רבי יוסף קארו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←חיבוריו: הוספת רווח חסר) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{רב | {{רב | ||
|שם=יוסף קארו | |שם=רבי יוסף קארו | ||
|תמונה=[[תמונה:karo.jpg|ימין|ממוזער|200px]] | |תמונה=[[תמונה:karo.jpg|ימין|ממוזער|200px]] | ||
|כיתוב=תמונתו וחתימת ידו של רבי יוסף קארו | |כיתוב=תמונתו וחתימת ידו של רבי יוסף קארו | ||
|תאריך לידה= | |תאריך לידה=רמ"ח | ||
|תאריך פטירה= | |תאריך פטירה=י"ג ב[[ניסן]] של"ה | ||
|מקום פעילות= | |מקום פעילות= [[צפת]] | ||
|השתייכות= | |השתייכות= | ||
|נושאים בהם עסק= | |נושאים בהם עסק=[[הלכה]]; [[קבלה]] | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
|רבותיו=[[מהר"י בירב]] | |רבותיו=דודו רבי יצחק קארו; [[מהר"י בירב]] | ||
|תלמידיו= [[ | |תלמידיו=[[רבי יום טוב צהלון]] (מהריט"ץ) ועוד. | ||
|חיבוריו="בית יוסף", "[[שולחן ערוך]]", "[[כסף משנה]]", "חידושי הבית יוסף", "בדק הבית", "כללי הגמרא" | |חיבוריו="בית יוסף", "[[שולחן ערוך]]", "[[כסף משנה]]", "חידושי הבית יוסף", "בדק הבית", "כללי הגמרא" | ||
}} | }} | ||
'''רבי יוסף קארו''' מגדולי וחשובי הפוסקים בכל הדורות. מחבר ספר ההלכה הבסיסי [[שולחן ערוך]] שנתקבל ברוב תפוצות ישראל כספר | '''רבי יוסף קארו''' (מכונה גם '''מרן'''<ref>משמעות שם זה היא "מורנו" או "אדוננו". דורשי רשומות דרשו כינוי זה כ[[ראשי תיבות]]: "'''מר'''' '''נ'''סמך", כלומר שהוסמך ע"י מאתיים רבנים, אולם כנראה אין להשערה זו ביסוס היסטורי</ref> ו'''המחבר'''<ref>שם זה נובע משום שחיבר את השולחן ערוך</ref>) היה ראש רבני [[צפת]], פוסק ו[[קבלה|מקובל]]. מגדולי וחשובי הפוסקים בכל הדורות. מחבר ספר ההלכה הבסיסי '''[[שולחן ערוך]]''' שנתקבל ברוב תפוצות ישראל כספר היסוד בפסיקת הלכה. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת רמ"ח כנראה בעיר טולדו שבספרד לאביו,רבי אפרים. | נולד בשנת רמ"ח כנראה בעיר טולדו שבספרד לאביו,רבי אפרים. | ||
ב[[תשעה באב]] רנ"ב, בהיותו כבן ארבע, גורש רבי יוסף קארו במסגרת [[גירוש ספרד]] ועבר עם משפחתו לליסבון שבפורטוגל. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת רנ"ו, כשהיה כבן שמונה, גורשו יהודי פורטוגל, ומשפחת קארו מהגרת לעיר קושטא שבטורקיה. אביו נפטר בילדותו, ורבי יוסף גדל בבית דודו רבי יצחק קארו. לאחר שגדל, עבר לאדריאנופול, שם החל לעסוק ברבנות והתחתן. בתקופה זו החל בכתיבת חיבורו [[בית יוסף]] על ה[[טור]] (בסביבות גיל 34), שנגמרה | |||
לאחר שהתחתן בשנית נדד מעט בין טורקיה, בולגריה ומצרים, ואחר כך עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]]. בצפת החל ללמוד אצל [[ | ב[[תשעה באב]] רנ"ב, בהיותו כבן ארבע, גורש רבי יוסף קארו במסגרת [[גירוש ספרד]] ועבר עם משפחתו לליסבון שבפורטוגל. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת רנ"ו, כשהיה כבן שמונה, גורשו יהודי פורטוגל, ומשפחת קארו מהגרת לעיר קושטא שבטורקיה. אביו נפטר בילדותו, ורבי יוסף גדל בבית דודו [[רבי יצחק קארו]] (בעל "דרשות התורה"). לאחר שגדל, עבר לאדריאנופול, שם החל לעסוק ברבנות והתחתן. בתקופה זו החל בכתיבת חיבורו [[בית יוסף]] על ה[[טור]] (בסביבות גיל 34), שנגמרה כשלושים ושתיים שנה מאוחר יותר. | ||
