רבי דוד חמדי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "רבינו '''דוד הלוי חמדי''' היה פרשן מקרא והלכה ומגדולי חכמי תימן במאה החמש...")
 
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבינו '''דוד הלוי חמדי''' היה פרשן [[מקרא]] ו[[הלכה]] ומגדולי חכמי [[יהדות תימן|תימן]] במאה החמש עשרה.  
'''רבי דוד הלוי אלחמדי''' היה מחכמי תימן בתקופת ה[[ראשונים]].  
 
==תולדות==
==תולדות==
נולד לישע. חי בעיר חמדה ומכאן כינויו "אלחמדי". נדד בתימן לרוב, הן כדי לתור בחכמה והן לצורכי פרנסה. הגיע עד העיר [[עדן]] שבקצה הדרומי של תימן ומכאן כינויו הנוסף "אלעדני".  
נולד לאביו ישע, וחי בעיר חמדה. הרבה לנדוד בחרבי תימן, לצרכי לימוד ופרנסה, והגיע עד לעיר עדן שבדרום תימן. מלבד גדלותו בתורה, עסק במדעים וב[[פילוסופיה]], בהשפעתו של ה[[רמב"ם]]. בקיאותו בתורה, באסטרונומיה ובפילוסופיה ניכרת מתוך כתביו.  


חמדי היה מאחרוני האסכולה הקדומה של חכמי תימן אשר עסקו רבות ב[[מדע]]ים וב[[פילוסופיה]] בהשפעתו של ה[[רמב"ם]]. הוא חיבר כ-14 חיבורים במקצועות התורה בהם ניכרת בקיאותו הרבה במקרא במשנה בתלמוד ובמדרשי [[חז"ל]]. מלבד זאת, הייתה לו בקיאות ב[[אסטרונומיה]] ובפילוסופיה.
חי חיי דוחק, והצפרנס בקושי כמלמד תינוקות, ולשם כך נאלץ לנדוד מביתו.  
 
בקיאות גדולה הייתה לו בכתבי הרמב"ם והוא חיבר שני ספרים מילוניים על [[פירוש המשניות לרמב"ם|פירוש המשניות לרמב"ם]] ועל [[משנה תורה]] לרמב"ם, במילונים אלו הוא ביאר מילים קשות ומושגים שהיו פזורים בשני ספרי הרמב"ם הנ"ל. בכמה מחיבוריו הסתיר את שמו בכינויים שונים כמו "אלואל בן ורינאן" שב[[גימטריה]] במספר קטן עולה שמו דוד בן ישע. רבי דוד חי חיי צער ופרנסתו הייתה בדוחק והוא הוצרך לנטוש את ביתו ואת שבעת ילדיו ולבקש לחמו כ[[מלמד תינוקות]].


==חיבוריו==
==חיבוריו==
בכמה מחיבוריו הסתיר את שמו בכינויים שונים כמו "אלואל בן ורינאן" שב[[גימטריה|גימטריה קטנה]] עולה שמו "דוד בן ישע".


*אלוגיז אלמוגני (=הקצר המספיק) - פירוש מדרשי-פילוסופי על התורה. בראש כל פרשה הוא כתב פתיחה מליצית קצרה הנחרזת עם שם הפרשה. מטרת הספר כלשונו: {{ציטוטון|להדריך את המתלמדים בדברים קצרים ברורים לא לשם בקשת מוניטין כפי שיודע הבורא יתברך ויתעלה}} בסוף חיבורו הוא כותב {{ציטוטון|ותהי השלמת החיבור ביום ששי ח' בכסלו שנת אמרו לאחיכם עמי ולאחותכם רחמה ליצירה ([[1487]]) בעיר חמדה תחרוב, וירושלים תתבנה}}.
* '''אלוגיז אלמוגני''' (הקצר המספיק) - פירוש מדרשי-פילוסופי על התורה. בראש כל פרשה הוא כתב פתיחה מליצית קצרה הנחרזת עם שם הפרשה. מטרת הספר כלשונו: "להדריך את המתלמדים בדברים קצרים ברורים לא לשם בקשת מוניטין כפי שיודע הבורא יתברך ויתעלה". את חיבורו זה גמר בשנת רל"ב ("אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה").  
*שרח - פירוש על משנה תורה להרמב"ם בדרך שאלה ותשובה. מקורותיו הם התלמוד, ספרות הגאונים, חיבורי הרמב"ם, מדרש אלסקילי, רב [[סעדיה גאון]], [[אבן ג'נאח]], שאלות ר' [[יהושע הנגיד]]. בדומה לחכמי תימן באותה תקופה, עשירים הם מקורותיו הערביים. מהפילוסופים הוא מזכיר את [[אפלטון]] ו[[אבן סינא]], מהתוכנים את [[אבן אפלח]], אבו ג'עפר אלשרואני ואת מחבר אלזיג אלפארסי אלמצ'פרי. כמו כן מובאים דברים בשם איש המדעים הפרסי [[אל-בירוני]]. שני חיבורים מוזכרים ללא שמות מחבריהם והם "כתאב אלכ'ואץ" (ספר הסגולות) ו"כתאב אלחיואן אלכביר" (ספר החיות הגדול). הוא מזכיר בפירושו את פירושו לתורה "אלוגיז אלמוגני" וכן את פירושיו לספר המצוות ולהלכות שחיטה לרמב"ם.
* '''שרח''' - פירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב]] בדרך שאלה ותשובה. מקורותיו הם התלמוד, ספרות הגאונים, חיבורי הרמב"ם, [[רב סעדיה גאון]], [[רבי יונה אבן ג'נאח]], תשובות [[רבי יהושע הנגיד]] ועוד, וכן הפילוסופים [[אפלטון]] ו[[אבן סינא]], אסטרונומים ומדענים נוספים.
*אלכאפי (המספיק) או אלג'אמע (המאסף) - מילון עברי-ערבי למשנה בפירוש הרמב"ם ולמשנה תורה. השם אלג'אמע ניתן על ידי הרב [[יחיא קאפח]]. הספר נדפס במהדורת צילום כתב יד על ידי הרב שלום גמליאל בירושלים שנת התשמ"ח. כתב היד עצמו נעתק על ידי הרב [[שלום קורח]].
* '''אלכאפי''' (המספיק) או '''אלג'אמע''' (המאסף) - מילון עברי-ערבי ל[[פירוש המשנה לרמב]] ולמשנה תורה. השם אלג'אמע ניתן על ידי [[הרב יחיא קאפח]]. הספר נדפס במהדורת צילום כתב יד על ידי הרב שלום גמליאל בירושלים שנת התשמ"ח.  
*"שרח אלקואעד" - פירוש ל[[י"ג עיקרים]] לרמב"ם כתוב בערבית יהודית.
* '''שרח אלקואעד''' - פירוש ל[[י"ג עיקרים]] לרמב"ם, בערבית יהודית.  
*פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם, מכונה בשם "שרח גיאת".
* '''שרח גיאת'''- פירוש על הלכות [[שחיטה]] לרמב"ם.  
*פירוש על הלכות [[קידוש החודש]] לרמב"ם. התפרסם על ידי יצחק לנגרמן בתוך "המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן" ירושלים התשמ"ז.
* פירוש על הלכות [[קידוש החודש]] לרמב"ם. התפרסם על ידי יצחק לנגרמן בתוך "המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן" ירושלים התשמ"ז.
*פירוש לספר המצוות לרמב"ם - ידוע רק בשמו מתוך אזכורו בפירושו "אלוגיז אלמוגני". חיבור זה יצא לאור בירושלים בשנת התשמ"ט 1989 על ידי מכון מש"ה בשם "תשובות ר' יהושע הנגיד", מסתבר שהמוציא לאור ייחס אותו בטעות לר' יהושע הנגיד צאצא הרמב"ם, וכך שילב אותו בתוך ספר השו"ת של ר' יהושע הנגיד, אך כאמור זהו חיבורו של רבי דוד הלוי חמדי. (עיין על כך ב[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=1247&ArticleID=8558 מאמרו המקיף] של הרב איתמר חיים כהן)
* פירוש ל[[ספר המצוות לרמב"ם]] - ידוע רק בשמו מתוך אזכורו בפירושו "אלוגיז אלמוגני". חיבור זה יצא לאור בירושלים בשנת התשמ"ט על ידי מכון מש"ה בשם "תשובות ר' יהושע הנגיד", כי יוחס בטעות לר' יהושע הנגיד, אולם זהו חיבורו של רבי דוד הלוי חמדי{{הערה|1=עיין על כך ב[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=1247&ArticleID=8558 מאמרו המקיף] של הרב איתמר חיים כהן}}.
*שרח אלפט מן אלחיבור - פירוש מילים מהחיבור (משנה תורה לרמב"ם).
* '''שרח אלפט מן אלחיבור''' - (פירוש מילים מהחיבור) - ביאורי מילים במשנה תורה לרמב"ם.  
*פירוש על זיג אלממתחן אלמטפרי - הערות לספר העוסק בחכמת אסטרונומיה-תכונה.
* פירוש על זיג אלממתחן אלמטפרי - הערות לספר העוסק בחכמת אסטרונומיה-תכונה.
*פירוש לספר מעריג' אלפכר אלוהיג' - עוסק באסטרונומיה.
* פירוש לספר מעריג' אלפכר אלוהיג' - עוסק באסטרונומיה.
*פירוש לספר אלחצירה לאלכארקי - גם הוא באסרונומיה.
* פירוש לספר אלחצירה לאלכארקי - חיבור אסרונומי.
*מריבת העגל והזובח - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן זהו חיבורו.
* '''מריבת העגל והזובח''' - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן הוא מחברו.  
*משל בעל התרנגול - תוכחה לשוחטים כנ"ל.
* '''משל בעל התרנגול''' - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן הוא מחברו.  
*אלמקאמה אלב כתייה באלרזק ואלנייה - מחברת המזל על הפרנסה ועל הכוונה הטובה. נכתבה בערבית יהודית, מדברת על קשיי הפרנסה של המחבר.
* '''אלמקאמה אלב כתייה באלרזק ואלנייה''' (מחברת המזל על הפרנסה ועל הכוונה הטובה)-  מדברת על קשיי הפרנסה של המחבר.
*י"ט שירים - שירים שניכרת בהם עדיין שירת ספרד. יש מהם גם שירי חול.
* י"ט שירי קודש וחול.  
 
כל חיבוריו עדיין לא יצאו לאור, מלבד "אלג'אמע" שעדיין לא תורגם מערבית ופירושו על הלכות קידוש החודש.


{{פרשני המקרא בימי הביניים}}
כל חיבוריו עדיין לא יצאו לאור, מלבד "אלג'אמע" שיצא לאור בערבית וטרם תורגם לעברית, ופירושו על הלכות קידוש החודש, שהודפס, כאמור,  ע"י יצחק לנגרמן.


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חמדי דוד}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]]
[[קטגוריה:לויים]]
[[קטגוריה:נושאי כלים של רמב"ם]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]

גרסה אחרונה מ־22:45, 11 במאי 2015

רבי דוד הלוי אלחמדי היה מחכמי תימן בתקופת הראשונים.

תולדות[עריכה]

נולד לאביו ישע, וחי בעיר חמדה. הרבה לנדוד בחרבי תימן, לצרכי לימוד ופרנסה, והגיע עד לעיר עדן שבדרום תימן. מלבד גדלותו בתורה, עסק במדעים ובפילוסופיה, בהשפעתו של הרמב"ם. בקיאותו בתורה, באסטרונומיה ובפילוסופיה ניכרת מתוך כתביו.

חי חיי דוחק, והצפרנס בקושי כמלמד תינוקות, ולשם כך נאלץ לנדוד מביתו.

חיבוריו[עריכה]

בכמה מחיבוריו הסתיר את שמו בכינויים שונים כמו "אלואל בן ורינאן" שבגימטריה קטנה עולה שמו "דוד בן ישע".

  • אלוגיז אלמוגני (הקצר המספיק) - פירוש מדרשי-פילוסופי על התורה. בראש כל פרשה הוא כתב פתיחה מליצית קצרה הנחרזת עם שם הפרשה. מטרת הספר כלשונו: "להדריך את המתלמדים בדברים קצרים ברורים לא לשם בקשת מוניטין כפי שיודע הבורא יתברך ויתעלה". את חיבורו זה גמר בשנת רל"ב ("אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה").
  • שרח - פירוש על משנה תורה לרמב"ם בדרך שאלה ותשובה. מקורותיו הם התלמוד, ספרות הגאונים, חיבורי הרמב"ם, רב סעדיה גאון, רבי יונה אבן ג'נאח, תשובות רבי יהושע הנגיד ועוד, וכן הפילוסופים אפלטון ואבן סינא, אסטרונומים ומדענים נוספים.
  • אלכאפי (המספיק) או אלג'אמע (המאסף) - מילון עברי-ערבי לפירוש המשנה לרמב"ם ולמשנה תורה. השם אלג'אמע ניתן על ידי הרב יחיא קאפח. הספר נדפס במהדורת צילום כתב יד על ידי הרב שלום גמליאל בירושלים שנת התשמ"ח.
  • שרח אלקואעד - פירוש לי"ג עיקרים לרמב"ם, בערבית יהודית.
  • שרח גיאת- פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם.
  • פירוש על הלכות קידוש החודש לרמב"ם. התפרסם על ידי יצחק לנגרמן בתוך "המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן" ירושלים התשמ"ז.
  • פירוש לספר המצוות לרמב"ם - ידוע רק בשמו מתוך אזכורו בפירושו "אלוגיז אלמוגני". חיבור זה יצא לאור בירושלים בשנת התשמ"ט על ידי מכון מש"ה בשם "תשובות ר' יהושע הנגיד", כי יוחס בטעות לר' יהושע הנגיד, אולם זהו חיבורו של רבי דוד הלוי חמדי‏[1].
  • שרח אלפט מן אלחיבור - (פירוש מילים מהחיבור) - ביאורי מילים במשנה תורה לרמב"ם.
  • פירוש על זיג אלממתחן אלמטפרי - הערות לספר העוסק בחכמת אסטרונומיה-תכונה.
  • פירוש לספר מעריג' אלפכר אלוהיג' - עוסק באסטרונומיה.
  • פירוש לספר אלחצירה לאלכארקי - חיבור אסרונומי.
  • מריבת העגל והזובח - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן הוא מחברו.
  • משל בעל התרנגול - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן הוא מחברו.
  • אלמקאמה אלב כתייה באלרזק ואלנייה (מחברת המזל על הפרנסה ועל הכוונה הטובה)- מדברת על קשיי הפרנסה של המחבר.
  • י"ט שירי קודש וחול.

כל חיבוריו עדיין לא יצאו לאור, מלבד "אלג'אמע" שיצא לאור בערבית וטרם תורגם לעברית, ופירושו על הלכות קידוש החודש, שהודפס, כאמור, ע"י יצחק לנגרמן.

הערות שוליים

  1. עיין על כך במאמרו המקיף של הרב איתמר חיים כהן