רבי שם טוב אבן שם טוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי שם טוב ב"ר יוסף איבן שם טוב''' היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות ספרו "'''האמונות'''" בו הוא תוקף בחריפות את ה[[פילוסופיה|פילוסופים]] היהודים, ובראשם ה[[רמב"ם]] (למרות שרבי שם טוב הערכיו והכיר את גדלותו ההלכתית), [[ראב"ע]], [[רלב"ג]] ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות [[אמונה תמימה]] ולהתבסס על ה[[קבלה]]. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת [[גזירות קנ"א]], שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על [[קידוש השם]], כפי שהיה לאורך כל הדורות.  
[[תמונה:Ha'emunot.jpg|200px|שמאל|ממוזער|ספר האמונות לרבי שם טוב אבן שם טוב, דפוס פיררה שט"ז-שי"ז]]
'''רבי שם טוב ב"ר יוסף אבן שם טוב''' היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות "'''[[ספר האמונות]]'''" שכתב, בו הוא תוקף בחריפות את ה[[פילוסופיה|פילוסופים]] היהודים, ובראשם ה[[רמב"ם]], [[ראב"ע]], [[רלב"ג]] ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות [[אמונה תמימה]] ולהתבסס על ה[[קבלה]]. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת [[גזירות קנ"א]], שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על [[קידוש השם]], כפי שהיה לאורך כל הדורות.  


כמאה שנה לאחר מכן, [[רבי משה אלשקר]] (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז|כן}}.  
נפטר בשנת ק"צ בספרד {{מקור|ספר יוחסין|כן}}.  


רבי שם טוב כתב כתבים בקבלה, ביניהם פירוש על [[עשר הספירות]] (ממנו נותר בידנו רק הפירוש על ספירת [[כתר]]) וכן פירוש ל[[מסכת אבות]] (ממנו נשאר בידינו הפירוש לפרק שישי בלבד). כמו כן, כתב כמה ספרים נוספים בקבלה, חלקם מצויים בכתב יד.   
כמאה שנה לאחר מכן, [[רבי משה אלשקר]] (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז$סימן קיז|כן}}. השגותיו לספר האמונות הודפסו ב[http://www.hebrewbooks.org/42419 קונטרס נפרד]. נראה שרבי שם טוב היה הראשון שכתב {{מקור|שער ב פרק ד|כן}} כי "החבר" המוזכר ב[[ספר הכוזרי]] (שאותו משבח ביותר) הינו רבי יצחק הסנגרי {{מקור|"הכוזרי המבואר" ח"א עמ' ג|כן}}.
בנו הוא הפילוסוף  [[רבי יוסף אבן שם טוב]], מחבר ספר "כבוד אלהים" (היה מתומכי ה[[מורה נבוכים]] לרמב"ם). בפרק האחרון של ספרו מזכיר את הויכוח שהיה לאביו עם חכמי הפילוסופיה ומסביר מדוע הוא תומך בפילוסופיה, שלא כאביו. נכדו הוא  [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)]] כתב פירוש למורה נבוכים. 
==כתביו==
* '''[[ספר האמונות]]'''- חיבור בענייני אמונה בו מתפלמס עם הדוגלים באמונה שכלית ופילוסופית, וכן ביאורים בעניינים בקבלה.
* פירוש על [[פרקי אבות]] (שרד ממנו רק הפירוש על פרק ו, והודפס לצד פירוש [[רבנו בחיי]] למסכת אבות בשנת תשכ"ה).
* פירוש על [[הגדה של פסח]] - הודפס מכת"י יחידי התוך "הגדה של פסח אוצר הראשונים" על ידי הרב דוד הולצר ובנו הרב זכריה אלחנן הולצר, תשס"ו.
* חיבור על [[עשר הספירות]]- אבד (עניינים רבים על עשר הספירות מובאים בספר האמונות).  
* מספר כתבים קבליים מצויים בכתב יד.   


נפטר בספרד בשנת ק"צ.
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5150|מספר שנים=40}}




בנו, רבי יוסף אבן שם טוב היה דווקא מתומכי ה[[מורה נבוכים]] לרמב"ם,  ונכדו רבי שם טוב אבן שם טוב השני כתב פירוש לספר זה. 
{{מיון רגיל:אבן שם טוב שם טוב}}
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1390|מספר שנים=40}}
 
 
{{מיון רגיל:שם טוב אבן שם טוב}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:חכמי ספרד]]

גרסה אחרונה מ־22:43, 2 בנובמבר 2015

ספר האמונות לרבי שם טוב אבן שם טוב, דפוס פיררה שט"ז-שי"ז

רבי שם טוב ב"ר יוסף אבן שם טוב היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות "ספר האמונות" שכתב, בו הוא תוקף בחריפות את הפילוסופים היהודים, ובראשם הרמב"ם, ראב"ע, רלב"ג ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות אמונה תמימה ולהתבסס על הקבלה. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת גזירות קנ"א, שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על קידוש השם, כפי שהיה לאורך כל הדורות.

נפטר בשנת ק"צ בספרד (ספר יוחסין).

כמאה שנה לאחר מכן, רבי משה אלשקר (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו (סימן קיז). השגותיו לספר האמונות הודפסו בקונטרס נפרד. נראה שרבי שם טוב היה הראשון שכתב (שער ב פרק ד) כי "החבר" המוזכר בספר הכוזרי (שאותו משבח ביותר) הינו רבי יצחק הסנגרי ("הכוזרי המבואר" ח"א עמ' ג).

בנו הוא הפילוסוף רבי יוסף אבן שם טוב, מחבר ספר "כבוד אלהים" (היה מתומכי המורה נבוכים לרמב"ם). בפרק האחרון של ספרו מזכיר את הויכוח שהיה לאביו עם חכמי הפילוסופיה ומסביר מדוע הוא תומך בפילוסופיה, שלא כאביו. נכדו הוא רבי שם טוב אבן שם טוב (השני) כתב פירוש למורה נבוכים.

כתביו[עריכה]

  • ספר האמונות- חיבור בענייני אמונה בו מתפלמס עם הדוגלים באמונה שכלית ופילוסופית, וכן ביאורים בעניינים בקבלה.
  • פירוש על פרקי אבות (שרד ממנו רק הפירוש על פרק ו, והודפס לצד פירוש רבנו בחיי למסכת אבות בשנת תשכ"ה).
  • פירוש על הגדה של פסח - הודפס מכת"י יחידי התוך "הגדה של פסח אוצר הראשונים" על ידי הרב דוד הולצר ובנו הרב זכריה אלחנן הולצר, תשס"ו.
  • חיבור על עשר הספירות- אבד (עניינים רבים על עשר הספירות מובאים בספר האמונות).
  • מספר כתבים קבליים מצויים בכתב יד.
תקופת חייו של רבי שם טוב אבן שם טוב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן