אהוד בן גרא: הבדלים בין גרסאות בדף

אהוד בן גרא היה השני מבין השופטים.

סיפור המלחמה במואב[עריכה]

רקע[עריכה]

אהוד היה מבני שבט בנימין, והיה איטר, כלומר: משתמש ביד שמאל, ולא ביד ימין. קיבל תורה מעתניאל בן קנז. בימיו עשו בני ישראל את הרע בעיני ה', והותקפו בידי עגלון מלך מואב, שעלה בראש עמו ובראש עמון ועמלק, וכבש את יריחו.

ההתנקשות בעגלון[עריכה]

לאחר שמונה עשרה שנות שעבוד למואב, זעקו העם אל ה', והוא שלח את אהוד להושיע אותם.

אהוד נשלח על ידי העם להביא מנחה לעגלון. הוא הכין חרב בעלת שתי פיות באורך גומד (אמה), וחגר אותה תחת בגדיו על ירכו הימנית. כשנכנס לעגלון, בדקו השומרים בכניסה שהוא לא נושא נשק - ומפני שלא ידעו שאהוד הוא איטר יד ימינו, חיפשו רק על רגל שמאל, שכן כאשר אדם רוצה להחביא כלי נשק, הוא מחביא אותו על הרגל שמול ידו החזקה, וכך נוח יותר לשלוף אותו, ואדם ימני יעשה זאת על רגל שמאל.

כאשר ניגש לעגלון, שהיה איש שמן ("איש בריא מאד" (שופטים ג יז)), אמר לו: "דבר סתר לי אליך המלך", ולכן כל שומרי המלך יצאו. כאשר נשארו שניהם לבדם, אמר לו אהוד: "דבר אלקים לי אליך", ועגלון נעמד לשמוע את דבר האלקים. כאשר עגלון נעמד, אהוד תקע את החרב בבטנו, עד שנבלעה בתוכה בעזרת הפה הכפול שלה. לאחר שהרגו, יצא אהוד מהחדר ונעל את הדלת.

כשעבדי עגלון חזרו, הם ראו שהדלת נעולה, והניחו שהיא נעולה מבפנים, ושהמלך הוא שנעל אותה מפני שהוא עושה את צרכיו. הם לא פתחו את הדלת במשך זמן רב, ועד שהביאו מפתח, נכנסו וגילו את מלכם מת, הספיק אהוד להגיע להר אפרים.

המלחמה במואב[עריכה]

כשהגיע אהוד להר אפרים, הוא תקע בשופר וכינס את ישראל, וקרא: רדפו אחרי, כי נתן ה' את אויבכם את מואב בידכם. ישראל חסמו את מעברות הירדן, והרגו למואב כעשרת אלפים איש - "כל איש שמן וכל איש חיל, לא נמלט איש".

לאחר המלחמה שקטה הארץ שמונים שנה - התקופה הארוכה ביותר בספר שופטים.