הרב אליהו בקשי דורון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (טכני) |
||
| (25 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravbakshi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליהו בקשי דורון ב[[ישיבת הכותל]]. מימין: [[הרב אביגדור נבנצאל]] ו[[הרב ישעיהו שטיינברגר]].]] | |||
[[הרב אליהו בקשי דורון]] (ה'תש"א, 1941 – י"ט בניסן תש"ף, 12 באפריל 2020) היה [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] ועד פטירתו נשיא מוסדות "בנין אב" בירושלים. | |||
== | ==ביוגרפיה== | ||
[ | למד בצעירותו ב[[ישיבת הדרום]] ברחובות. נשא את בתו של [[הרב שלום לופס]], רבה של עכו. כיהן כרבה של בת ים, ולאחר מכן כרבה הראשי של [[חיפה]]. בשנת תשנ"ג נבחר לכהן כראשון לציון וכרב הראשי לישראל, לצד [[הרב ישראל מאיר לאו]], לאחר שגבר בבחירות על [[הרב חיים דוד הלוי]]. בשנת תשס"ג סיים את תפקידו, ולאחריו החל לכהן [[הרב שלמה משה עמאר]], ומאז מכהן הרב בקשי דורון כנשיא מוסדות "בנין אב" בירושלים, הכוללים [[ישיבה|ישיבות]], [[כולל]]ים ומכונים בשכונות "רמת שלמה", "בית וגן" ו"הר נוף". | ||
[[ | בתקופת כהונתו כרב ראשי סירב לבטל את השימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה, והדבר גרר ביקורת מצד רבנים שונים ובראשם [[הרב יוסף שלום אלישיב]]. במטרה למנוע טענות לכפייה דתית, צידד בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל כדי למנוע ניאוף וממזרים, אך דרש כי לא יקראו לזה "נישואין". | ||
[[קטגוריה: רבנים בימינו | |||
[[קטגוריה:ראשונים לציון | ==פסקי הלכה בולטים== | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל | |||
{{לשכתב|פירוט יתר|נושא=יהדות}} | |||
פסקיו מופיעים בספרו "שו"ת בניין אב", בפסקי דין רבניים ובמאמרים בקבצים תורניים ובכתבי עת רבים בין היתר בתשובות לשאלות הרבות שהופנו אליו; עוד משבתו כרבה של בת ים וכן כרבה של חיפה והמחוז ואף בהיותו רב ראשי לישראל וראשון לציון. | |||
בין היתר התיר לתושבי שכונת [[מעלה הזיתים]] ללכת ב[[שבת]] ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] בליווי של רכב צבאי, עקב חשיבותה של הנוכחות היהודית באזור{{הערה|שו"ת בניין אב, חלק ו', סימן י"ג}}; ופסק לפטור משינה ב[[סוכה]] במקום שבו [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] מנחה את האזרחים לנעול את בתיהם{{הערה|[[הצופה]], כ"ו באלול תשס"ב}}. פסק שאין לעלות לתחום הר הבית כולו; ואף לצורך מדיני<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/440503|הכותב=גיא עזרא|כותרת=עמדתו המקורית של הרב בקשי דורון בנוגע להר הבית|אתר=סרוגים|תאריך=20 באפריל 2020, כ"ו בניסן תש"פ}}</ref>. | |||
התיר לענות אמן על ברכת קטן פחות מבן שש, משום חינוך<ref>שו"ת בנין אב ח"א סי' ח.</ref>. פסק, שאין לצרף אין לצרף חולה אצלהיימר למנין<ref>שו"ת בנין אב ח"ו סי' ג'.</ref>. בשאלה שהופנתה אליו מאנשי הקהילה בהולנד, בענין זמן תפילת ערבית באזורים בחו"ל שהשקיעה מתאחרת, פסק: שאין להתיר להם להתפלל ערבית מוקדמת לפני "פלג המנחה" אפילו בשעת הדחק<ref>שו"ת בנין אב ח"ו סי' יד'.</ref>. בתשובה לשאלה שהופנתה אליו מאסיר הכלוא בצינוק והשירותים בו מצויים בתוך חדרון צר, ללא מחיצה המבדילה בינו לתא הכליאה ובשל כך התא כולו מטונף; ואין אפשרות לברך ואף להרהר בדברי תורה, אם קיום מצוות לבדו נאסר או לא. פסק: שמלבד מה שאסור להרהר או לברך אף קיום מצוות לבדו נאסר במקום זה<ref>שו"ת בנין אב ח"ו סי' ל"ג</ref>. בשאלת שהופנתה אליו ממפעל ליצור פסלי נוי, פסק בתשובתו: שאסור לישראל לעשות את הצורות או את הליטוש אלא את הדפוסים בלבד, ויש להקפיד לעשות את הצורות ע"י גוי; ופסלי אדם יש לעשות בחיסור איבר כל שהוא בצורה נכרת<ref>שו"ת בנין אב ח"א סי' לז</ref>. | |||
