רבי אברהם יהושע העשל מאפטא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
(←בניו) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד בז'מיגרוד בשנת תק"ח לאביו הרב שמואל שהיה [[רב]], [[אב בית דין]] וראש [[ישיבה]] בעיר חדש. כבר מגיל צעיר התפרסם כגדול בתורה וכבעל כוחות<ref>מסופר כי בגיל צעיר כבר חזה עתידות, אולם הוא ביקש שתלקח ממנו היכולת הזו, ואכן כך היה.</ref>. | נולד בז'מיגרוד בשנת תק"ח לאביו הרב שמואל שהיה [[רב]], [[אב בית דין]] וראש [[ישיבה]] בעיר חדש. כבר מגיל צעיר התפרסם כגדול בתורה וכבעל כוחות<ref>מסופר כי בגיל צעיר כבר חזה עתידות, אולם הוא ביקש שתלקח ממנו היכולת הזו, ואכן כך היה.</ref>. | ||
החל לכהן כרב בעיירה קולבסוב שבגליציה. בזמן כהונתו, ביקור בעיר [[רבי לוי יצחק מברדיטשב]] ו[[רבי משה לייב מסאסוב]], ובהשפעתם התקרב לחסידות ונעשה לחסיד. כחסיד, נסע בתחילה ל[[רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]], אותו החשיב כ"מפתח התורה". לאחר מכן, החל לנסוע בקביעות ל[[רבי אלימלך מליז'נסק]]. ר' אלימלך אהבו וקירבו<ref>פעם התבטא רבי אלימלך כי ר' אברהם יהושע השל ראוי לשמו: הוא בעל [[אהבת ישראל]] כמו '''[[אברהם]]''', מראה נסיכי כמו '''[[יהושע]]''' וראש חריף כסבו רבי יהושע '''השל''' מקראקא.</ref>. ר' אברהם יהושע נחשב לאחד מארבעת יורשיו של רבי אלימלך: [[רבי יצחק יעקב החוזה מלובלין]], [[רבי ישראל מקוז'ניץ]] ו[[רבי מנחם מנדל מרימנוב]]. | החל לכהן כרב בעיירה קולבסוב שבגליציה. בזמן כהונתו, ביקור בעיר [[רבי לוי יצחק מברדיטשב]] ו[[רבי משה לייב מסאסוב]], ובהשפעתם התקרב לחסידות ונעשה לחסיד. כחסיד, נסע בתחילה ל[[רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]], אותו החשיב כ"מפתח התורה". לאחר מכן, החל לנסוע בקביעות ל[[רבי אלימלך מליז'נסק]]. ר' אלימלך אהבו וקירבו<ref>פעם התבטא רבי אלימלך כי ר' אברהם יהושע השל ראוי לשמו: הוא בעל [[אהבת ישראל]] כמו '''[[אברהם]]''', מראה נסיכי כמו '''[[יהושע]]''' וראש חריף כסבו רבי יהושע '''השל''' מקראקא.</ref>. ר' אברהם יהושע נחשב לאחד מארבעת יורשיו של רבי אלימלך: [[החוזה מלובלין|רבי יצחק יעקב החוזה מלובלין]], [[רבי ישראל מקוז'ניץ]] ו[[רבי מנחם מנדל מרימנוב]]. | ||
בשנת תקמ"ו החלו חסידים להתקבץ בקולבסוב. הוא ישב על כסא הרבנות בקולבסוב בשמך כחמש עשרה שנה, למרות הקשיים שהיו לו שם. | בשנת תקמ"ו החלו חסידים להתקבץ בקולבסוב. הוא ישב על כסא הרבנות בקולבסוב בשמך כחמש עשרה שנה, למרות הקשיים שהיו לו שם. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת תקס"ט החל לכהן כרב העיר יאסי שברומניה. מכיוון שהעיר היתה העיר היהודית הראשית ברומניה, הפך ר' אברהם יהושע לכהן כמעין רב ראשי ל[[יהדות רומניה]]. | בשנת תקס"ט החל לכהן כרב העיר יאסי שברומניה. מכיוון שהעיר היתה העיר היהודית הראשית ברומניה, הפך ר' אברהם יהושע לכהן כמעין רב ראשי ל[[יהדות רומניה]]. | ||
בשנת תקע" | בשנת תקע"ג נפטר [[רבי ברוך ממז'יבוז']], ור' אברהם יהושע החל לכהן שם כאדמו"ר<ref>חסידים דרשו את המילה "קאים" שב[[תרגום יונתן]] "ה' מלכותיה קאים לעלם" כראשי תיבות של ארבע הערים בהן כיהן כרב או אדמו"ר: '''ק'''ולבסוב, '''א'''פטא, '''י'''אסי ו'''מ'''ז'יבוז'. </ref>. | ||
בשנת תקע"ה, נשאר האדמו"ר הותיק ביותר באירופה (לאחר שנפטרו שלושת חביריו תלמידי ר' אלימלך), והוא נחשב לגדול צדיקי הדור בחסידות. | בשנת תקע"ה, נשאר האדמו"ר הותיק ביותר באירופה (לאחר שנפטרו שלושת חביריו תלמידי ר' אלימלך), והוא נחשב לגדול צדיקי הדור בחסידות. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
*[[רבי ישכר דב מראדושיץ]] (הסבא קדישא). | *[[רבי ישכר דב מראדושיץ]] (הסבא קדישא). | ||
*ר' משולם נתו מרגליות מברדיטשב. | *ר' משולם נתו מרגליות מברדיטשב. | ||
* | *[[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא]]. | ||
*ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב. | *ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב. | ||
* | *[[רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנא]]. | ||
*ר' חיים מוולבראם. | *ר' חיים מוולבראם. | ||
*ר' יהושע השיל מחוליוב. | *ר' יהושע השיל מחוליוב. | ||
* | *[[רבי חים מקוסוב]]. | ||
*ר' יוסף מיאריטשקוב. | *ר' יוסף מיאריטשקוב. | ||
*ר' פייביש מהובנוב. | *ר' פייביש מהובנוב. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
*ר' יוסף לנדא מיאסי. | *ר' יוסף לנדא מיאסי. | ||
*ר' יוסף משה מזלאזיץ. | *ר' יוסף משה מזלאזיץ. | ||
*ר' יצחק מנשכיז. | *ר' יצחק מנשכיז (בנו של [[רבי מרדכי מנשכיז]]). | ||
*ר' משה הכהן מוורשה. | *ר' משה הכהן מוורשה. | ||
*ר' נחמיה מביכוב. | *ר' נחמיה מביכוב. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
*ר' אברהם מנאבל. | *ר' אברהם מנאבל. | ||
כמו כן, רבים מאדמו"רי דורו קבלו את מרותו. ביניהם: [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]], [[רבי ישראל מרוז'ין]], [[רבי נפתלי מרופשיץ]], ר' מארי מאפטא, [[רבי משה טייטלבוים]] מאוהל (ישמח משה), [[רבי קלונימוס קלמיש אפשטיין]] מקראקא (מאור ושמש), ר' ישעיה שור ועוד. | כמו כן, רבים מאדמו"רי דורו קבלו את מרותו. ביניהם: [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]], [[רבי ישראל מרוז'ין]], [[רבי נפתלי מרופשיץ]], ר' מארי מאפטא, [[רבי משה טייטלבוים]] מאוהל (ישמח משה), [[רבי קלונימוס קלמיש אפשטיין]] מקראקא (מאור ושמש), ר' ישעיה שור ועוד. | ||
==בניו== | ==בניו== | ||
*ר' יצחק מאיר השל מזינקוב. | *ר' יצחק מאיר השל מזינקוב. | ||
*ר' יוסף משה ממז'יבוז'. | *ר' יוסף משה ממז'יבוז'. | ||
*יוכבד | *יוכבד. | ||
*דינה, נישאה לרב ישראל מלינטשיץ. | *דינה, נישאה לרב ישראל מלינטשיץ. | ||
*רחל, נישאה לר' מרדכי אורנשטיין. | *רחל, נישאה לר' מרדכי אורנשטיין. | ||
*דבורה, נישאה לר' דן מראדוויל. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
ספריו לא נכתבו על ידו אלא על ידי תלמידיו. | ספריו לא נכתבו על ידו אלא על ידי תלמידיו. | ||
| שורה 63: | שורה 66: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: אברהם יהושע | {{מיון רגיל:השל, אברהם יהושע מאפטא}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:52, 13 במאי 2019
|
|
רבע אברהם יהושע השל מאפטא (ידוע בכינויו האוהב ישראל על שם ספרו), היה אחד מגדולי האדמו"רים בדור הרביעי לחסידות.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בז'מיגרוד בשנת תק"ח לאביו הרב שמואל שהיה רב, אב בית דין וראש ישיבה בעיר חדש. כבר מגיל צעיר התפרסם כגדול בתורה וכבעל כוחות[1].
