הרב שלום נתן רענן: הבדלים בין גרסאות בדף
(תשל"ז) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב שלום נתן רענן-קוק''' | '''הרב שלום נתן רענן-קוק''' היה מנהל [[ישיבת מרכז הרב]] ובמחירי רבניה, חתנו של ראש הישיבה ומייסדה [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד | נולד בחבל זאמוט שבליטא בכ"ו ב[[אב]] תר"ס לרב יעקב אלעזר וצ'סנא הירשוביץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ד, היגרה המשפחה לעיר ויטבסק, שם שהתה כחמש שנים. בתקופה זו למד שלום נתן הצעיר בישיבה המקומית והתגלה כשקדן וחרוץ. בתקופה זו, החלה משפחתו לעסוק בפעילות תעמולה למען עילה לארץ ובעד תנועת [[חיבת ציון]]. למד ב[[ישיבת פוניבז']] שבראשה עמד רבה של העיר [[הרב יוסף שלמה כהנמן]] (הרב מפוניבז')<ref>מאותה תקופה נשתמרו בידו רשימות משיחותיו של הרב מפוניבז'. מרשימות אלו, שהם מהשרידים המעטים שנשתיירו משיחותיו בתקופה שלפני מ[[לחמת העולם השניה]], נערך ספר שיחותיו של הרב מפוניבז'</ref>. בעת לימודו בפוניבז' הכיר את [[הרב אברהם אהרן בורשטיין]], "הרב מטבריג", שביקר בשנת תרפ"ג בישיבה ונשא שיעור לפני הבחורים<ref>שיעור זה נדפס בספרו של הרב מטווריג "נר אהרן" מרשימתו של ר' נתן.</ref> (לימים, עלה ארצה לכהן כראש [[ישיבת מרכז הרב]]). | ||
עם פרוץ | |||
===עלייתו ארצה=== | ===עלייתו ארצה=== | ||
לאחר מכן למד ב[[ישיבת סלבודקה]]. באותם ימים, הלכה ונוצרה בישיבה תנועה לעלייה ל[[ארץ ישראל]]. הישיבה התכוונה לעלות על רבניה ותלמידיה. רבים מהבחורים הקדימו לעלות וביקשו למצוא מקומם בעולם הישיבות הארץ-ישראלי. אחד מאלה היה שלום נתן הירשוביץ. באחד מימי [[ניסן]] בשנת תרפ"ד, עלה ר' נתן ארצה ורגליו דרכו על חוף ימה של [[י�ו]] בערב [[שבת הגדול]] לפני [[חג הפסח]]. מגמתו הראשונית היתה לעלות ל[[ירושלים]] ולהצטרף ל"ישיבה המרכזית" שאת שמעה שמע זה מכבר. | לאחר מכן למד ב[[ישיבת סלבודקה]]. באותם ימים, הלכה ונוצרה בישיבה תנועה לעלייה ל[[ארץ ישראל]]. הישיבה התכוונה לעלות על רבניה ותלמידיה. רבים מהבחורים הקדימו לעלות וביקשו למצוא מקומם בעולם הישיבות הארץ-ישראלי. אחד מאלה היה שלום נתן הירשוביץ. באחד מימי [[ניסן]] בשנת תרפ"ד, עלה ר' נתן ארצה ורגליו דרכו על חוף ימה של [[י�ו]] בערב [[שבת הגדול]] לפני [[חג הפסח]]. מגמתו הראשונית היתה לעלות ל[[ירושלים]] ולהצטרף ל"ישיבה המרכזית" שאת שמעה שמע זה מכבר. | ||
גרסה מ־10:53, 11 באוקטובר 2015
|
|
הרב שלום נתן רענן-קוק היה מנהל ישיבת מרכז הרב ובמחירי רבניה, חתנו של ראש הישיבה ומייסדה הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
תולדות חייו
נולד בחבל זאמוט שבליטא בכ"ו באב תר"ס לרב יעקב אלעזר וצ'סנא הירשוביץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ד, היגרה המשפחה לעיר ויטבסק, שם שהתה כחמש שנים. בתקופה זו למד שלום נתן הצעיר בישיבה המקומית והתגלה כשקדן וחרוץ. בתקופה זו, החלה משפחתו לעסוק בפעילות תעמולה למען עילה לארץ ובעד תנועת חיבת ציון. למד בישיבת פוניבז' שבראשה עמד רבה של העיר הרב יוסף שלמה כהנמן (הרב מפוניבז')[1]. בעת לימודו בפוניבז' הכיר את הרב אברהם אהרן בורשטיין, "הרב מטבריג", שביקר בשנת תרפ"ג בישיבה ונשא שיעור לפני הבחורים[2] (לימים, עלה ארצה לכהן כראש ישיבת מרכז הרב).
עלייתו ארצה
לאחר מכן למד בישיבת סלבודקה. באותם ימים, הלכה ונוצרה בישיבה תנועה לעלייה לארץ ישראל. הישיבה התכוונה לעלות על רבניה ותלמידיה. רבים מהבחורים הקדימו לעלות וביקשו למצוא מקומם בעולם הישיבות הארץ-ישראלי. אחד מאלה היה שלום נתן הירשוביץ. באחד מימי ניסן בשנת תרפ"ד, עלה ר' נתן ארצה ורגליו דרכו על חוף ימה של [[י�ו]] בערב שבת הגדול לפני חג הפסח. מגמתו הראשונית היתה לעלות לירושלים ולהצטרף ל"ישיבה המרכזית" שאת שמעה שמע זה מכבר.
עם עלותו ירושלימה, נפתחה תקופה חדשה בחייו. לא קלים היו חבלי קליטתו בירושלים ובישיבה. זמן ניכר חלף עד שמצא העולה הצעיר קורת גג קבועה מעל לראשו, ובכל אותה תקופה היה ישן על ספסל בית-הכנסת "ישועו� יעקב" שבשכונת מאה שערים. מאוחר יותר היה ישן בביתו של הרב הנזיר, בשכונת "נחלת אחים". את רשמיו וזכרונותיו מתקופה זו העלה בכתב על יומן אישי. יומן זה שהיווה דו-שיח בינו לבין מצפונו, חושף דמות תלמיד צעיר ששואף להגיע לשלימות ומיצוי עצמי. ברשימותיו מחורף תרפ"ו אנו שומעים על דרישות שונות בתחומים מגוונים שדרש מעצמו: הופעה חיצונית מכובדת, ניצול זמן, ריכוז מחשבה ותפילה מעמיקה, התלבטויות ומסקנות מוסריות: "השמחה היא יסוד ההצלחה, העצבון פיגול הוא". במסגרת זו אנו עדים להתארגנויות רוחניות שונות במסגרת תלמידי השיביה: גיבוש חבורה מצומצמת: "החרש והמסגר" שהציבו להם מטרת התעלות רוחנית באמצעות פגישות קבועות, דיונים קבוצתיים ושמירת סדרי הישיבה במלואם. קשרים מיוחדים נרקמו בין ר' נתן ורבותיו-חבריו בצוות ההוראה: הרב יעקב משה חרל"פ, הרב צבי יהודה קוק (לימים, גיסו), והרב דוד כהן "הנזיר". מכתבים שונים ששלחו זה אל זה מלמדים על קשרים עמוקים שנרקמו ביניהם: "ההתקשרות האמיתית היא התקשרות נפשית שורשית הנמשכת מגנזי נסתרות" כתב אליו הרב חרל"פ, ואמנם הרב רענן נמנה עם באי ביתו הקבועים, סועד היה על שולחנו ומלווהו מדי שבת בשבתו אל הכותל המערבי לתפילת שבת. בביתו של הרב הנזיר גר ר' נתן מספר שנים, שמע ממנו שעורים בתורת הקבלה והגדיר עצמו כאיש סודו של הרב הנזיר. בהיותו מן הבולטים שבתלמידי הישיבה ואולי המיוחד שבהם, בחר בו הרב קוק כחתן לבתו, בתיה מרים. הרב קוק אהב את חתנו אהבת נפש ואף נתן לכך ביטויים בעל-פה ובכתב. קשר מיוחד היה גם בינו לבין גיסו הרצי"ה.
