רב (אמורא): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הופה ותיקון) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חז"ל| | |||
תקופתו= [[אמוראים]]| | |||
דור= ראשון (תקופת המעבר)| | |||
רבותיו=[[רבי חייא]], [[רבי יהודה הנשיא]]| | |||
חבריו=[[שמואל (אמורא)|שמואל]], [[קרנא]], [[רבה בר חנה]]| | |||
תלמידיו=[[רב הונא]], [[רב יהודה]], [[רב חסדא]], [[רבה בר אבוה]], רב [[חיננא בר שלמיא]], [[רב עמרם]]| | |||
בית מדרש=[[ישיבת סורא]]}} | |||
'''רב''' הוא מגדולי ה[[אמוראים]] בבבל. | '''רב''' הוא מגדולי ה[[אמוראים]] בבבל. | ||
== | ==קורות חייו== | ||
שמו המלא הוא רבי אבא בר איבו. בצעירותו עלה רב מבבל ל[[ארץ ישראל]] ללמוד תורה מפי [[רבי יהודה הנשיא]] ו[[רבי חייא]] אח אביו, לאחר שלמד אצל רבי ורבי חייא ירד לבבל בימי רבי בשנת תק"ל לשטרות{{הערה|היא שנה ג' אלפים תתקע"ט לבריאת העולם.}}{{הערה|אגרת רב שרירא גאון.|שם=אגרת}}. באותו זמן היה שמואל יושב על יד נהר בנהרדעא ועלו המים אמר שמואל: אדם גדול בא וראה את רב, שאל שמואל את רב שאלות וענה לו רב והכניס שמואל את רב לביתו כי אמר שמואל: זה הוא האיש אשר המים עלו לקראתו{{הערה|תלמוד בבלי, שבת, ק"ח, ע"א.}}. | |||
(רב גם מוכר בסוגיית קללתו לשמואל במקום הנ"ל.) | |||
רב הקים את ישיבת סורא, אשר התקיימה לאורך תקופה ארוכה מאוד, כשמונה מאות שנה. רב היה בר הפלוגתא של [[שמואל (אמורא)|שמואל]]. | |||
רב נפטר בשנת תקנ"ח לשטרות{{הערה|היא שנת ד' אלפים וג' לבריאת העולם}}{{הערה|שם=אגרת}} | |||
==מעמדו המיוחד== | ==מעמדו המיוחד== | ||
רב חי ב'תפר' שבין תקופת ה[[תנאים]] לבין תקופת ה[[אמוראים]]. במצב רגיל, אמורא לא יכול לחלוק על תנא, אולם לרב יש את הפריבילגיה הזו, מפני שהוא חי גם בתקופת התנאים, ולכן הוא מעין 'חצי תנא וחצי אמורא'. או בלשון התלמוד: "'''רב - תנא הוא ופליג'''". | |||
==כינויו== | ==כינויו== | ||
* בר מחלוקתו, [[שמואל (אמורא)|שמואל]], פעמים קרא לו 'אבא', מתוך חיבה. | * בר מחלוקתו, [[שמואל (אמורא)|שמואל]], פעמים קרא לו 'אבא', מתוך חיבה. | ||
==תורתו ומחלוקותיו עם שמואל== | |||
רב הולך יותר אחר הפשטות, לכן הוא מפרש את הדברים כפשוטם, ובדומה לזה פוסק ע"פ רוב הכמות. | |||
'''רב מפרש פעמים רבות את פסוקים ומשניות כפשוטם - "ממש" (מרגליות הים סנהדרין צג: אות טז - רב אמר סריסים ממש)''' | |||
*מקום קרוב - קרוב ממש {{מקור|בבלי שבת קנא א|כן}} | |||
* משקים טהורים ממש (פסחים טז.). | |||
* מנסך ממש {{מקור|בבלי גיטין נב:|כן}}. | |||
*ויראם ויקללם (אלישע את הנערים) - ראה ממש {{מקור|(בבלי סוטה מו:).}} | |||
'''בניגוד לשמואל, רב מרבה לפסוק על פי הולך אחר הרוב (הכמות)''' | |||
* עד שיבער רוב כל אחד ואחד - בהדלקת עצים ב[[ערב שבת]] (שבת כ.). | |||
* הולכין בממון אחר הרוב (בבא קמא כז:). | |||
* גזלן מאימת מותר לקנות ממנו, עד שתהא רוב משלו (בבא קמא קיט). | |||
* נפחתה ברובה - בעלייה של בית (בבלי בבא מציעא קטז:). | |||
* אמרינן איסורא ברובא איתיה גם בעבודה זרה (זבחים עד.). | |||
* לא חושש לדעת יחיד (כשהיחיד מחמיר והרבים מקילים) (בבלי מגילה יח: ורש"י). | |||
'''מדגיש את המרחק מהגויים''' | |||
* חותם בהבדלה "בין ישראל לעמים" (בבלי פסחים קד.). | |||
* לא עבר על גשר שיש בו עכו"ם (בבלי שבת לב.). | |||
* לא הולך לבי אבידן, מקום שמתווכחים הגויים עם ישראל (בבלי שבת קטז.). | |||
* לא שתי מבי ארמאה (משקים מגולים של הגויים), אמר לא זהירי בגילוי (בבלי עבודה זרה ל. ללישנא קמא). | |||
* בניך עולפו וגו' - מה תוא זה כיוון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיוון שנפל בידי עובדי כוכבים אין מרחמין עליו (בבלי בבא קמא קיז.). | |||
* לא תחנם לא תתן להם חן מסייע ליה לרב דאמר אסור לאדם שיאמר כמה נאה עבודת כוכבים זו (בבלי עבודה זרה כ.). | |||
* מסתפינא מהאי קרא: "ואבדתם בגויים" {{מקור|(בבלי מכות כד.).}} | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
==תורתו== | |||
חולק על משניות | |||
* רב תנא ופליג {{מקור|גיטין לח: ושם נסמן במסורת הש"ס}}. | |||
* ליתא למתניתין מדתני איו {{מקור|ערובין לו:}}. | |||
* ליתא למתניתין מקמי ברייתא {{מקור|יבמות פג.}}. | |||
"לא תיזלו בתר איפכא" {{מקור|כתובות מח:, קידושין מו., כריתות יז: (ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים)}} | |||
עיין עוד בשיטתו של רב במחלוקותיו על [[שמואל (אמורא)|שמואל]] | |||
[[קטגוריה:אמוראים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
{{אמוראים}} | |||
[[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה הנשיא]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:49, 14 באפריל 2024
|
|
| רב (אמורא) | |
|---|---|
| תקופתו | אמוראים |
| דור | ראשון (תקופת המעבר) |
| בית מדרש | ישיבת סורא |
| רבותיו | רבי חייא, רבי יהודה הנשיא |
| חבריו | שמואל, קרנא, רבה בר חנה |
| תלמידיו | רב הונא, רב יהודה, רב חסדא, רבה בר אבוה, רב חיננא בר שלמיא, רב עמרם |
רב הוא מגדולי האמוראים בבבל.