החל לכהן כרב בעיירה קולבסוב שבגליציה. בזמן כהונתו, ביקור בעיר רבי לוי יצחק מברדיטשב ורבי משה לייב מסאסוב, ובהשפעתם התקרב לחסידות ונעשה לחסיד. כחסיד, נסע בתחילה לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, אותו החשיב כ"מפתח התורה". לאחר מכן, החל לנסוע בקביעות לרבי אלימלך מליז'נסק. ר' אלימלך אהבו וקירבו[2]. ר' אברהם יהושע נחשב לאחד מארבעת יורשיו של רבי אלימלך: רבי יצחק יעקב החוזה מלובלין, רבי ישראל מקוז'ניץ ורבי מנחם מנדל מרימנוב. בשנת תקמ"ו החלו חסידים להתקבץ בקולבסוב. הוא ישב על כסא הרבנות בקולבסוב בשמך כחמש עשרה שנה, למרות הקשיים שהיו לו שם.
בשנת תק"ס החל לכהן כרב באפטא שבפולין, שם יסד בית מדרש חסידי תחת הנהגתו. על כסא הרבנות באפטא ישב במשך שמונה שנים, אולם לפי בקשתו נקרא שמו על שמה[3]. בשנת תקס"ט החל לכהן כרב העיר יאסי שברומניה. מכיוון שהעיר היתה העיר היהודית הראשית ברומניה, הפך ר' אברהם יהושע לכהן כמעין רב ראשי ליהדות רומניה.
בשנת תקע"ג נפטר רבי ברוך ממז'יבוז', ור' אברהם יהושע החל לכהן שם כאדמו"ר[4].
בשנת תקע"ה, נשאר האדמו"ר הותיק ביותר באירופה (לאחר שנפטרו שלושת חביריו תלמידי ר' אלימלך), והוא נחשב לגדול צדיקי הדור בחסידות.
נפטר בה' בניסן תקפ"ה במזיבוז'. ישנה אגדה חסידית לפיה מלאכים העלו את עצמותיו לקבורה בארץ ישראל בטבריה, והיו חסידים ואדמ"ורים שהיו הולכים להשתטח על ציונו בטבריה.
תלמידיו[עריכה]
- רבי ישכר דב מראדושיץ (הסבא קדישא).
- ר' משולם נתו מרגליות מברדיטשב.
- רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא.
- ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב.
- רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנא.
- ר' חיים מוולבראם.
- ר' יהושע השיל מחוליוב.
- רבי חים מקוסוב.
- ר' יוסף מיאריטשקוב.
- ר' פייביש מהובנוב.
- ר' שמואל מקמינקא.
- ר' אלעזר הכהן מסוכטושב.
- ר' אברהם אבא מחרסון.
- ר' אברהם אבא מלוצק.
- ר' אריה לייב מקישינוב.
