נחלת שבט בנימין: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (30 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יהודה: בכתום למטה''' מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | [[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט יהודה: בכתום למטה''' מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | ||
'''נחלת שבט בנימין'''נקבע על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. קלאי מציין כי התיאור של גבול [[שבט בנימין]] מציג תאור מפורט, התואם את | '''נחלת שבט בנימין''' נקבע על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. קלאי מציין כי התיאור של גבול [[שבט בנימין]] מציג תאור מפורט, התואם את | ||
תאור הגבולות של השבטים השכנים. | תאור הגבולות של השבטים השכנים. | ||
יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא'''מציינים כי גבול שבט בנימין מותחמת מעל עבריה במורדות הרים, מתאים ברכת משה " לְבִנְיָמִן | יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מציינים כי גבול שבט בנימין מותחמת מעל עבריה במורדות הרים, מתאים ברכת משה " לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" {{מקור|דברים, ל"ג, י"ב|כן}}. בתאור הגבולות מוזכרים: כתף בית חגלה, כתף מול הערבה, כתף יריחו ועוד. | ||
לנחלה יש כעין צורת "אליפסה" ולכם די להגדיר את הגבול הצפוני ואת הגבול הדרומי, אשר שניהם מתחברים במסלול האליפסי. | |||
==חז"ל על הנחלה== | ==חז"ל על הנחלה== | ||
על הסגולה של נחלת בנימין אמרו חז"ל גלגל, נוב וגבעון - כולם בנחלתו: "באהל מועד עשו ארבעים חסר אחת בגלגל עשו ארבע עשרה שבע שכיבשו ושבע שחילקו בשילה עשו שלש מאות וששים ותשע בנוב ובגבעון עשו חמשים ושבע שלש עשרה בנוב {{מקור| | על הסגולה של נחלת בנימין אמרו חז"ל גלגל, נוב וגבעון - כולם בנחלתו: "באהל מועד עשו ארבעים חסר אחת בגלגל עשו ארבע עשרה שבע שכיבשו ושבע שחילקו בשילה עשו שלש מאות וששים ותשע בנוב ובגבעון עשו חמשים ושבע שלש עשרה בנוב {{מקור|ירושלמי, מגילה פרק א'|כן}} | ||
וכן ב[[מסכת זבחים]]: "כי אתא רב דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין שנאמר (דברים לג) חופף עליו כל היום כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין {{מקור|קי"ח, ב'|כן}}. | |||
==בנימין ויהודה== | |||
הקשר בין [בנימין בן יעקב|בנימין]] לבין [[יהודה בן יעקב|יהודה]] מודגש במהלך [[פרשת ויגש]]. וכך נאמר בפרשה:"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה: אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ-לָכֶם אָב אוֹ-אָח. וַנֹּאמֶר אֶל-אֲדֹנִי יֶשׁ-לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר '''הוּא לְבַדּוֹ''' לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ" {{מקור|מ"ד,י"ח-כ'|כן}} - הוא בנימין. | |||
הודה המתייצב מול השליט המצרי רב המעלה, מבלי שהוא יודע שמדובר ביוסף, למען שחרורו של בנימין. | |||
[http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/128.pdf מפימדריכי בית ספר שדה עפרה] אנו קוראים : נחלתו של שבט בנימין שכנה בסמוך לנחלת שבט יהודה. כאשר קרעו עצמם עשרת השבטים ממלכות בית דוד והקימו את מלכות ישראל בשומרון - נשארו רק בנימין נאמן למלכות שבט יהודה וחלקים משבט לוי | |||
- שעליו אמר יעקב בברכתו " אֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" <ref>מ"ט, ז'</ref>. עשרת השבטים גלו ונעלמו, והעם היהודי כיום מוצאו בעיקר משבטים יהודה, בנימין, ולוי. | |||
קישור מעניין בין שבטים אלו אנו מוצאים ב[[ילקוט שמעוני]] על ברכת יעקב לבניו: "ולישרים סודו כל מה שהצדיקים ושין ברוח הקודש הן עושין. יעקב כשברך שבטי יהודה ברכו באריה ומזווגו כנגד מלכות בבל דכתיב קדמיתא כאריה. ביד מי מלכות בבל נופלת ביד דניאל חנניה מישאל ועזריה ויוסף מזווגו | |||
כנגד מלכות הרביעית. מסורת היא בידינו שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, שבטו של לוי כנגד מלכות יון ובני חשמונאים היו משבט לוי. ובנימין כנגד מלכות מדי שמרדכי פורע ממנו שהוא משבט בנימין" {{מקור|בראשית מ"ט, רמ"ז קס"א|כן}} | |||
==תאור הנחלה== | ==תאור הנחלה== | ||
תאור הנחלה הוא אחד המפורטים, אולי בשל היותו הגבול בין "בני יהודה" לבין "בני יוסף" והקרבה שלו ל[[ירושלים]]. וכך אנו מוצאים את תאור הגבול וגם את רשימת הערים. שני הרשימות בפירוט מיוחד מובאות ב[[ספר יהושע]]: | |||
