רבי מנחם מנדל מרימנוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(המגיד מקוזניץ אמר עליו שהוא שקול כנגד כל צדיקי דורו.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב''' היה מגדולי [[אדמו"ר]]י ה[[תנועת החסידות|חסידות]] וממפיציה בפולין. | '''רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב''' היה מגדולי [[אדמו"ר]]י ה[[תנועת החסידות|חסידות]] וממפיציה בפולין. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בערך בשנת תק"ה (1745) בעיר המבורג שבגרמניה לר' יוסף, שהיה רב וראש ישיבה ביער פינטשוב, ולאימו ליבא, מצאצאי [[רבי נתן נטע שפירא]] ו[[רבי דוד הלוי סג"ל]] (בעל [[טורי זהב]]). בהיותו כבן אחת-עשרה נסע לראשונה אל [[המגיד ממזריטש]], וחרף גילו הצעיר החל לתפוס מקום מרכזי בחצרו. קיבל גם מתלמידו של המגיד, [[רבי שמעלקא מניקלשוברג]], אולם רוב לימודו היה אצל [[רבי אלימלך מליז'נסק]], ושימש כבעל תפילה ב[[ראש השנה]] אצל ר' אלימלך. | נולד בערך בשנת תק"ה (1745) בעיר המבורג שבגרמניה לר' יוסף, שהיה רב וראש ישיבה ביער פינטשוב, ולאימו ליבא, מצאצאי [[רבי נתן נטע שפירא]] ו[[רבי דוד הלוי סג"ל]] (בעל [[טורי זהב]]). בהיותו כבן אחת-עשרה נסע לראשונה אל [[המגיד ממזריטש]], וחרף גילו הצעיר החל לתפוס מקום מרכזי בחצרו. קיבל גם מתלמידו של המגיד, [[רבי שמואל הורוביץ|רבי שמעלקא מניקלשוברג]], אולם רוב לימודו היה אצל [[רבי אלימלך מליז'נסק]], ושימש כבעל תפילה ב[[ראש השנה]] אצל ר' אלימלך. | ||
התמנה לכהן כרבה העיירה פריסטוק, שם החל לקבל מחסידיו של ר' אלימלך (לאחר פטירתו), ונחשב לאחד מארבעת האדמו"רים הבולטים בפולין של אותה התקופה - לצד [[החוזה מלובלין]], [[רבי ישראל מקוז'ניץ]] ו[[רבי אברהם יהושע השל מאפטא]]. הוא עבר לעיר רימנוב, ושמו יצא כצדיק ו"בעל שם". | התמנה לכהן כרבה העיירה פריסטוק, שם החל לקבל מחסידיו של ר' אלימלך (לאחר פטירתו), ונחשב לאחד מארבעת האדמו"רים הבולטים בפולין של אותה התקופה - לצד [[החוזה מלובלין]], [[רבי ישראל מקוז'ניץ]] ו[[רבי אברהם יהושע השל מאפטא]]. הוא עבר לעיר רימנוב, ושמו יצא כצדיק ו"בעל שם". | ||
צדיקי דורו אמרו עליו כי הוא ניצוץ מנשמת ה[[רי"ף]], ואכן ר' מנדל עסק הרבה בלימוד [[הלכות הרי"ף]]. מסופר שבימי נעוריו התקשה בהשגת שלמות בעבודת ה' ובאמצע לימודו נתנמנם וראה בחלומו את הרי"ף שהורה לו שיסע לליז'נסק אל ר' אלימלך ושם יזכה לשלימות הנדרשת. | צדיקי דורו אמרו עליו כי הוא ניצוץ מנשמת ה[[רי"ף]], ואכן ר' מנדל עסק הרבה בלימוד [[הלכות הרי"ף]]. מסופר שבימי נעוריו התקשה בהשגת שלמות בעבודת ה' ובאמצע לימודו נתנמנם וראה בחלומו את הרי"ף שהורה לו שיסע לליז'נסק אל ר' אלימלך ושם יזכה לשלימות הנדרשת. | ||
המגיד מקוזניץ אמר עליו שהוא שקול כנגד כל צדיקי דורו. | |||
ב[[ל"ג בעומר]] תקע"ה (29 במאי 1815) אמר כי הוא הולך מהעולם, וכי הוא יחזיר טובה למי שידליק נר לעילוי נשמתו. למחרת, בי"ט ב[[אייר]], נפטר ונקבר בבית העלמין היהודי בעיירה רימנוב. קברו מהווה עד היום מוקד למתפללים רבים. את מקומו מילא תלמידו [[רבי צבי הירש מרימנוב]]. | ב[[ל"ג בעומר]] תקע"ה (29 במאי 1815) אמר כי הוא הולך מהעולם, וכי הוא יחזיר טובה למי שידליק נר לעילוי נשמתו. למחרת, בי"ט ב[[אייר]], נפטר ונקבר בבית העלמין היהודי בעיירה רימנוב. קברו מהווה עד היום מוקד למתפללים רבים. את מקומו מילא תלמידו [[רבי צבי הירש מרימנוב]]. | ||
| שורה 25: | שורה 28: | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[ | [[�טגוריה:רבנים פולנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:55, 25 בספטמבר 2016
|
|
רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב היה מגדולי אדמו"רי החסידות וממפיציה בפולין.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בערך בשנת תק"ה (1745) בעיר המבורג שבגרמניה לר' יוסף, שהיה רב וראש ישיבה ביער פינטשוב, ולאימו ליבא, מצאצאי רבי נתן נטע שפירא ורבי דוד הלוי סג"ל (בעל טורי זהב). בהיותו כבן אחת-עשרה נסע לראשונה אל המגיד ממזריטש, וחרף גילו הצעיר החל לתפוס מקום מרכזי בחצרו. קיבל גם מתלמידו של המגיד, רבי שמעלקא מניקלשוברג, אולם רוב לימודו היה אצל רבי אלימלך מליז'נסק, ושימש כבעל תפילה בראש השנה אצל ר' אלימלך. התמנה לכהן כרבה העיירה פריסטוק, שם החל לקבל מחסידיו של ר' אלימלך (לאחר פטירתו), ונחשב לאחד מארבעת האדמו"רים הבולטים בפולין של אותה התקופה - לצד החוזה מלובלין, רבי ישראל מקוז'ניץ ורבי אברהם יהושע השל מאפטא. הוא עבר לעיר רימנוב, ושמו יצא כצדיק ו"בעל שם".
צדיקי דורו אמרו עליו כי הוא ניצוץ מנשמת הרי"ף, ואכן ר' מנדל עסק הרבה בלימוד הלכות הרי"ף. מסופר שבימי נעוריו התקשה בהשגת שלמות בעבודת ה' ובאמצע לימודו נתנמנם וראה בחלומו את הרי"ף שהורה לו שיסע לליז'נסק אל ר' אלימלך ושם יזכה לשלימות הנדרשת.
המגיד מקוזניץ אמר עליו שהוא שקול כנגד כל צדיקי דורו.
בל"ג בעומר תקע"ה (29 במאי 1815) אמר כי הוא הולך מהעולם, וכי הוא יחזיר טובה למי שידליק נר לעילוי נשמתו. למחרת, בי"ט באייר, נפטר ונקבר בבית העלמין היהודי בעיירה רימנוב. קברו מהווה עד היום מוקד למתפללים רבים. את מקומו מילא תלמידו רבי צבי הירש מרימנוב.
תורתו[עריכה]
רוב תורותיו עסקו בפרשת המן, עליה הרחיב את הדיבור, הן בהבנת הפרשה עצמה ומשמעותה, והן בעניין האותיות המרכיבות את המילה 'מן'. תלמידו רבי יחזקאל פאנעט מדעעש מעיד, כי במשך 22 שנה היה דורש מדי שבת על פרשה זו.
מסופר שאחת לחודש היה שולח אנשים לבדוק את המידות והמשקלות בחנויות שבעירו כדי למנוע חשש גזל, אסר על נשות העיר להתהדר במלבושים יקרים וצבעוניים, ואת כל כספו חילק לעניים.
משפחתו[עריכה]
רבו השיאו לאשה את רבקה, בתו של גביר אחד מעיר פריסטיק ונולדו להם ארבעה ילדים:
- הבכור רבי נתן יהודה לייב הנקרא בפי כל רבי נתן לייב אבי רבי אלימלך טורם מגורליץ (חותנו הרביעי של הדברי חיים מצאנז וחותנו של רבי חיים גדליהו רבינוביץ מביכוב).
- רבי ישראל יעקב - נשא את מרת טֶמה לאה בת רבי פינחס מגניוויש.
- פיגא - אשת רבי קלונימוס קלמן מלנצהוט בן רבי יעקב, תלמידו של החוזה מלובלין. אחי רבי שלמה זלמן תלמיד ה"נועם אלימלך". מובא בשער הספר "קונטרס הגאון ר' צבי חריף" וב"אהל אלימלך" אות של"ו. בנם הוא ר' דוד.
- חנה - אשת רבי מרדכי אבד"ק זילקובא ואחר כך אבד"ק רומנוב. בניהם: רבי אלטר ראובן ו"ר' הרצל", רבי נפתלי הרץ.
[[�טגוריה:רבנים פולנים]]