- ר' יוסף דוד מאליק.
- ר' יוסף לנדא מיאסי.
- ר' יוסף משה מזלאזיץ.
- ר' יצחק מנשכיז (בנו של רבי מרדכי מנשכיז).
- ר' משה הכהן מוורשה.
- ר' נחמיה מביכוב.
- ר' פנחס מדינוביץ'.
- ר' צבי הירש מטשודנוב.
- ר' אלעזר מגרידונג.
- ר' שמעון מזליחוב.
- ר' שמעון מאוז'ירן.
- ר' אריה לייב מבנדרי.
- ר' אברהם מנאבל.
כמו כן, רבים מאדמו"רי דורו קבלו את מרותו. ביניהם: רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי ישראל מרוז'ין, רבי נפתלי מרופשיץ, ר' מארי מאפטא, רבי משה טייטלבוים מאוהל (ישמח משה), רבי קלונימוס קלמיש אפשטיין מקראקא (מאור ושמש), ר' ישעיה שור ועוד.
בניו[עריכה]
- ר' יצחק מאיר השל מזינקוב.
- ר' יוסף משה ממז'יבוז'.
- יוכבד.
- דינה, נישאה לרב ישראל מלינטשיץ.
- רחל, נישאה לר' מרדכי אורנשטיין.
- דבורה, נישאה לר' דן מראדוויל.
ספריו[עריכה]
ספריו לא נכתבו על ידו אלא על ידי תלמידיו.
- תורת אמת- לקט תורות. נערך על ידי תלמידו ר' ישכר דב "הסבא קדישא" מראדושיץ ותלמידו (שךל ר' ישכר דב) רבי שלמה הכהן מראדומסק. נדפס לראשונה בלבוב תרי"ד.
- אוהב ישראל- ספרו המרכזי והידוע, נדפס לראשונה בז'יטומיר תרכ"ג ע"י נכדו ר' משולם זושא מז'ינקוב, ומאז נדפס עוד כ-12 פעמים.
- ילקוט אוהב ישראל- תולדות חייו (מאת חוקר החסידות ד"ר ר' יצחק אלפסי), אגרות ומסמכים ואוסף של דברי תורה ממנו, בהוצאת מכון שפתי צדיקים ירושלים.
- הגדה של פסח עם כוונות האר"י.
- דברי צורתו נדפסו במרוכז גם בספרים אחרים כגון: דברי תורה מאת ר' משה ורטמן, שפתי צדיקים מאת ר' יהושע השל מרימנוב, נעים זמירות ישראל מאת ר' יצחק גרשטנקורן,חוות אריאל מאת ר' אריה לייב מקישינוב, שפתי צדיקים מאת ר' פנחס מדינוביץ, ליקוטי מהר"ל מאת ר' יהודה לייב מזילקוב[5].
לקריאה נוספת[עריכה]
- אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, אישים, חלק א עמ' פד-צא.
הערות שוליים
- ↑ מסופר כי בגיל צעיר כבר חזה עתידות, אולם הוא ביקש שתלקח ממנו היכולת הזו, ואכן כך היה.
- ↑ פעם התבטא רבי אלימלך כי ר' אברהם יהושע השל ראוי לשמו: הוא בעל אהבת ישראל כמו אברהם, מראה נסיכי כמו יהושע וראש חריף כסבו רבי יהושע השל מקראקא.
- ↑ דורשי רשומות מסבירים כי הסיבה לבקשה זו היא מפני שהגימטריא של המילה אפטא היא 91- כמו שם הוי"ה (26) ו"אדנות" (65) יחד.
- ↑ חסידים דרשו את המילה "קאים" שבתרגום יונתן "ה' מלכותיה קאים לעלם" כראשי תיבות של ארבע הערים בהן כיהן כרב או אדמו"ר: קולבסוב, אפטא, יאסי ומז'יבוז'.
- ↑ בספר זה נדפסו דברי התורה בטעות כדברי תורתו של המחבר.