עמידה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
גנזי נסתרות (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות | התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות שלוש פעמים ביום: ב[[שחרית]], ב[[מנחה]], וב[[ערבית]]. ב[[שבת]] ו[[מועד]] וב[[ראש חודש]] נוספת עמידה לתפילת [[מוסף]]. ב[[יום הכיפורים]] נוספת עמידה ל[[נעילה]]. מקור השם הוא מכך שלכתחילה יש להתפלל תפילה זו בעמידה. תפילת העמידה נקראת גם "שמונה עשרה" - בשל העובדה שהיא כללה במקור שמונה עשרה ברכות (כיום יש בה תשע עשרה). אמנם בשבת ומועד משום [[טירחא דציבורא]] מתפללים רק "תפילת שבע", שבה מושמטות כל ברכות הבקשה ונכנסת במקומם ברכת קדושת היום. גם תפילת [[מוסף]] היא תפילת שבע, ובה אומרים במקום ברכות הבקשה ברכה שמבקשת שנזכה לשוב ולהקריב את קרבן ה[[מוסף]]. ב[[ראש השנה]] מתפללים ב[[מוסף]] "תפילת תשע", ובה במקום ברכות הבקשה מתפללים שלוש ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות. | ||
על העמידה חוזר ה[[ש"ץ]] שוב בתפילה ב[[ציבור]] והקהל עונה [[אמן]] על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת [[קדושה]], [[מודים דרבנן]] ו[[ברכת כהנים]] (ב[[שחרית]] ו[[מוסף]], וב[[תענית ציבור]] גם ב[[מנחה]] ו[[נעילה]]). | על העמידה חוזר ה[[ש"ץ]] שוב בתפילה ב[[ציבור]] והקהל עונה [[אמן]] על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת [[קדושה]], [[מודים דרבנן]] ו[[ברכת כהנים]] (ב[[שחרית]] ו[[מוסף]], וב[[תענית ציבור]] גם ב[[מנחה]] ו[[נעילה]]). | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים: | העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים: | ||
1) | 1) שלוש ברכות השבח: [[ברכת אבות]], [[גבורות]] ו[[ברכת קדושת השם]]. | ||
2) | 2) שלוש עשרה ברכות הבקשה: [[ברכת הדעת]], [[ברכת תשובה]], [[ברכת סליחה]], [[ברכת גואל ישראל]], [[ברכת רפואה]], [[ברכת השנים]], [[ברכת קיבוץ גלויות]], [[ברכת המשפט]], [[ברכת המינים]] (שאותה הוסיף [[שמואל הקטן]] על ה"שמונה עשרה" בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות ריבוי ה[[מינים]]), [[על הצדיקים]], [[ברכת ירושלים]], [[ברכת ישועה]], [[ברכת שומע תפילה]]. | ||
3) | 3) שלוש ברכות ההודאה: [[ברכת עבודה]], [[ברכת הודאה]], ו[[ברכת שלום]]. | ||
נוהגים להוסיף בקשות נוספות לאחר העמידה לפני שעוקר את רגליו כגון "יהיו לרצון", "א-להי נצור", "עושה שלום" ועוד. | נוהגים להוסיף בקשות נוספות לאחר העמידה לפני שעוקר את רגליו כגון "יהיו לרצון", "א-להי נצור", "עושה שלום" ועוד. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
== סדר התפילה == | == סדר התפילה == | ||
הסיבה שסדרו את התפילה בסדר זה מופיעה בגמרא <ref><makor>בבלי מגילה דף יח</ref>: "תנו< | הסיבה שסדרו את התפילה בסדר זה מופיעה בגמרא <ref><makor>בבלי מגילה דף יח</ref>: "תנו<makor> רבנן: מנין שאומרים אבות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' בני אלים". ומנין שאומרים גבורות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' כבוד ועז". ומנין שאומרים קדושות? שנאמר <ref>תהלים כ"ט</ref> "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש". ומה ראו לומר בינה אחר קדושה? שנאמר <ref>ישעיהו כ"ט</ref> "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו", וסמיך ליה "וידעו תעי רוח בינה". ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב <ref>ישעיהו ו'</ref> "ולבבו יבין ושב ורפא לו"...ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית ...ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית, שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית. ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: <ref>תהלים י'</ref> "שבר זרוע רשע", ודוד כי אמרה - בתשיעית <ref>פרק ט' בתהילים. אמנם אצלנו זה בפרק י', אך לפי מסורת הגמרא פרק א' וב' הם מחוברים</ref> אמרה. ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? דכתיב <ref>יחזקאל ל"ו</ref> "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". וכיון שנתקבצו גליות - נעשה דין ברשעים, שנאמר: <ref>ישעיהו א'</ref> "ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך", וכתיב <ref>ישעיהו א'</ref> "ואשיבה שפטיך כבראשנה". וכיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים, וכולל זדים עמהם, שנאמר: <ref>ישעיהו א'</ref> "ושבר פשעים וחטאים יחדו" ...וכיון שכלו המינים - מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב <ref>תהלים ע"ה</ref> "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" ...והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים, שנאמר <ref>תהלים קכ"ב</ref> "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך". וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר: <ref>הושע ג'</ref> "אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם". וכיון שבא דוד - באתה תפלה, שנאמר <ref>ישעיהו נ"ו</ref> "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי". וכיון שבאת תפלה - באת עבודה שנאמר "עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי,. וכיון שבאת עבודה - באתה תודה, שנאמר <ref>תהלים נ'</ref> "זבח תודה יכבדנני". ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה? דכתיב <ref>ויקרא ט'</ref> "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים" ...ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים? דכתיב <ref>במדבר ו'</ref> "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". ברכה דהקב"ה - שלום, שנאמר <ref><makor>תהלים כ"ט</ref> "ה'</makor> יברך את עמו בשלום". | ||
== תיקון התפילה == | == תיקון התפילה == | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
אין אומרים הביננו ב[[מוצאי שבת]] ו[[יו"ט]] מפני שצריך לומר [[הבדלה]] בחונן הדעת, וכן אין אומרים הביננו בחורף מפני שצריך לבקש על הגשמים בברכת השנים. | אין אומרים הביננו ב[[מוצאי שבת]] ו[[יו"ט]] מפני שצריך לומר [[הבדלה]] בחונן הדעת, וכן אין אומרים הביננו בחורף מפני שצריך לבקש על הגשמים בברכת השנים. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:03, 11 בינואר 2021
|
|
התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות שלוש פעמים ביום: בשחרית, במנחה, ובערבית. בשבת ומועד ובראש חודש נוספת עמידה לתפילת מוסף. ביום הכיפורים נוספת עמידה לנעילה. מקור השם הוא מכך שלכתחילה יש להתפלל תפילה זו בעמידה. תפילת העמידה נקראת גם "שמונה עשרה" - בשל העובדה שהיא כללה במקור שמונה עשרה ברכות (כיום יש בה תשע עשרה). אמנם בשבת ומועד משום טירחא דציבורא מתפללים רק "תפילת שבע", שבה מושמטות כל ברכות הבקשה ונכנסת במקומם ברכת קדושת היום. גם תפילת מוסף היא תפילת שבע, ובה אומרים במקום ברכות הבקשה ברכה שמבקשת שנזכה לשוב ולהקריב את קרבן המוסף. בראש השנה מתפללים במוסף "תפילת תשע", ובה במקום ברכות הבקשה מתפללים שלוש ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות. על העמידה חוזר הש"ץ שוב בתפילה בציבור והקהל עונה אמן על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת קדושה, מודים דרבנן וברכת כהנים (בשחרית ומוסף, ובתענית ציבור גם במנחה ונעילה).
חלקי העמידה[עריכה]
העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:
1) שלוש ברכות השבח: ברכת אבות, גבורות וברכת קדושת השם.
2) שלוש עשרה ברכות הבקשה: ברכת הדעת, ברכת תשובה, ברכת סליחה, ברכת גואל ישראל, ברכת רפואה, ברכת השנים, ברכת קיבוץ גלויות, ברכת המשפט, ברכת המינים (שאותה הוסיף שמואל הקטן על ה"שמונה עשרה" בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות ריבוי המינים), על הצדיקים, ברכת ירושלים, ברכת ישועה, ברכת שומע תפילה.
3) שלוש ברכות ההודאה: ברכת עבודה, ברכת הודאה, וברכת שלום.
נוהגים להוסיף בקשות נוספות לאחר העמידה לפני שעוקר את רגליו כגון "יהיו לרצון", "א-להי נצור", "עושה שלום" ועוד.
את ברכות השבח וההודיה אומרים בכל תפילת עמידה. ברכות הבקשה נאמרות רק בימי חול ולא במוסף.