בין הנושאים שבהם דן במאמריו: סמכויות [[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] בראי ההלכה{{הערה|שו"ת בניין אב, חלק א', סימן ע"ה}}; יוזמה למניעת [[סרבנות גט]] על ידי רכישת דירה משותפת במקרה של פירוד והעברת הבעלות לבן הזוג המסורב{{הערה|[[תחומין]] ל"ה}}; קביעת אמות מידה להחייאת [[עובר]]ים בעלי מומים{{הערה|תחומין ל'}} ולטיפול [[כימותרפיה|כימותרפי]] באישה הרה כאשר הטיפול מסכן את העובר{{הערה|תחומין כ"ד}}. | |||
==פטירתו== | |||
נפטר במרכז הרפואי שערי צדק לאחר שלקה בנגיף קורונה, והוא בן 79 שנים. בעקבות חששות מהידבקות בנגיף, ההלוויה התקיימה בנוכחות מצומצמת של ילדיו של הרב בקשי דורון ורבנים בכירים. נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד לו בהלוויתו ואמר-"הרב בקשי דורון זצ״ל היה תלמיד חכם עצום עם אחריות עמוקה לכלל ישראל, רב, אב ומורה דרך לקהילות ישראל בארץ ובתפוצות ש׳הֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם׳ וקירב לבבות ישראל". | |||
חתניו הם הרב דוד אברהם, ראש ישיבת "בנין אב", והרב ארי אברהם סמג'ה רב שכונת רמת שלמה בירושלים. | |||
==ספריו== | |||
* [[שו"ת]] '''בנין אב'''- שישה כרכים. | |||
* '''בנין אב'''- דרשות על התורה והמועדים (שני כרכים) | |||
* '''בנין אב'''- מאמרים ותשובות בהלכות [[שבת]]. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=172&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב בקשי דורון באתר ישיבה] | |||
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3860| שיעורי הרב בקשי דורון] באתר [[מכון מאיר]] | |||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | |||
{{סדרה|הקודם= [[הרב מרדכי אליהו]]|הבא=[[הרב שלמה משה עמאר]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}} | |||
{{מיון רגיל:בקשי דורון אליהו}} | |||
[[קטגוריה: רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:ראשונים לציון]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לחיפה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הדרום]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:56, 14 במאי 2024
|
|
הרב אליהו בקשי דורון (ה'תש"א, 1941 – י"ט בניסן תש"ף, 12 באפריל 2020) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל ועד פטירתו נשיא מוסדות "בנין אב" בירושלים.
ביוגרפיה[עריכה]
למד בצעירותו בישיבת הדרום ברחובות. נשא את בתו של הרב שלום לופס, רבה של עכו. כיהן כרבה של בת ים, ולאחר מכן כרבה הראשי של חיפה. בשנת תשנ"ג נבחר לכהן כראשון לציון וכרב הראשי לישראל, לצד הרב ישראל מאיר לאו, לאחר שגבר בבחירות על הרב חיים דוד הלוי. בשנת תשס"ג סיים את תפקידו, ולאחריו החל לכהן הרב שלמה משה עמאר, ומאז מכהן הרב בקשי דורון כנשיא מוסדות "בנין אב" בירושלים, הכוללים ישיבות, כוללים ומכונים בשכונות "רמת שלמה", "בית וגן" ו"הר נוף".
