ישיבת וולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ישיבות| | |||
|שם=ישיבת עץ חיים | |||
|תמונה=[[תמונה:Volozhin.jpg|250px]] | |||
|כתובית=בנין הישיבה | |||
|סוג= | |||
|תאריך יסוד=המאה ה-19 | |||
|תאריך סגירה=ה' ב[[שבט]] תרנ"ב | |||
|מיקום=וולוז'ין, רוסיה הלבנה | |||
|השתייכות= חרדים ליטאים | |||
|מייסדים=[[רבי חיים מוולוז'ין]] | |||
|ראש הישיבה= | |||
|מספר תלמידים= | |||
|ספרים= | |||
}} | |||
'''ישיבת וולוז'ין''' (נקראת גם ישיבת "עץ חיים") "אם הישיבות" שימשה אב טיפוס למבנה ה[[ישיבה|ישיבות]] הליטאיות שבאו אחריה. נוסדה במאה ה-19 בעיירה וולוז'ין אשר ברוסיה הלבנה, על ידי [[רבי חיים מוולוז'ין]], תלמידו המובהק של [[הגאון רבי אליהו מוילנא|הגר"א]]. | '''ישיבת וולוז'ין''' (נקראת גם ישיבת "עץ חיים") "אם הישיבות" שימשה אב טיפוס למבנה ה[[ישיבה|ישיבות]] הליטאיות שבאו אחריה. נוסדה במאה ה-19 בעיירה וולוז'ין אשר ברוסיה הלבנה, על ידי [[רבי חיים מוולוז'ין]], תלמידו המובהק של [[הגאון רבי אליהו מוילנא|הגר"א]]. | ||
| שורה 6: | שורה 20: | ||
===סדר הלימוד בישיבה=== | ===סדר הלימוד בישיבה=== | ||
פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי ראש הישיבה האחרון הרב נפתלי צבי יהודה ברלין- [[הנצי"ב]], ולפיהם שילבה הישיבה לימודי [[עיון]] ו[[בקיאות]] ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע (לפי עדותו של [[הרב איסר זלמן מלצר]]). בימי שישי למדו את פירוש ה[[רא"ש]] על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. יש לציין שלרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[ | פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי ראש הישיבה האחרון הרב נפתלי צבי יהודה ברלין- [[הנצי"ב]], ולפיהם שילבה הישיבה לימודי [[עיון]] ו[[בקיאות]] ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע (לפי עדותו של [[הרב איסר זלמן מלצר]]). בימי שישי למדו את פירוש ה[[רא"ש]] על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. יש לציין שלרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]] (שרבו היה מתלמידי הישיבה), הרבה מתלמידי הישבה כבר בגיל ארבע עשרה ידעו את כל הש"ס, דבר שהיוה בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של [[רבי חיים מבריסק]]. | ||
[[הרב ברוך אפשטיין]] מספר בספרו "[[מקור ברוך]]" שראש הישיבה (בזמנו היה זה הנצי"ב- שהיה דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר לגמרא עם רש"י ותוספות כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד ה[[מוסר]] וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנת לדברי [[הגר"א]] התנגדו בישיבה זו ל[[החסידות|חסידות]]. | [[הרב ברוך אפשטיין]] מספר בספרו "[[מקור ברוך]]" שראש הישיבה (בזמנו היה זה הנצי"ב- שהיה דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר לגמרא עם רש"י ותוספות כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד ה[[מוסר]] וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנת לדברי [[הגר"א]] התנגדו בישיבה זו ל[[החסידות|חסידות]]. | ||
| שורה 13: | שורה 27: | ||
===שקיעת הישיבה=== | ===שקיעת הישיבה=== | ||
