מחצית השקל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
אין תקציר עריכה
 
(21 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חובת נתינת מחצית השקל לביהמ"ק|אחר=פירוש על ספר [[מגן אברהם]]|עע=[[רבי שמואל הלוי קעלין]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חובת נתינת מחצית השקל לביהמ"ק|אחר=פירוש על ספר [[מגן אברהם]]|עע=[[רבי שמואל הלוי קעלין]]}}
חובת נתינת מחצית השקל למקדש בכל שנה בחודש אדר לצורך קרבנות ציבור. חייב כל אדם מישראל, בזמן שבית המקדש קיים, ליתן מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר, שכן בראש חודש ניסן כבר היו מתחילים להביא את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים.
[[מחצית השקל]] היא המצווה לתרום בכל שנה בחודש אדר למקדש לצורך קרבנות ציבור. במצווה חייבים כל הזכרים הבוגרים בישראל, בזמן שבית המקדש קיים, ליתן מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר, שכן בראש חודש ניסן כבר היו מתחילים להביא את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים. בימינו נוהגים לתת זכר למחצית השקל בנתינת מעות לצדקה בתפילת [[מנחה]] של [[תענית אסתר]] כזכר למצווה המקורית.


==הנוהג היום==
[[קובץ:JUDAEA_Half_Sheke.jpg|400px|thumb|left|חצי שקל מימי [[המרד הגדול]] שנת 67/68. ה[[כתב עברי עתיק|כיתוב]] - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה]]
==מקור המצווה==
התורה בפרשת כי תשא מצווה על נתינת מחצית השקל כתרומה לבניית המשכן: {{ציטוטון| זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'.. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל}}<ref>שמות ל,יג-טו</ref>.
===במניין המצוות===
הרמב"ן על התורה <ref>שמות ל,טו</ref> כתב כי נתינת מחצית השקל כוללת שתי מצוות: מצוות עשה לתת מחצית השקל, ומצוות לא תעשה שלא להרבות על הנתינה. לעומתו, הרמב"ם <ref>ספר המצוות קעא</ref> קבע שנתינת מחצית השקל נחשבת כמצוות עשה בלבד <ref>והרמב"ן לא השיג עליו שם בספר המצוות וייתכן שחזר בו ממניה זו עקב כך שלא ראה כן בשאר מוני המצוות כמו רומז לכך בסוף פירושו שם.</ref>.


כיום, תורמים כסף זכר למחצית השקל ולאחר מכן מחלקים אותו לעניים וכדומה. יש שנוהגים לתרום שלוש מטבעות {{מקור|ששמן מחצית|כן}}, כי בפרשת תרומה {{מקור|שמות ל, יא_טז|כן}} מוזכרת המילה "תרומה" שלוש פעמים. את הכסף תורמים בבית הכנסת בתענית אסתר לאחר תפילת מנחה או בליל פורים לפני קריאת המגילה. נהוג שאב תורם "מחצית השקל" עבור בניו הקטנים, וכל מי שהתחיל לתרום עבור בניו לא יפסיק, אלא יתרום בכל שנה ושנה (להלן הרמב"ם).
בניגוד אליהם, היראים לא מנה כלל את מחצית השקל כמצווה, וייתכן שלא ראה בה מצווה בפני עצמה, אלא כהכשר למצוות קורבנות התמיד והמוספים.


==זיהוי השקל==
על אף שרוב הראשונים למדו מצווה זו מפרשת כי תשא, הגר"א <ref>פירוש אדרת אליהו על התורה</ref> כתב שאין המצווה נלמדת מהפסוקים ממש, שהרי הם מדברים על הנתינה בהקשר מניית בני ישראל, אלא זו הלכה למשה מסיני והסמיכוה חכמים על הפסוק.
==דיני המצווה==
מצוות נתינת מחצית השקל חלה על כל זכר מבני ישראל מעל גיל 20. נשים, עבדים כנענים וקטנים מתחת לגיל 20 פטורים מהמצווה אך אם נתנו מעצמם- מקבלים מהם, ובתנאי שייתנו את השקלים במתנה גמורה. ערך השקל הינו 320 שעורות כסף וממילא ערך מחציתו הוא 160 שעורות כסף <ref>רמב"ם (הלכות שקלים א,ה</ref>.


ה[[רמב"ם]] בהלכות שקלים מפרט מה היה ערכו של השקל בזמנו: שֶׁקֶל הַנֶּאֱמָר בְּכָל מָקוֹם בַּתּוֹרָה; וּמִשְׁקָלוֹ, שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שְׂעוֹרָה.  וּכְבָר הוֹסִיפוּ חֲכָמִים עָלָיו, וְעָשׂוּ מִשְׁקָלוֹ כְּמִשְׁקַל הַמַּטְבֵּעַ הַנִּקְרָא סֶלַע בִּזְמָן בַּיִת שֵׁנִי; וְכַמָּה הוּא מִשְׁקַל הַסֶּלַע, שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּע וּשְׁמוֹנִים שְׂעוֹרָה בֵּינוֹנִיּוֹת.(סעיף ב'). ובסעיף ה' הוא משלים:"מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, זוֹ מִצְוָתָהּ--שֶׁיִּתֵּן מַחֲצִית מַטְבֵּעַ שֶׁלְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, אַפִלּוּ הָיָה אוֹתוֹ מַטְבֵּעַ גָּדוֹל מִשֶּׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; וּלְעוֹלָם אֵינוּ שׁוֹקֵל פָּחוּת מֵחֲצִי הַשֶּׁקֶל שֶׁהָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ,''' שֶׁהָיָה מִשְׁקָלוֹ מֵאָה וְשִׁשִּׁים שְׂעוֹרָה'''.
נחלקו הפוסקים במשקל השעורה. לשיטת הגאונים כל שעורה היא 0.044 גרם מאידך לשיטת הגר"ח נאה והחזו"א משקל כל שעורה הוא 0.05 גרם<ref>מדות ושיעורי תורה (עמ' שצו-שצז)</ref>.


והוא מוסיף פרטים בתורת המטבע: " סֶלַע הָיָה אַרְבָעָה דֵּינָרִין, וְהַדֵּינָר שֵׁשׁ מָעִין; וּמְעָה, הִיא הַנִּקְרֵאת בִּימֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גֵּרָה, וּמְעָה הָיְתָה שְׁנֵי פֻּנְדְּיוֹנִין; וּפֻנְדְּיוֹן שְׁנֵי אֵיסָרִין, וּפְרוּטָה אַחַת מִשְּׁמוֹנָה בְּאֵיסָר. נִמְצָא מִשְׁקַל הַמְּעָה, וְהִיא הַגֵּרָה, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שְׂעוֹרוֹת; וּמִשְׁקַל הָאֵיסָר אַרְבַּע שְׂעוֹרוֹת, וּמִשְׁקַל הַפְּרוּטָה חֲצִי שְׂעוֹרָה.
==גביית הכסף בימי המקדש==
בזמן בית המקדש, היו קונים ממחצית השקל את קורבנות הציבור ומא' אדר היו שליחי בית דין מכריזים בכל ערי ישראל להזכיר על השקלים הגבייה התחילה דווקא בתאריך זה, מכיוון שמא' ניסן התחילו להביא את הקורבנות מן השקלים החדשים, והיה צורך לאסוף את הכסף עד אז. מט"ו אדר ואילך, היו מגיעים חלפני כספים לכל ערי ישראל ותובעים בנחת את כספי מחצית השקל ללא כפיה. מכ"ה אדר התחילו לשבת במקדש ולקחו משכונות מכל המחויב לשלם ולא שילם<ref>משנה שקלים א,ג ופירוש הרמב"ם למשנה</ref>.  


וְעוֹד מַטְבֵּעַ אַחֵר הָיָה שָׁם, שֶׁהָיָה מִשְׁקָלוֹ שְׁתֵּי סְלָעִים, וְהוּא הַנִּקְרָא דַּרְכּוֹן. וְאֵלּוּ הַמַּטְבֵּעוֹת כֻּלָּן שֶׁאָמַרְנוּ וּבֵאַרְנוּ מִשְׁקַל כָּל אֶחָד מֵהֶן, הֶן שֶׁמְּשַׁעֲרִין בָּהֶן בְּכָל מָקוֹם; וּכְבָר בֵּאַרְנוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה צָרִיךְ לְפָרַשׁ מִשְׁקָלָם בְּכָל מָקוֹם.
==הפטורים מהמצווה==
כמובא לעיל, נשים עבדים כנענים וקטנים פטורים מן המצווה.
===חיוב כהנים במחצית השקל===
במשנה <ref>שקלים א,ד</ref> נחלקו רבי יהודה ורבן יוחנן בן זכאי האם גם כהנים חייבים בנתינת מחצית השקל. להלכה נפסקה דעתו של רבן יוחנן בן זכאי שהכהנים חייבים במצווה, אלא שאין מחייבים אותם לתרום (ממשכנים אותם) בין משום דרכי שלום (שלא יריבו הכהנים אלו עם אלו) ובין אם מפני דרך הכבוד (שחולקים להם כבוד כמקריבי הקורבנות)<ref>גירסא זו מופיעה בירושלמי על המשנה</ref>.


ומסיים:"בִּזְמָן שֶׁהָיָה הַמַּטְבֵּעַ שֶׁלַּזְּמָן דַּרְכּוֹנוֹת, הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁלּוֹ סֶלַע; וּבִזְמָן שֶׁהָיָה הַמַּטְבֵּעַ סְלָעִים, הָיָה כָּל אִישׁ נוֹתֵן בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁלּוֹ חֲצִי הַסֶּלַע, שְׁהוּא שְׁנֵי דֵּינָרִין; וּבִזְמָן שֶׁהָיָה הַמַּטְבֵּעַ חֲצִי הַסֶּלַע, הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל אוֹתוֹ חֲצִי הַסֶּלַע.  וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁקְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, פָּחוּת מֵחֲצִי שֶׁקֶל שֶׁלַּתּוֹרָה."
===חיוב נשים מחצית השקל===
המשנה ב[[מסכת שקלים]] {{#makor-new:שקלים א ג|משנה-שקלים|א|ג}} קובעת שנשים פטורות ונחלקו המפרשים במקור פטור זה. [[רבי עובדיה מברטנורא]] מפרש שזה נלמד מהפסוק "ונתנו איש כופר נפשו" ודורשים איש ולא אשה. לעומתו, הרמב"ם מפרש שזה משום שמקור הציווי הוא ממפקד בני ישראל, ונשים לא היו בכלל המפקד.


==חובת המצווה==
לעומתו, [[המאירי]] בפירושו על המשנה מסביר שפטור הנשים ממחצית השקל נובע מכך שזו מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה. אמנם, מכך ששאר הראשונים לא פירשו באופן זה נראה שסברו שהמצווה מוגדרת כמצוות עשה שאין הזמן גרמא למרות שיש לה זמן קבוע. לשיטתם,ייתכן ואכן אין זמן מסוים לנתינת מחצית השקל, אלא מהתורה מצווה לתת בכל שנה (כדברי הרמב"ם) ורק חכמים תיקנו זמנים מסוימים לכך.


הרמב"ם גם דן מי חייב במצווה:'''כּוֹהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִיִּים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים.'''. פטורים מהתשלום:נשים, עבדים וקטנים, " וְאִם נָתְנוּ - מְקַבְּלִין מֵהֶם." קָטָן שֶׁהִתְחִיל אָבִיו לִתֵּן עָלָיו מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, שׁוּב אֵינוּ פּוֹסֵק, אֵלָא נוֹתֵן עָלָיו בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַד שֶׁיַּגְדִּיל וְיִתֵּן עַל עַצְמוֹ. אֲבָל הַגּוֹיִים שֶׁנָּתְנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם.
==מנהג נתינת מחצית השקל בימינו==
על אף שבימינו כבר לא קיים בית המקדש, נהגו לתת צדקה כ'''זכר למחצית השקל'''. למרות שהמנהג לא מופיע בגמרא, הוא מקובל כיום כחיוב גמור. המקור הראשון למנהג זה מובא בפוסקי אשכנז כגון ה[[מרדכי]] {{#makor-new:מגילה תשעז|ראשונים-מרדכי-מגילה|תשעז|null}} וכן ב[[תשב"ץ קטן]] {{#makor-new:תשב"ץ קטן קעג|מנהגים-תשבץ-קטן|קעג|null}}. בקהילות הספרדים המנהג מובא רק מאוחר יותר אצל ה[[מטה יהודה]] {{מקור|סימן תרצד}} וכן ב[[כף החיים]] שהביא שכך נהגו באיזמיר {{מקור|סימן תרצד,כב}}.


המצווה בתוקפה רק " וּבִזְמָן שֶׁהַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, נוֹתְנִין אֶת הַשְּׁקָלִים, בֵּין בָּאָרֶץ, בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וּבִזְמָן שְׁהוּא חָרֵב, אַפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָן נוֹהֲגִין."
בטעם המנהג מביאים הראשונים את דברי חז"ל במסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים כא ד|מסכתות-קטנות-סופרים|כא|ד}} על החשיבות בנתינת מעות מחצית השקל דווקא בחודש אדר: {{ציטוטון|למה באחד באדר משמיעין על השקלים שהיה צפוי וגלוי לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן הרשע לשקול כיכרותיו על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה שיהיו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן}} <ref>דברים אלו הובאו גם בשם ריש לקיש במסכת מגילה יג ע"ב</ref>.
===אופן הנתינה===
ה[[משנה ברורה]] כותב כי הזמן הטוב לנתינת הצדקה הוא לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, כדי שהצדקה תצטרף לתענית לכפר, אך למעשה ניתן לתת בכל חודש אדר {{#makor-new:משנה ברורה  תרצד ד|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תרצד|ד}}.


המועד להכרזה היה  בְּאֶחָד בַּאֲדָר, מְשַׁמְּעִין עַל הַשְּׁקָלִים, כְּדֵי שֶׁיָּכִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁלּוֹ, וְיִהְיֶה עֲתִיד לִתֵּן.  
ה[[רמ"א]] כתב כי יש לתת שלוש מטבעות שלוש מטבעות שכל אחת מהן היא חצי המטבע הנהוג במדינה (ובימינו שלושה חצאי שקלים) וכן נוהגים בעדות אשכנז. מקור מנהג זה הוא מכך שב[[פרשת תרומה]] מוזכרת המילה תרומה שלוש פעמים {{#makor-new:אורח חיים תרצד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצד|א}}. אמנם, פוסקי ספרד כתבו כי יש לתת את שוויו של מחצית השקל שהיה כסף טהור במשקל של כעשרה גרם (יש שוני בין הפוסקים במשקל המדויק). לפי מנהג זה יש לתרום בכל שנה סכום שונה על פי שוויו העדכני של הכסף.


