רב אחא בר יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|תלמידיו=[[רב פפא]] | |תלמידיו=[[רב פפא]] | ||
}} | }} | ||
'''רב אחא בר יעקב''' | '''רב אחא בר יעקב''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י מן הדור השלישי-רביעי. מתלמידי [[רב הונא]]<ref>[[יבמות]] סד:</ref>. היה מראשי היהודים ב[[פפוניא]]<ref>[[מסכת חולין|חולין]] יז:</ref>. בתלמוד מסופר עליו שהיה חסיד וחכם גדול<ref>[[מסכת סוכה|סוכה]] לח: ו[[מסכת עירובין|עירובין]] סג.</ref>. | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{אמוראי בבל}} | ||
{{מיון רגיל:אחא בר יעקב}} | {{מיון רגיל:אחא בר יעקב}} | ||
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]] | [[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]] | ||
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]] | [[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רב הונא]] | [[קטגוריה:תלמידי רב הונא]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:47, 14 באפריל 2015
|
|
| רב אחא בר יעקב | |
|---|---|
| תקופתו | אמוראים |
| דור | הדור השלישי-רביעי לאמוראי בבל |
| רבותיו | רב הונא |
| תלמידיו | רב פפא |
רב אחא בר יעקב היה אמורא בבלי מן הדור השלישי-רביעי. מתלמידי רב הונא[1]. היה מראשי היהודים בפפוניא[2]. בתלמוד מסופר עליו שהיה חסיד וחכם גדול[3].
חייו[עריכה]
רב אחא נהג הקפדה רבה בסדרי לימודיו, ומה שלא הספיק ללמוד ביום למד בלילה[4]. בתלמוד[5] מסופר על נס שקרה לו כששלח את בנו, רב יעקב, ללמוד אצל אביי. לאחר שהבן לא סיפק את רצון אביו, הלך רב אחא ללמוד במקומו. בעירו של אביי היה בית ששכן בו שד, שאם היו באים שני בני אדם - אפילו ביום - היה מזיקם. כיוון שידע אביי שרב אחא מלומד בניסים, ציווה על תושבי המקום שלא יתנו לו אכסניא. רב אחא נאלץ לישון באותו בית. קם עליו המזיק ונדמה לו כבעל שבעה ראשים, רב אחא התפלל, ועל כל כריעה שכרע בתפילתו נפל אחד מראשי המזיק.
רבו, רב הונא היה מאריך בדרשותיו ושיעוריו בתלמוד, ולכן רבים מתלמידיו התאפקו מלצאת לצרכיהם בשעת השיעור, ונעשו עקרים, ולא יכלו להוליד עוד. רב אחא בר יעקב, כמעט הגיע לידי עקרות, אלא שבעקבות רפואה שציווה לעשות לו, ניצל מעקרות, וקרא על עצמו " הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ"[6][7].
בנו נקרא יעקב, ובן בתו נקרא יעקב[8]. אחותו נישאה לרב איקא, ובנה היה רב אחא בריה דרב איקא. רב אחא בר יעקב נפטר בעקבות עין הרע שנתנו בו חביריו, על כך שבפעם הראשונה שכתב ספר תורה נזדמן לו "אורכו כהקיפו"[9].
ממאמריו בהלכה[עריכה]
- ברכות יג: "כיוון שכיוון לבו בפרק ראשון (של קריאת שמע) שוב אינו צריך (לכוון)".
- שבת ט: (דברים האסורים לפני מנחה) "לעולם בתספורת דידן, לכתחילה אמאי לא? גזרה שמא ישבר הזוג. ולא למרחץ, להזיע בעלמא, לכתחילה אמאי לא? שמא יתעלף. ולא לבורסקי, לעיוני בעלמא, לכתחילה אמאי לא? דילמא חזי פסידא בזבינא ומטריד. ולא לאכול, סעודה קטנה, לכתחילה אמאי לא? דלמא אתי לאמשוכי. ולא לדין, בתחילת דין, לכתחילה אמאי לא? דלמא חזי טעמא וסתר דינא."
- יומא צו: "והיום חמש, איצטריך, סלקא דעתך אמינא, הני מילא היכא דחל יום הכיפורים להיות אחר השבת, דחלבי שבת קריבים ביום הכיפורים אבל בשבת לא, קא משמע לן."
- חולין לג. "מזמנים ישראל על בני מעיים ואין מזמנים גוי אבני מעיים".
- מנחות לג: לברך שלא עשני עבד, ולא שלא עשני בור.
- שבת צו: מקושש - מעמר היה.
ממאמריו באגדה[עריכה]
- ברכות כז: "וחם השמש ונמס, איזוהי שעה שהשמש חם והצל צונן? הוי אומר בארבע שעות".
- ברכות מד: "כל הקרוב לנפש משיב את הנפש - אונקא (צוואר)".
- ברכות נט. (על רעידות האדמה) "דוחק [הקב"ה] את רגליו תחת כסא הכבוד, שנאמר "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "רב אחא בר יעקב", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר HebrewBooks
- רב אחא בר יעקב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים