הרב שאול ישראלי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תגית: ביטול |
||
| (36 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Rav israeki.jpg | {{רב | ||
|שם=הרב שאול ישראלי | |||
|תמונה=[[תמונה:Rav israeki.jpg|200px]] | |||
|כיתוב= | |||
|תאריך לידה=כ"ה ב[[תמוז]] תרס"ט | |||
|תאריך פטירה=י"ט ב[[סיוון]] תשנ"ה | |||
|מקום פעילות= | |||
|השתייכות=ציונות דתית | |||
|נושאים בהם עסק=[[הלכה]], [[תלמוד]], [[מחשבת ישראל]] | |||
|תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת מרכז הרב]], [[דיין]] בבית הדין הרבני הגדול, רב מושב כפר הרא"ה | |||
|רבותיו=הרב אברהם אליהו מייזס, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] | |||
|תלמידיו= | |||
|חיבוריו= ארץ חמדה, עמוד הימיני, ועוד | |||
}} | |||
'''הרב שאול ישראלי''' היה [[פוסק]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]], [[דיין]] בבית הדין הרבני הגדול ו[[רב]]ו של כפר הרא"ה; מחלוצי הפסיקה ב[[מצוות התלויות בארץ]] ובהלכות מדינה. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכ"ה | ===באירופה=== | ||
נולד בכ"ה ב[[תמוז]] תרס"ט בסלוצק שברוסיה הלבנה לאביו הרב בנימין איזראעליט, רבה של קוידנוב, ואמו חוה. אביו סבל רבות מהטרדות השלטונות הסובייטים, עד שפעם אחת עצרוהו ושלחוהו לסיביר, ומאז נעלמו עקבותיו<ref>"אאמו"ר הגה"צ ר' בנימין איזראעליט הי"ד, אשר עמד על משמרת הקודש בעיר ואם קוידנוב אשר ברוסיא הסוביטית, ולא נרתע מאיומי המלכות אשר אילצו אותו לא פעם להתפטר מהרבנות, עד אשר באחד הימים כלאוהו וישלחוהו לארץ גזירה ומאז אבד זכרו ולא ידענו מקום קבורתו ויום עליתו לגנזי מורומים" (הרב ישראלי, הקדמה לספר "עמוד הימיני"). </ref>. על שמו, קרא הרב ישראלי שניים מספריו "עמוד הימיני" ו"חוות בנימין". אמו נרצחה ב[[שואה]], יחד עם אחיו הצעיר ישעיה. בצעירותו עבר עם משפחתו לעיירה קוידנוב (שם נבחר אביו לכהן כרב). כבר מצעירותו חשק לעסוק בתורה חרף הסיכון להיתפס ע"י הקומוניסטים, ובגיל צעיר מאד נסע ללמוד בסלוצק אצל [[הרב איסר זלמן מלצר]]. לאחר שישיבת סלוצק נסגרה ע"י הקומוניסטים, עבר למינסק ולמד בישיבות מחתרתיות בעיר. באותה תקופה, השפיע על הרב ישראלי [[הרב אברהם אליהו מייזס]] (לימים, ממנהיגי הקנאים בירושלים). בשנת תר"צ החליט שאינו יכול ללמוד יותר ברוסיה, וניסה להשיג אישור לעליה ל[[ארץ ישראל]]. הוא נתקל בסירוב מספר פעמים, והחליט לנסות להבריח את הגבול, יחד עם עוד שני בחורים. עקב הסיכון הגדול שבהסתננות, החליטו השלושה להיוועץ ברבה של מוסקבה, [[הרב יעקב קלמס]] (לימים, חבר מועצת הרבנות לישראל). הרב קלמס ערך "[[גורל הגר"א]]" כדי להכריע בשאלה, והפסוק שעלה בגורל היה: "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת" {{מקור|דברים א ח|כן}}. השלושה ראו בכך סימן כי עליהם לחצות את הגבול לכיוון ארץ ישראל דרך נהר פרוט (בשל הדמיון בשם בין נהר "פרת" לנהר "פרוט"). הם חצו את הנהר הקפוא בכ"ג ב[[שבט]] תרצ"ג, כשהם אוחזים ספר תורה בידיהם. לרוע מזלם, המשטרה הפולנית תפסה אותם, והם נכלאו. כוונת הפולנים היתה להחזירם לרוסיה, ושם היה דינם ברור למוות. הרב ישראלי שלח מכתב אל [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שהיה באותו זמן הרב הראשי לארץ ישראל, ובקש כי יפעל להשגת סרטיפיקטים (אישורי כניסה לארץ ישראל מטעם השלטון הבריטי) עבור שלושתם. לפנייתם הצטרף גם רב הרב הרץ, שהיה רב העיר בה נכלאו, והוא גם פעל לעיכוב הסגרתם לרוסיה. הרב קוק השיג עבורם אשרות כניסה, ובזכותן הם השתחררו מן הכלא. הרב ישראלי עבר למיר, שם חמד כחצי שנה ב[[ישיבת מיר]], עד שחסך די כסף על מנת לעלות לארץ. בחצי שנה זו, התרשם מאד מהמשגיח בישיבה, [[רבי ירוחם ליבוביץ']]. | |||
===תקופת לימודיו בארץ ישראל=== | |||