לאחר שהנצי"ב ביקש למנות את בנו הרב חיים (שהיה הרב של מוסקבה) לראשות הישיבה במקומו, קבוצת יהודים חברי תנועת [[ההשכלה]] ניסו לגרום לסגירת הישיבה, ולשם כך הלשינו לשלטונות שבישיבה אין לימודי חול. שר ההשכלה שבדק את המצב, החל לתבוע שהישיבה תעמוד בעיקר בדרישה של לימוד של השפה הרוסית, אך לאחר שתביעה זו לא התממשה על פי רצונו, הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על הנצי"ב. דבר שהביא לסגירתה של הישיבה, בה' ב[[שבט]] תרנ"ב | לאחר שהנצי"ב ביקש למנות את בנו הרב חיים (שהיה הרב של מוסקבה) לראשות הישיבה במקומו, קבוצת יהודים חברי תנועת [[ההשכלה]] ניסו לגרום לסגירת הישיבה, ולשם כך הלשינו לשלטונות שבישיבה אין לימודי חול. שר ההשכלה שבדק את המצב, החל לתבוע שהישיבה תעמוד בעיקר בדרישה של לימוד של השפה הרוסית, אך לאחר שתביעה זו לא התממשה על פי רצונו, הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על הנצי"ב. דבר שהביא לסגירתה של הישיבה, בה' ב[[שבט]] תרנ"ב. | ||
הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. גרסה זו אף נהפכה למיתוס בעולם הישיבות החרדי על חשיבות ההתנגדות ללימודי חול בישיבות. אמנם, לפי מקורות מסוימים, הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שנעשה על פי עדויות שונות, וכפי שהוא כותב בספרו [[שו"ת]] משיב דבר (א, סי' מ"ד): "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים", אך נתקל בהתנגדות עזה של ראשי הישיבה האחרים או שלימוד הרוסית שנעשה באופן רשלני, לא סיפק את שר ההשכלה הרוסי, שהכביד בתגובה את דרישותיו ודרש בנוסף: | הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. גרסה זו אף נהפכה למיתוס בעולם הישיבות החרדי על חשיבות ההתנגדות ללימודי חול בישיבות. אמנם, לפי מקורות מסוימים, הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שנעשה על פי עדויות שונות, וכפי שהוא כותב בספרו [[שו"ת]] משיב דבר (א, סי' מ"ד): "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים", אך נתקל בהתנגדות עזה של ראשי הישיבה האחרים או שלימוד הרוסית שנעשה באופן רשלני, לא סיפק את שר ההשכלה הרוסי, שהכביד בתגובה את דרישותיו ודרש בנוסף: | ||
| שורה 38: | שורה 52: | ||
==מתלמידי הישיבה== | ==מתלמידי הישיבה== | ||
בישיבת וולוז'ין למדו הרבה תלמידי חכמים שהתפרסמו אחר כך, ובהם: | בישיבת וולוז'ין למדו הרבה תלמידי חכמים שהתפרסמו אחר כך, ובהם: | ||
*רבי חיים מבריסק- שימש גם כר"מ ומגיד השיעור המרכזי לצד הנצי"ב. חיבר חידושים על ספרו ההלכתי הגדול של ה[[רמב"ם]], "[[משנה תורה]]". | *[[רבי חיים הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק - שימש גם כר"מ ומגיד השיעור המרכזי לצד הנצי"ב. חיבר חידושים על ספרו ההלכתי הגדול של ה[[רמב"ם]], "[[משנה תורה]]". | ||
* | *[[רבי חנוך אייגש]] מווילנה, מחבר ה"מרחשת", מגאוני הדור שנספה בשואה. | ||
*הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים - רבה של לומז'ה ומחבר [[שו"ת]] "דברי מלכיאל" מגדולי המשיבים בדורו. | *הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים - רבה של לומז'ה ומחבר [[שו"ת]] "דברי מלכיאל" מגדולי המשיבים בדורו. | ||
*[[הרב זליג ראובן בנגיס]] גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]]. | *[[הרב זליג ראובן בנגיס]] גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]]. | ||
*[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] - למד בישיבת וולוז'ין כשנה וחצי, ושימש כרב הערים זוימל, בויסק, יפו והמושבות, ו[[ירושלים]], וכ[[הרב הראשי לישראל | *[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] - למד בישיבת וולוז'ין כשנה וחצי, ושימש כרב הערים זוימל, בויסק, יפו והמושבות, ו[[ירושלים]], וכ[[הרב הראשי לישראל]] הראשון, ומייסד וראש [[ישיבת מרכז הרב]] - שהיה מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים. | ||
*[[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], מחבר [[שו"ת]] אחיעזר ומגדולי פוסקי דורו. | *[[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], מחבר [[שו"ת]] אחיעזר ומגדולי פוסקי דורו. | ||
