ביקורת המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

כמענה לשאלות ביקורת המקרא, פיתח [[הרב מרדכי ברויאר]] שיטה פרשנית המכונה שיטת הבחינות. שיטה זו מקבלת את הניתוח הקיים בביקורת המקרא, אך דוחה את הנחות היסוד שלה הטוענות כי הכפילויות והסתירות שבתורה מקורן בטעות אנוש. לדברי הרב ברויאר בעוד {{ציטוטון| איש המדע רואה בתורה אוסף של תעודות  שנכתבו על ידי J,E,D,P.. איש האמונה הגדולה הרואה בתורה את מעשה ה'.. יאמין שהקב"ה בעצמו כתב את J את E את D ואת P}} {{הערה| מתוך הספר "שיטת הבחינות" עמוד 113}}. השיטה הוצגה לראשונה במאמר בשם "אמונה ומדע בביקורת המקרא" שפורסם בכתב העת "דעות" בשנת ה'תש"כ. היא הורחבה ושוכללה עם השנים ותוארה במפורט בספרים "פרקי מועדות" ו"פרקי בראשית", שבכל אחד מהם שני כרכים.

לגישה הפרשנית של הרב ברויאר ניתן למצוא הדים גם בגישה הפרשנית הקלאסית. כך לדוגמא, בדברי הקבלה והחסידות (וכן נרמז בדברי המדרש{{הערה: מדרש רבה בראשית א,א}}) כבר מובא החילוק בין שם "הוויה" המבטא את מידת הרחמים ובין שם "אלוקים" המבטא את מידת הדין. ניתן לראות חלוקה זו כשתי בחינות שונות בסיפורי המקרא כתיאור הסיפור במידת הדין, ובמקביל לו תיאורו במידת הרחמים. באופן דומה לשיטת הבחינות, הסביר [[הרב סולובייצ'יק]] בספרו "איש האמונה הבודד". הרב סולובייצ'יק מסביר את הכפילות בתיאור יצירת האדם בפרק א' ובפרק ב' בבראשית כשתי בחינות שונות של בריאת האדם וכדבריו: