הרב משה כלפון הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב משה כלפון הכהן''' היה רבו של האי ג'רבה ומגדולי רבני תוניס בדור הקודם. נודע בחיבתו הגדולה ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]]. | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''הרב משה כלפון הכהן''' ('''מוהרמ"ך''') היה רבו של האי ג'רבה ומגדולי רבני תוניס בדור הקודם. נודע בחיבתו הגדולה ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]]. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בי"ב ב[[שבט]] תרל"ד באי ג'רבה שבדרום תוניס, לאביו הרב שלום הכהן. למד בילדותו אצל הרב יוסף ברבי, וכבר מגיל צעיר ניכרו כשרונותיו. | נולד בי"ב ב[[שבט]] תרל"ד באי ג'רבה שבדרום תוניס, לאביו הרב שלום הכהן. למד בילדותו אצל הרב יוסף ברבי, וכבר מגיל צעיר ניכרו כשרונותיו. | ||
| שורה 5: | שורה 7: | ||
בגיל 25, ביקשו ממנו להיות חבר בבית הדין בג'רבה, ולקבל משרות רבניות שונות, אך הוא סרב לכולן, בין השאר, מפני שרצה להנות מיגיע כפיו. | בגיל 25, ביקשו ממנו להיות חבר בבית הדין בג'רבה, ולקבל משרות רבניות שונות, אך הוא סרב לכולן, בין השאר, מפני שרצה להנות מיגיע כפיו. | ||
בשנת התרס"ד, היה הרב בין מקימי חברת 'ברית ותורה', שמטרתה להוציא כתבי יד של גדולי ישראל לאור. | בשנת התרס"ד, היה הרב בין מקימי חברת 'ברית ותורה', שמטרתה להוציא כתבי יד של גדולי ישראל לאור. | ||
בשנת תרע"ה, כשנפטר הרב משה זקן מאזוז, נאלץ | בשנת תרע"ה, כשנפטר הרב משה זקן מאזוז, נאלץ לקבל על עצמו משרת חבר בבית דין של ג'רבה, יחד עם [[הרב מרדכי אמייס הכהן]] ו[[הרב ציון כהן יהונתן]]. הוא היא ממונה על תחום ה[[אישות]] וה[[ירושה|ירושות]]. בתקופה זו, פנו אליו בשאלות [[הלכה|הלכתיות]] מכל רחבי תוניסיה, והוא התכתב עם חכמי דורו (כדוגמת [[רבי משה שתרוג]]- רבה של תוניסיה). | ||
פעל לשינוי שיטת הלימד הרווחת, שזנחה את לימוד ההלכה והותירה אותו כתחום לרבנים בלבד. | פעל לשינוי שיטת הלימד הרווחת, שזנחה את לימוד ההלכה והותירה אותו כתחום לרבנים בלבד. נהג לכנס בביתו בשבתות קבוצה של תלמידים מובחרים, והיה מציג בפניהם שאלה הלכתית, ונותן להם מקורות למציאת התשובה, ובשבת הבאה היה מתקיים דיון בסוגיה עד להכרעה הלכתית. בין תלמידיו במסגרת זו היה [[הרב רחמים חי חויתה הכהן]], שהיה אז בן 15 בלבד, וכבר שנתיים לאחר מכן החל לפסוק הלכות ולכתוב תשובות. | ||
בשנת התרצ"ה (כנראה), הפסיק הרב מרדכי אמייס הכהן לכהן כאב בית הדין, ואז נכנס הרב כלפון הכהן במקומו, וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו. | בשנת התרצ"ה (כנראה), הפסיק הרב מרדכי אמייס הכהן לכהן כאב בית הדין של ג'רבה, ואז נכנס הרב כלפון הכהן במקומו, וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו. בהמשך הצטרפו תחתיו תלמידיו הרב רחמים חי חויתה הכהן ו[[הרב רפאל כדיר צבאן]]. | ||
פלישת הנאצים לג'רבה בשנת תש"ג, אף שהסתיימה בתבוסת הנאצים מול בעלות הברית, דרדרה את מצבו הבריאותי | פלישת הנאצים לג'רבה בשנת תש"ג, אף שהסתיימה בתבוסת הנאצים מול בעלות הברית, דרדרה את מצבו הבריאותי. | ||
