אבצן מבית לחם: הבדלים בין גרסאות בדף
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) |
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בעוד היו כמה שופטים, כגון [[אהוד בן גרא]], [[גדעון]] ו[[שמשון]], שבזמנם התרחשו מלחמות, והם החזירו את העם בתשובה והובילו אותו לניצחון, אבצן הוא אחד מהשופטים שלא נלחמו, אלא ישבו ושפטו את העם. | בעוד היו כמה שופטים, כגון [[אהוד בן גרא]], [[גדעון]] ו[[שמשון]], שבזמנם התרחשו מלחמות, והם החזירו את העם בתשובה והובילו אותו לניצחון, אבצן הוא אחד מהשופטים שלא נלחמו, אלא ישבו ושפטו את העם. | ||
לאבצן היו שלושים בנים ושלושים בנות, והוא חיתן את כולם בימיו. ע"פ המדרש, עשה אבצן בנישואי כל אחד מהם שני משתאות - בביתו ובבית מחותניו - ולכולם לא הזמין את מנוח, אבי שמשון לסעודות - כיון שמנוח היה עקר, ואבצן ידע שלא יוכל לגמול לו בהזמנות דומות. ולכן, אומר המדרש, כל בניו ובנותיו של אבצן מתו בחייו. | |||
אבצן שפט את ישראל שבע שנים, ולאחר פטירתו נקבר בבית לחם. | |||
==זיהויו במדרש== | ==זיהויו במדרש== | ||
בגמרא ({{מקור|בבלי:בבא בתרא צא א$בבלי בבא בתרא צא, א}}) מובא שאבצן הוא [[בועז]]. | בגמרא ({{מקור|בבלי:בבא בתרא צא א$בבלי בבא בתרא צא, א}}) מובא שאבצן הוא [[בועז]]. ישנן כמה עובדות שמתאימות עם דברי המדרש: | ||
• בועז חי בימי שפוט השופטים, ככתוב בפתיחת [[מגילת רות]]. | • בועז חי בימי שפוט השופטים, ככתוב בפתיחת [[מגילת רות]]. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
• שניהם היו אנשים חשובים ומקובלים, וגרו בבית לחם. | • שניהם היו אנשים חשובים ומקובלים, וגרו בבית לחם. | ||
כך שיש סתירה בין שלושה מדרשים: ישנו מדרש, שבועז מת מיד אחרי שעיבר את [[רות]], כלומר: בנו עובד נפטר אחריו,{{דרוש מקור}} ולעומת זאת, על פי המדרש המוזכר, כל ילדי אבצן מתו בחייו. | |||
{{שופטים}} | {{שופטים}} | ||
[[קטגוריה: שופטים]] | [[קטגוריה: שופטים]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:22, 5 ביוני 2012
|
|
אבצן מבית לחם היה השופט העשירי בספר שופטים.
המסופר עליו בתנ"ך[עריכה]
בעוד היו כמה שופטים, כגון אהוד בן גרא, גדעון ושמשון, שבזמנם התרחשו מלחמות, והם החזירו את העם בתשובה והובילו אותו לניצחון, אבצן הוא אחד מהשופטים שלא נלחמו, אלא ישבו ושפטו את העם.
לאבצן היו שלושים בנים ושלושים בנות, והוא חיתן את כולם בימיו. ע"פ המדרש, עשה אבצן בנישואי כל אחד מהם שני משתאות - בביתו ובבית מחותניו - ולכולם לא הזמין את מנוח, אבי שמשון לסעודות - כיון שמנוח היה עקר, ואבצן ידע שלא יוכל לגמול לו בהזמנות דומות. ולכן, אומר המדרש, כל בניו ובנותיו של אבצן מתו בחייו.
אבצן שפט את ישראל שבע שנים, ולאחר פטירתו נקבר בבית לחם.
זיהויו במדרש[עריכה]
בגמרא (בבלי בבא בתרא צא, א) מובא שאבצן הוא בועז. ישנן כמה עובדות שמתאימות עם דברי המדרש:
• בועז חי בימי שפוט השופטים, ככתוב בפתיחת מגילת רות.
• בועז היה אדם עשיר (ניתן לראות, שהיו לו שדות ופועלים), ועל אבצן מסופר ש"הביא לבניו שלושים בנות מן החוץ", ובגמרא שם כתוב שעשה שני משתאות בכל חתונה.
• שניהם היו אנשים חשובים ומקובלים, וגרו בבית לחם.
כך שיש סתירה בין שלושה מדרשים: ישנו מדרש, שבועז מת מיד אחרי שעיבר את רות, כלומר: בנו עובד נפטר אחריו,(דרוש מקור) ולעומת זאת, על פי המדרש המוזכר, כל ילדי אבצן מתו בחייו.
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| השופטים | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • אבימלך בן גדעון • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון בן מנוח • עלי הכהן | |
| דמויות נוספות | ברק בן אבינועם • יעל • סיסרא • יותם בן גדעון • בת יפתח • עגלון מלך מואב • רות המואביה • נעמי • בועז • אלקנה בן ירוחם • חנה • פנינה • שמואל • חפני ופינחס | |
| אירועים | מגילת רות • שירת דבורה • פילגש בגבעה • פסל מיכה • משל יותם | |