חודש אייר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אייר''' הוא החודש השמיני (מ[[תשרי]]) בלוח השנה העברי. הוא בא לאחר חודש [[ניסן]] ולפני חודש [[סיוון]]. בתנ"ך הוא מכונה "החודש השני" (מניסן). בחודש חלים [[יום העצמאות]], [[פסח שני]], [[ל"ג בעומר]] ו[[יום ירושלים]]. כל החודש כולו נמצא בתוך [[ספירת העומר]]. חודש אייר תמיד | '''אייר''' הוא החודש השמיני (מ[[תשרי]]) בלוח השנה העברי. הוא בא לאחר חודש [[ניסן]] ולפני חודש [[סיוון]]. בתנ"ך הוא מכונה "החודש השני" (מניסן). בחודש חלים [[יום העצמאות]], [[פסח שני]], [[ל"ג בעומר]] ו[[יום ירושלים]]. כל החודש כולו נמצא בתוך [[ספירת העומר]]. חודש אייר תמיד יהיה [[חודש חסר]], כלומר בעל עשרים ותשע יום. מזלו של החודש הוא שור. | ||
==מקור השם== | |||
מקור השם חודש אייר הוא מהמילה אארו בשפה האכדית שמשמעותו בעברית "אור". בתנ"ך החודש מוזכר כ"חודש זיו" כמובא בפסוקים במלכים {{ציטוטון|בשנה הרביעית בחודש זיו הוא החודש השני}}. המשמעות של שני השמות דומה ומקורה בכך שבחודש זה החורף נחלש והשמש שוב זורחת במלוא עצמתה. | |||
==חודש זיו== | |||
בגמרא {{#makor-new:ראש השנה יא א|בבלי-ראש-השנה|יא|א}} נחלקו [[רבי יהושע]] ו[[רבי אלעזר]] בפירוש הפסוק המדבר על חודש זיו כחודש השני. לפי רבי יהושע מדובר בחודש אייר שהוא השני לבריאת העולם (שהתרחשה לדעתו בניסן) ומקור המילה זיו היא בזיו האילנות. מנגד, לפי רבי אלעזר העולם נברא בחודש תשרי וממילא חודש זיו הינו חודש חשוון שבו נולדו זיוותני עולם- כלומר אבות האומה אברהם יצחק ויעקב שהאירו את העולם. | |||
==שם החודש בהלכה== | |||
ישנו ספק בין הפוסקים האם יש לכתוב את החודש עם י' אחד או עם שני יו"דין. יש הלומדים מכך שהחודשים לפניו נכתבים בכתיב מלא (ניסן וסיון) שגם חודש אייר צריך להיכתב בכתיב מלא (שו"ת תרומת הדשן סי' רלג; שו"ע אהע"ז קכו כג), ואף נותנים רמז לדבר: אברהם יצחק יעקב רחל, ראשי תיבות: אייר (בית שמואל שם ס"ק כ. ועי' נחלת שבעה סי' ד). לדבריהם, אם כתב ביו"ד אחת פסול, אם לא בשעת הדחק (רמ"א שם ז, ועי"ש בבית שמואל). | |||
מנגד, יש הנמנעים מלכתוב גט באייר מפני הספק, אך במקום הדחק כותבים בשתי יודי"ן (רמ"א שם). ויש מחמירים לכתוב באייר שני גיטין, באחד כותבים בשתי יודי"ן, ובאחד ביו"ד אחת (דרכי משה שם, בשם מהרי"ל). ויש שכתב שאם רוצה יכול לכתוב במקום אייר "זו" (חסר יו"ד), כלשון המקרא (פרי חדש שם ז). | |||
אבל המנהג פשוט ברוב המקומות לכתוב גט באייר, וכותבים לכתחילה גט אחד בשתי יודי"ן (ערוך השלחן שם, ועי' שדי חמד מערכת גט סי' יז). | |||
==אירועים בחודש== | |||
בחודש אייר סופרים את [[ספירת העומר]] כחלק מהמעבר בין [[חג פסח]] לבין [[חג שבועות]]. | |||
בחודש אייר חל [[יום העצמאות]] ו[[יום ירושלים]] בהם נוהגים ימי שמחה והלל. | |||
חל [[פסח שני]] חודש לאחר חג הפסח, בו יכולים מי שהיו טמאים או בדרך רחוקה לחגוג את החג. | |||
ביום י"ח אייר, ל"ג לספירת העומר נוהגים לחגוג את הילולת [[רבי שמעון בר יוחאי]] כחלק מחגיגות [[ל"ג בעומר]]. | |||
יש הנוהגים להתענות ביום כ"ח אייר משום שהוא יום פטירת שמואל הנביא (מגילת תענית שם; בעל הלכות גדולות שם; טושו"ע שם). | |||
{{תבנית:חודשי השנה}} | {{תבנית:חודשי השנה}} | ||
[[קטגוריה:חודשי השנה]] | [[קטגוריה:חודשי השנה]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:17, 26 באפריל 2020
|
|
אייר הוא החודש השמיני (מתשרי) בלוח השנה העברי. הוא בא לאחר חודש ניסן ולפני חודש סיוון. בתנ"ך הוא מכונה "החודש השני" (מניסן). בחודש חלים יום העצמאות, פסח שני, ל"ג בעומר ויום ירושלים. כל החודש כולו נמצא בתוך ספירת העומר. חודש אייר תמיד יהיה חודש חסר, כלומר בעל עשרים ותשע יום. מזלו של החודש הוא שור.