בתחילת שנת תרצ"ד הגיע לארץ ישראל, ומיד נסע לירשולים להודות לרב קוק על שהציל אותו ממוות. הוא הצטרף ללמוד בישיבתו של הרב קוק, מרכז הרב. בתקופה זו, נהג לרשום בראש כל דף במחברתו, לפני התאריך "תורת ארץ ישראל פעה"ק ירושלים". תקופת לימודיו במרכז הרב השפיעה מאד על חייו, כפי שכתב בהקדמה לספרו "חוות בנימין". אף על פי שהרב ישראלי הספיק ללמוד אצל הרב משך פחות משנתיים, עד לפטירת הרב קוק ב[[אלול]] תרצ"ה, אך הרב קוק השפיע רבות מאד על הרב ישראלי, תורתו והגותו. כמו כן, נקשר הרב ישראלי אל תלמידו של הרב קוק ויורשו בהנהגת הישיבה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]], שאף נהג ללמוד איתו יחד את השיעורים הכלליים בטרם העברתם בישיבה. הוא הוסמך יל ידי הרב חרל"פ לרבנות. | |||
===רבנותו בכפר הרא"ה=== | |||
בשנת תרצ"ח, שאל הועד הפועל של "הפועל המזרחי" את הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] אודות הרב ישראלי, והוא שיבחו והמליץ למנותו כרב. ואכן, ב[[חנוכה]] תרצ"ח הוא התמנה לכהן כרבו מושב כפר הרא"ה בעמק חפר, שנקרא על שמו של הרב קוק. באותה שנה, חזר לפולין, שם נשא את בת דודתו בת שבע בורגנסקי. בתקופת כהונתו בכפר הרא"ה, שהיה מושב חקלאי, החל לחקור לעומק את סוגיות המצוות התלויות בארץ ולהכריע בהן למעשה, משום שמעטים הספרים שעסקו בנושאים הללו. את חידושיו בתחומים אלו הדפיס בספר "ארץ חמדה", שזיכה אותו בפרס הרב קוק לספרות תורנית. מומחיותו של הרב ישראלי בתחומים אלו הקנתה לו מוניטין רבים, עד שועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראלי קיבלה את סמכותו והוראותיו עד לפטירתו. לצד התמחותו במצוות התלויות בארץ, עסק בהברת שיעורים לחקלאי הכפר, בהם פעל בדרכי נעם לאהבת התורה על הציבור. בין השאר, נשא דרשות חיזוק בשנות השואה<ref>דרשותיו מתקופת כהונתו כרב בכפר הרא"ה הודפסו בסדרת "שיח שאול". עד כה יצאו לאור שני כרכים, אחד על התורה ואחד על ימים נוראים. בדרשותיו בשנים ת"ש- תש"ה רואים התייחסות רבה לנוראות השואה, ודברי חיזוק ותנחומים בעקבותיה.</ref>. כשהוקמה [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]], ביקש מייסדה [[הרב משה צבי נריה]] מהרב ישראלי ללמד בישיבה. כמו כן, נעתר לבקשתו של [[הרב יהושע יגל]] ללמד ב[[מדרשיית נועם]] בפרדס חנה. הוא ייסד תכנית לימוד מסודרת בנושא ההגות היהודית לדורותיה, ולמעשה פיתח את המקצוע "מחשבת ישראל". | |||
מיד עם קום המדינה, הקים עם עוד מספר רבנים את "חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי". הרב ישראלי נבחר לתפקיד עורך קבצי '''"[[התורה והמדינה]]"''', בעזרת [[הרב כתריאל פישל טכורש]], בהם פורסמו מאמרים ובירורים תורניים בכל אותם נושאים הקשורים למדינה, לחברה, לשלטון, לרפואה ועוד. הרבה מבירורים אלו כתב הרב ישראלי בעצמו, והם כונסו לספריו '''"עמוד הימיני"''' ו'''"חוות בנימין"'''. | |||
בשנת | בשנת תשי"ב מונה הרב ישראלי לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל המורחבת (זה היה גוף שהוקם ביוזמתו של הרב הרצוג וחבריו היו שותפים חלקית במועצת הרבנות הראשית<ref>עיין בראיון עם חתנו הרב אברהם ישראל שריר בקובץ "דגל ירושלים" ח"ז עמ'289</ref>), ואחר כך אף למועצת הרבנות הראשית לישראל. | ||
בשנת תשי"ט נעתר לבקשתו של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]] להעביר שיעור כללי בישיבת מרכז הרב לצד הרב שפירא. הרב ישראלי העביר את השיעור הכללי במשך שלושים ושש שנה (למעט הפסקות קצרות). באותה תקופה הועברו בישיבה שני שיעורים כלליים בשבוע, אחד על ידי הרב ישראלי והשני על ידי [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]].