא]], ועל הנביאים - לשמוע להם, ואפשר שיכבד אדם ויירא וישמע ממי שאינו אוהבו, ועל הגרים צונו ב[[אהבה]] רבה המסורה ללב: ואהבתם את הגר וגו' {{מקור| | :"דע שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. על ה[[אב]] ועל ה[[אם]] נצטוינו - ב[[כיבוד אב ואם|כבוד]] ו[[מורא אב ואם|מורא]], ועל הנביאים - לשמוע להם, ואפשר שיכבד אדם ויירא וישמע ממי שאינו אוהבו, ועל הגרים צונו ב[[אהבה]] רבה המסורה ללב: ואהבתם את הגר וגו' {{מקור|דברים י ט$דברים י, יט|כן}}, כמו שצונו לאהוב את שמו: ואהבת את ה' אלהיך {{מקור|(}}{{מקור|דברים ו, ה}}{{מקור|;}} {{מקור|דברים יא א$שם יא, א}}{{מקור|)}}." | ||
עי' ס' המצוות לרמב"ם מ"ע סי' ר"ז ו{{מקור|רמב"ם:דעות ו ד$הל' דעות פ"ו ה"ד}} | |||
== [[ייחוס|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים == | == [[ייחוס|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים == | ||
ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה|נולד]] דמי'''" {{מקור|(יבמות כב. מח: צז:)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו | ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה|נולד]] דמי'''" {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות כב א$יבמות כב.}} {{מקור|בבלי:יבמות מח ב$מח:}} {{מקור|בבלי:יבמות צז:$צז:}}{{מקור|)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משורשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]] {{מקור|דברים כא, יג|כן}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' - קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר [[מת|מתו]] ותדמה בנפשה כאלו [[יתום|נתייתמה]] מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה, ואחר כן תתגייר והייתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתייהד אינו כדאי, ועכשיו שנתייהד כאלו לא נתייהד" {{מקור|הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז|כן}}. | ||
להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref> | להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>{{מקור|הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן.|כן}}</ref>: | ||
גר שהיו לו בן ובת בהיותו גוי והתגיירו - לדעת [[רבי יוחנן]] הוא קיים מצות [[פריה ורביה]], משום שיש לו בנים והם מתייחסים אחריו, ואילו לדעת [[ריש לקיש]] הוא לא קיים מצות פריה ורביה, משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי {{מקור|(יבמות סב. | גר שהיו לו בן ובת בהיותו גוי והתגיירו - לדעת [[רבי יוחנן]] הוא קיים מצות [[פריה ורביה]], משום שיש לו בנים והם מתייחסים אחריו, ואילו לדעת [[ריש לקיש]] הוא לא קיים מצות פריה ורביה, משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות סב.$יבמות סב.}} {{מקור|ו}}{{מקור|בבלי:בכורות מז.$בכורות מז.}}<ref>מובא בילקוט שמעוני עה"ת רמז תתקכח ד"ה תנן התם.</ref>{{מקור|)}}. והלכה כרבי יוחנן {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם:אישות ו טו$רמב"ם פ"ו מהל' אישות הט"ו}}{{מקור|; טושו"ע}} {{מקור|שו"ע אה"ע א ז$אהע"ז סי' א סע' ז}} {{מקור|ונו"כ)}}. | ||
ל[[מחלוקת]] זו השלכה נוספת: גר שהיו לו ילדים בהיותו גוי והתגיירו ונולדו לו ילדים נוספים אחר גרותו - לדעת רבי יוחנן אין ה[[בכור]] מהילדים שנולדו אחר הגיור [[ירושה|יורש]] פי שנים, שכן אף הילדים שנולדו לו בהיותו גוי מתייחסים אחריו, ואילו לדעת ריש לקיש הבן שיולד ראשון לאחר הגיור יש לו את כל דיני וזכויות הבכור {{מקור|(יבמות ובכורות שם<ref>מובא בילקוט כנ"ל.</ref>)}}. ואף כאן הלכה כרבי יוחנן {{מקור|(רמב"ם פ"ב מהל' נחלות הי"ב; טושו"ע חו"מ סי' רעז | ל[[מחלוקת]] זו השלכה נוספת: גר שהיו לו ילדים בהיותו גוי והתגיירו ונולדו לו ילדים נוספים אחר גרותו - לדעת רבי יוחנן אין ה[[בכור]] מהילדים שנולדו אחר הגיור [[ירושה|יורש]] פי שנים, שכן אף הילדים שנולדו לו בהיותו גוי מתייחסים אחריו, ואילו לדעת ריש לקיש הבן שיולד ראשון לאחר הגיור יש לו את כל דיני וזכויות הבכור {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות סב.$יבמות}} {{מקור|בבלי:בכורות מז.$ובכורות שם}}<ref>מובא בילקוט כנ"ל.</ref>{{מקור|)}}. ואף כאן הלכה כרבי יוחנן {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ם נחלות ב יב$רמב"ם פ"ב מהל' נחלות הי"ב}}{{מקור|; טושו"ע}} {{מקור|שו"ע חו"מ רעז ט$חו"מ סי' רעז סעיף ט}} {{מקור|ונו"כ)}}. | ||