בתקופת כהונתו כרב ראשי סירב לבטל את השימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה, והדבר גרר ביקורת מצד רבנים שונים ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב. במטרה למנוע טענות לכפייה דתית, צידד בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל כדי למנוע ניאוף וממזרים, אך דרש כי לא יקראו לזה "נישואין".
פסקי הלכה בולטים[עריכה]
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: פירוט יתר. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
פסקיו מופיעים בספרו "שו"ת בניין אב", בפסקי דין רבניים ובמאמרים בקבצים תורניים ובכתבי עת רבים בין היתר בתשובות לשאלות הרבות שהופנו אליו; עוד משבתו כרבה של בת ים וכן כרבה של חיפה והמחוז ואף בהיותו רב ראשי לישראל וראשון לציון.
בין היתר התיר לתושבי שכונת מעלה הזיתים ללכת בשבת לכותל המערבי בליווי של רכב צבאי, עקב חשיבותה של הנוכחות היהודית באזור[1]; ופסק לפטור משינה בסוכה במקום שבו צה"ל מנחה את האזרחים לנעול את בתיהם[2]. פסק שאין לעלות לתחום הר הבית כולו; ואף לצורך מדיני[3].
התיר לענות אמן על ברכת קטן פחות מבן שש, משום חינוך[4]. פסק, שאין לצרף אין לצרף חולה אצלהיימר למנין[5]. בשאלה שהופנתה אליו מאנשי הקהילה בהולנד, בענין זמן תפילת ערבית באזורים בחו"ל שהשקיעה מתאחרת, פסק: שאין להתיר להם להתפלל ערבית מוקדמת לפני "פלג המנחה" אפילו בשעת הדחק[6]. בתשובה לשאלה שהופנתה אליו מאסיר הכלוא בצינוק והשירותים בו מצויים בתוך חדרון צר, ללא מחיצה המבדילה בינו לתא הכליאה ובשל כך התא כולו מטונף; ואין אפשרות לברך ואף להרהר בדברי תורה, אם קיום מצוות לבדו נאסר או לא. פסק: שמלבד מה שאסור להרהר או לברך אף קיום מצוות לבדו נאסר במקום זה[7]. בשאלת שהופנתה אליו ממפעל ליצור פסלי נוי, פסק בתשובתו: שאסור לישראל לעשות את הצורות או את הליטוש אלא את הדפוסים בלבד, ויש להקפיד לעשות את הצורות ע"י גוי; ופסלי אדם יש לעשות בחיסור איבר כל שהוא בצורה נכרת[8].
בין הנושאים שבהם דן במאמריו: סמכויות רשויות מקומיות בראי ההלכה[9]; יוזמה למניעת סרבנות גט על ידי רכישת דירה משותפת במקרה של פירוד והעברת הבעלות לבן הזוג המסורב[10]; קביעת אמות מידה להחייאת עוברים בעלי מומים[11] ולטיפול כימותרפי באישה הרה כאשר הטיפול מסכן את העובר[12].
פטירתו[עריכה]
נפטר במרכז הרפואי שערי צדק לאחר שלקה בנגיף קורונה, והוא בן 79 שנים. בעקבות חששות מהידבקות בנגיף, ההלוויה התקיימה בנוכחות מצומצמת של ילדיו של הרב בקשי דורון ורבנים בכירים. נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד לו בהלוויתו ואמר-"הרב בקשי דורון זצ״ל היה תלמיד חכם עצום עם אחריות עמוקה לכלל ישראל, רב, אב ומורה דרך לקהילות ישראל בארץ ובתפוצות ש׳הֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם׳ וקירב לבבות ישראל".
חתניו הם הרב דוד אברהם, ראש ישיבת "בנין אב", והרב ארי אברהם סמג'ה רב שכונת רמת שלמה בירושלים.
ספריו[עריכה]
- שו"ת בנין אב- שישה כרכים.
- בנין אב- דרשות על התורה והמועדים (שני כרכים)
- בנין אב- מאמרים ותשובות בהלכות שבת.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
| הקודם: הרב מרדכי אליהו |
הרב הראשי הספרדי | הבא: הרב שלמה משה עמאר |