{{הערה|1="התלמידים הפצירו שוב ושוב בראש הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל, לתגבר את המלמדים. ראש הישיבה שלח אותם לכפר הרא”ה, אל הרב ישראלי... ל”ו שנה התמיד הרב ישראלי במסירת שיעור כללי בישיבה. תחילה במעונה הישן, ולאחר מכן בחדש, בקרית משה. תחילה כר”מ, ולאחר פטירתו של הרב צבי יהודה זצ”ל, כראש הישיבה יחד עם הרב אברהם אלקנה שפירא זצ”ל" ([https://mercazharav.org.il/רבותינו/הרב-שאול-ישראלי/ הרב שאול ישראלי], באתר ישיבת [[מרכז הרב]]). "בשנת תשי"ט התבקש על ידי ראש ישיבת 'מרכז הרב' הרב צבי יהודה בכהן קוק זצ"ל לתת את השעור כללי בה, ומאז במשך ל"ו שנה, עד כחודשיים לפני פטירתו, התמיד בשיעורו השבועי. אלפי תלמידים היו בין מקבלי לקחו, חלקם רמ"ים וראשי ישיבות לעתיד. משנת תשמ"ב היה ראש הישיבה יחד עם הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א" (הרב אברהם ישראל שריר, [https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1070 הרב שאול ישראלי], באנציקלופדיה היהודית דעת)}} | |||
===תקופת כהונתו כדיין=== | |||
בשנת תשכ"ה התמנה לכהן כדיין בבית הדין הגדול לערעורים, למרות שע"פ התקן על הדיין לכהן קודם בבית דין מחוזי בטרם יכנס לתפקיד בבית דין גדול. בעקבות כך, נאלץ לעזוב את רבנות כפר הרא"ה ואת ההוראה במדרשיה, ועבר ל[[ירושלים]] לשכונת קרית משה (את מקומו ברבנות כפר הרא"ה החליף [[הרב דב ליאור]]). הרב ישראלי ישב בבית הדין חמש עשרה שנה עד צאתו לגמלאות בשנת תש"מ, כאשר עברו מתחת ידו מאות פסקי דין. בירורים אלו, נכנסו למדור 'פסקי דין רבניים' בספרו חוות בנימין, ובספרו '''"משפטי שאול"'''. לאחר פרישתו לגמלאות, התפנה לעסוק בתורה ולהכנת השיעורים הכלליים. כמו כן, ערך את קבצי "ברקאי". | |||
בשנת | בשנת תשל"ג התמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל, אך הפסיד בבחירות ל[[הרב שלמה גורן|רב שלמה גורן]]. בשנת תשל"ד קיבל הרב את פרס הרב מימון. | ||
בשנת | בשנת תשמ"ז הקים את מכון "[[ארץ חמדה]]" להכשרת דיינים בראשות [[הרב יוסף כרמל]] ו[[הרב משה ארנרייך]], ושימש נשיאו. במסגרת זו אשרר את פסקי ההלכה שכתבו חברי המכון לרבני קהילות בחו"ל, שקובצו לשו"ת "במראה הבזק". | ||
בשנותיו האחרונות, היה מהעומדים בתקיפות נגד ויתורים על חלקים מארץ ישראל ונגד הסכמי אוסלו. הוא כתב בירור הלכה מקיף המסביר את האיסור במסירת שטחים מארץ ישראל לגוים, כתגובה לפסקו של עמיתו [[הרב עובדיה יוסף]]. | |||
בשנת תש"ן קיבל הרב את "פרס חיים משה שפירא למחשבת הציונות הדתית", ובשנת תשנ"ב קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית. | בשנת תש"ן קיבל הרב את "פרס חיים משה שפירא למחשבת הציונות הדתית", ובשנת תשנ"ב קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית. | ||
נפטר לאחר מחלה בשבת [[פרשת שלח]], י"ט ב[[סיוון]] תשנ"ה, בגיל 86, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים. | |||
[[תמונה:Rav israeli tomb.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]] | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*''' | *'''[http://www.hebrewbooks.org/21165 פרקים במחשבת ישראל]''' - ספר שערך כשלימד במדרשית נעם, המלקט ומסדר סוגיות מרכזיות במחשבת ישראל. ספר זה היווה את הבסיס ללימודי מחשבת ישראל בחינוך הדתי | ||
*''' | *'''[http://www.hebrewbooks.org/40308 ארץ חמדה]'''- על ה[[מצוות התלויות בארץ]] | ||
*''' | *'''[http://www.hebrewbooks.org/43775 עמוד הימיני]''' - שו"ת ומאמרים בהלכות מדינה, צבא וציבור. | ||
*''' | *'''חוות בנימין'''- מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בענייני התורה והארץ, התורה והמדינה, המועדים, דיני תורה ועוד (ח"א; ח"ב [http://www.hebrewbooks.org/home.aspx ח"ג]. | ||
*'''משפטי שאול | *'''[http://www.hebrewbooks.org/43770 משפטי שאול]'''- פסקי דין מבית הדין הרבני הגדול. | ||
*''' | *'''הרבנות והמדינה''' - מאמרים על הרבנות הראשית לישראל ומדינת ישראל. | ||
*''' | *'''זה היום עשה ה' '''- דרשות ל[[יום העצמאות]] ול[[יום ירושלים]]. | ||
*'''שערי שאול''' (שלושה כרכים)- שיעורים על מסכתות [[מסכת פסחים|פסחים]], [[בבא קמא]] ו[[מסכת שבת|שבת]] שנשא בישיבת מרכז הרב במסגרת "השיעור הכללי". | |||
*'''"שאלו שלום ירושלים''' - דרשות שנשא ב[[יום ירושלים]] בישיבת מרכז הרב. | |||
*'''שיח שאול''' - שיחות שנשא בכפר הרא"ה על [[חמשה חומשי תורה|התורה]], בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | |||
*''' | *'''שיח שאול-ימים נוראים'''- שיחות שנשא בפכר הרא"ה בימים הנוראים. | ||
*'''"שאלו שלום ירושלים | *'''"דבָּר לדור"'''- שיחות, מאמרים והספדים על [[הרב קוק]], [[הרב חרל"פ]] ו[[הרצי"ה]] | ||
*''' | *חוברת '''דרשות לימי ה[[פסח]]''' | ||
*'''"דבָּר לדור"'''- שיחות, מאמרים והספדים על הרב קוק, הרב חרל"פ | *חוברת '''דרשות ל[[ימים נוראים]]''' | ||
כמו כן, הרב ערך את קבצי ''' | *חוברת '''מאורות לחנוכה'''-דרשות לחג ה[[חנוכה]] | ||
כמו כן, הרב ערך את קבצי '''[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx התורה והמדינה]''', שחלק ממאמריהם פורסמו אח"כ בצורה מחודשת בסדרת הספרים "בצומת התורה והמדינה" בעריכת הרב יהודה שביב, ואת קבצי "'''ברקאי'''". | |||
{{סדרה|הקודם= [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]|הבא=[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[ישיבת מרכז הרב|ראשי ישיבת מרכז הרב]]}} | {{סדרה|הקודם= [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]|הבא=[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[ישיבת מרכז הרב|ראשי ישיבת מרכז הרב]]}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*''' | *'''גאון בתורה ובמידות''' - פרקים לדרכו ולדמותו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ארז ירושלים תשנ"ט | ||
* '''מספד תמרורים''' - אסופה של הספדים לזכרו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, | * '''מספד תמרורים''' - אסופה של הספדים לזכרו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ישיבת מרכז הרב ירושלים תשנ"ו | ||
* | * '''לזכרו של מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל''', בתוך: "דגל ירושלים"- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]] חלק ז, קובץ ראיונות לזכרו. | ||
*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע | * [[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע. | ||
*גאולה בת יהודה, '''ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשס"ט | * גאולה בת יהודה, '''ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשס"ט | ||
*הרב נריה גוטל, '''איש על העדה'''- משהו לדמותו של הגר"ש ישראלי זצ"ל במלאת עשור להסתלקותו מתוך צהר- כתב עת תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר, גליו כ"ב, [[תמוז]] תשס"ה | * הרב פרופ' נריה גוטל, '''[http://upload.kipa.co.il/media-upload/tzohar/tzohar2613.PDF איש על העדה]''' - משהו לדמותו של הגר"ש ישראלי זצ"ל במלאת עשור להסתלקותו, מתוך צהר- כתב עת תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר, גליו כ"ב, [[תמוז]] תשס"ה | ||
* ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 249. | |||
* הרב יהודה שביב, '''[http://www.etzion.org.il/shvut/146/1468.zip איש ימיני - הספד על הרב שאול ישראלי]''', עלון שבות גיליון 146 (כסלו תשנ"ו) עמ' 92-96 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/ | *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/?orderby=24 שיעורי הרב ישראלי] באתר ישיבה | ||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/?cat=1097 על הרב ישראלי] באתר ישיבה | |||
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&action=search_article&TxtSearch=%E4%EB%F0%F1+%EE%E9%EC%E4&rabbi_id=64&subject_id=0&TxtDate=&imgsrch.x=13&imgsrch.y=9| מאמרי הרב ישראלי] באץר ישיבת מרכז הרב | *[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&action=search_article&TxtSearch=%E4%EB%F0%F1+%EE%E9%EC%E4&rabbi_id=64&subject_id=0&TxtDate=&imgsrch.x=13&imgsrch.y=9| מאמרי הרב ישראלי] באץר ישיבת מרכז הרב | ||
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=55 על הרב ישראלי באתר ישיבת מרכז הרב] | *[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=55 על הרב ישראלי] באתר ישיבת מרכז הרב | ||
* [http://eretzhemdah.org/content.asp?PageId=1&lang=he על הרב ישראלי] באתר מכון ארץ חמדה | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=3655&q=| "בחזרה למרכז הרב"] מאת [[הרב אליעזר מלמד]], אתר ישיבה | *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=3655&q=| "בחזרה למרכז הרב"] מאת [[הרב אליעזר מלמד]], אתר ישיבה | ||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=3588&q=| הרב ישראלי, רב דין וראש ישיבה], הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה. | *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=3588&q=| הרב ישראלי, רב דין וראש ישיבה], הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה. | ||
*שו"ת במראה הבזק חלק ג' באתר היברו בוקס-http://www.hebrewbooks.org/20896 | *שו"ת במראה הבזק חלק ג' באתר היברו בוקס-http://www.hebrewbooks.org/20896 | ||
* {{רמבי"ש|526}} | * {{רמבי"ש|526}} | ||
{{מיון רגיל:ישראלי שאול}} | {{מיון רגיל:ישראלי שאול}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
| שורה 80: | שורה 92: | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]] | [[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]] | ||
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]] | [[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]] | ||
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]] | [[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]] | ||
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]] | [[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין סנהדריה]] | |||
[[קטגוריה:חברי חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי]] | |||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:01, 28 בספטמבר 2022
|
|
| הרב שאול ישראלי | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | כ"ה בתמוז תרס"ט |
| תאריך פטירה | י"ט בסיוון תשנ"ה |
| השתייכות | ציונות דתית |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, תלמוד, מחשבת ישראל |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת מרכז הרב, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רב מושב כפר הרא"ה |
| רבותיו | הרב אברהם אליהו מייזס, הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
| חיבוריו | ארץ חמדה, עמוד הימיני, ועוד |
הרב שאול ישראלי היה פוסק, ראש ישיבת מרכז הרב, דיין בבית הדין הרבני הגדול ורבו של כפר הרא"ה; מחלוצי הפסיקה במצוות התלויות בארץ ובהלכות מדינה.
תולדות חייו[עריכה]
באירופה[עריכה]
נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט בסלוצק שברוסיה הלבנה לאביו הרב בנימין איזראעליט, רבה של קוידנוב, ואמו חוה. אביו סבל רבות מהטרדות השלטונות הסובייטים, עד שפעם אחת עצרוהו ושלחוהו לסיביר, ומאז נעלמו עקבותיו[1]. על שמו, קרא הרב ישראלי שניים מספריו "עמוד הימיני" ו"חוות בנימין". אמו נרצחה בשואה, יחד עם אחיו הצעיר ישעיה. בצעירותו עבר עם משפחתו לעיירה קוידנוב (שם נבחר אביו לכהן כרב). כבר מצעירותו חשק לעסוק בתורה חרף הסיכון להיתפס ע"י הקומוניסטים, ובגיל צעיר מאד נסע ללמוד בסלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר. לאחר שישיבת סלוצק נסגרה ע"י הקומוניסטים, עבר למינסק ולמד בישיבות מחתרתיות בעיר. באותה תקופה, השפיע על הרב ישראלי הרב אברהם אליהו מייזס (לימים, ממנהיגי הקנאים בירושלים). בשנת תר"צ החליט שאינו יכול ללמוד יותר ברוסיה, וניסה להשיג אישור לעליה לארץ ישראל. הוא נתקל בסירוב מספר פעמים, והחליט לנסות להבריח את הגבול, יחד עם עוד שני בחורים. עקב הסיכון הגדול שבהסתננות, החליטו השלושה להיוועץ ברבה של מוסקבה, הרב יעקב קלמס (לימים, חבר מועצת הרבנות לישראל). הרב קלמס ערך "גורל הגר"א" כדי להכריע בשאלה, והפסוק שעלה בגורל היה: "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת" (דברים א ח). השלושה ראו בכך סימן כי עליהם לחצות את הגבול לכיוון ארץ ישראל דרך נהר פרוט (בשל הדמיון בשם בין נהר "פרת" לנהר "פרוט"). הם חצו את הנהר הקפוא בכ"ג בשבט תרצ"ג, כשהם אוחזים ספר תורה בידיהם. לרוע מזלם, המשטרה הפולנית תפסה אותם, והם נכלאו. כוונת הפולנים היתה להחזירם לרוסיה, ושם היה דינם ברור למוות. הרב ישראלי שלח מכתב אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה באותו זמן הרב הראשי לארץ ישראל, ובקש כי יפעל להשגת סרטיפיקטים (אישורי כניסה לארץ ישראל מטעם השלטון הבריטי) עבור שלושתם. לפנייתם הצטרף גם רב הרב הרץ, שהיה רב העיר בה נכלאו, והוא גם פעל לעיכוב הסגרתם לרוסיה. הרב קוק השיג עבורם אשרות כניסה, ובזכותן הם השתחררו מן הכלא. הרב ישראלי עבר למיר, שם חמד כחצי שנה בישיבת מיר, עד שחסך די כסף על מנת לעלות לארץ. בחצי שנה זו, התרשם מאד מהמשגיח בישיבה, רבי ירוחם ליבוביץ'.
תקופת לימודיו בארץ ישראל[עריכה]
בתחילת שנת תרצ"ד הגיע לארץ ישראל, ומיד נסע לירשולים להודות לרב קוק על שהציל אותו ממוות. הוא הצטרף ללמוד בישיבתו של הרב קוק, מרכז הרב. בתקופה זו, נהג לרשום בראש כל דף במחברתו, לפני התאריך "תורת ארץ ישראל פעה"ק ירושלים". תקופת לימודיו במרכז הרב השפיעה מאד על חייו, כפי שכתב בהקדמה לספרו "חוות בנימין". אף על פי שהרב ישראלי הספיק ללמוד אצל הרב משך פחות משנתיים, עד לפטירת הרב קוק באלול תרצ"ה, אך הרב קוק השפיע רבות מאד על הרב ישראלי, תורתו והגותו. כמו כן, נקשר הרב ישראלי אל תלמידו של הרב קוק ויורשו בהנהגת הישיבה, הרב יעקב משה חרל"פ, שאף נהג ללמוד איתו יחד את השיעורים הכלליים בטרם העברתם בישיבה. הוא הוסמך יל ידי הרב חרל"פ לרבנות.
רבנותו בכפר הרא"ה[עריכה]
בשנת תרצ"ח, שאל הועד הפועל של "הפועל המזרחי" את הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אודות הרב ישראלי, והוא שיבחו והמליץ למנותו כרב. ואכן, בחנוכה תרצ"ח הוא התמנה לכהן כרבו מושב כפר הרא"ה בעמק חפר, שנקרא על שמו של הרב קוק. באותה שנה, חזר לפולין, שם נשא את בת דודתו בת שבע בורגנסקי. בתקופת כהונתו בכפר הרא"ה, שהיה מושב חקלאי, החל לחקור לעומק את סוגיות המצוות התלויות בארץ ולהכריע בהן למעשה, משום שמעטים הספרים שעסקו בנושאים הללו. את חידושיו בתחומים אלו הדפיס בספר "ארץ חמדה", שזיכה אותו בפרס הרב קוק לספרות תורנית. מומחיותו של הרב ישראלי בתחומים אלו הקנתה לו מוניטין רבים, עד שועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראלי קיבלה את סמכותו והוראותיו עד לפטירתו. לצד התמחותו במצוות התלויות בארץ, עסק בהברת שיעורים לחקלאי הכפר, בהם פעל בדרכי נעם לאהבת התורה על הציבור. בין השאר, נשא דרשות חיזוק בשנות השואה[2]. כשהוקמה ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ביקש מייסדה הרב משה צבי נריה מהרב ישראלי ללמד בישיבה. כמו כן, נעתר לבקשתו של הרב יהושע יגל ללמד במדרשיית נועם בפרדס חנה. הוא ייסד תכנית לימוד מסודרת בנושא ההגות היהודית לדורותיה, ולמעשה פיתח את המקצוע "מחשבת ישראל".