תאור הגבולות הוא כדלקמן: " וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה, מִן-הַיַּרְדֵּן; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף יְרִיחוֹ מִצָּפוֹן, וְעָלָה בָהָר יָמָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹּצְאֹתָיו, מִדְבַּרָה בֵּית אָוֶן. יג וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה, אֶל-כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה--הִיא, בֵּית-אֵל; וְיָרַד הַגְּבוּל, עַטְרוֹת אַדָּר, עַל-הָהָר, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית-חֹרוֹן תַּחְתּוֹן. יד וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת-יָם נֶגְבָּה, מִן-הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי בֵית-חֹרוֹן נֶגְבָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו אֶל-קִרְיַת-בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים, עִיר בְּנֵי יְהוּדָה; את, פְּאַת-יָם. וּפְאַת-נֶגְבָּה, מִקְצֵה קִרְיַת יְעָרִים; וְיָצָא הַגְּבוּל, יָמָּה, וְיָצָא, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ. טז וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל-קְצֵה הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים, צָפוֹנָה; וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי, נֶגְבָּה, וְיָרַד, עֵין רֹגֵל. וְתָאַר מִצָּפוֹן, וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ, וְיָצָא אֶל-גְּלִילוֹת, אֲשֶׁר-נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים; וְיָרַד, אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן. וְעָבַר אֶל-כֶּתֶף מוּל-הָעֲרָבָה, צָפוֹנָה; וְיָרַד, הָעֲרָבָתָה. וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף בֵּית-חָגְלָה, צָפוֹנָה, והיה (וְהָיוּ) תצאותיו (תֹּצְאוֹת) הַגְּבוּל אֶל-לְשׁוֹן יָם-הַמֶּלַח צָפוֹנָה, אֶל-קְצֵה הַיַּרְדֵּן נֶגְבָּה; זֶה, גְּבוּל נֶגֶב. וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל-אֹתוֹ, לִפְאַת-קֵדְמָה: {{מקור|י"ח,י"ב, כ'|כן}}. | |||
ובנפרד רשימת הערים:" יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה, וְעֵמֶק קְצִיץ. וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם, וּבֵית-אֵל. וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה, וְעָפְרָה. וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) וְהָעָפְנִי, וָגָבַע: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת. ְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְהַמֹּצָה. וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל, וְתַרְאֲלָה. וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם, גִּבְעַת קִרְיַת-עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן{{מקור|שם,כ"א, כ'ז|כן}}. | |||
== | ==תרשים הנחלה== | ||
[[תמונה:Biniamin nachala1.jpg|center|thumb|700px|אתרי הגבול: בכחול, הערים: בסגול]] | |||
== | ==הגבול הצפוני== | ||
הגבול נושק לגבול שבטי בית יוסף, ל[[נחלת שבט אפרים]]. תחילתו, כמו בנחלת שבט יהודה, משפך | |||
[[הר הירדן]] לים המלח, עולה במקביל עם נחלת יהודה עד [[יריחו]] ומגיע עד "כתף יריחו" במקביל ל"עמק עכור" - של נחלת שבט יהודה. שם הגבול פונה צפון-מערב להרי בית אל, מגיע ל[[בית אל המקראית]] ויורד ל[[בית חורון המקראית]] ומתקרב לנחלת יהודה בסביבות [[בית מאיר]] של היום, ומשם פונה לדרום-מזרח. | |||
==הגבול הדרומי== | |||
הגבול הדרומי נושק לגבול [[נחלת שבט יהודה]] מקרית יערים, המודגשת ש" עִיר בְּנֵי יְהוּדָה", לכתף היבוסי, שכן לשבט בנימין יש חלק גם ב[[הר הבית]] ומשם למעלה אדומים עד [[נהר הירדן]]. | |||
גבול זה עבר דרך הר הבית. ההר היה מחולק כך שגם לבנימין היה חלק בו ורוב המזבח היה בחלקו של בנימין. מובא בגמרא: "קרן מזרחית-דרומית, לא היה לה יסוד. מאי טעמא? אמר ר' אלעזר: לפי שלא היתה בחלקו של טורף (בנימין); דאמר רב שמואל בר רב יצחק: מזבח אוכל בחלקו של יהודה אמה..." {{מקור|זבחים, נ"ג ע"ב|כן}} | |||
==ערי בנימין== | |||
כמו בנחלת שבט יהודה, מובאות רשימת הערים: 12 בחבל המזרחי ו-14 בחבל המערבי. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 35: | שורה 54: | ||
* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967 | * זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967 | ||
[[קטגוריה: | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | |||
שילה בגבול בנימין אפרים ולא כמופיע במפות המצורפות בצפון נחלת אפרים | |||
[[קטגוריה:נחלת שבט בנימין|בנימין, נחלת שבט בנימין]] | |||
[[קטגוריה:חבל ארץ בנימין|בנימין, נחלת שבט בנימין]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:24, 18 בדצמבר 2018
|
|
נחלת שבט בנימין נקבע על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. קלאי מציין כי התיאור של גבול שבט בנימין מציג תאור מפורט, התואם את תאור הגבולות של השבטים השכנים.
יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקרא מציינים כי גבול שבט בנימין מותחמת מעל עבריה במורדות הרים, מתאים ברכת משה " לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" (דברים, ל"ג, י"ב). בתאור הגבולות מוזכרים: כתף בית חגלה, כתף מול הערבה, כתף יריחו ועוד.
לנחלה יש כעין צורת "אליפסה" ולכם די להגדיר את הגבול הצפוני ואת הגבול הדרומי, אשר שניהם מתחברים במסלול האליפסי.
חז"ל על הנחלה[עריכה]
על הסגולה של נחלת בנימין אמרו חז"ל גלגל, נוב וגבעון - כולם בנחלתו: "באהל מועד עשו ארבעים חסר אחת בגלגל עשו ארבע עשרה שבע שכיבשו ושבע שחילקו בשילה עשו שלש מאות וששים ותשע בנוב ובגבעון עשו חמשים ושבע שלש עשרה בנוב (ירושלמי, מגילה פרק א')
וכן במסכת זבחים: "כי אתא רב דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין שנאמר (דברים לג) חופף עליו כל היום כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין (קי"ח, ב').
בנימין ויהודה[עריכה]
הקשר בין [בנימין בן יעקב|בנימין]] לבין יהודה מודגש במהלך פרשת ויגש. וכך נאמר בפרשה:"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה: אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ-לָכֶם אָב אוֹ-אָח. וַנֹּאמֶר אֶל-אֲדֹנִי יֶשׁ-לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ" (מ"ד,י"ח-כ') - הוא בנימין. הודה המתייצב מול השליט המצרי רב המעלה, מבלי שהוא יודע שמדובר ביוסף, למען שחרורו של בנימין.
מפימדריכי בית ספר שדה עפרה אנו קוראים : נחלתו של שבט בנימין שכנה בסמוך לנחלת שבט יהודה. כאשר קרעו עצמם עשרת השבטים ממלכות בית דוד והקימו את מלכות ישראל בשומרון - נשארו רק בנימין נאמן למלכות שבט יהודה וחלקים משבט לוי - שעליו אמר יעקב בברכתו " אֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" [1]. עשרת השבטים גלו ונעלמו, והעם היהודי כיום מוצאו בעיקר משבטים יהודה, בנימין, ולוי.
קישור מעניין בין שבטים אלו אנו מוצאים בילקוט שמעוני על ברכת יעקב לבניו: "ולישרים סודו כל מה שהצדיקים ושין ברוח הקודש הן עושין. יעקב כשברך שבטי יהודה ברכו באריה ומזווגו כנגד מלכות בבל דכתיב קדמיתא כאריה. ביד מי מלכות בבל נופלת ביד דניאל חנניה מישאל ועזריה ויוסף מזווגו כנגד מלכות הרביעית. מסורת היא בידינו שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, שבטו של לוי כנגד מלכות יון ובני חשמונאים היו משבט לוי. ובנימין כנגד מלכות מדי שמרדכי פורע ממנו שהוא משבט בנימין" (בראשית מ"ט, רמ"ז קס"א)
תאור הנחלה[עריכה]
תאור הנחלה הוא אחד המפורטים, אולי בשל היותו הגבול בין "בני יהודה" לבין "בני יוסף" והקרבה שלו לירושלים. וכך אנו מוצאים את תאור הגבול וגם את רשימת הערים. שני הרשימות בפירוט מיוחד מובאות בספר יהושע:
תאור הגבולות הוא כדלקמן: " וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה, מִן-הַיַּרְדֵּן; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף יְרִיחוֹ מִצָּפוֹן, וְעָלָה בָהָר יָמָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹּצְאֹתָיו, מִדְבַּרָה בֵּית אָוֶן. יג וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה, אֶל-כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה--הִיא, בֵּית-אֵל; וְיָרַד הַגְּבוּל, עַטְרוֹת אַדָּר, עַל-הָהָר, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית-חֹרוֹן תַּחְתּוֹן. יד וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת-יָם נֶגְבָּה, מִן-הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי בֵית-חֹרוֹן נֶגְבָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו אֶל-קִרְיַת-בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים, עִיר בְּנֵי יְהוּדָה; את, פְּאַת-יָם. וּפְאַת-נֶגְבָּה, מִקְצֵה קִרְיַת יְעָרִים; וְיָצָא הַגְּבוּל, יָמָּה, וְיָצָא, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ. טז וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל-קְצֵה הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים, צָפוֹנָה; וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי, נֶגְבָּה, וְיָרַד, עֵין רֹגֵל. וְתָאַר מִצָּפוֹן, וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ, וְיָצָא אֶל-גְּלִילוֹת, אֲשֶׁר-נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים; וְיָרַד, אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן. וְעָבַר אֶל-כֶּתֶף מוּל-הָעֲרָבָה, צָפוֹנָה; וְיָרַד, הָעֲרָבָתָה. וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף בֵּית-חָגְלָה, צָפוֹנָה, והיה (וְהָיוּ) תצאותיו (תֹּצְאוֹת) הַגְּבוּל אֶל-לְשׁוֹן יָם-הַמֶּלַח צָפוֹנָה, אֶל-קְצֵה הַיַּרְדֵּן נֶגְבָּה; זֶה, גְּבוּל נֶגֶב. וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל-אֹתוֹ, לִפְאַת-קֵדְמָה: (י"ח,י"ב, כ').
ובנפרד רשימת הערים:" יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה, וְעֵמֶק קְצִיץ. וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם, וּבֵית-אֵל. וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה, וְעָפְרָה. וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) וְהָעָפְנִי, וָגָבַע: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת. ְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְהַמֹּצָה. וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל, וְתַרְאֲלָה. וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם, גִּבְעַת קִרְיַת-עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן(שם,כ"א, כ'ז).
תרשים הנחלה[עריכה]
הגבול הצפוני[עריכה]
הגבול נושק לגבול שבטי בית יוסף, לנחלת שבט אפרים. תחילתו, כמו בנחלת שבט יהודה, משפך הר הירדן לים המלח, עולה במקביל עם נחלת יהודה עד יריחו ומגיע עד "כתף יריחו" במקביל ל"עמק עכור" - של נחלת שבט יהודה. שם הגבול פונה צפון-מערב להרי בית אל, מגיע לבית אל המקראית ויורד לבית חורון המקראית ומתקרב לנחלת יהודה בסביבות בית מאיר של היום, ומשם פונה לדרום-מזרח.
הגבול הדרומי[עריכה]
הגבול הדרומי נושק לגבול נחלת שבט יהודה מקרית יערים, המודגשת ש" עִיר בְּנֵי יְהוּדָה", לכתף היבוסי, שכן לשבט בנימין יש חלק גם בהר הבית ומשם למעלה אדומים עד נהר הירדן.
גבול זה עבר דרך הר הבית. ההר היה מחולק כך שגם לבנימין היה חלק בו ורוב המזבח היה בחלקו של בנימין. מובא בגמרא: "קרן מזרחית-דרומית, לא היה לה יסוד. מאי טעמא? אמר ר' אלעזר: לפי שלא היתה בחלקו של טורף (בנימין); דאמר רב שמואל בר רב יצחק: מזבח אוכל בחלקו של יהודה אמה..." (זבחים, נ"ג ע"ב)
ערי בנימין[עריכה]
כמו בנחלת שבט יהודה, מובאות רשימת הערים: 12 בחבל המזרחי ו-14 בחבל המערבי.
לקריאה נוספת[עריכה]
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ מ"ט, ז'
שילה בגבול בנימין אפרים ולא כמופיע במפות המצורפות בצפון נחלת אפרים