מנהל ומגיד שיעור בישיבה
עם פטירת הרב קוק בג' באלול תרצ"ה, עול הניהול המעשי הוטל על שכמו של ר' נתן. הוא קיבל עליו את האחריות. הוא קידם את הישיבה ושיקם אותה מבחינה חומרית ורוחנית. לשם ביסוסה החומרי של הישיבה הוצרך גם לצאת מארץ ישראל ולהיטלטל לארה"ב. בשהותו שם עלה בידו גם לפרסם את דרכו של הראי"ה וישיבתו.
עם כל העול שהיה מונח על כתפיו המשיך ר' נתן ומילא את מקומו של חמיו בנשיאת שיעור המשניות בכל בוקר לאחר תפילת שחרית, ובשיחה בעת הסעודה השלישית בשבתות. גם בישיבה היה נוהג ליתן שיעור מחידושי תורתו במסכת הנלמדת וכן שיעור במסכת דרך ארץ רבה. היה מקצר בשיעוריו כדי שיקלטו דבריו היטב ובנקל. דבק במידת הענווה. כדרכו של חותנו היה גם ביתו פתוח לרווחה ועומד לרשות הכלל [3].
פטירתו
בנו הצעיר ר' אברהם יצחק, שנקרא על שם סבו ושכל יודעיו נבאו לו גדולות, טבע בימה של בת ים בשלהי חודש אב תשי"ט. ר' נתן קיבל את היסורים באהבה. מאוחר יותר חלתה רעייתו הרבנית וסבלה מייסורים קשים. הוא טיפל בה במסירות, בשעה שגם הוא כבר היה בעל יסורים בעצמו. רעייתו שהייתה אם מסורה לבני הישיבה שנים ארוכות נפטרה בחייו. פטירתה השפיעה במידה רבה על בריאותו, שמאז הלכה והדרדרה עד שחדשים ספורים אחר פטירתה, נפטר אף ר' נתן לאחר ייסורים רבים בערב שבת הגדול, תשל"ז.
לאחר פטירתו, יצא לזכרו ספר זכרון בשם בשמן רענן (בשני חלקים), בעריכת הרב בן-ציון שפירא. הספר יצא בשנת תש"ן בהוצאת מכון הרצי"ה.
אחותו פנינה נישאה לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לימים ראש ישיבת מרכז הרב, ואחות נושספת היתה רעייתו של הרב זומן ריגר- אב"ד בתל אביב. בנו, הרב אליהו רענן היה ראש כולל בחברון ומחברי מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, נרצח על ידי מחבלים בבביתו שבחברון בכ"ט באב תשנ"ח.
לקריאה נוספת
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו.
קישורים חיצוניים
- מאמריו באתר ישיבת מרכז הרב
- הרב רענן באתר ישיבת מרכז הרב
הערות שוליים
- ↑ מאותה תקופה נשתמרו בידו רשימות משיחותיו של הרב מפוניבז'. מרשימות אלו, שהם מהשרידים המעטים שנשתיירו משיחותיו בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, נערך ספר שיחותיו של הרב מפוניבז'
- ↑ שיעור זה נדפס בספרו של הרב מטווריג "נר אהרן" מרשימתו של ר' נתן.
- ↑ בהקשר זה יש לציין את סיפורו של תלמיד אחר שאזל הדלק לחימום בביתו ביום חורף קר וגשום. אברך זה ניגש לרבנית רענן שגרה עם בעלה בביתו של אביה הרב קוק, וביקש ממנה רשות לשאול מעט דלק מחבית שעמדה על אדן החלון שבבית. תשובת הרבנית היתה חד משמעית: "האם יש פה בבית דבר פרטי? ביתו של אבא אינו פרטי אלא עומד לשימוש הכלל"!