מיד עם קום המדינה, הקים עם עוד מספר רבנים את "חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי". הרב ישראלי נבחר לתפקיד עורך קבצי "התורה והמדינה", בעזרת הרב כתריאל פישל טכורש, בהם פורסמו מאמרים ובירורים תורניים בכל אותם נושאים הקשורים למדינה, לחברה, לשלטון, לרפואה ועוד. הרבה מבירורים אלו כתב הרב ישראלי בעצמו, והם כונסו לספריו "עמוד הימיני" ו"חוות בנימין".
בשנת תשי"ב מונה הרב ישראלי לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל המורחבת (זה היה גוף שהוקם ביוזמתו של הרב הרצוג וחבריו היו שותפים חלקית במועצת הרבנות הראשית[3]), ואחר כך אף למועצת הרבנות הראשית לישראל.
בשנת תשי"ט נעתר לבקשתו של הרצי"ה קוק להעביר שיעור כללי בישיבת מרכז הרב לצד הרב שפירא. הרב ישראלי העביר את השיעור הכללי במשך שלושים ושש שנה (למעט הפסקות קצרות). באותה תקופה הועברו בישיבה שני שיעורים כלליים בשבוע, אחד על ידי הרב ישראלי והשני על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.[4]
תקופת כהונתו כדיין[עריכה]
בשנת תשכ"ה התמנה לכהן כדיין בבית הדין הגדול לערעורים, למרות שע"פ התקן על הדיין לכהן קודם בבית דין מחוזי בטרם יכנס לתפקיד בבית דין גדול. בעקבות כך, נאלץ לעזוב את רבנות כפר הרא"ה ואת ההוראה במדרשיה, ועבר לירושלים לשכונת קרית משה (את מקומו ברבנות כפר הרא"ה החליף הרב דב ליאור). הרב ישראלי ישב בבית הדין חמש עשרה שנה עד צאתו לגמלאות בשנת תש"מ, כאשר עברו מתחת ידו מאות פסקי דין. בירורים אלו, נכנסו למדור 'פסקי דין רבניים' בספרו חוות בנימין, ובספרו "משפטי שאול". לאחר פרישתו לגמלאות, התפנה לעסוק בתורה ולהכנת השיעורים הכלליים. כמו כן, ערך את קבצי "ברקאי".
בשנת תשל"ג התמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל, אך הפסיד בבחירות לרב שלמה גורן. בשנת תשל"ד קיבל הרב את פרס הרב מימון.
בשנת תשמ"ז הקים את מכון "ארץ חמדה" להכשרת דיינים בראשות הרב יוסף כרמל והרב משה ארנרייך, ושימש נשיאו. במסגרת זו אשרר את פסקי ההלכה שכתבו חברי המכון לרבני קהילות בחו"ל, שקובצו לשו"ת "במראה הבזק".
בשנותיו האחרונות, היה מהעומדים בתקיפות נגד ויתורים על חלקים מארץ ישראל ונגד הסכמי אוסלו. הוא כתב בירור הלכה מקיף המסביר את האיסור במסירת שטחים מארץ ישראל לגוים, כתגובה לפסקו של עמיתו הרב עובדיה יוסף.
בשנת תש"ן קיבל הרב את "פרס חיים משה שפירא למחשבת הציונות הדתית", ובשנת תשנ"ב קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית.
נפטר לאחר מחלה בשבת פרשת שלח, י"ט בסיוון תשנ"ה, בגיל 86, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
ספריו[עריכה]
- פרקים במחשבת ישראל - ספר שערך כשלימד במדרשית נעם, המלקט ומסדר סוגיות מרכזיות במחשבת ישראל. ספר זה היווה את הבסיס ללימודי מחשבת ישראל בחינוך הדתי
- ארץ חמדה- על המצוות התלויות בארץ
- עמוד הימיני - שו"ת ומאמרים בהלכות מדינה, צבא וציבור.
- חוות בנימין- מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בענייני התורה והארץ, התורה והמדינה, המועדים, דיני תורה ועוד (ח"א; ח"ב ח"ג.
- משפטי שאול- פסקי דין מבית הדין הרבני הגדול.
- הרבנות והמדינה - מאמרים על הרבנות הראשית לישראל ומדינת ישראל.
- זה היום עשה ה' - דרשות ליום העצמאות וליום ירושלים.
- שערי שאול (שלושה כרכים)- שיעורים על מסכתות פסחים, בבא קמא ושבת שנשא בישיבת מרכז הרב במסגרת "השיעור הכללי".
- "שאלו שלום ירושלים - דרשות שנשא ביום ירושלים בישיבת מרכז הרב.
- שיח שאול - שיחות שנשא בכפר הרא"ה על התורה, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- שיח שאול-ימים נוראים- שיחות שנשא בפכר הרא"ה בימים הנוראים.
- "דבָּר לדור"- שיחות, מאמרים והספדים על הרב קוק, הרב חרל"פ והרצי"ה
- חוברת דרשות לימי הפסח
- חוברת דרשות לימים נוראים
- חוברת מאורות לחנוכה-דרשות לחג החנוכה
כמו כן, הרב ערך את קבצי התורה והמדינה, שחלק ממאמריהם פורסמו אח"כ בצורה מחודשת בסדרת הספרים "בצומת התורה והמדינה" בעריכת הרב יהודה שביב, ואת קבצי "ברקאי".
| הקודם: הרב צבי יהודה הכהן קוק |
ראשי ישיבת מרכז הרב | הבא: הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא |
לקריאה נוספת[עריכה]
- גאון בתורה ובמידות - פרקים לדרכו ולדמותו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ארז ירושלים תשנ"ט
- מספד תמרורים - אסופה של הספדים לזכרו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ישיבת מרכז הרב ירושלים תשנ"ו
- לזכרו של מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, בתוך: "דגל ירושלים"- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ז, קובץ ראיונות לזכרו.
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט
- הרב פרופ' נריה גוטל, איש על העדה - משהו לדמותו של הגר"ש ישראלי זצ"ל במלאת עשור להסתלקותו, מתוך צהר- כתב עת תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר, גליו כ"ב, תמוז תשס"ה
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 249.
- הרב יהודה שביב, איש ימיני - הספד על הרב שאול ישראלי, עלון שבות גיליון 146 (כסלו תשנ"ו) עמ' 92-96
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורי הרב ישראלי באתר ישיבה
- על הרב ישראלי באתר ישיבה
- מאמרי הרב ישראלי באץר ישיבת מרכז הרב
- על הרב ישראלי באתר ישיבת מרכז הרב
- על הרב ישראלי באתר מכון ארץ חמדה
- "בחזרה למרכז הרב" מאת הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה
- הרב ישראלי, רב דין וראש ישיבה, הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה.
- שו"ת במראה הבזק חלק ג' באתר היברו בוקס-http://www.hebrewbooks.org/20896
- רשימת המאמרים של הרב שאול ישראלי, באתר רמבי"ש
- ↑ "אאמו"ר הגה"צ ר' בנימין איזראעליט הי"ד, אשר עמד על משמרת הקודש בעיר ואם קוידנוב אשר ברוסיא הסוביטית, ולא נרתע מאיומי המלכות אשר אילצו אותו לא פעם להתפטר מהרבנות, עד אשר באחד הימים כלאוהו וישלחוהו לארץ גזירה ומאז אבד זכרו ולא ידענו מקום קבורתו ויום עליתו לגנזי מורומים" (הרב ישראלי, הקדמה לספר "עמוד הימיני").
- ↑ דרשותיו מתקופת כהונתו כרב בכפר הרא"ה הודפסו בסדרת "שיח שאול". עד כה יצאו לאור שני כרכים, אחד על התורה ואחד על ימים נוראים. בדרשותיו בשנים ת"ש- תש"ה רואים התייחסות רבה לנוראות השואה, ודברי חיזוק ותנחומים בעקבותיה.
- ↑ עיין בראיון עם חתנו הרב אברהם ישראל שריר בקובץ "דגל ירושלים" ח"ז עמ'289
- ↑ "התלמידים הפצירו שוב ושוב בראש הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל, לתגבר את המלמדים. ראש הישיבה שלח אותם לכפר הרא”ה, אל הרב ישראלי... ל”ו שנה התמיד הרב ישראלי במסירת שיעור כללי בישיבה. תחילה במעונה הישן, ולאחר מכן בחדש, בקרית משה. תחילה כר”מ, ולאחר פטירתו של הרב צבי יהודה זצ”ל, כראש הישיבה יחד עם הרב אברהם אלקנה שפירא זצ”ל" (הרב שאול ישראלי, באתר ישיבת מרכז הרב). "בשנת תשי"ט התבקש על ידי ראש ישיבת 'מרכז הרב' הרב צבי יהודה בכהן קוק זצ"ל לתת את השעור כללי בה, ומאז במשך ל"ו שנה, עד כחודשיים לפני פטירתו, התמיד בשיעורו השבועי. אלפי תלמידים היו בין מקבלי לקחו, חלקם רמ"ים וראשי ישיבות לעתיד. משנת תשמ"ב היה ראש הישיבה יחד עם הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א" (הרב אברהם ישראל שריר, הרב שאול ישראלי, באנציקלופדיה היהודית דעת)