הרב איסר זלמן מלצר: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: {{רב| |תמונה=180px |תאריך לידה=ה' אדר ה'תר"ל (1870) |תאריך פטירה=י' בכסלו ה'תשי"ד (1953) |השתיי…) |
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (25 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Graz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר זלמן מלצר]] | |||
'''רבי איסר זלמן מלצר''' , היה [[רב]], ראש [[ישיבה]] ופוסק. יושב ראש [[מועצת גדולי התורה]]. | |||
| | |||
| | |||
== | ==ביוגרפיה== | ||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
נולד בה' ב[[אדר]] תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ מלצר. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, רבי יום טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד ב[[ישיבת מיר]]. | |||
בן 14, התחיל לימודיו ב[[ישיבת וולוז'ין]], בראשותם של [[הנצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]] ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של [[הרב ראובן זעליג בענגיס]]. | |||
בן 14 | נישא לבתו של הרב שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה שהיה ת"ח גדול. מסופר כי כאשר רבי שרגא פייבל נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הנצי"ב התלבט בין [[הרב משה מרדכי אפשטיין]] (לימם ראש [[ישיבת חברון]]), ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בתה חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר. | ||
= | ===ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק=== | ||
בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מ[[תנועת המוסר]] שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה [[הרב ישראל סלנטר]]. הוא היה תלמידו של [[הרב נתן צבי פינקל]], הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה כבר בהיותו בן 24. | |||
==ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק== | |||
בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מ[[תנועת המוסר]] שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה | |||
בשנת | בשנת התרנ"ז נשלח על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר - [[הרב יעקב דוד וילבסקי]] - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז לארצות הברית (ומאוחר יותר ל[[צפת]]), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק ושימש בכהונה זו עשרים שנה. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט על נפשו לקלצק שב[[פולין]], שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, [[הרב אהרן קוטלר]], ותלמידו הקרוב חתן אחותו, [[רבי אלעזר מנחם מן שך]]. | ||
==עלייתו | ===עלייתו ל[[ארץ ישראל]]=== | ||
בשנת | בשנת תרפ"ה נתמנה לראש [[ישיבת עץ חיים]] ב[[ירושלים]], שם כיהן עד יום מותו. | ||
הצטרף ל[[אגודת ישראל]] מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו | הצטרף ל[[אגודת ישראל]] מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו. החזיק בעמדה חיובית לגבי [[מדינת ישראל]] העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה, יחד עם ה"[[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|חפץ חיים]]" ו[[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]]. | ||
[[תמונה:Rav iz meltzer.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]] | |||
==חיבוריו== | |||
עבודותיו הרוחניות היו פירושו [[אבן האזל]] (בשבעה כרכים) על [[משנה תורה]]ל[[רמב"ם]] והגהות חידושי ה[[רמב"ן]] על [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית. | |||
הרב מלצר | ==משפחתו== | ||
מתוך בניו של הרב מלצר, בולט בנו [[הרב צבי יהודה מלצר]], רבה השל רחובות וראש [[ישיבת הדרום]] בעיר. בן נוסף הוא מפרש התנ"ך פייבל מלצר. | |||
חתניו המפורסמים הם [[הרב אהרן קוטלר]], רא [[ישיבת לייקווד]], ו[[הרב יצחק בן מנחם]]- אב"ד פתח תקווה וחבר ביה"ד הגדול. נכדו הוא [[הרב שניאור קוטלר]]- ראש ישיבת לייקווד. | |||
נכדתו (בת ר' צבי יהודה) היא אשתו של [[הרב יהודה עמיטל]], ראש [[ישיבת הר עציון]]. | |||
נכדו הרב אליהו מנחם בן מנחם שליט''א משמש כר''מ בישיבת תושיה תפרח | |||
נכדו הגאון הרב אביעזר פילץ שליט''א ראש ישיבת תושיה במושב תפרח | |||
==תלמידיו== | ==תלמידיו הנודעים== | ||
* [[הרב אלעזר מנחם מן שך]], ראש [[ישיבת פוניבז']], מחבר ספרי [[אבי עזרי]] (שהיה בעל אחייניתו). | |||
* | * [[הרב שלמה זלמן אוירבך]], ראש [[ישיבת קול תורה]]. | ||
* [[הרב יוסף אליהו הנקין]], מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה". | |||
* [[הרב שלמה גורן]], [[הרב הראשי לישראל]]. | |||
* [[הרב אברהם יעקב זלזניק]], ראש [[ישיבת עץ חיים]]. | |||
* | * [[הרב אליעזר קוגל]], ראש [[ישיבת "שבות עמי"]] בירושלים | ||
* | |||
* | |||
* | |||
* | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*בדרך עץ החיים, | *הרב ידעאל מלצר, '''בדרך עץ החיים''', הוצאת "ארזי החן" ירושלים, תשמ"ו (שלושה כרכים) | ||
* | *הרב עמיחי כנרתי, '''אז נדברו יראי ה'''', על קשרי הידידות בין הגרא"ז מלצר ו[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] (הראי"ה) יו"ל על ידי ארגון [[אור האורות]], תשס"ח. | ||
* [[הרב ראובן כץ]], '''זקן גאון הדור''', בתוך 'שערי ראובן' עמ' רלט- רמז | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/ets-2.htm '''ישיבת "עץ החיים" דקלצק''', ד"ר הלל זיידמן], אתר דעת | * [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/ets-2.htm '''ישיבת "עץ החיים" דקלצק''', ד"ר הלל זיידמן], אתר דעת | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/084toldosansheishemmcc.pdf תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י], עמוד 86 | *[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/084toldosansheishemmcc.pdf תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י], עמוד 86 | ||
{{מיון רגיל: מלצר איסר זלמן}} | |||
{{מיון רגיל:מלצר | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | |||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי רבי חיים מבריסק]] | |||
[[קטגוריה:רבנים | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־00:29, 2 בינואר 2017
|
|
רבי איסר זלמן מלצר , היה רב, ראש ישיבה ופוסק. יושב ראש מועצת גדולי התורה.
