רבי חיים ברלין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Berlin.jpg|200px| | [[תמונה:Berlin.jpg|200px|שמאל|ממוזער| רבי חיים ברלין]] | ||
'''רבי חיים ברלין''' היה רבה של מוסקבה ושל [[ירושלים]]. | '''רבי חיים ברלין''' היה רבה של מוסקבה ושל [[ירושלים]]. | ||
נולד בשנת תקצ"ב לאביו [[הרב נפתלי צבי יהודה ברלין]]- "הנצי"ב", ראש [[ישיבת וולוז'ין]]. אמו היתה בתו של [[רבי יצחק מוולוז'ין]]. ילדותו עברה | נולד בשנת תקצ"ב לאביו [[הרב נפתלי צבי יהודה ברלין]]- "הנצי"ב", ראש [[ישיבת וולוז'ין]]. אמו היתה בתו של [[רבי יצחק מוולוז'ין]]. ילדותו עברה עליו בישיבת וולוז'ין, בצל סבו שכיהן כראש הישיבה. הוא נודע כלמדן ועילוי וסיים את כל הש"ס בסביבות גיל 16. | ||
בשנת תרס"ה נבחר לכהן כרבה של עיר הבירה מסוקבה, בה כיהן קרוב לעשרים שנה. לאחר פטירת אשתו עבר לכהן כאב"ד בכמה קהילות, ביניהן וולוז'ין, בה כיהן גם כר"מ ועזר לראשי הישיבה (אביו ו[[רבי חיים מבריסק]]). | בשנת תרס"ה נבחר לכהן כרבה של עיר הבירה מסוקבה, בה כיהן קרוב לעשרים שנה. לאחר פטירת אשתו עבר לכהן כאב"ד בכמה קהילות, ביניהן וולוז'ין, בה כיהן גם כר"מ ועזר לראשי הישיבה (אביו ו[[רבי חיים מבריסק]]). | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
כמו כן, התפרסמו כתבים שלו בקבצים וכתבי עת תורניים שונים. | כמו כן, התפרסמו כתבים שלו בקבצים וכתבי עת תורניים שונים. | ||
{{סדרה= | {{סדרה|הקודם=[[רבי שמואל סלנט]]{{ש}}[[הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]] (האדר"ת)|הבא=[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]|רשימה=רבנים אשכנזיים ראשיים ל[[ירושלים]]}} | ||
{{מיון רגיל:ברלין חיים}} | {{מיון רגיל:ברלין חיים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לירושלים]][[קטגוריה:רבנים רוסים]] [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לירושלים]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]][[קטגוריה:רבנים רוסים]] [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:42, 22 במרץ 2013
|
|
רבי חיים ברלין היה רבה של מוסקבה ושל ירושלים.
נולד בשנת תקצ"ב לאביו הרב נפתלי צבי יהודה ברלין- "הנצי"ב", ראש ישיבת וולוז'ין. אמו היתה בתו של רבי יצחק מוולוז'ין. ילדותו עברה עליו בישיבת וולוז'ין, בצל סבו שכיהן כראש הישיבה. הוא נודע כלמדן ועילוי וסיים את כל הש"ס בסביבות גיל 16.
בשנת תרס"ה נבחר לכהן כרבה של עיר הבירה מסוקבה, בה כיהן קרוב לעשרים שנה. לאחר פטירת אשתו עבר לכהן כאב"ד בכמה קהילות, ביניהן וולוז'ין, בה כיהן גם כר"מ ועזר לראשי הישיבה (אביו ורבי חיים מבריסק).
בשנת תרס"ו, בהיותו בן 72, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בירושלים, תכנן להתגורר מבלי שיהיו לו טרדות רבנות כפי שכותב: "תודות לאלוקי אבותיכי שמע לרחשי לבי, והנני מברך בכל יום 'שלא עשני אב"ד' והביאני לחצרות קדשו והנני פה איש פרטי בלי שום עול בשר ודם אך תחת עול מלכות שמים...". בשל כך, סרב למלא את מקום האדר"ת משנפטר בשנת תרס"ה. אולם, משנפטר רבי שמואל סלנט (בשנת תרס"ט) הסכים לקבל על עצמו את הרבנות, והחל לכהן כרבה של ירושלים. הוא פעל בתחום פסיקת ההלכה, שמירת החינוך וההנהגה הרוחנית עד לפטירתו בג' בתשרי (צום גדליה) תרס"ג, בגיל 80. ר' חיים נקבר בחלקת הפרושים שבהר הזיתים.
על שמו הקים הרב יצחק הוטנר ישיבה בארצות הברית בשם "ישיבת רבנו חיים ברלין".
לא ידוע על ספרים שכתב ר' חיים ברלין. הרב יעקב קוסובסקי-שחור, אסף את מכתביו ההלכתיים, דרשותיו וצוואתו וריכזם בשני ספרים תחת השם "נשמת חיים". כמו כן, בספרים אלו רוכזו עשרות הסכמות לספרים שנתן במהלך חייו.
כמו כן, התפרסמו כתבים שלו בקבצים וכתבי עת תורניים שונים.
| הקודם: רבי שמואל סלנט הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת) |
רבנים אשכנזיים ראשיים לירושלים | הבא: הרב אברהם יצחק הכהן קוק |