'''נהגו לקרא לגר: "בן אברהם''' [אבינו]<ref>לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.</ref>'''"''' {{מקור|(}}[[חיי אדם]] {{מקור|ח"א כלל לא סע' לח; ועוד)}}, וכן צריך הוא לכתוב ב[[גט|גיטו]] {{מקור|(שו"ת}} [[הרא"ש]] {{מקור|כלל | '''נהגו לקרא לגר: "בן אברהם''' [אבינו]<ref>לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.</ref>'''"''' {{מקור|(}}[[חיי אדם]] {{מקור|ח"א כלל לא סע' לח; ועוד)}}, וכן צריך הוא לכתוב ב[[גט|גיטו]] {{מקור|(שו"ת}} [[הרא"ש]] {{מקור|כלל טו סי' ד, - מובא בב"י אהע"ז סי' קכט אות כ, וכ"פ בלבוש שם, ועוד)}} וב[[כתובה|כתובתו]] {{מקור|שו"ת הרא"ש הנ"ל - מובא בב"י אהע"ז סי' סו אות יא|כן}}. | ||
יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור| | יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור|והשמיט המילה "אבינו"|כן}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור|שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט|כן}}. | ||
'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור| | '''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור|- השם היהודי של אביו|כן}}" {{מקור|שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט|כן}}. | ||
ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור| | ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור|בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה|כן}}. | ||
== הלכות נוספות == | == הלכות נוספות == | ||
| שורה 69: | שורה 77: | ||
=== גרים מאומות מיוחדות === | === גרים מאומות מיוחדות === | ||
גר מ[[אדום]] ומ[[מצרים]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, רק בנים אשר יולדו להם דור שלישי יכולים לשיא ישראל {{מקור| | גר מ[[אדום]] ומ[[מצרים]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, רק בנים אשר יולדו להם דור שלישי יכולים לשיא ישראל {{מקור|דברים כג, ט|כן}}. | ||
לעומת זאת, צאצא של גר מ[[עמון]] ומ[[מואב]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, ואפילו אם הוא דור עשירי {{מקור| | לעומת זאת, צאצא של גר מ[[עמון]] ומ[[מואב]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, ואפילו אם הוא דור עשירי {{מקור|דברים כג, ד|כן}}. אולם אשה מעמון ומואב שנתגיירה מותרת להנשא לישראל מייד {{מקור|יבמות עו:-עז. קידושין סז: עה. ועוד|כן}}. | ||
==ראה גם== | == ראה גם == | ||
* [[גירות]] | * [[גירות]] | ||
* [[גוי]] | * [[גוי]] | ||
| שורה 79: | שורה 87: | ||
* [[עבד כנעני במצוות]] | * [[עבד כנעני במצוות]] | ||
== קישורים חיצונים == | |||
* [[הרב יוסף אביאור]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/ger-2.htmלמשמעות הביטוי "גר צדק"], אתר 'דעת' | |||
* הרב יוסף אביאור, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/gerot-2.htmגרות וגרים - הנפש אשר עשו בחרן], אתר 'דעת' | |||
* הרב יוסף אביאור, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kashim-2.htmקשים גרים לישראל כספחת], אתר 'דעת' | |||
* הרב יהודה קוק, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16840 מ"ט גרים כספחת לישראל ואין מברכים שהחיינו על הגירות], מתוך: פורטל הדף היומי | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־00:23, 2 בפברואר 2020
|
|
אדם, שהיה גוי ועבר תהליך גיור בכדי להצטרף לעם ישראל ואמונתו.
מעמדו ביחס לישראל רגיל[עריכה]
גר שהתגייר "הרי הוא כישראל גמור לכל דבריו" (יבמות מז:) וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל[1], שנאמר (במדבר טו, טו[2]): "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" (רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז; רמב"ן ויקרא כג, מב). ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל מומר[3] (יבמות מז: בכורות ל: וכ"פ הרמב"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז והטושו"ע יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב).
עליוניות בבחירתו המוסרית[עריכה]
הרמב"ם כותב, בסוף מכתב לרבי עובדיה הגר[4], ביחס לדבריו שרבו כינה אותו 'כסיל':
- "...הקב"ה בעצמו אוהב הגר שנאמר (דברים י, יח): 'אֹהב גר לתת לו לחם ושמלה'.
- וזה שקרא לך 'כסיל' - תמיה גדול הוא! אדם שהניח אביו ומולדתו ומלכות עמו וידם הנטויה והבין בעין לבו ובא ונדבק באומה זו [- עם ישראל], שהיא היום למתעב גוי עבד מושלים[5], והכיר וידע שדתם דת אמת וצדק, והבין דרכי ישראל וידע שכל הדתות גנובות מדתם, זה מוסיף וזה גורע, זה משנה וזה מכזב ומחפה על ה' דברים אשר לא כן, זה הורס יסודות וזה מדבר תהפוכות, והכיר הכל ורדף אחר ה' ועבר בדרך הקודש ונכנס תחת כנפי השכינה ונתאבק בעפר רגלי משה רבנו, רבן של כל הנביאים ע"ה, וחפץ במצותיו ונשאו לבו לקרבה לאור באור החיים ולהעלות במעלת המלאכים ולשמוח ולהתענג בשמחת הצדיקים, והשליך העולם הזה מלבו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב[6], - מי שזו מעלתו 'כסיל' יקרא?!
- חלילה לך, לא 'כסיל' קרא ה' שמך, אלא: משכיל, [ו]מבין ופקח והולך נכוחות, תלמידו של אברהם אבינו שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה'.
- ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו בעולם הזה ולעולם הבא - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה במשפטי ה' לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל הנחמות העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך[7], כי ה' דִבר טוב על ישראל[8]."
לאור זאת, מובנים דברי מסכת גרים (פרק ד הל' ב-ד):
- ב. חביבין הגרים שבכל מקום הכתוב מכנה אותן כישראל...
- ג. חביבין הגרים שלא מל אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאִלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים לשבים, ולהרבות שכר לעושי רצונו...
- ד. אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... דוד מלך ישראל קרא עצמו גר..."
במקומות רבים האריכו חז"ל בשבח הגרים.
סגולת ישראל[עריכה]
לדעת הכוזרי הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות נביא. (לעומת זאת, לדעת הרמב"ם אפילו גוי יכול להיות נביא).
העדר קנין טבעי[עריכה]
"אמר רבי חלבו: קשים גרים לישראל כספחת..." (יבמות מז: וקט: קידושין ע: נדה יג: כלה רבתי פ"ב ה"ד; מדרש שכל טוב, מהד' בובר, בראשית פרק יז ד"ה ורבותינו דרשו ובן, - מובא בילקוט שמעוני ישעיהו יד רמז תיז ד"ה ונספחו על, ומשלי רמז תתקמז ד"ה הולך רכיל מגלה). ורבו הפירושים על מאמר זה.
אהבת הגר, עלבונו ולחצו[עריכה]
לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו[9], שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" (קובץ מאמרים, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ירושלים תש"ס, עמ' קה).
כתוב בגמרא(ב"מ נט:):
- תנו רבנן: המאנה את הגר עובר בשלשה לאוין, והלוחצו עובר בשנים. מאי שנא מאנה - דכתיבי שלשה לאוין: +שמות כ"ב+ וגר לא תונה, +ויקרא י"ט+ וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו, +ויקרא כ"ה+ ולא תונו איש את עמיתו - וגר בכלל עמיתו הוא. לוחצו נמי, שלשה כתיבי: +שמות כב+ ולא תלחצנו, +שמות כג+ וגר לא תלחץ, +שמות כב+ ולא תהיה לו כנשה - וגר בכלל הוא! - אלא: אחד זה ואחד זה בשלשה. תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, ואמרי לה בארבעים וששה מקומות בגר - מפני שסורו רע. מאי דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים? (תנינא) +מסורת הש"ס: [תניא]+ רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמר לחברך, והיינו דאמרי אינשי: דזקיף ליה זקיפא בדיותקיה לא נימא ליה לחבריה זקיף ביניתא.
אגרת הרמב"ם לרבי עובדיה הגר[10]:
- "דע שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. על האב ועל האם נצטוינו - בכבוד ומורא, ועל הנביאים - לשמוע להם, ואפשר שיכבד אדם ויירא וישמע ממי שאינו אוהבו, ועל הגרים צונו באהבה רבה המסורה ללב: ואהבתם את הגר וגו' (דברים י, יט), כמו שצונו לאהוב את שמו: ואהבת את ה' אלהיך (דברים ו, ה; שם יא, א)."
עי' ס' המצוות לרמב"ם מ"ע סי' ר"ז והל' דעות פ"ו ה"ד
ייחוסו ויחסו לבני משפחתו הנכרים[עריכה]
ישנו כלל בתלמוד: "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" (יבמות כב. מח: צז:). "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משורשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה באשת יפת תואר (דברים כא, יג): 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' - קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר מתו ותדמה בנפשה כאלו נתייתמה מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה, ואחר כן תתגייר והייתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתייהד אינו כדאי, ועכשיו שנתייהד כאלו לא נתייהד" (הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז).
להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות[11]:
גר שהיו לו בן ובת בהיותו גוי והתגיירו - לדעת רבי יוחנן הוא קיים מצות פריה ורביה, משום שיש לו בנים והם מתייחסים אחריו, ואילו לדעת ריש לקיש הוא לא קיים מצות פריה ורביה, משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי (יבמות סב. ובכורות מז.[12]). והלכה כרבי יוחנן (רמב"ם פ"ו מהל' אישות הט"ו; טושו"ע אהע"ז סי' א סע' ז ונו"כ).
למחלוקת זו השלכה נוספת: גר שהיו לו ילדים בהיותו גוי והתגיירו ונולדו לו ילדים נוספים אחר גרותו - לדעת רבי יוחנן אין הבכור מהילדים שנולדו אחר הגיור יורש פי שנים, שכן אף הילדים שנולדו לו בהיותו גוי מתייחסים אחריו, ואילו לדעת ריש לקיש הבן שיולד ראשון לאחר הגיור יש לו את כל דיני וזכויות הבכור (יבמות ובכורות שם[13]). ואף כאן הלכה כרבי יוחנן (רמב"ם פ"ב מהל' נחלות הי"ב; טושו"ע חו"מ סי' רעז סעיף ט ונו"כ).
נהגו לקרא לגר: "בן אברהם [אבינו][14]" (חיי אדם ח"א כלל לא סע' לח; ועוד), וכן צריך הוא לכתוב בגיטו (שו"ת הרא"ש כלל טו סי' ד, - מובא בב"י אהע"ז סי' קכט אות כ, וכ"פ בלבוש שם, ועוד) ובכתובתו (שו"ת הרא"ש הנ"ל - מובא בב"י אהע"ז סי' סו אות יא).
יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" (והשמיט המילה "אבינו"), ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' (הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים', דיני ממונות ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ), אולם מצינו שאצל האנוסים (בספרד) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני הסכנה (שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט).
במה דברים אמורים? בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני (- השם היהודי של אביו)" (שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט).
ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים לקרא לו לתורה בשם אביו שגדלו (בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה).
הלכות נוספות[עריכה]
הלכות רבות נאמרו לגבי גרים, ואלו מקצתן:
- אסור למנות גר לתפקידים שיש בהם שררה.
- אסור לכהן להתחתן עם גיורת, אך בן לוי וישראל יכולים להתחתן עם גירות.
- התורה התירה לממזר להתחתן עם גיורת, ולגר להתחתן עם ממזרת.
גרים מאומות מיוחדות[עריכה]
גר מאדום וממצרים איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, רק בנים אשר יולדו להם דור שלישי יכולים לשיא ישראל (דברים כג, ט).
לעומת זאת, צאצא של גר מעמון וממואב איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, ואפילו אם הוא דור עשירי (דברים כג, ד). אולם אשה מעמון ומואב שנתגיירה מותרת להנשא לישראל מייד (יבמות עו:-עז. קידושין סז: עה. ועוד).
ראה גם[עריכה]
קישורים חיצונים[עריכה]
- הרב יוסף אביאור, הביטוי "גר צדק", אתר 'דעת'
- הרב יוסף אביאור, וגרים - הנפש אשר עשו בחרן, אתר 'דעת'
- הרב יוסף אביאור, גרים לישראל כספחת, אתר 'דעת'
- הרב יהודה קוק, מ"ט גרים כספחת לישראל ואין מברכים שהחיינו על הגירות, מתוך: פורטל הדף היומי
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.
- ↑ וע"ש במשך חכמה.
- ↑ אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע גיור בהרחבה), וממילא איננו גר אלא גוי.
- ↑ נדפס בתשובות הרמב"ם, מהדורת פרופ' יהושע בלאו, הוצת מקיצי נרדמים תש"כ, סי' תמח, ח"ב עמ' 728; וכן במהדורת ד"ר א.ח. פריימן, הוצאת מקיצי נרדמי תרצ"ד, סי' שסט, עמ' 337; וכן באגרות הרמב"ם, מהד' הרב יצחק שילת שליט"א, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה, ח"א עמ' רמ-רמא; ועוד.
- ↑ עפ"י ישעיהו מט, ז.
- ↑ עפ"י תהִלים מ, מ.
- ↑ עפ"י דברים י, לב.
- ↑ עפ"י במדבר י, כט. הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - בחומש במדבר (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - בחומש דברים (שם).
- ↑ ר' שבת קלג: "מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום".
- ↑ שם.
- ↑ (הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן.)
- ↑ מובא בילקוט שמעוני עה"ת רמז תתקכח ד"ה תנן התם.
- ↑ מובא בילקוט כנ"ל.
- ↑ לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.