רות המואביה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הרחבה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
חייה של [[רות]] מסופרות לרוב ב[[מגילת רות]] שנקראת על שמה, "מגילת רות". סיפורה של רות התרחש בתקופת השופטים. | חייה של [[רות]] מסופרות לרוב ב[[מגילת רות]] שנקראת על שמה, "מגילת רות". סיפורה של רות התרחש בתקופת השופטים. | ||
הסיפור מתחיל שבתקופת השופטים היה [[רעב]] והיה איש בשם אלימלך שהיה משבט יהודה והיה גר ב[[בית לחם]] ובעקבות הרעב הוא ואשתו, [[נעמי]] ושני בניו, מחלון וכליון עברו לגור בארץ מואב{{הערה|מגילת רות, א', א' - ב'.}}. לאחר מכן מת [[אלימלך]] ונשארו אשתו, נעמי ובניו מחלון וכליון{{הערה|רות, א', ג'.}}, ויתחתנו מחלון וכליון אחד אם ערפה ואחד אם רות{{הערה|רות, א', ד'.}}. | הסיפור מתחיל שבתקופת השופטים היה [[רעב]] והיה איש בשם אלימלך שהיה משבט יהודה והיה גר ב[[בית לחם]] ובעקבות הרעב הוא ואשתו, [[נעמי]] ושני בניו, מחלון וכליון עברו לגור בארץ מואב{{הערה|מגילת רות, א', א' - ב'.}}. לאחר מכן מת [[אלימלך]] ונשארו אשתו, נעמי ובניו מחלון וכליון{{הערה|רות, א', ג'.}}, ויתחתנו מחלון וכליון אחד אם ערפה ואחד אם רות{{הערה|רות, א', ד'.}}. ויהי לאחר מכן וגם מחלון וכליון מתו{{הערה|רות, א', ה'.}} ועבר זמן ושמעתה [[נעמי]] שהופסק הרעב בארץ ותחזור היא לארץ וילכו איתה שני כלותיה, ערפה ורות ונעמי אמרה לכלותיה שיחזרו לבית אבותם ושה' יעזור להם כשם שהם עזרו לה וערפה חזרה לבית אבותה ורות המשיכה ללכת אם נעמי לארץ ואמרה: {{ציטוטון|אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי וא-לוקיך א-לוקי באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה השם לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך}}{{הערה|רות, א', ו' - י"ז}}. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
על פי הגמרא{{הערה|בבלי, שבת, קיג, ב'.}}, היתה חכמה ברות - נעמי הורתה לה להתקשט ולרדת לגורן, אך רות ירדה לגורן ורק שם התקשטה, כדי שלא תיראה חשודה בזנות. בנוסף, על פי הגמרא, לקטה רות שתי שיבולים, ולא שלוש. מופיע שם שרות אף היתה צנועה, וליקטה את השיבולים מיושבת. | על פי הגמרא{{הערה|בבלי, שבת, קיג, ב'.}}, היתה חכמה ברות - נעמי הורתה לה להתקשט ולרדת לגורן, אך רות ירדה לגורן ורק שם התקשטה, כדי שלא תיראה חשודה בזנות. בנוסף, על פי הגמרא, לקטה רות שתי שיבולים, ולא שלוש. מופיע שם שרות אף היתה צנועה, וליקטה את השיבולים מיושבת. | ||
על פי המדרש{{הערה|בבלי | על פי המדרש{{הערה|בבלי, סוטה, מז, א.}}), היו רות וערפה אחיות - בנותיו של עגלון מלך מואב, מצאצאי [[בלק]] - ונולדו בזכות עשרים ואחד המזבחות שהקים בלק ל-ה'. | ||
השם רות, על פי הגמרא,{{הערה|בבלי, ברכות, ז', ב'.}} הוא על שום שיצא ממנה דוד, שריוהו לקב"ה בשירות ותשבחות, ועל פי המדרש, על שום שמרתחת עצמה מן העבירה, לעשות רצון אביה שבשמים{{ | השם רות, על פי הגמרא,{{הערה|בבלי, ברכות, ז', ב'.}} הוא על שום שיצא ממנה דוד, שריוהו לקב"ה בשירות ותשבחות, ועל פי המדרש, על שום שמרתחת עצמה מן העבירה, לעשות רצון אביה שבשמים{{הערה|מדרש זוטא, רות, א'.}}. | ||
גרסה מ־09:33, 16 במאי 2021
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רות היתה גיורת, שעלתה לארץ ממואב, כמסופר במגילת רות. נינהּ של רות הוא דוד המלך. מגילת רות נקראת על שמה שכן בה מסופר על רות.
במקרא
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
חייה של רות מסופרות לרוב במגילת רות שנקראת על שמה, "מגילת רות". סיפורה של רות התרחש בתקופת השופטים.
הסיפור מתחיל שבתקופת השופטים היה רעב והיה איש בשם אלימלך שהיה משבט יהודה והיה גר בבית לחם ובעקבות הרעב הוא ואשתו, נעמי ושני בניו, מחלון וכליון עברו לגור בארץ מואב[1]. לאחר מכן מת אלימלך ונשארו אשתו, נעמי ובניו מחלון וכליון[2], ויתחתנו מחלון וכליון אחד אם ערפה ואחד אם רות[3]. ויהי לאחר מכן וגם מחלון וכליון מתו[4] ועבר זמן ושמעתה נעמי שהופסק הרעב בארץ ותחזור היא לארץ וילכו איתה שני כלותיה, ערפה ורות ונעמי אמרה לכלותיה שיחזרו לבית אבותם ושה' יעזור להם כשם שהם עזרו לה וערפה חזרה לבית אבותה ורות המשיכה ללכת אם נעמי לארץ ואמרה: "אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי וא-לוקיך א-לוקי באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה השם לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך"[5].
דמותה של רות
על פי הגמרא[6], היתה חכמה ברות - נעמי הורתה לה להתקשט ולרדת לגורן, אך רות ירדה לגורן ורק שם התקשטה, כדי שלא תיראה חשודה בזנות. בנוסף, על פי הגמרא, לקטה רות שתי שיבולים, ולא שלוש. מופיע שם שרות אף היתה צנועה, וליקטה את השיבולים מיושבת.
על פי המדרש[7]), היו רות וערפה אחיות - בנותיו של עגלון מלך מואב, מצאצאי בלק - ונולדו בזכות עשרים ואחד המזבחות שהקים בלק ל-ה'.
השם רות, על פי הגמרא,[8] הוא על שום שיצא ממנה דוד, שריוהו לקב"ה בשירות ותשבחות, ועל פי המדרש, על שום שמרתחת עצמה מן העבירה, לעשות רצון אביה שבשמים[9].
קישורים חיצוניים
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| השופטים | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • אבימלך בן גדעון • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון בן מנוח • עלי הכהן | |
| דמויות נוספות | ברק בן אבינועם • יעל • סיסרא • יותם בן גדעון • בת יפתח • עגלון מלך מואב • רות המואביה • נעמי • בועז • אלקנה בן ירוחם • חנה • פנינה • שמואל • חפני ופינחס | |
| אירועים | מגילת רות • שירת דבורה • פילגש בגבעה • פסל מיכה • משל יותם | |