ואפילו נקבעו סדרי הגביה:
את הכסף תורמים בבית הכנסת בתענית אסתר לאחר תפילת מנחה או בליל פורים לפני קריאת המגילה {{#makor-new:אורח חיים תרצד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצד|א}}. נהוג שאב תורם "מחצית השקל" עבור בניו הקטנים, וכל מי שהתחיל לתרום עבור בניו לא יפסיק, אלא יתרום בכל שנה ושנה.
*  בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, יֵשְׁבוּ הַשֻּׁלְחָנִיִּין בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וְתוֹבְעִין בְּנַחַת; כָּל מִי שֶׁיִּתֵּן לָהֶם, יְקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ, וּמִי שֶׁלֹּא נָתַן, אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן.
===המחוייבים בנתינה===
* בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, יֵשְׁבוּ בַּמִּקְדָּשׁ לִגְבּוֹת,
לשיטת הרמ"א רק מי שהיה מחויב במחצית השקל מהתורה, כלומר גברים מגיל עשרים ומעלה, כלול במנהג וחייב לתת זכר למחצית השקל {{#makor-new:אורח חיים תרצד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצד|א}}. אמנם, יש שאמרו שגם נערים מגיל בר מצווה צריכים לתת {{#makor-new:שקלים א ד|פרשנות-משנה-תיו"ט-שקלים|א|ד}} ויש שאמרו שראוי לתת גם על קטנים ממש {{#makor-new:משנה ברורה  תרצד ה|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תרצד|ה}}. כמו כן, למרות שנשים אינן מחויבות במחצית השקל מהתורה, יש שכתבו שעליהן לתת זכר למחצית השקל מכיוון שכיום אין מדובר בתרומה למקדש אלא בצדקה ולכן גם הן מחוייבות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים|"מהלכות-חודש-אדר|א}}. כיום הרוב נוהגים לתת לפחות חצי שקל עבור כל אחד מבני הבית, ואפילו עבור עובר שבמעי אמו.
*  וּמִכָּאן וְאִלַּךְ, כּוֹפִין אֶת מִי שֶׁלֹּא נָתַן עַד שֶׁיִּתֵּן; וְכָל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן--מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ, וְלוֹקְחִין עֲבוֹטוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, וְאַפִלּוּ כְּסוּתוֹ.
===למי נותנים===
ב[[מסכת סופרים]] {{#makor-new:מסכת סופרים כא ד|מסכתות-קטנות-סופרים|כא|ד}} מובא שאת מעות זכר למחצית השקל נותנים לקניית לחם ומים לעניים. ה[[מהרי"ל]] הביא שבזמנו נהגו העשירים לתת פעמיים מחצית השקל- פעם אחת את שווי מחצית השקל למי שרצה לעלות לארץ ישראל, ואת שלושת חצאי המטבעות נהגו לחלק כצדקה לעניים בפורים. [[ערוך השולחן]] {{#makor-new:אורח חיים תרצד ח|קיצור-שולחן-ערוך-ערוך-השולחן-או"ח|תרצד|ח}} הביא שיש שנהגו לתת את הזכר למחצית השקל לתיקון בית הכנסת, כמו שנתנו לתיקון בית המקדש בתרומה לבדק הבית. ופוסק שבימינו, מכיוון שממילא מדובר רק במנהג, ניתן לתרום את המעות לכל דבר.


אבל יש גם יוצאים מהכלל:" כָּל מִי שְׁאֵינוּ חַיָּב בַּשְּׁקָלִים--אַף עַל פִּי שֶׁדַּרְכּוֹ לִתֵּן, אוֹ הוּא עֲתִיד לִתֵּן--אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ.  וְאֵין מְמַשְׁכְּנִין אֶת הַכּוֹהֲנִים לְעוֹלָם, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם; אֵלָא כְּשֶׁיִּתְּנוּ, מְקַבְּלִין מֵהֶן, וְתוֹבְעִין אוֹתָן, עַד שֶׁיִּתְּנוּ."
אמנם, יש שכתבו שיש לתרום לטובת תלמידי חכמים עניים מכיוון שהתורה מכפרת על עוונות ישראל, וכך נתינת המעות לתלמידי חכמים תהיה תחליף למחצית השקל שניתנה לכפרת הקורבנות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים|"מהלכות-חודש-אדר|א}}.


==מחצית השקל לפי המטבעות==
זיהוי מחצית השקל נעשה לפי מטבעות עתיקים שנמצאו. על בסיסן גם [[מדינת ישראל]] הטביעה מטבעות.
זיהוי מחצית השקל נעשה לפי מטבעות עתיקים שנמצאו. על בסיסן גם [[מדינת ישראל]] הטביעה מטבעות.
==מחצית השקל לפי המטבעות==
<gallery widths="180px" heights="150px" perrow="3">
<gallery widths="180px" heights="150px" perrow="3">
תמונה:JUDAEA_Half_Sheke.jpg|חצי שקל מימי [[המרד הגדול]] שנת 67/68. ה[[כתב עברי עתיק|כיתוב]] - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב -"חצי השקל" - ויקישיתוף תרם:cng
תמונה:JUDAEA_Half_Sheke.jpg|חצי שקל מימי [[המרד הגדול]] שנת 67/68. ה[[כתב עברי עתיק|כיתוב]] - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה"  
תמונה:Almog_IL3_Israco.jpg|מטבעות ישראלים המבוססים על השקל מימי המרד הגדול ויקישיתוף, תרם אלמוג
תמונה:SHEKEL GORLITZ MEDAL COIN a.jpg|מטבע לאספנים
 