ביוגרפיה[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
נולד בה' באדר תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ מלצר. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, רבי יום טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד בישיבת מיר.
בן 14, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, בראשותם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייצ'יק ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב ראובן זעליג בענגיס. נישא לבתו של הרב שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה שהיה ת"ח גדול. מסופר כי כאשר רבי שרגא פייבל נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הנצי"ב התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין (לימם ראש ישיבת חברון), ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרבי יצחק אלחנן ספקטור בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בתה חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.
ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק[עריכה]
בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מתנועת המוסר שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה הרב ישראל סלנטר. הוא היה תלמידו של הרב נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה כבר בהיותו בן 24.
בשנת התרנ"ז נשלח על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר - הרב יעקב דוד וילבסקי - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז לארצות הברית (ומאוחר יותר לצפת), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק ושימש בכהונה זו עשרים שנה. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט על נפשו לקלצק שבפולין, שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, הרב אהרן קוטלר, ותלמידו הקרוב חתן אחותו, רבי אלעזר מנחם מן שך.
עלייתו לארץ ישראל[עריכה]
בשנת תרפ"ה נתמנה לראש ישיבת עץ חיים בירושלים, שם כיהן עד יום מותו.
הצטרף לאגודת ישראל מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו. החזיק בעמדה חיובית לגבי מדינת ישראל העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה, יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי.
חיבוריו[עריכה]
עבודותיו הרוחניות היו פירושו אבן האזל (בשבעה כרכים) על משנה תורהלרמב"ם והגהות חידושי הרמב"ן על התלמוד הבבלי. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
משפחתו[עריכה]
מתוך בניו של הרב מלצר, בולט בנו הרב צבי יהודה מלצר, רבה השל רחובות וראש ישיבת הדרום בעיר. בן נוסף הוא מפרש התנ"ך פייבל מלצר.
חתניו המפורסמים הם הרב אהרן קוטלר, רא ישיבת לייקווד, והרב יצחק בן מנחם- אב"ד פתח תקווה וחבר ביה"ד הגדול. נכדו הוא הרב שניאור קוטלר- ראש ישיבת לייקווד.
נכדתו (בת ר' צבי יהודה) היא אשתו של הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון. נכדו הרב אליהו מנחם בן מנחם שליטא משמש כרמ בישיבת תושיה תפרח נכדו הגאון הרב אביעזר פילץ שליטא ראש ישיבת תושיה במושב תפרח
תלמידיו הנודעים[עריכה]
- הרב אלעזר מנחם מן שך, ראש ישיבת פוניבז', מחבר ספרי אבי עזרי (שהיה בעל אחייניתו).
- הרב שלמה זלמן אוירבך, ראש ישיבת קול תורה.
- הרב יוסף אליהו הנקין, מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה".
- הרב שלמה גורן, הרב הראשי לישראל.
- הרב אברהם יעקב זלזניק, ראש ישיבת עץ חיים.
- הרב אליעזר קוגל, ראש ישיבת "שבות עמי" בירושלים
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב ידעאל מלצר, בדרך עץ החיים, הוצאת "ארזי החן" ירושלים, תשמ"ו (שלושה כרכים)
- הרב עמיחי כנרתי, אז נדברו יראי ה', על קשרי הידידות בין הגרא"ז מלצר והרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) יו"ל על ידי ארגון אור האורות, תשס"ח.
- הרב ראובן כץ, זקן גאון הדור, בתוך 'שערי ראובן' עמ' רלט- רמז
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ישיבת "עץ החיים" דקלצק, ד"ר הלל זיידמן, אתר דעת
- תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמוד 86