לאחר שהתחתן בשנית נדד מעט בין טורקיה, בולגריה ומצרים, ואחר כך עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]]. בצפת החל ללמוד אצל [[רבי יעקב בירב]], מחדש ה"[[סמיכה]]", ונסמך על ידו. | |||
נפטר בצפת ביום י"ג ב[[ניסן]] בשנת של"ה, ונטמן ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. | נפטר בצפת ביום י"ג ב[[ניסן]] בשנת של"ה, ונטמן ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
בספרו '''בית יוסף''' אסף את דעות הראשונים בהלכות המופיעות בארבעה טורים, דן והרחיב בהן, וסיכם מסקנה להלכה. לרוב, הסתמך על שלושה ראשונים המכונים 'שלושת עמודי ההוראה' והם ה[[רי"ף]], [[הרמב"ם]] וה[[רא"ש]]. | בספרו '''בית יוסף''' אסף את דעות הראשונים בהלכות המופיעות בארבעה טורים, דן והרחיב בהן, וסיכם מסקנה להלכה. לרוב, הסתמך על שלושה ראשונים המכונים 'שלושת עמודי ההוראה' והם ה[[רי"ף]], [[הרמב"ם]] וה[[רא"ש]]. | ||
במשך הזמן חיבר ספר סיכום לבית יוסף בשם '''[[שולחן ערוך]]'''. ברבות הימים ספר זה התקבל כספר ההלכה היסודי ברוב קהילות ישראל. על השולחן ערוך, כתב [[רבי משה איסרליש]], הרמ"א, הגהות לפי פוסקי ומנהגי אשכנז. כמו כן עשרות פירושים נכתבו לשולחן ערוך, כשהבולטים שבהם הם: [[מגן אברהם]], [[טורי זהב]], [[שפתי כהן]], [[משנה ברורה]] ועוד. כמו כן חיבר את ספרו '''[[כסף משנה]]''' על [[משנה תורה]] לרמב"ם, וענה תשובות רבות שהובאו בספרי ה[[שו"ת]] שלו'''"אבקת רוכל"''' ו'''"בית יוסף"'''. | |||
במשך הזמן חיבר ספר סיכום לבית יוסף בשם '''[[שולחן ערוך]]'''. ברבות הימים ספר זה התקבל כספר ההלכה היסודי ברוב קהילות ישראל. על השולחן ערוך, כתב [[רבי משה איסרליש]], הרמ"א, הגהות לפי פוסקי ומנהגי אשכנז. כמו כן עשרות פירושים נכתבו לשולחן ערוך, כשהבולטים שבהם הם: [[מגן אברהם]], [[טורי זהב]], [[שפתי כהן]], [[משנה ברורה]] ועוד. כמו כן חיבר את ספרו '''[[כסף משנה]]''' על [[משנה תורה]] לרמב"ם, וענה תשובות רבות שהובאו בספרי ה[[שו"ת]] שלו '''"אבקת רוכל"''' ו'''"בית יוסף"'''. | |||
חיבר ספר חידושים על התורה המכונים '''"חידושי הבית יוסף"''', את ספר '''"בדק הבית"'' שהוא מעין הוספות לבית יוסף, וחיבור '''"כללי הגמרא"'''. | חיבר ספר חידושים על התורה המכונים '''"חידושי הבית יוסף"''', את ספר '''"בדק הבית"'' שהוא מעין הוספות לבית יוסף, וחיבור '''"כללי הגמרא"'''. | ||