סדר התפילה[עריכה]
הסיבה שסדרו את התפילה בסדר זה מופיעה בגמרא [1]: "תנו רבנן: מנין שאומרים אבות? שנאמר תהלים כ"ט "הבו לה' בני אלים". ומנין שאומרים גבורות? שנאמר תהלים כ"ט "הבו לה' כבוד ועז". ומנין שאומרים קדושות? שנאמר תהלים כ"ט "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש". ומה ראו לומר בינה אחר קדושה? שנאמר ישעיהו כ"ט "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו", וסמיך ליה "וידעו תעי רוח בינה". ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב ישעיהו ו' "ולבבו יבין ושב ורפא לו"...ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית ...ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית, שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית. ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: תהלים י' "שבר זרוע רשע", ודוד כי אמרה - בתשיעית פרק ט' בתהילים. אמנם אצלנו זה בפרק י', אך לפי מסורת הגמרא פרק א' וב' הם מחוברים אמרה. ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? דכתיב יחזקאל ל"ו "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". וכיון שנתקבצו גליות - נעשה דין ברשעים, שנאמר: ישעיהו א' "ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך", וכתיב ישעיהו א' "ואשיבה שפטיך כבראשנה". וכיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים, וכולל זדים עמהם, שנאמר: ישעיהו א' "ושבר פשעים וחטאים יחדו" ...וכיון שכלו המינים - מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב תהלים ע"ה "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" ...והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים, שנאמר תהלים קכ"ב "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך". וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר: הושע ג' "אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם". וכיון שבא דוד - באתה תפלה, שנאמר ישעיהו נ"ו "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי". וכיון שבאת תפלה - באת עבודה שנאמר "עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי,. וכיון שבאת עבודה - באתה תודה, שנאמר תהלים נ' "זבח תודה יכבדנני". ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה? דכתיב ויקרא ט' "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים" ...ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים? דכתיב במדבר ו' "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". ברכה דהקב"ה - שלום, שנאמר
תיקון התפילה[עריכה]
בתחילה לא היה נוסח קבוע לתפילה וכל אחד היה מתפלל כרצונו. אנשי כנסת הגדולה (עזרא ובית דינו) תקנו נוסח תפילה וזמנים קבועים לתפילה ותקנוה כנגד התמיד. [2]. לאחר מכן נשכחה, ובא שמעון הפקולי וחזר וייסדה לפני רבן גמליאל ביבנה [3].
ברכת המינים - "בימי רבן גמליאל רבו האפיקורוסין בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם, וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני השם לאבד האפיקורוסין וקבע אותה בתפלה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל" [4]. ובגמרא מוזכר יותר שתקנה שמואל הקטן ביבנה.
כנגד מה תוקנה[עריכה]
עמידה תוקנה כנגד תמיד, ויש בה עוד רמזים: מובא בגמרא [5]: "הני שמונה עשרה כנגד מי? אמר רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני: כנגד שמונה עשרה אזכרות שאמר דוד ב"הבו לה' בני אלים" [6]. רב</makor> יוסף אמר: כנגד שמונה עשרה אזכרות שבקריאת שמע. אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה. ...כנגד מי תקנוה (את ברכת המינים)? אמר רבי לוי: לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני - כנגד "א-ל הכבוד הרעים", לרב יוסף - כנגד אחד שבקריאת שמע; לרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי - כנגד חוליא קטנה שבשדרה.
הביננו[עריכה]
כשאין לאדם זמן להתפלל תפילת עמידה שלמה עליו להתפלל "מעין שמונה עשרה" - היא תפילת הביננו, כאשר אומר לפניה 3 ברכות השבח ולאחריה 3 ברכות ההודאה, ובאמצע ברכה אחרת הכוללת ענייני כל ברכות הבקשה בקיצור, וזה לשונה: "הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך ומול את לבבנו ליראתך לסלוח היה לנו להיות גאולים רחקנו ממכאוב ודשננו ושכננו בנאות ארצך ונפוצים מארבע תקבץ והתועים בדעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך. טרם נקרא אתה תענה כדבר שנאמר "והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע" כי אתה הוא עונה בכל עת פודה ומציל מכל צוקה. ברוך אתה ה' שומע תפלה:".
אין אומרים הביננו במוצאי שבת ויו"ט מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת, וכן אין אומרים הביננו בחורף מפני שצריך לבקש על הגשמים בברכת השנים.