רות המואביה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(אין תבנית ביאור שצריך תבנית ביאורים)
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רות''' היתה גיורת, שעלתה לארץ ממואב, כמסופר ב[[מגילת רות]]. נינהּ של רות הוא [[דוד המלך]].  
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''רות''' היתה גיורת, שעלתה לארץ ממואב, כמסופר ב[[מגילת רות]]. נינהּ של רות הוא [[דוד המלך]]. מגילת רות נקראת על שמה שכן בה מסופר על רות.  


==סיפורה של רות במגילה==
==במקרא==
===ירידת אלימלך לשדה מואב ועלית נעמי ורות===
{{להשלים}}
סיפור המגילה התרחש בתקופת השופטים. המגילה מספרת על איש מהעיר בית-לחם שביהודה, אלימלך שמו, שנאלץ לרדת למואב מפני הרעב שהיה ביהודה, עם [[נעמי]] אשתו, ובניו מחלון וכליון. במואב, נפטר אלימלך. מחלון וכליון נשאו נשים מואביות: כליון נשא את ערפה, ומחלון את רות, אולם גם מחלון וכליון מתו.
חייה של [[רות]] מסופרות לרוב ב[[מגילת רות]] שנקראת על שמה, "מגילת רות". סיפורה של רות התרחש בתקופת השופטים.


לאחר עשר שנות ישיבה בארץ מואב, שמעה נעמי שהרעב בארץ יהודה פסק, ושבה אל בית לחם, כשכלותיה רות וערפה מתלוות אליה. נעמי הורתה להן לחזור, ואמרה שאין להן סיבה לבוא אתה, שכן כבר אין לה ילדים. ערפה אכן חזרה למואב, אך רות השיבה: "'''אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך - כי אל אשר תלכי תלך, ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי. באשר תמותי אמות, ושם אקבר כה יעשה ה' לי וכה יוסיף כי המות יפריד ביני ובינך'''". נעמי ראתה שרות מתעקשת, והסכימה לקחת אותה איתה.
הסיפור מתחיל שבתקופת השופטים היה [[רעב]] והיה איש בשם אלימלך שהיה משבט יהודה והיה גר ב[[בית לחם]] ובעקבות הרעב הוא ואשתו, [[נעמי]] ושני בניו, מחלון וכליון עברו לגור בארץ מואב{{הערה|מגילת רות, א', א' - ב'.}}. לאחר מכן מת [[אלימלך]] ונשארו אשתו, נעמי ובניו מחלון וכליון{{הערה|רות, א', ג'.}}, ויתחתנו מחלון וכליון אחד אם ערפה ואחד אם רות{{הערה|רות, א', ד'.}}. ויהי לאחר מכן וגם מחלון וכליון מתו{{הערה|רות, א', ה'.}} ועבר זמן ושמעתה [[נעמי]] שהופסק הרעב בארץ ותחזור היא לארץ וילכו איתה שני כלותיה, ערפה ורות ונעמי אמרה לכלותיה שיחזרו לבית אבותם ושה' יעזור להם כשם שהם עזרו לה וערפה חזרה לבית אבותה ורות המשיכה ללכת אם נעמי לארץ ואמרה: {{ציטוטון|אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי וא-לוקיך א-לוקי  באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה השם לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך}}{{הערה|רות, א', ו' - י"ז}}.
 
===הליקוט בשדה בועז===
כשהגיעו לבית לחם, היה זה בתקופת קציר שעורים. כיון ששתיהן היו עניות, יצאה רות ללקט שבולים, והגיעה ללקט בשדהו של קרוב משפחת אלימלך - [[בועז]]. כשהגיע בועז לשדה באותו יום, הבחין ברות והתעניין אודותיה, וכשסיפרו לו הנערים שהיא הנערה שחזרה עם נעמי, פנה אליה ואמר לה שתבוא ללקט רק בשדה שלו, והוא יתן לה לשתות ויצווה על עבדיו לתת לה יחס טוב, והסביר שהוא גומל עמה חסד, כיון שהיא גמלה חסד עם נעמי. בערב, כאשר חזרה רות לבית נעמי, סיפרה על כך לחמותה, ונעמי שמחה, ואמרה לה שתמשיך ללקט בשדהו של בועז, כיון שהוא מקרוביהם - ורות אכן המשיכה ללקט שיבולים בשדה בועז, כל תקופת קציר שעורים וקציר חטים.
 
===גאולת רות בידי בועז===
לאחר מכן, הורתה נעמי לרות להתרחץ, לסוך בשמן, ללבוש את שמלותיה הטובות ולרדת לגורן בלילה - שכן באותו לילה בועז ישן בגורן. בגורן עליה לגלות את מרגלות בועז הישן ולשכב, ובועז יורה לה מה לעשות.
 
רות עשתה זאת, וכשבועז התעורר הוא נבהל, ורות הרגיעה אותו שזו היא. בועז בירך אותה, והסביר לה שיש למשפחת אלימלך אדם אחד הקרוב ממנו והוא קודם לגאולה - אך אם לא ירצה לגאול את רות, כלומר להתחתן איתה, יעשה זאת בועז. לאחר מכן, נתן בועז לרות שש שעורים, ואמר לה לשוב לבית נעמי.
 
בבוקר, כינס בועז בית דין, ודרש מהגואל לגאול את שדות אלימלך, שנעמי נאלצה למכור. הגואל הסכים ברצון, אך כשהזכיר בועז שהתפקיד כולל גם את גאולת רות, אשת מחלון - נבהל הגואל, ואמר לבועז שלא יוכל לגאול, וביקש מבועז לגאול במקומו, כפי שרצה. בועז גאל את השדה ונשא את רות, שילדה לו את עובד - שבנו הוא ישי אבי דוד.


