הרב אברהם יצחק כלאב: הבדלים בין גרסאות בדף

תבנית:אין תמונה הרב אברהם יצחק הלוי כלאב (נולד בשנת תרצ"ט, 1939) הוא דיין ישראלי, לשעבר אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, ראש בית המדרש בכולל הדיינות בפסגות, ראש בית דין לענייני ממונות בירושלים, לשעבר ר"מ בישיבת מרכז הרב. חתן פרס הרב קוק (תשס"א).

קורותיו

נולד בירושלים, בנם של הרב יעקב כלאב, ר"מ בישיבת מרכז הרב, ובתיה, בתו של הרב דב הכהן קוק. נקרא על שמו של הראי"ה קוק, אחי סבו. למד בישיבת קול תורה ובישיבת פוניבז'. לאחר פטירת אביו, בשנת תשי"ט, החל את קשריו עם ישיבת מרכז הרב. באלול תשכ"ו מונה על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק כר"מ בישיבה. במקביל למד במכון הרי פישל ולאחר מכן במכון אריאל, שהיה מעין סניף שלו.

בשנת תשמ"ד התמנה לדיין בבאר שבע, ובעקבות זאת פסק מלכהן כר"מ בישיבת מרכז הרב. בשנת תשמ"ח שב לירושלים, וכעבור זמן מונה לאב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים. עסק רבות בנושאי גרות, אישות ופוריות בהלכה.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, במסגרת כהונתו בבית הדין הרבני, הקים בית דין מיוחד לדיני ממונות. בשנת 2006, בעקבות פסק הדין של בג"ץ שקבע כי לבתי הדין אין סמכות לפסוק בדיני ממונות, אף לא כבוררים, פסקה פעילותו של בית הדין. בשנת תשע"ב, לאחר פרישתו לגמלאות, הקים מחדש את בית הדין לדיני ממונות, בבית הכנסת ישורון בירושלים, כשהדיינים היושבים שם לצידו הם תלמידיו הרב אברהם זרביב והרב ניר אביב.

הרב כלאב חיבר כמה ספרים. כמו כן הוציא את ספריו של אביו: "עקב ענוה" ו"עקב משפט" - על ענייני חושן משפט, עם הערות והוספות משלו. בשנת תשס"א (2001) זכה בפרס הרב קוק.

צאצאיו

בנו הרב חנן כלאב הוא מחבר הספר "חן השולחן" על חלקי השו"ע חושן משפט ואבן העזר. כמו כן עוסק בהכשרת טוענים רבניים, ונותן שיעור במסגרת הדף היומי בבית הכנסת ישורון בירושלים. בנו הרב מרדכי כלאב, חסיד חב"ד, הוא יו"ר ארגון "מקווה מים חיים" העוסק בהקמת מקוואות ברחבי הארץ.

דעותיו

התנהלות בג"ץ

	ההתערבות של בג"ץ היא לא רק נגד הדין אלא נגד החוק. הרי גם לפי החוק, העניינים הדתיים מסורים לבית הדין. היום כולם רואים שמה שבג"ץ עושה זה נגד תושבי המדינה. הם פשוט משתלטים על המדינה בלי שום היגיון. לא ייתכן שבית המשפט נהיה מחוקק. לא ייתכן שיישבו כמה אנשים שהתושבים במדינה לא בחרו אותם, והם קובעים מה שהם רוצים. הבג"ץ משתלט על המדינה בלי שום היגיון. איך הם יכולים להתערב בעניינים יהודיים כשהם בכלל לא מבינים בזה? איך מי שלא מבין במשהו יכול להביע דעה?

התנהלות בתי הדין הרבניים

	בית דין זה דבר מאוד מורכב. באופן טבעי, מי שהפסיד יש לו תלונות. באופן כללי, רוב רובן של התלונות נגד בתי הדין הן לא מוצדקות. עצם זה שיש תלונות זה דבר טבעי, וזה לא אומר שהמערכת לא פועלת כמו שצריך.

גיור

	אדם צריך לקבל עליו להיות יהודי, במובן זה שהוא מקבל עליו את היהדות, דהיינו את התורה, כולל מצוות חכמים ומנהגי ישראל הכשרים. אבל באיזה מובן הוא מקבל את זה עליו? הרי גר לא יודע את התורה כולה כשהוא בא להתגייר, אלא הוא מסכים לקבל את מה שכתוב בה, ואת הפרטים הוא יידע אחר כך, וזה מספיק. לעומת זאת, אם הוא מקבל עליו להיות יהודי בלי לשמור את המצוות, וברור שזו הכוונה שלו, בעצם הוא לא מקבל עליו להיות יהודי, ולכן הגיור אינו תופס.

ספריו

• עדת מעוזו - הערות וביאורים בשולחן ערוך אבן העזר (תשנ"ב)
• אבני ברקת – נתיבות למדרש חכמים (יצא בארבע מהדורות, מהדורה ראשונה: תש"מ)
• הגדה של פסח: אבני ברקת (תשנ"ט)

קישורים חיצוניים

• תבנית:בשבע
• שיעורי הרב אברהם יצחק כלאב באתר ישיבה