קורות חייו[עריכה]
שמו המלא הוא רבי אבא בר איבו. בצעירותו עלה רב מבבל לארץ ישראל ללמוד תורה מפי רבי יהודה הנשיא ורבי חייא אח אביו, לאחר שלמד אצל רבי ורבי חייא ירד לבבל בימי רבי בשנת תק"ל לשטרות[1][2]. באותו זמן היה שמואל יושב על יד נהר בנהרדעא ועלו המים אמר שמואל: אדם גדול בא וראה את רב, שאל שמואל את רב שאלות וענה לו רב והכניס שמואל את רב לביתו כי אמר שמואל: זה הוא האיש אשר המים עלו לקראתו[3].
(רב גם מוכר בסוגיית קללתו לשמואל במקום הנ"ל.) רב הקים את ישיבת סורא, אשר התקיימה לאורך תקופה ארוכה מאוד, כשמונה מאות שנה. רב היה בר הפלוגתא של שמואל.
רב נפטר בשנת תקנ"ח לשטרות[4][2]
מעמדו המיוחד[עריכה]
רב חי ב'תפר' שבין תקופת התנאים לבין תקופת האמוראים. במצב רגיל, אמורא לא יכול לחלוק על תנא, אולם לרב יש את הפריבילגיה הזו, מפני שהוא חי גם בתקופת התנאים, ולכן הוא מעין 'חצי תנא וחצי אמורא'. או בלשון התלמוד: "רב - תנא הוא ופליג".
כינויו[עריכה]
- בר מחלוקתו, שמואל, פעמים קרא לו 'אבא', מתוך חיבה.
תורתו ומחלוקותיו עם שמואל[עריכה]
רב הולך יותר אחר הפשטות, לכן הוא מפרש את הדברים כפשוטם, ובדומה לזה פוסק ע"פ רוב הכמות.
רב מפרש פעמים רבות את פסוקים ומשניות כפשוטם - "ממש" (מרגליות הים סנהדרין צג: אות טז - רב אמר סריסים ממש)
- מקום קרוב - קרוב ממש (בבלי שבת קנא א)
- משקים טהורים ממש (פסחים טז.).
- מנסך ממש (בבלי גיטין נב:).
- ויראם ויקללם (אלישע את הנערים) - ראה ממש (בבלי סוטה מו:).
בניגוד לשמואל, רב מרבה לפסוק על פי הולך אחר הרוב (הכמות)
- עד שיבער רוב כל אחד ואחד - בהדלקת עצים בערב שבת (שבת כ.).
- הולכין בממון אחר הרוב (בבא קמא כז:).
- גזלן מאימת מותר לקנות ממנו, עד שתהא רוב משלו (בבא קמא קיט).
- נפחתה ברובה - בעלייה של בית (בבלי בבא מציעא קטז:).
- אמרינן איסורא ברובא איתיה גם בעבודה זרה (זבחים עד.).
- לא חושש לדעת יחיד (כשהיחיד מחמיר והרבים מקילים) (בבלי מגילה יח: ורש"י).
מדגיש את המרחק מהגויים
- חותם בהבדלה "בין ישראל לעמים" (בבלי פסחים קד.).
- לא עבר על גשר שיש בו עכו"ם (בבלי שבת לב.).
- לא הולך לבי אבידן, מקום שמתווכחים הגויים עם ישראל (בבלי שבת קטז.).
- לא שתי מבי ארמאה (משקים מגולים של הגויים), אמר לא זהירי בגילוי (בבלי עבודה זרה ל. ללישנא קמא).
- בניך עולפו וגו' - מה תוא זה כיוון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיוון שנפל בידי עובדי כוכבים אין מרחמין עליו (בבלי בבא קמא קיז.).
- לא תחנם לא תתן להם חן מסייע ליה לרב דאמר אסור לאדם שיאמר כמה נאה עבודת כוכבים זו (בבלי עבודה זרה כ.).
- מסתפינא מהאי קרא: "ואבדתם בגויים" (בבלי מכות כד.).
תורתו[עריכה]
חולק על משניות
- רב תנא ופליג גיטין לח: ושם נסמן במסורת הש"ס.
- ליתא למתניתין מדתני איו ערובין לו:.
- ליתא למתניתין מקמי ברייתא יבמות פג..
"לא תיזלו בתר איפכא" כתובות מח:, קידושין מו., כריתות יז: (ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים) עיין עוד בשיטתו של רב במחלוקותיו על שמואל