ארבע פרשיות: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ארבע פרשיות]] הוא כינוי לארבעה פרשיות מן התורה, ש[[קריאת התורה|קוראים]] אותן ב[[ציבור]], נוסף על [[פרשת השבוע]], בארבע [[שבת|שבתות]] - החל מהשבת הסמוכה ל[[ראש חודש]] [[אדר]] ועד לראש חודש [[ניסן]]: [[פרשת שקלים|פרשת "שקלים"]], [[פרשת זכור|פרשת "זכור"]], [[פרשת פרה|פרשת "פרה"]] ו[[פרשת החודש|פרשת "החודש"]]. | |||
==מקור== | |||
במשנה {{#makor-new:מגילה כט א|בבלי-מגילה|כט|א}} מובא החיוב לקרוא ארבע פרשיות במועדים מיוחדים: {{ציטוטון|ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החדש הזה לכם}}. תקנת חכמים היא לקרוא את ארבע הפרשיות "שקלים", "זכור", "פרה" ו"החודש" לפי סדר זה. את הפרשיות קוראים בשבתות שבחודש אדר, ואת הראשונה שבהן קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חודש אדר. | |||
== סדר הקריאה == | == סדר הקריאה == | ||
בארבע שבתות החל מהשבת הסמוכה לראש חודש אדר ועד לראש חודש ניסן, קוראים בתורה לאחר קריאת פרשת השבוע, ארבע פרשיות מהתורה העוסקות בעניינים הקשורים לאותו זמן. בארבע שבתות אלו מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני את אחת מארבע הפרשיות. אם באותה שבת חל ראש חודש {{מקור|ראש חודש אדר או ראש חודש ניסן, יכולים לחול בשבת פרשת שקלים או בשבת פרשת החודש|כן}}, מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, בספר התורה השני קוראים את הקריאה של ראש חודש ובספר התורה השלישי את פרשת שקלים או את פרשת החודש. | בארבע שבתות החל מהשבת הסמוכה לראש חודש אדר ועד לראש חודש ניסן, קוראים בתורה לאחר קריאת פרשת השבוע, ארבע פרשיות מהתורה העוסקות בעניינים הקשורים לאותו זמן. בארבע שבתות אלו מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני את אחת מארבע הפרשיות. אם באותה שבת חל ראש חודש {{מקור|ראש חודש אדר או ראש חודש ניסן, יכולים לחול בשבת פרשת שקלים או בשבת פרשת החודש|כן}}, מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, בספר התורה השני קוראים את הקריאה של ראש חודש ובספר התורה השלישי את פרשת שקלים או את פרשת החודש. | ||
== פרשת שקלים == | == פרשת שקלים == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ | {{ערך מורחב|ערך=[[פרשת שקלים]]}} | ||
את "פרשת שקלים" {{מקור|שמות ל, יא-טז|כן}}, קוראים בשבת שלפני ראש חודש אדר או בראש חודש אדר עצמו, אם הוא חל בשבת. בחודש אדר היו מכריזים על השקלים ומודיעים לעם, שעליהם להביא את [[מחצית השקל]] עבור [[קורבן ציבור|קרבנות הציבור]], שהקריבו ב[[בית המקדש]]. לאחר קריאת התורה קוראים את [[הפטרה|הפטרת]] "ויכרות יהוידע וגו'" {{מקור|מלכים ב פרק יא|כן}}. היא עוסקת בנדבת העם ל[[בדק הבית]] של בית המקדש. | את "פרשת שקלים" {{מקור|שמות ל, יא-טז|כן}}, קוראים בשבת שלפני ראש חודש אדר או בראש חודש אדר עצמו, אם הוא חל בשבת. בחודש אדר היו מכריזים על השקלים ומודיעים לעם, שעליהם להביא את [[מחצית השקל]] עבור [[קורבן ציבור|קרבנות הציבור]], שהקריבו ב[[בית המקדש]]. לאחר קריאת התורה קוראים את [[הפטרה|הפטרת]] "ויכרות יהוידע וגו'" {{מקור|מלכים ב פרק יא|כן}}. היא עוסקת בנדבת העם ל[[בדק הבית]] של בית המקדש. | ||
== פרשת זכור == | == פרשת זכור == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ | {{ערך מורחב|ערך=[[פרשת זכור]]}} | ||
את "פרשת זכור" {{מקור|דברים כה, יז-יט|כן}}, קוראים בשבת שלפני פורים. תוכנה הוא זכירת מעשה עמלק, שהמן היה מזרעו. הפטרת פרשת זכור היא: "פקדתי את אשר עשה עמלק וגו'" {{מקור|שמואל א' פרק ט"ו|כן}}. מצוה מן התורה לשמוע את פרשת זכור. הקורא בתורה והשומעים יכוונו בלבם לצאת ידי חובת מצוה זו. ישנן דעות בפוסקים שגם נשים חייבות לשמוע את פרשת זכור. | את "פרשת זכור" {{מקור|דברים כה, יז-יט|כן}}, קוראים בשבת שלפני פורים. תוכנה הוא זכירת מעשה עמלק, שהמן היה מזרעו. הפטרת פרשת זכור היא: "פקדתי את אשר עשה עמלק וגו'" {{מקור|שמואל א' פרק ט"ו|כן}}. מצוה מן התורה לשמוע את פרשת זכור. הקורא בתורה והשומעים יכוונו בלבם לצאת ידי חובת מצוה זו. ישנן דעות בפוסקים שגם נשים חייבות לשמוע את פרשת זכור. | ||
== פרשת פרה == | == פרשת פרה == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ | {{ערך מורחב|ערך=[[פרשת פרה]]}} | ||
"פרשת פרה" {{מקור|במדבר יט, א- כב|כן}} עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להטהר לפני הרגל ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב חג הפסח. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש. יש אומרים שגם חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה. הפטרת פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים וגו'" {{מקור|יחזקאל פרק ל"ו|כן}}. | "פרשת פרה" {{מקור|במדבר יט, א- כב|כן}} עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר [[פרה אדומה]]. בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להטהר לפני הרגל ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב חג הפסח. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש. יש אומרים שגם חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה. הפטרת פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים וגו'" {{מקור|יחזקאל פרק ל"ו|כן}}. | ||
== פרשת החודש == | == פרשת החודש == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ | {{ערך מורחב|ערך=[[פרשת החודש]]}} | ||
את "פרשת החודש" {{מקור|שמות יב, א-כ|כן}}, קוראים בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן. אם ראש חודש ניסן חל בשבת קוראים אותה בראש חודש עצמו. בפרשה זו נאמר שחודש ניסן הוא הראש לחודשי השנה ומפורטים בו דיני [[קרבן פסח]]. הפטרת פרשת החודש היא: "בראשון באחד לחודש וגו'" {{מקור|יחזקאל פרק מה|כן}}. | את "פרשת החודש" {{מקור|שמות יב, א-כ|כן}}, קוראים בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן. אם ראש חודש ניסן חל בשבת קוראים אותה בראש חודש עצמו. בפרשה זו נאמר שחודש ניסן הוא הראש לחודשי השנה ומפורטים בו דיני [[קרבן פסח]]. הפטרת פרשת החודש היא: "בראשון באחד לחודש וגו'" {{מקור|יחזקאל פרק מה|כן}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/1268 דיני ארבע פרשיות] [[הרב מרדכי אליהו]] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/3344 משמעותן של ארבע פרשיות] הרב דוד דב לבנון | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/13250 הלכות לארבע פרשיות] מאתר ישיבה | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חודש אדר]] | [[קטגוריה:חודש אדר]] | ||
[[קטגוריה:ארבע פרשיות]] | [[קטגוריה:ארבע פרשיות]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:32, 31 במרץ 2022
|
|
ארבע פרשיות הוא כינוי לארבעה פרשיות מן התורה, שקוראים אותן בציבור, נוסף על פרשת השבוע, בארבע שבתות - החל מהשבת הסמוכה לראש חודש אדר ועד לראש חודש ניסן: פרשת "שקלים", פרשת "זכור", פרשת "פרה" ופרשת "החודש".
מקור[עריכה]
במשנה מגילה כט א מובא החיוב לקרוא ארבע פרשיות במועדים מיוחדים: "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החדש הזה לכם". תקנת חכמים היא לקרוא את ארבע הפרשיות "שקלים", "זכור", "פרה" ו"החודש" לפי סדר זה. את הפרשיות קוראים בשבתות שבחודש אדר, ואת הראשונה שבהן קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חודש אדר.
סדר הקריאה[עריכה]
בארבע שבתות החל מהשבת הסמוכה לראש חודש אדר ועד לראש חודש ניסן, קוראים בתורה לאחר קריאת פרשת השבוע, ארבע פרשיות מהתורה העוסקות בעניינים הקשורים לאותו זמן. בארבע שבתות אלו מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני את אחת מארבע הפרשיות. אם באותה שבת חל ראש חודש (ראש חודש אדר או ראש חודש ניסן, יכולים לחול בשבת פרשת שקלים או בשבת פרשת החודש), מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, בספר התורה השני קוראים את הקריאה של ראש חודש ובספר התורה השלישי את פרשת שקלים או את פרשת החודש.
פרשת שקלים[עריכה]
- ערך מורחב - פרשת שקלים
את "פרשת שקלים" (שמות ל, יא-טז), קוראים בשבת שלפני ראש חודש אדר או בראש חודש אדר עצמו, אם הוא חל בשבת. בחודש אדר היו מכריזים על השקלים ומודיעים לעם, שעליהם להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור, שהקריבו בבית המקדש. לאחר קריאת התורה קוראים את הפטרת "ויכרות יהוידע וגו'" (מלכים ב פרק יא). היא עוסקת בנדבת העם לבדק הבית של בית המקדש.
פרשת זכור[עריכה]
- ערך מורחב - פרשת זכור
את "פרשת זכור" (דברים כה, יז-יט), קוראים בשבת שלפני פורים. תוכנה הוא זכירת מעשה עמלק, שהמן היה מזרעו. הפטרת פרשת זכור היא: "פקדתי את אשר עשה עמלק וגו'" (שמואל א' פרק ט"ו). מצוה מן התורה לשמוע את פרשת זכור. הקורא בתורה והשומעים יכוונו בלבם לצאת ידי חובת מצוה זו. ישנן דעות בפוסקים שגם נשים חייבות לשמוע את פרשת זכור.
פרשת פרה[עריכה]
- ערך מורחב - פרשת פרה
"פרשת פרה" (במדבר יט, א- כב) עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להטהר לפני הרגל ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב חג הפסח. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש. יש אומרים שגם חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה. הפטרת פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים וגו'" (יחזקאל פרק ל"ו).
פרשת החודש[עריכה]
- ערך מורחב - פרשת החודש
את "פרשת החודש" (שמות יב, א-כ), קוראים בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן. אם ראש חודש ניסן חל בשבת קוראים אותה בראש חודש עצמו. בפרשה זו נאמר שחודש ניסן הוא הראש לחודשי השנה ומפורטים בו דיני קרבן פסח. הפטרת פרשת החודש היא: "בראשון באחד לחודש וגו'" (יחזקאל פרק מה).
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דיני ארבע פרשיות הרב מרדכי אליהו
- משמעותן של ארבע פרשיות הרב דוד דב לבנון
- הלכות לארבע פרשיות מאתר ישיבה