הרב יצחק יעקב וכטפויגל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (18 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יצחק יעקב וכטפויגל''' היה ראש ישיבת ורב שכונת [[מאה שערים]]. נולד בי"ז ב[[תמוז]] תרמ"ז במזריטש שבפולין להוריו ר' בנימין ברוך ויפה. בגיל עשר הלך ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]]. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ | '''הרב יצחק יעקב וכטפויגל''' היה ראש ישיבת ורב שכונת [[מאה שערים]], מפעילי תנועת [[המזרחי]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בי"ז ב[[תמוז]] תרמ"ז במזריטש שבפולין להוריו ר' בנימין ברוך ויפה. בגיל עשר הלך ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]]. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]], [[ישיבת מיר]], [[ישיבת נובהרדוק]] ו[[ישיבת טלז]] במשך שלוש עשרה שנה. התפרסם בתואר "העילוי ממזריטש". נחשב לתלמיד מובהק של [[רבי אליעזר גורדון]], [[רבי שמעון שקאפ]] ו[[רבי יוסף לייב בלוך]]. | |||
עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת תרס"ט ונשא את בלומה רחל בת רבי זרח ברוורמן מ[[ירושלים]]. לאחר שבע שנים נסע לוורשה לצרכי רפואה, שם הקדימה אותו [[מלחמת העולם הראשונה]], והוא נאלץ להישאר באירופה למשך כשבע שנים. הוא חזר למזריטש, שם הקים [[ישיבה]] ועמד בראשה. כאשר פעילות [[המזרחי]] בפולין התחדשה, הצטרף אליה, והיה לאחד הפעילים המרכזיים בתנועה. משנגמרה מלחמת העולם, חזר לארץ והיה ממקימי כפר עברי- נווה יעקב שבפאתי ירושלים, וכן חברת השיכון והבניה "תפארת ירושלים". הוא נבחר לכהן כיו"ר ועד שכונת נוה יעקב ורבה. | עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת תרס"ט ונשא את בלומה רחל בת רבי זרח ברוורמן מ[[ירושלים]]. לאחר שבע שנים נסע לוורשה לצרכי רפואה, שם הקדימה אותו [[מלחמת העולם הראשונה]], והוא נאלץ להישאר באירופה למשך כשבע שנים. הוא חזר למזריטש, שם הקים [[ישיבה]] ועמד בראשה. כאשר פעילות [[המזרחי]] בפולין התחדשה, הצטרף אליה, והיה לאחד הפעילים המרכזיים בתנועה. משנגמרה מלחמת העולם, חזר לארץ והיה ממקימי כפר עברי- נווה יעקב שבפאתי ירושלים, וכן חברת השיכון והבניה "תפארת ירושלים". הוא נבחר לכהן כיו"ר ועד שכונת נוה יעקב ורבה. בטקס הכתרתו לרב נכחו בין השאר [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]<ref>בנאומו אמר הרב קוק: "בתקופה זו של התרחבות והתפתחות הישוב, על הרב להתחשב עם המציאות של חיי היומיום של קהילתו ולשם לב גם למשהו של חול אשר בחיי התורה והמצווה של הקהילה שהוא נמצא בה"</ref>, [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], הרב אבא יעקב בורוכוב ועוד. | ||
החל לכהן כראש ישיבת "מאה שערים" ושימש כ[[אב בית דין]] לקהילות האשכנזים שיסד [[הרב צבי פסח פראנק]] וכרב השכונה. עמד בראש "מפעל | החל לכהן כראש ישיבת "מאה שערים" ושימש כ[[אב בית דין]] לקהילות האשכנזים שיסד [[הרב צבי פסח פראנק]] וכרב השכונה. עמד בראש "מפעל התורה למען הישיבות" של תנועת "המזרחי העולמי" בה היה פעיל. | ||
היה מקורב גדול לרב קוק, והתייעץ עמו רבות ב[[הלכה]]. ניתן למצוא תשובות רבות שהרב קוק השיב לו בספרי ה[[שו"ת]] של הרב קוק: [[דעת כהן]], [[משפט כהן]] ו[[אורח משפט]], וכן בספר [[אגרות לראי"ה]]. בעקבות קשריו עם הרב קוק ריססו קנאים על ביתו את הכתובת 'צא טמא', אך הוא לא מהר למחוק אותה כדי שתושבי השכונה יצטערו על ביזיון הרבנות. | היה מקורב גדול לרב קוק, והתייעץ עמו רבות ב[[הלכה]]. ניתן למצוא תשובות רבות שהרב קוק השיב לו בספרי ה[[שו"ת]] של הרב קוק: [[דעת כהן]], [[משפט כהן]] ו[[אורח משפט]], וכן בספר [[אגרות לראי"ה]]. בעקבות קשריו עם הרב קוק ריססו קנאים על ביתו את הכתובת 'צא טמא', אך הוא לא מהר למחוק אותה כדי שתושבי השכונה יצטערו על ביזיון הרבנות. | ||
בשנת תרצ"ה היה בין החותמים על הקמת מועצות דתיות מאוחדות, שחיטה מאוחדת ובית דין מיוחד, ביוזמת הרב קוק {{מקור|ליקוטי | בשנת תרצ"ה היה בין החותמים על הקמת מועצות דתיות מאוחדות, שחיטה מאוחדת ובית דין מיוחד, ביוזמת הרב קוק {{מקור|ליקוטי הראי"ה, מלאכים כבני אדם|כן}}. | ||
בשנת תש"ח, בזמן [[מלחמת השחרור]], | בשנת תש"ח, בזמן [[מלחמת השחרור]], שכל את בנו הצעיר שמואל שהיה לוחם ב[[אצ"ל]] ונפל בעת הפריצה ל[[יפו]]. גופתו טרם נמצאה [http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=94844| ראה אודותיו כאן]. | ||
בשנת תשכ"ח עבר ניתוח בעיניו בבית החולים "תל השומר". לאחר שהוסרה התחבושת מעיניו, ביקש מהרופא כמה דקות, בהן אמר [[וידוי]], ובכ"ה ב[[שבט]] נפטר. | בשנת תשכ"ח עבר ניתוח בעיניו בבית החולים "תל השומר". לאחר שהוסרה התחבושת מעיניו, ביקש מהרופא כמה דקות, בהן אמר [[וידוי]], ובכ"ה ב[[שבט]] נפטר. | ||
בין נכדיו נמנה הסופר והעיתונאי אדם ברוך. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*נכדו אדם ברוך, '''בתום לב'''. | *נכדו אדם ברוך, '''בתום לב'''. | ||
* | *ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 228. | ||
*שושנה רייך, עלון "'''מגד ירחים''' להנחלת מורשתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל", גליון 136, שבט התשע"א. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:וכטפויגל, יצחק יעקב}} | {{מיון רגיל:וכטפויגל, יצחק יעקב}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[ | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני שכונות בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:רבני תנועת המזרחי]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:16, 2 באוקטובר 2012
|
|
הרב יצחק יעקב וכטפויגל היה ראש ישיבת ורב שכונת מאה שערים, מפעילי תנועת המזרחי.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"ז בתמוז תרמ"ז במזריטש שבפולין להוריו ר' בנימין ברוך ויפה. בגיל עשר הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה, ישיבת מיר, ישיבת נובהרדוק וישיבת טלז במשך שלוש עשרה שנה. התפרסם בתואר "העילוי ממזריטש". נחשב לתלמיד מובהק של רבי אליעזר גורדון, רבי שמעון שקאפ ורבי יוסף לייב בלוך.
עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ט ונשא את בלומה רחל בת רבי זרח ברוורמן מירושלים. לאחר שבע שנים נסע לוורשה לצרכי רפואה, שם הקדימה אותו מלחמת העולם הראשונה, והוא נאלץ להישאר באירופה למשך כשבע שנים. הוא חזר למזריטש, שם הקים ישיבה ועמד בראשה. כאשר פעילות המזרחי בפולין התחדשה, הצטרף אליה, והיה לאחד הפעילים המרכזיים בתנועה. משנגמרה מלחמת העולם, חזר לארץ והיה ממקימי כפר עברי- נווה יעקב שבפאתי ירושלים, וכן חברת השיכון והבניה "תפארת ירושלים". הוא נבחר לכהן כיו"ר ועד שכונת נוה יעקב ורבה. בטקס הכתרתו לרב נכחו בין השאר הרב אברהם יצחק הכהן קוק[1], הרב יהודה לייב הכהן מימון, הרב אבא יעקב בורוכוב ועוד.
החל לכהן כראש ישיבת "מאה שערים" ושימש כאב בית דין לקהילות האשכנזים שיסד הרב צבי פסח פראנק וכרב השכונה. עמד בראש "מפעל התורה למען הישיבות" של תנועת "המזרחי העולמי" בה היה פעיל.
היה מקורב גדול לרב קוק, והתייעץ עמו רבות בהלכה. ניתן למצוא תשובות רבות שהרב קוק השיב לו בספרי השו"ת של הרב קוק: דעת כהן, משפט כהן ואורח משפט, וכן בספר אגרות לראי"ה. בעקבות קשריו עם הרב קוק ריססו קנאים על ביתו את הכתובת 'צא טמא', אך הוא לא מהר למחוק אותה כדי שתושבי השכונה יצטערו על ביזיון הרבנות.
בשנת תרצ"ה היה בין החותמים על הקמת מועצות דתיות מאוחדות, שחיטה מאוחדת ובית דין מיוחד, ביוזמת הרב קוק (ליקוטי הראי"ה, מלאכים כבני אדם).
בשנת תש"ח, בזמן מלחמת השחרור, שכל את בנו הצעיר שמואל שהיה לוחם באצ"ל ונפל בעת הפריצה ליפו. גופתו טרם נמצאה ראה אודותיו כאן.
בשנת תשכ"ח עבר ניתוח בעיניו בבית החולים "תל השומר". לאחר שהוסרה התחבושת מעיניו, ביקש מהרופא כמה דקות, בהן אמר וידוי, ובכ"ה בשבט נפטר.
בין נכדיו נמנה הסופר והעיתונאי אדם ברוך.
לקריאה נוספת[עריכה]
- נכדו אדם ברוך, בתום לב.
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 228.
- שושנה רייך, עלון "מגד ירחים להנחלת מורשתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל", גליון 136, שבט התשע"א.
הערות שוליים
- ↑ בנאומו אמר הרב קוק: "בתקופה זו של התרחבות והתפתחות הישוב, על הרב להתחשב עם המציאות של חיי היומיום של קהילתו ולשם לב גם למשהו של חול אשר בחיי התורה והמצווה של הקהילה שהוא נמצא בה"