*[[הרב ברוך בער לייבוביץ]], ראש ישיבת "כנסת בית יצחק" (שבמקורה מסלבודקה) והתפרסמה כ[[ישיבת קמניץ]] ומגדולי ראשי הישיבות. מחבר בספר "ברכת שמואל". | *[[הרב ברוך בער לייבוביץ]], ראש ישיבת "כנסת בית יצחק" (שבמקורה מסלבודקה) והתפרסמה כ[[ישיבת קמניץ]] ומגדולי ראשי הישיבות. מחבר בספר "ברכת שמואל". | ||
*רבי איסר זלמן מלצר - ראש [[ישיבת עץ חיים]] בירושלים ומחבר ספרי "אבן האזל" על "משנה תורה" של הרמב"ם. | *[[רבי איסר זלמן מלצר]] - ראש [[ישיבת עץ חיים]] בירושלים ומחבר ספרי "אבן האזל" על "משנה תורה" של הרמב"ם. | ||
* | *[[רבי משה מרדכי אפשטיין]] - ראש [[ישיבת חברון]] (שמקורה ב[[ישיבת כנסת ישראל סלבודקה]], שעלתה כולה ל[[חברון]], ואחרי [[פרעות תרפ"ט]], עברה לירושלים), ומגדולי ראשי הישיבות. | ||
*[[הרב שלמה חיים פולייצ'ק]] - שנודע בכינויו "העילוי ממייצ'ט". כיהן כראש [[ישיבה]] בישיבת הרב יצחק יעקב ריינס בלידא, ואחר כך כראש ישיבה בארצות הברית. | *[[הרב שלמה חיים פולייצ'ק]] - שנודע בכינויו "העילוי ממייצ'ט". כיהן כראש [[ישיבה]] בישיבת הרב יצחק יעקב ריינס בלידא, ואחר כך כראש ישיבה בארצות הברית. | ||
*[[רבי ברוך הלוי אפשטיין]] - מחבר ה"[[תורה תמימה]]" ו"מקור ברוך", בנו של [[רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]] בעל "[[ערוך השלחן]]". | *[[רבי ברוך הלוי אפשטיין]] - מחבר ה"[[תורה תמימה]]" ו"מקור ברוך", בנו של [[רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]] בעל "[[ערוך השלחן]]". | ||
| שורה 61: | שורה 75: | ||
*הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי- למד בוולוזין כשנתיים. | *הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי- למד בוולוזין כשנתיים. | ||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[ | *'''הישיבה הליטאית בהתהוותה''' - שאול שטמפפר. | ||
*'''ישיבות ליטא- פרקי זכרונות''' - עמנואל אטקס ושלמה טיקוצ'ינסקי. | |||
*'''תולדות בית ה' בוולוז'ין''' - ר' תנחום פרנק. | |||
*'''[[מקור ברוך]]''' - זכרונותיו של הרב ברוך אפשטיין מישיבת וולוז'ין. | |||
*'''[[מוולוז'ין עד ירושלים]]''' - הרב מאיר בר-אילן. | |||
*'''אבי הישיבות''' - דב אליאך. | |||
*'''הגדה של פסח וולוז'ין''. | |||
*'''עץ חיים - תולדות ישיבת וולוז'ין''' - משה צינוביץ, תשל"ב. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/volozin-2.htm ישיבת וולוז'ין מאמר מקיף מהרב ד"ר שמואל ק. מירסקי] סקירה באתר דעת | * [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/volozin-2.htm ישיבת וולוז'ין מאמר מקיף מהרב ד"ר שמואל ק. מירסקי] סקירה באתר דעת | ||
[[קטגוריה:ישיבות | {{מיון רגיל:וולוז'ין}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ישיבות ליטא]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:45, 28 בספטמבר 2014
|
|
| ישיבת עץ חיים | |
|---|---|
 בנין הישיבה | |
| תאריך יסוד | המאה ה-19 |
| תאריך סגירה | ה' בשבט תרנ"ב |
| מיקום | וולוז'ין, רוסיה הלבנה |
| השתייכות (זרם) | חרדים ליטאים |
| מייסדים | רבי חיים מוולוז'ין |
ישיבת וולוז'ין (נקראת גם ישיבת "עץ חיים") "אם הישיבות" שימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. נוסדה במאה ה-19 בעיירה וולוז'ין אשר ברוסיה הלבנה, על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א.
תולדות הישיבה[עריכה]
הישיבה הוקמה על ידי רבי חיים בהדרכת רבו המובהק הגר"א, במטרה לרכז בתוכה את טובי הלומדים בליטא. בעיתונים שפורסמו באותה תקופה נכתב שלא ישלחו לוולוז'ין תלמידים שלא יודעים ללמוד לבדם דף גמרא, עם פירוש רש"י ותוספות.
סדר הלימוד בישיבה[עריכה]
פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי ראש הישיבה האחרון הרב נפתלי צבי יהודה ברלין- הנצי"ב, ולפיהם שילבה הישיבה לימודי עיון ובקיאות ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל הש"ס בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע (לפי עדותו של הרב איסר זלמן מלצר). בימי שישי למדו את פירוש הרא"ש על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. יש לציין שלרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות הרב ישראל מאיר הכהן מראדין- בעל החפץ חיים (שרבו היה מתלמידי הישיבה), הרבה מתלמידי הישבה כבר בגיל ארבע עשרה ידעו את כל הש"ס, דבר שהיוה בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של רבי חיים מבריסק.
הרב ברוך אפשטיין מספר בספרו "מקור ברוך" שראש הישיבה (בזמנו היה זה הנצי"ב- שהיה דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר לגמרא עם רש"י ותוספות כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד המוסר וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנת לדברי הגר"א התנגדו בישיבה זו לחסידות.
בתקופת כהונתו של הנצי"ב, שרחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות בארץ ישראל, והיה חבר פעיל בתנועת חיבת ציון, הוקמו אגודות סתרים של חיבת ציון בישיבה. הראשונה נוסדה בתרמ"ה בשם "נס ציונה" (שהרוח החיה שבה היה הרב איסר זלמן מלצר), שלא בידיעת הנצי"ב ונסגרה לאחר שהמשטרה עלתה עליה, והשנייה בשם "נצח ישראל" שנוסדה בתר"ן בידיעתו של ראש הישיבה.
שקיעת הישיבה[עריכה]
לאחר שהנצי"ב ביקש למנות את בנו הרב חיים (שהיה הרב של מוסקבה) לראשות הישיבה במקומו, קבוצת יהודים חברי תנועת ההשכלה ניסו לגרום לסגירת הישיבה, ולשם כך הלשינו לשלטונות שבישיבה אין לימודי חול. שר ההשכלה שבדק את המצב, החל לתבוע שהישיבה תעמוד בעיקר בדרישה של לימוד של השפה הרוסית, אך לאחר שתביעה זו לא התממשה על פי רצונו, הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על הנצי"ב. דבר שהביא לסגירתה של הישיבה, בה' בשבט תרנ"ב.
הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. גרסה זו אף נהפכה למיתוס בעולם הישיבות החרדי על חשיבות ההתנגדות ללימודי חול בישיבות. אמנם, לפי מקורות מסוימים, הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שנעשה על פי עדויות שונות, וכפי שהוא כותב בספרו שו"ת משיב דבר (א, סי' מ"ד): "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים", אך נתקל בהתנגדות עזה של ראשי הישיבה האחרים או שלימוד הרוסית שנעשה באופן רשלני, לא סיפק את שר ההשכלה הרוסי, שהכביד בתגובה את דרישותיו ודרש בנוסף:
- להקדיש יותר ממחצית הלימוד ללימודי חול, משעה 9 ועד שעה 3,
- שלא יתקיימו לימודים בערב,
- שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום,
- שכל אנשי צוות הישיבה יהיו בעלי דיפלומות רשמיות,
( ע"פ מקור ברוך עמ' תתר"ג), תביעות אלו סתמו את הגולל על הישיבה. 3 שנים לאחר סגירת הישיבה, בשנת תרנ"ה, היא נפתחה שוב. אך לא הייתה זו ישיבה ברמה ובמעמד של "ישיבת וולוז'ין" המקורית. במהדורתה החדשה נוהלה הישיבה על ידי חתנו של הנצי"ב הרב רפאל שפירא אשר נפטר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. את מקומו מילא בנו הרב יעקב שפירא. יד הכורת בשואה שמה קץ מוחלט לישיבת וולוז'ין.
כולל בראדסקי[עריכה]
מסגרת לימודים שהתקיימה בוולוז'ין החל משנת תרמ"ו התקיימה בזכות בתרומתו של הנדיב הידוע ישראל ברודסקי, בעל בית חרושת לסוכר בקייב. במסגרת זו למדו עשרה מהמובחרים בתלמידי הישיבה שנקראו "הברודסקאים" לתקופה של חמש שנים, לרוב לא נשארו ברודסקאים כל חמש השנים, ולפני סיום מסלול הכולל נתמנו לרבני ערים. התלמידים התחייבו לכללים נוקשים יותר משאר תלמידי הישיבה.
ראשי הישיבה לדורותיה[עריכה]
- רבי חיים מוולוז'ין- מייסד הישיבה וראש הישיבה הראשון.
- רבי יצחק (איצל'ה) מוולוז'ין - בנו של רבי חיים.