==דמותה של רות==
==דמותה של רות==
על פי הגמרא ({{מקור|בבלי:שבת קיג ב$בבלי שבת קיג, ב}}), היתה חכמה ברות - נעמי הורתה לה להתקשט ולרדת לגורן, אך רות ירדה לגורן ורק שם התקשטה, כדי שלא תיראה חשודה בזנות. בנוסף, על פי הגמרא, לקטה רות שתי שיבולים, ולא שלוש. מופיע שם שרות אף היתה צנועה, וליקטה את השיבולים מיושבת.
על פי הגמרא{{הערה|בבלי, שבת, קיג, ב'.}}, היתה חכמה ברות - נעמי הורתה לה להתקשט ולרדת לגורן, אך רות ירדה לגורן ורק שם התקשטה, כדי שלא תיראה חשודה בזנות. בנוסף, על פי הגמרא, לקטה רות שתי שיבולים, ולא שלוש. מופיע שם שרות אף היתה צנועה, וליקטה את השיבולים מיושבת.


על פי המדרש ({{מקור|בבלי:סוטה מז א$בבלי סוטה מז, א}}), היו רות וערפה אחיות - בנותיו של עגלון מלך מואב, מצאצאי [[בלק]] - ונולדו בזכות עשרים ואחד המזבחות שהקים בלק ל-ה'.
על פי המדרש{{הערה|בבלי, סוטה, מז, א.}}), היו רות וערפה אחיות - בנותיו של עגלון מלך מואב, מצאצאי [[בלק]] - ונולדו בזכות עשרים ואחד המזבחות שהקים בלק ל-ה'.


השם רות, על פי הגמרא, ({{מקור|בבלי:ברכות ז ב$בבלי ברכות ז, ב}}) הוא על שום שיצא ממנה דוד, שריוהו לקב"ה בשירות ותשבחות.
השם רות, על פי הגמרא,{{הערה|בבלי, ברכות, ז', ב'.}} הוא על שום שיצא ממנה דוד, שריוהו לקב"ה בשירות ותשבחות, ועל פי המדרש, על שום שמרתחת עצמה מן העבירה, לעשות רצון אביה שבשמים{{הערה|מדרש זוטא, רות, א'.}}.


==קישורים חיצוניים==
* [https://www.mgketer.org/mikra/31/ מגילת רות] באתר [[מקראות גדולות הכתר]]


{{שופטים}}
{{שופטים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:נשים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:נשים בתנ"ך]]

גרסה אחרונה מ־07:52, 23 באוגוסט 2021

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רות היתה גיורת, שעלתה לארץ ממואב, כמסופר במגילת רות. נינהּ של רות הוא דוד המלך. מגילת רות נקראת על שמה שכן בה מסופר על רות.

במקרא[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

חייה של רות מסופרות לרוב במגילת רות שנקראת על שמה, "מגילת רות". סיפורה של רות התרחש בתקופת השופטים.

הסיפור מתחיל שבתקופת השופטים היה רעב והיה איש בשם אלימלך שהיה משבט יהודה והיה גר בבית לחם ובעקבות הרעב הוא ואשתו, נעמי ושני בניו, מחלון וכליון עברו לגור בארץ מואב‏[1]. לאחר מכן מת אלימלך ונשארו אשתו, נעמי ובניו מחלון וכליון‏[2], ויתחתנו מחלון וכליון אחד אם ערפה ואחד אם רות‏[3]. ויהי לאחר מכן וגם מחלון וכליון מתו‏[4] ועבר זמן ושמעתה נעמי שהופסק הרעב בארץ ותחזור היא לארץ וילכו איתה שני כלותיה, ערפה ורות ונעמי אמרה לכלותיה שיחזרו לבית אבותם ושה' יעזור להם כשם שהם עזרו לה וערפה חזרה לבית אבותה ורות המשיכה ללכת אם נעמי לארץ ואמרה: "אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי וא-לוקיך א-לוקי באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה השם לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך"[5].

דמותה של רות[עריכה]

על פי הגמרא‏[6], היתה חכמה ברות - נעמי הורתה לה להתקשט ולרדת לגורן, אך רות ירדה לגורן ורק שם התקשטה, כדי שלא תיראה חשודה בזנות. בנוסף, על פי הגמרא, לקטה רות שתי שיבולים, ולא שלוש. מופיע שם שרות אף היתה צנועה, וליקטה את השיבולים מיושבת.

על פי המדרש‏[7]), היו רות וערפה אחיות - בנותיו של עגלון מלך מואב, מצאצאי בלק - ונולדו בזכות עשרים ואחד המזבחות שהקים בלק ל-ה'.

השם רות, על פי הגמרא,‏[8] הוא על שום שיצא ממנה דוד, שריוהו לקב"ה בשירות ותשבחות, ועל פי המדרש, על שום שמרתחת עצמה מן העבירה, לעשות רצון אביה שבשמים‏[9].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מגילת רות, א', א' - ב'.
  2. רות, א', ג'.
  3. רות, א', ד'.
  4. רות, א', ה'.
  5. רות, א', ו' - י"ז
  6. בבלי, שבת, קיג, ב'.
  7. בבלי, סוטה, מז, א.
  8. בבלי, ברכות, ז', ב'.
  9. מדרש זוטא, רות, א'.