שמח מאד על הקמת המדינה, וקבע שיש לנהוג ביום זה יום חג | הרב כלפון הכהן תכנן לעלות ל[[ארץ ישראל]], ורחש חיבה גדולה לשיבת ציון ולציונות. הוא כתב על כך מאמרים רבים, ובשנת תרע"ט הצטרף לתנועת "עטרת ציון" הציונית שהוקמה בג'רבה. שמח מאד על הקמת המדינה, וקבע שיש לנהוג ביום זה יום חג. | ||
בשנת תש"ט, נסע לעיר הבירה תוניס כדי לסדר מסמכים לעלות לארץ, אך נפטר שם, ביום י"ח ב[[טבת]] תש"י, בגיל 76, בטרם הספיק לעלות ארצה. נקבר בתוניס, ומאוחר יותר הועלו עצמותיו ארצה, ונקברו בהר המנוחות לצידו של [[הרב שלום משאש]] | |||
בשנת תש"ט, נסע לעיר הבירה תוניס כדי לסדר מסמכים לעלות לארץ, אך נפטר שם, ביום י"ח ב[[טבת]] תש"י, בגיל 76, בטרם הספיק לעלות ארצה. נקבר בתוניס, ומאוחר יותר הועלו עצמותיו ארצה, ונקברו בהר המנוחות לצידו של [[הרב שלום משאש]], רבה של [[ירושלים]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
חיבר | חיבר כארבעים וארבעה ספרים, חלקם מופיעים בתחילת ספרו "דרש משה": | ||
*'''[[שו"ת]] שואל ונשאל''' | *'''[[שו"ת]] שואל ונשאל''' | ||
*'''דרש משה''' | *'''דרש משה''' | ||
| שורה 20: | שורה 23: | ||
*'''הלכה למשה'''- כללי הוראה ותקנות מבני ג'רבה. | *'''הלכה למשה'''- כללי הוראה ותקנות מבני ג'רבה. | ||
*'''ברית כהונה'''- על ה[[שולחן ערוך]] ומנהגי תוניס וג'רבה. | *'''ברית כהונה'''- על ה[[שולחן ערוך]] ומנהגי תוניס וג'רבה. | ||
*'''חוקת משה'''- על כללי ההוראה ותקנות רבני ג'רבה. | *'''חוקת משה'''- על כללי ההוראה ותקנות רבני ג'רבה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* "עמוד ההוראה" - תולדות חייו של הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל - מאת עובדיה חן. בני ברק תשס"ח | |||
*'''"מלכי תרשיש- תולדות רבני תוניסיה וחיבוריהם"''' מאת הרב בנימין רפאל כהן תשמ"ו עמ' שז-שי. | *'''"מלכי תרשיש- תולדות רבני תוניסיה וחיבוריהם"''' מאת הרב בנימין רפאל כהן תשמ"ו עמ' שז-שי. | ||
*'''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה"''' חלק א מאת הרב יצחק דדון. | *'''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה"''' חלק א מאת הרב יצחק דדון. | ||
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 251. | *ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 251. | ||
{{מיון רגיל:הכהן | " ד"ר ירון נעים '''"הרב כלפון משה הכהן מג'רבא ויחסו למודרנה"''', דוקטורט, בר אילן תשס"ט. | ||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:רבנים | ==קישורים חיצוניים== | ||
[[קטגוריה: | * ר' יואל יעקובי, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=8554&q= "רב האי"], אתר Yeshiva.org.il | ||
* צבי שיימן, '''[http://www.srugim.co.il/39841-%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%96%D7%A6 התוניסאי הציוני: יום הזכרון לרב משה כלפון הכהן זצ"ל]''', סרוגים | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:הכהן משה כלפון}} | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | |||
[[קטגוריה:רבני ג'רבה]] | |||
[[קטגוריה:כהנים]] | [[קטגוריה:כהנים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:46, 13 במרץ 2019
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב משה כלפון הכהן (מוהרמ"ך) היה רבו של האי ג'רבה ומגדולי רבני תוניס בדור הקודם. נודע בחיבתו הגדולה לציונות ולמדינת ישראל.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"ב בשבט תרל"ד באי ג'רבה שבדרום תוניס, לאביו הרב שלום הכהן. למד בילדותו אצל הרב יוסף ברבי, וכבר מגיל צעיר ניכרו כשרונותיו. בהמשך, למד הלכות שחיטה ובדיקה בעיר זרזיס, וקיבל הסמכה לשוחט מרבני ג'רבה. בגיל 25, ביקשו ממנו להיות חבר בבית הדין בג'רבה, ולקבל משרות רבניות שונות, אך הוא סרב לכולן, בין השאר, מפני שרצה להנות מיגיע כפיו. בשנת התרס"ד, היה הרב בין מקימי חברת 'ברית ותורה', שמטרתה להוציא כתבי יד של גדולי ישראל לאור. בשנת תרע"ה, כשנפטר הרב משה זקן מאזוז, נאלץ לקבל על עצמו משרת חבר בבית דין של ג'רבה, יחד עם הרב מרדכי אמייס הכהן והרב ציון כהן יהונתן. הוא היא ממונה על תחום האישות והירושות. בתקופה זו, פנו אליו בשאלות הלכתיות מכל רחבי תוניסיה, והוא התכתב עם חכמי דורו (כדוגמת רבי משה שתרוג- רבה של תוניסיה). פעל לשינוי שיטת הלימד הרווחת, שזנחה את לימוד ההלכה והותירה אותו כתחום לרבנים בלבד. נהג לכנס בביתו בשבתות קבוצה של תלמידים מובחרים, והיה מציג בפניהם שאלה הלכתית, ונותן להם מקורות למציאת התשובה, ובשבת הבאה היה מתקיים דיון בסוגיה עד להכרעה הלכתית. בין תלמידיו במסגרת זו היה הרב רחמים חי חויתה הכהן, שהיה אז בן 15 בלבד, וכבר שנתיים לאחר מכן החל לפסוק הלכות ולכתוב תשובות.
בשנת התרצ"ה (כנראה), הפסיק הרב מרדכי אמייס הכהן לכהן כאב בית הדין של ג'רבה, ואז נכנס הרב כלפון הכהן במקומו, וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו. בהמשך הצטרפו תחתיו תלמידיו הרב רחמים חי חויתה הכהן והרב רפאל כדיר צבאן. פלישת הנאצים לג'רבה בשנת תש"ג, אף שהסתיימה בתבוסת הנאצים מול בעלות הברית, דרדרה את מצבו הבריאותי.
הרב כלפון הכהן תכנן לעלות לארץ ישראל, ורחש חיבה גדולה לשיבת ציון ולציונות. הוא כתב על כך מאמרים רבים, ובשנת תרע"ט הצטרף לתנועת "עטרת ציון" הציונית שהוקמה בג'רבה. שמח מאד על הקמת המדינה, וקבע שיש לנהוג ביום זה יום חג.
בשנת תש"ט, נסע לעיר הבירה תוניס כדי לסדר מסמכים לעלות לארץ, אך נפטר שם, ביום י"ח בטבת תש"י, בגיל 76, בטרם הספיק לעלות ארצה. נקבר בתוניס, ומאוחר יותר הועלו עצמותיו ארצה, ונקברו בהר המנוחות לצידו של הרב שלום משאש, רבה של ירושלים.
ספריו[עריכה]
חיבר כארבעים וארבעה ספרים, חלקם מופיעים בתחילת ספרו "דרש משה":
- שו"ת שואל ונשאל
- דרש משה
- שבת אחים- על הלכות טרפות ובדיקה.
- הלכה למשה- כללי הוראה ותקנות מבני ג'רבה.
- ברית כהונה- על השולחן ערוך ומנהגי תוניס וג'רבה.
- חוקת משה- על כללי ההוראה ותקנות רבני ג'רבה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- "עמוד ההוראה" - תולדות חייו של הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל - מאת עובדיה חן. בני ברק תשס"ח
- "מלכי תרשיש- תולדות רבני תוניסיה וחיבוריהם" מאת הרב בנימין רפאל כהן תשמ"ו עמ' שז-שי.
- אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה" חלק א מאת הרב יצחק דדון.
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 251.
" ד"ר ירון נעים "הרב כלפון משה הכהן מג'רבא ויחסו למודרנה", דוקטורט, בר אילן תשס"ט.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ר' יואל יעקובי, "רב האי", אתר Yeshiva.org.il
- צבי שיימן, התוניסאי הציוני: יום הזכרון לרב משה כלפון הכהן זצ"ל, סרוגים