- רבי יוסף דב (יושע בער) הלוי סולובייצ'יק - מחבר "בית הלוי" וראש "שושלת בריסק".
- הנצי"ב- הרב נפתלי צבי יהודה ברלין.
- רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק.
- הרב רפאל שפירא
- הרב חיים ברלין -בנו של הנצי"ב.
- הרב יעקב שפירא
מתלמידי הישיבה[עריכה]
בישיבת וולוז'ין למדו הרבה תלמידי חכמים שהתפרסמו אחר כך, ובהם:
- רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק - שימש גם כר"מ ומגיד השיעור המרכזי לצד הנצי"ב. חיבר חידושים על ספרו ההלכתי הגדול של הרמב"ם, "משנה תורה".
- רבי חנוך אייגש מווילנה, מחבר ה"מרחשת", מגאוני הדור שנספה בשואה.
- הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים - רבה של לומז'ה ומחבר שו"ת "דברי מלכיאל" מגדולי המשיבים בדורו.
- הרב זליג ראובן בנגיס גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק - למד בישיבת וולוז'ין כשנה וחצי, ושימש כרב הערים זוימל, בויסק, יפו והמושבות, וירושלים, וכהרב הראשי לישראל הראשון, ומייסד וראש ישיבת מרכז הרב - שהיה מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים.
- הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, מחבר שו"ת אחיעזר ומגדולי פוסקי דורו.
- הרב ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת "כנסת בית יצחק" (שבמקורה מסלבודקה) והתפרסמה כישיבת קמניץ ומגדולי ראשי הישיבות. מחבר בספר "ברכת שמואל".
- רבי איסר זלמן מלצר - ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ומחבר ספרי "אבן האזל" על "משנה תורה" של הרמב"ם.
- רבי משה מרדכי אפשטיין - ראש ישיבת חברון (שמקורה בישיבת כנסת ישראל סלבודקה, שעלתה כולה לחברון, ואחרי פרעות תרפ"ט, עברה לירושלים), ומגדולי ראשי הישיבות.
- הרב שלמה חיים פולייצ'ק - שנודע בכינויו "העילוי ממייצ'ט". כיהן כראש ישיבה בישיבת הרב יצחק יעקב ריינס בלידא, ואחר כך כראש ישיבה בארצות הברית.
- רבי ברוך הלוי אפשטיין - מחבר ה"תורה תמימה" ו"מקור ברוך", בנו של רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין בעל "ערוך השלחן".
- הרב מאיר בר-אילן (ברלין)- בנו של הנצי"ב, ממנהיגי תנועת המזרחי.
- רבי מנחם נחום קפלן, רבי נחומק'ה - רבו של החפץ חיים.
- הרב יצחק ניסנבוים - מרבני הציונות הדתית ונשיא המזרחי בפולין.
- הרב שלום רקובסקי מגדולי תלמידי החכמים בירושלים, ואחר כך ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן.
- הרב אברהם דוב בער כהנא שפירא שהיה הרב האחרון של קובנה ומחבר הספר "דבר אברהם".
- הרב יהודה ליב דון יחיא - מראשי תנועת המזרחי, ומרבני הציונות הדתית, שימש ברבנות בדריסה, ואחר כך בשקלוב ובצ'רגינוב.
כמו כן למדו בה גם כאלו שהתפרסמו בתחומים שונים (לא תורניים):
- זאב קלונימוס ויסוצקי - כונה "מלך התה של רוסיה" למד בוולוז'ין ארבע שנים והתפרסם עסקנותו הציבורית ובחברת התה אותה הקים (ויסוצקי).
- המשורר הידוע חיים נחמן ביאליק - למד בוולוז'ין שנה וארבעה חודשים.
- הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי- למד בוולוזין כשנתיים.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הישיבה הליטאית בהתהוותה - שאול שטמפפר.
- ישיבות ליטא- פרקי זכרונות - עמנואל אטקס ושלמה טיקוצ'ינסקי.
- תולדות בית ה' בוולוז'ין - ר' תנחום פרנק.
- מקור ברוך - זכרונותיו של הרב ברוך אפשטיין מישיבת וולוז'ין.
- מוולוז'ין עד ירושלים - הרב מאיר בר-אילן.
- אבי הישיבות - דב אליאך.
- 'הגדה של פסח וולוז'ין.
- עץ חיים - תולדות ישיבת וולוז'ין - משה צינוביץ, תשל"ב.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ישיבת וולוז'ין מאמר מקיף מהרב ד"ר שמואל ק. מירסקי סקירה באתר דעת