</gallery>
</gallery>


שורה 48: שורה 58:
* מצד שני - אותיות ברורות - המובן פחות -"מטה אהרון הפורח"
* מצד שני - אותיות ברורות - המובן פחות -"מטה אהרון הפורח"


==סיפורו של הרמב"ן==
==קישורים חיצוניים==
 
* [https://www.yeshiva.org.il/Article/267?gclid=CjwKCAiA2fjjBRAjEiwAuewS_Q1WaTZEbdGovtupAcWcfEsWIGQ5p64Xg9UfEQmD0upB29q9lXxEZhoCJIwQAvD_BwE כמה ומתי יש לתת זכר למחצית השקל בימינו] באתר ישיבה
 
{{הערות שוליים}}
 
==לקריאה נוספת==
 
* זאב ח' ארליך (ז'אבו), '''"צנצנת המן" ב"שקלי גרליץ"''', מקור ראשון, 6 פברואר 2009
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
 
[[קטגוריה:פרשת כי תשא]]
[[קטגוריה:משק וכלכלה]]
[[קטגוריה:משק וכלכלה]]

גרסה אחרונה מ־23:00, 3 ביולי 2022

ערך זה עוסק בחובת נתינת מחצית השקל לביהמ"ק. אם התכוונתם לפירוש על ספר מגן אברהם, עיינו בערך רבי שמואל הלוי קעלין.

מחצית השקל היא המצווה לתרום בכל שנה בחודש אדר למקדש לצורך קרבנות ציבור. במצווה חייבים כל הזכרים הבוגרים בישראל, בזמן שבית המקדש קיים, ליתן מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר, שכן בראש חודש ניסן כבר היו מתחילים להביא את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים. בימינו נוהגים לתת זכר למחצית השקל בנתינת מעות לצדקה בתפילת מנחה של תענית אסתר כזכר למצווה המקורית.

חצי שקל מימי המרד הגדול שנת 67/68. הכיתוב - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה

מקור המצווה[עריכה]

התורה בפרשת כי תשא מצווה על נתינת מחצית השקל כתרומה לבניית המשכן: " זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'.. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל"[1].

במניין המצוות[עריכה]

הרמב"ן על התורה [2] כתב כי נתינת מחצית השקל כוללת שתי מצוות: מצוות עשה לתת מחצית השקל, ומצוות לא תעשה שלא להרבות על הנתינה. לעומתו, הרמב"ם [3] קבע שנתינת מחצית השקל נחשבת כמצוות עשה בלבד [4].

בניגוד אליהם, היראים לא מנה כלל את מחצית השקל כמצווה, וייתכן שלא ראה בה מצווה בפני עצמה, אלא כהכשר למצוות קורבנות התמיד והמוספים.

על אף שרוב הראשונים למדו מצווה זו מפרשת כי תשא, הגר"א [5] כתב שאין המצווה נלמדת מהפסוקים ממש, שהרי הם מדברים על הנתינה בהקשר מניית בני ישראל, אלא זו הלכה למשה מסיני והסמיכוה חכמים על הפסוק.

דיני המצווה[עריכה]

מצוות נתינת מחצית השקל חלה על כל זכר מבני ישראל מעל גיל 20. נשים, עבדים כנענים וקטנים מתחת לגיל 20 פטורים מהמצווה אך אם נתנו מעצמם- מקבלים מהם, ובתנאי שייתנו את השקלים במתנה גמורה. ערך השקל הינו 320 שעורות כסף וממילא ערך מחציתו הוא 160 שעורות כסף [6].

נחלקו הפוסקים במשקל השעורה. לשיטת הגאונים כל שעורה היא 0.044 גרם מאידך לשיטת הגר"ח נאה והחזו"א משקל כל שעורה הוא 0.05 גרם[7].

גביית הכסף בימי המקדש[עריכה]

בזמן בית המקדש, היו קונים ממחצית השקל את קורבנות הציבור ומא' אדר היו שליחי בית דין מכריזים בכל ערי ישראל להזכיר על השקלים הגבייה התחילה דווקא בתאריך זה, מכיוון שמא' ניסן התחילו להביא את הקורבנות מן השקלים החדשים, והיה צורך לאסוף את הכסף עד אז. מט"ו אדר ואילך, היו מגיעים חלפני כספים לכל ערי ישראל ותובעים בנחת את כספי מחצית השקל ללא כפיה. מכ"ה אדר התחילו לשבת במקדש ולקחו משכונות מכל המחויב לשלם ולא שילם[8].

הפטורים מהמצווה[עריכה]

כמובא לעיל, נשים עבדים כנענים וקטנים פטורים מן המצווה.

חיוב כהנים במחצית השקל[עריכה]

במשנה [9] נחלקו רבי יהודה ורבן יוחנן בן זכאי האם גם כהנים חייבים בנתינת מחצית השקל. להלכה נפסקה דעתו של רבן יוחנן בן זכאי שהכהנים חייבים במצווה, אלא שאין מחייבים אותם לתרום (ממשכנים אותם) בין משום דרכי שלום (שלא יריבו הכהנים אלו עם אלו) ובין אם מפני דרך הכבוד (שחולקים להם כבוד כמקריבי הקורבנות)[10].

חיוב נשים מחצית השקל[עריכה]

המשנה במסכת שקלים שקלים א ג קובעת שנשים פטורות ונחלקו המפרשים במקור פטור זה. רבי עובדיה מברטנורא מפרש שזה נלמד מהפסוק "ונתנו איש כופר נפשו" ודורשים איש ולא אשה. לעומתו, הרמב"ם מפרש שזה משום שמקור הציווי הוא ממפקד בני ישראל, ונשים לא היו בכלל המפקד.

לעומתו, המאירי בפירושו על המשנה מסביר שפטור הנשים ממחצית השקל נובע מכך שזו מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה. אמנם, מכך ששאר הראשונים לא פירשו באופן זה נראה שסברו שהמצווה מוגדרת כמצוות עשה שאין הזמן גרמא למרות שיש לה זמן קבוע. לשיטתם,ייתכן ואכן אין זמן מסוים לנתינת מחצית השקל, אלא מהתורה מצווה לתת בכל שנה (כדברי הרמב"ם) ורק חכמים תיקנו זמנים מסוימים לכך.

מנהג נתינת מחצית השקל בימינו[עריכה]

על אף שבימינו כבר לא קיים בית המקדש, נהגו לתת צדקה כזכר למחצית השקל. למרות שהמנהג לא מופיע בגמרא, הוא מקובל כיום כחיוב גמור. המקור הראשון למנהג זה מובא בפוסקי אשכנז כגון המרדכי מגילה תשעז וכן בתשב"ץ קטן תשב"ץ קטן קעג. בקהילות הספרדים המנהג מובא רק מאוחר יותר אצל המטה יהודה סימן תרצד וכן בכף החיים שהביא שכך נהגו באיזמיר סימן תרצד,כב.

בטעם המנהג מביאים הראשונים את דברי חז"ל במסכת סופרים מסכת סופרים כא ד על החשיבות בנתינת מעות מחצית השקל דווקא בחודש אדר: "למה באחד באדר משמיעין על השקלים שהיה צפוי וגלוי לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן הרשע לשקול כיכרותיו על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה שיהיו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן" [11].

אופן הנתינה[עריכה]

המשנה ברורה כותב כי הזמן הטוב לנתינת הצדקה הוא לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, כדי שהצדקה תצטרף לתענית לכפר, אך למעשה ניתן לתת בכל חודש אדר משנה ברורה תרצד ד.

הרמ"א כתב כי יש לתת שלוש מטבעות שלוש מטבעות שכל אחת מהן היא חצי המטבע הנהוג במדינה (ובימינו שלושה חצאי שקלים) וכן נוהגים בעדות אשכנז. מקור מנהג זה הוא מכך שבפרשת תרומה מוזכרת המילה תרומה שלוש פעמים אורח חיים תרצד א. אמנם, פוסקי ספרד כתבו כי יש לתת את שוויו של מחצית השקל שהיה כסף טהור במשקל של כעשרה גרם (יש שוני בין הפוסקים במשקל המדויק). לפי מנהג זה יש לתרום בכל שנה סכום שונה על פי שוויו העדכני של הכסף.

את הכסף תורמים בבית הכנסת בתענית אסתר לאחר תפילת מנחה או בליל פורים לפני קריאת המגילה אורח חיים תרצד א. נהוג שאב תורם "מחצית השקל" עבור בניו הקטנים, וכל מי שהתחיל לתרום עבור בניו לא יפסיק, אלא יתרום בכל שנה ושנה.

המחוייבים בנתינה[עריכה]

לשיטת הרמ"א רק מי שהיה מחויב במחצית השקל מהתורה, כלומר גברים מגיל עשרים ומעלה, כלול במנהג וחייב לתת זכר למחצית השקל אורח חיים תרצד א. אמנם, יש שאמרו שגם נערים מגיל בר מצווה צריכים לתת שקלים א ד ויש שאמרו שראוי לתת גם על קטנים ממש משנה ברורה תרצד ה. כמו כן, למרות שנשים אינן מחויבות במחצית השקל מהתורה, יש שכתבו שעליהן לתת זכר למחצית השקל מכיוון שכיום אין מדובר בתרומה למקדש אלא בצדקה ולכן גם הן מחוייבות פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א. כיום הרוב נוהגים לתת לפחות חצי שקל עבור כל אחד מבני הבית, ואפילו עבור עובר שבמעי אמו.

למי נותנים[עריכה]

במסכת סופרים מסכת סופרים כא ד מובא שאת מעות זכר למחצית השקל נותנים לקניית לחם ומים לעניים. המהרי"ל הביא שבזמנו נהגו העשירים לתת פעמיים מחצית השקל- פעם אחת את שווי מחצית השקל למי שרצה לעלות לארץ ישראל, ואת שלושת חצאי המטבעות נהגו לחלק כצדקה לעניים בפורים. ערוך השולחן אורח חיים תרצד ח הביא שיש שנהגו לתת את הזכר למחצית השקל לתיקון בית הכנסת, כמו שנתנו לתיקון בית המקדש בתרומה לבדק הבית. ופוסק שבימינו, מכיוון שממילא מדובר רק במנהג, ניתן לתרום את המעות לכל דבר.

אמנם, יש שכתבו שיש לתרום לטובת תלמידי חכמים עניים מכיוון שהתורה מכפרת על עוונות ישראל, וכך נתינת המעות לתלמידי חכמים תהיה תחליף למחצית השקל שניתנה לכפרת הקורבנות פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א.

מחצית השקל לפי המטבעות[עריכה]

זיהוי מחצית השקל נעשה לפי מטבעות עתיקים שנמצאו. על בסיסן גם מדינת ישראל הטביעה מטבעות.


המטבעות שהיו נפוצות היו בעלי תבליטים שונים. אחד הטיפוסים :

  • מצד אחד - כתובת שקל ישראל - עם צנצנת ה"מן" (משוער).
  • מצד שני - אותיות ברורות - המובן פחות -"מטה אהרון הפורח"

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. שמות ל,יג-טו
  2. שמות ל,טו
  3. ספר המצוות קעא
  4. והרמב"ן לא השיג עליו שם בספר המצוות וייתכן שחזר בו ממניה זו עקב כך שלא ראה כן בשאר מוני המצוות כמו רומז לכך בסוף פירושו שם.
  5. פירוש אדרת אליהו על התורה
  6. רמב"ם (הלכות שקלים א,ה
  7. מדות ושיעורי תורה (עמ' שצו-שצז)
  8. משנה שקלים א,ג ופירוש הרמב"ם למשנה
  9. שקלים א,ד
  10. גירסא זו מופיעה בירושלמי על המשנה
  11. דברים אלו הובאו גם בשם ריש לקיש במסכת מגילה יג ע"ב