מקור השם[עריכה]
מקור השם חודש אייר הוא מהמילה אארו בשפה האכדית שמשמעותו בעברית "אור". בתנ"ך החודש מוזכר כ"חודש זיו" כמובא בפסוקים במלכים "בשנה הרביעית בחודש זיו הוא החודש השני". המשמעות של שני השמות דומה ומקורה בכך שבחודש זה החורף נחלש והשמש שוב זורחת במלוא עצמתה.
חודש זיו[עריכה]
בגמרא ראש השנה יא א נחלקו רבי יהושע ורבי אלעזר בפירוש הפסוק המדבר על חודש זיו כחודש השני. לפי רבי יהושע מדובר בחודש אייר שהוא השני לבריאת העולם (שהתרחשה לדעתו בניסן) ומקור המילה זיו היא בזיו האילנות. מנגד, לפי רבי אלעזר העולם נברא בחודש תשרי וממילא חודש זיו הינו חודש חשוון שבו נולדו זיוותני עולם- כלומר אבות האומה אברהם יצחק ויעקב שהאירו את העולם.
שם החודש בהלכה[עריכה]
ישנו ספק בין הפוסקים האם יש לכתוב את החודש עם י' אחד או עם שני יו"דין. יש הלומדים מכך שהחודשים לפניו נכתבים בכתיב מלא (ניסן וסיון) שגם חודש אייר צריך להיכתב בכתיב מלא (שו"ת תרומת הדשן סי' רלג; שו"ע אהע"ז קכו כג), ואף נותנים רמז לדבר: אברהם יצחק יעקב רחל, ראשי תיבות: אייר (בית שמואל שם ס"ק כ. ועי' נחלת שבעה סי' ד). לדבריהם, אם כתב ביו"ד אחת פסול, אם לא בשעת הדחק (רמ"א שם ז, ועי"ש בבית שמואל).
מנגד, יש הנמנעים מלכתוב גט באייר מפני הספק, אך במקום הדחק כותבים בשתי יודי"ן (רמ"א שם). ויש מחמירים לכתוב באייר שני גיטין, באחד כותבים בשתי יודי"ן, ובאחד ביו"ד אחת (דרכי משה שם, בשם מהרי"ל). ויש שכתב שאם רוצה יכול לכתוב במקום אייר "זו" (חסר יו"ד), כלשון המקרא (פרי חדש שם ז).
אבל המנהג פשוט ברוב המקומות לכתוב גט באייר, וכותבים לכתחילה גט אחד בשתי יודי"ן (ערוך השלחן שם, ועי' שדי חמד מערכת גט סי' יז).
אירועים בחודש[עריכה]
בחודש אייר סופרים את ספירת העומר כחלק מהמעבר בין חג פסח לבין חג שבועות.
בחודש אייר חל יום העצמאות ויום ירושלים בהם נוהגים ימי שמחה והלל.
חל פסח שני חודש לאחר חג הפסח, בו יכולים מי שהיו טמאים או בדרך רחוקה לחגוג את החג.
ביום י"ח אייר, ל"ג לספירת העומר נוהגים לחגוג את הילולת רבי שמעון בר יוחאי כחלק מחגיגות ל"ג בעומר.
יש הנוהגים להתענות ביום כ"ח אייר משום שהוא יום פטירת שמואל הנביא (מגילת תענית שם; בעל הלכות גדולות שם; טושו"ע שם).