רבי יוסף קארו היה בקיא גדול בחכמת ה[[קבלה]], כמרבית חכמי צפת בדורו, ואף זכה לגילויי מגיד, כלומר גילוי שמיימי ע"י מלאך שמסר לו סודות ולימד אותו רזי התורה. התגלויות אלו נרשמו בספרו '''"מגיד מישרים"'''. מפורסמת ביותר ההתגלות שהיתה בליל [[שבועות]], בעת שעסק ב[[תיקון ליל שבועות]] עם חברו המקובל [[רבי שלמה אלקבץ]], ומובאת בספר [[שני לוחות הברית]] (השל"ה הקדוש) לרבי ישעיהו הלוי הורביץ. | רבי יוסף קארו היה בקיא גדול בחכמת ה[[קבלה]], כמרבית חכמי צפת בדורו, ואף זכה לגילויי מגיד, כלומר גילוי שמיימי ע"י מלאך שמסר לו סודות ולימד אותו רזי התורה. התגלויות אלו נרשמו בספרו '''"מגיד מישרים"'''. מפורסמת ביותר ההתגלות שהיתה בליל [[שבועות]], בעת שעסק ב[[תיקון ליל שבועות]] עם חברו המקובל [[רבי שלמה אלקבץ]], ומובאת בספר [[שני לוחות הברית]] (השל"ה הקדוש) לרבי ישעיהו הלוי הורביץ. | ||
רבי יוסף קארו היה בקשרים עם [[רבי משה קורדובירו]], רבי שלמה הלוי אלקבץ, [[רבי משה אלשיך]], [[רבי יוסף טאיטצאק]] | רבי יוסף קארו היה בקשרים עם [[רבי משה קורדובירו]], [[רבי שלמה הלוי אלקבץ]], [[רבי משה אלשיך]], [[רבי יוסף טאיטצאק]], [[רבי יוסף מטראני]]- המהרי"ט ואביו רבי משה ב"ר ישעיה מטראני- ה[[מבי"ט]]. יתכן גם שעמד בקשר עם [[האר"י]], רבי יצחק לוריא אשכנזי, שחי בערך באותה תקופה בצפת והיה צעיר ממנו. | ||
בין תלמידיו היה [[רבי יום טוב צהלון]] בעל שו"ת מהריט"ץ. | בין תלמידיו היה [[רבי יום טוב צהלון]] בעל שו"ת מהריט"ץ. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* מאיר בניהו, '''יוסף בחירי''', ירושלים תשנ"א | |||
* הרב אהרן בן ציון שורין, '''קשת גבורים''' חלק ג', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' 102-108. | |||
* שבח קנביל, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&st=&pgnum=53 תולדות הבית יוסף]''' בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5248|מספר שנים=87}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קארו יוסף}} | {{מיון רגיל:קארו יוסף}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
| שורה 39: | שורה 54: | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | [[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי הטור]] | |||
[[קטגוריה:חכמי צפת]] | [[קטגוריה:חכמי צפת]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חכמי ספרד]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:43, 3 ביוני 2018
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| רבי יוסף קארו | |
|---|---|
תמונתו וחתימת ידו של רבי יוסף קארו | |
| תאריך לידה | רמ"ח |
| תאריך פטירה | י"ג בניסן של"ה |
| מקום פעילות | צפת |
| נושאים שבהם עסק | הלכה; קבלה |
| רבותיו | דודו רבי יצחק קארו; מהר"י בירב |
| תלמידיו | רבי יום טוב צהלון (מהריט"ץ) ועוד. |
| חיבוריו | "בית יוסף", "שולחן ערוך", "כסף משנה", "חידושי הבית יוסף", "בדק הבית", "כללי הגמרא" |
רבי יוסף קארו (מכונה גם מרן[1] והמחבר[2]) היה ראש רבני צפת, פוסק ומקובל. מגדולי וחשובי הפוסקים בכל הדורות. מחבר ספר ההלכה הבסיסי שולחן ערוך שנתקבל ברוב תפוצות ישראל כספר היסוד בפסיקת הלכה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת רמ"ח כנראה בעיר טולדו שבספרד לאביו,רבי אפרים.
בתשעה באב רנ"ב, בהיותו כבן ארבע, גורש רבי יוסף קארו במסגרת גירוש ספרד ועבר עם משפחתו לליסבון שבפורטוגל. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת רנ"ו, כשהיה כבן שמונה, גורשו יהודי פורטוגל, ומשפחת קארו מהגרת לעיר קושטא שבטורקיה. אביו נפטר בילדותו, ורבי יוסף גדל בבית דודו רבי יצחק קארו (בעל "דרשות התורה"). לאחר שגדל, עבר לאדריאנופול, שם החל לעסוק ברבנות והתחתן. בתקופה זו החל בכתיבת חיבורו בית יוסף על הטור (בסביבות גיל 34), שנגמרה כשלושים ושתיים שנה מאוחר יותר.
לאחר שהתחתן בשנית נדד מעט בין טורקיה, בולגריה ומצרים, ואחר כך עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. בצפת החל ללמוד אצל רבי יעקב בירב, מחדש ה"סמיכה", ונסמך על ידו.
נפטר בצפת ביום י"ג בניסן בשנת של"ה, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת.
חיבוריו[עריכה]
בספרו בית יוסף אסף את דעות הראשונים בהלכות המופיעות בארבעה טורים, דן והרחיב בהן, וסיכם מסקנה להלכה. לרוב, הסתמך על שלושה ראשונים המכונים 'שלושת עמודי ההוראה' והם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש.
במשך הזמן חיבר ספר סיכום לבית יוסף בשם שולחן ערוך. ברבות הימים ספר זה התקבל כספר ההלכה היסודי ברוב קהילות ישראל. על השולחן ערוך, כתב רבי משה איסרליש, הרמ"א, הגהות לפי פוסקי ומנהגי אשכנז. כמו כן עשרות פירושים נכתבו לשולחן ערוך, כשהבולטים שבהם הם: מגן אברהם, טורי זהב, שפתי כהן, משנה ברורה ועוד. כמו כן חיבר את ספרו כסף משנה על משנה תורה לרמב"ם, וענה תשובות רבות שהובאו בספרי השו"ת שלו "אבקת רוכל" ו"בית יוסף".
חיבר ספר חידושים על התורה המכונים "חידושי הבית יוסף"', את ספר "בדק הבית" שהוא מעין הוספות לבית יוסף, וחיבור "כללי הגמרא".
רבי יוסף קארו היה בקיא גדול בחכמת הקבלה, כמרבית חכמי צפת בדורו, ואף זכה לגילויי מגיד, כלומר גילוי שמיימי ע"י מלאך שמסר לו סודות ולימד אותו רזי התורה. התגלויות אלו נרשמו בספרו "מגיד מישרים". מפורסמת ביותר ההתגלות שהיתה בליל שבועות, בעת שעסק בתיקון ליל שבועות עם חברו המקובל רבי שלמה אלקבץ, ומובאת בספר שני לוחות הברית (השל"ה הקדוש) לרבי ישעיהו הלוי הורביץ.
רבי יוסף קארו היה בקשרים עם רבי משה קורדובירו, רבי שלמה הלוי אלקבץ, רבי משה אלשיך, רבי יוסף טאיטצאק, רבי יוסף מטראני- המהרי"ט ואביו רבי משה ב"ר ישעיה מטראני- המבי"ט. יתכן גם שעמד בקשר עם האר"י, רבי יצחק לוריא אשכנזי, שחי בערך באותה תקופה בצפת והיה צעיר ממנו.
בין תלמידיו היה רבי יום טוב צהלון בעל שו"ת מהריט"ץ.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מאיר בניהו, יוסף בחירי, ירושלים תשנ"א
- הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 102-108.
- שבח קנביל, תולדות הבית יוסף בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
| תקופת חייו של רבי יוסף קארו על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ משמעות שם זה היא "מורנו" או "אדוננו". דורשי רשומות דרשו כינוי זה כראשי תיבות: "מר' נסמך", כלומר שהוסמך ע"י מאתיים רבנים, אולם כנראה אין להשערה זו ביסוס היסטורי
- ↑ שם זה נובע משום שחיבר את השולחן ערוך