רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: הבדלים בין גרסאות בדף
(בעבודה) |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
}} | }} | ||
{{מפנה|רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי|רבי אליעזר (פירשונים)}} | {{מפנה|רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי|רבי אליעזר (פירשונים)}} | ||
'''רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגללי''' (שנות הג'ת"ת - שנות הג'תת"ק) | '''רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגללי''' (שנות הג'ת"ת - שנות הג'תת"ק) היה אחד מהתנאים מהדור הרביעי. | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
נולד בשנות הג'ת"ת לאביו [[רבי יוסי הגלילי]]. היה מ[[שבט בנימין]] מבני סנאה דרך אביו{{הערה|תלמוד הירושלמי, מסכת תענית, פ"ד, הלכה ד'}}. | נולד בשנות הג'ת"ת לאביו [[רבי יוסי הגלילי]]. היה מ[[שבט בנימין]] מבני סנאה דרך אביו{{הערה|תלמוד הירושלמי, מסכת תענית, פ"ד, הלכה ד'}}. היה מתלמידי [[רבי עקיבא]] ואף חלק אליו{{משנה, [[מסכת סוטה]], ה', ג'.|שם=משנה סוטה}}, ורבי אליעזר אמר "אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָֹדוֹת וּכְרָמִים" וכך נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם ובטנורא על משנה זאת}}{{הערה|ואמר רבי עקיבא {{ציטוטון|...אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת}}}} | ||
היה תנא בדור הרביעי. | היה תנא בדור הרביעי. למד בכרם ד[[יבנה]], פעם אחת, כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם [[רבי יהודה]] ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו ו[[רבי יהודה]] היה ראש המדברים. רבי אליעזר דרש על הפסוק: {{ציטוטון|ויברך ה' את עובד אדום}}{{הערה|שמואל ב', ו', י"א, אולם הפסוק הזה מוזכר גם בדברי הימים א', י"ג, י"ד.}}{{הערה|[[פרשני:בבלי:ברכות סג ב|ברכות, ס"ג, ע"ב]].}}. | ||
בגמרא{{הערה|חולין, פ"ט, א'.}} נכתב שאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון ש"כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה, עשה אוזניך כאפרכסת". | |||
==משנתו== | ==משנתו== | ||
{{לשכתב|פסקה=כן|מלא בציטוטים}} | |||
לא מוזכר כמעט הלכות של רבי אליעזר ב[[משנה]] חוץ ממשנה אחת{{הערה|שם=משנה סוטה}} שבה חולק על [[רבי עקיבא]]{{הערה|ראה [[רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי# קורות חייו|לעיל]]}}, אולם מוזכר הרבה בתוספתא (בריתא). | |||
ב[[בראשית רבה]]{{הערה|{{#makor-new:בראשית רבה א יג|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|א|יג}}}} [[רב הונא]] אומר בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי כך: {{ציטוטון|אפילו אותן שכתוב בהן{{הערה|ישעיה, סה, כב.}}: "כי הנני בורא שמים חדשים" כבר הן ברואין מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב {{הערה|ישעיה, ס"ו, כ"ב.}} "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה" הארץ חדשה אין כתיב כאן אלא החדשה}}. | ב[[בראשית רבה]]{{הערה|{{#makor-new:בראשית רבה א יג|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|א|יג}}}} [[רב הונא]] אומר בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי כך: {{ציטוטון|אפילו אותן שכתוב בהן{{הערה|ישעיה, סה, כב.}}: "כי הנני בורא שמים חדשים" כבר הן ברואין מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב {{הערה|ישעיה, ס"ו, כ"ב.}} "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה" הארץ חדשה אין כתיב כאן אלא החדשה}}. |
גרסה מ־16:53, 26 במאי 2021
|
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
רבי אליעזר | |
---|---|
תקופתו | תנאים |
דור | רביעי |
רבותיו | רבי עקיבא |
מקום קבורתו | מושב דלתון |
- הדף "רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רבי אליעזר (פירשונים).
רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגללי (שנות הג'ת"ת - שנות הג'תת"ק) היה אחד מהתנאים מהדור הרביעי.
קורות חייו
נולד בשנות הג'ת"ת לאביו רבי יוסי הגלילי. היה משבט בנימין מבני סנאה דרך אביו[1]. היה מתלמידי רבי עקיבא ואף חלק אליו{{משנה, מסכת סוטה, ה', ג'.|שם=משנה סוטה}}, ורבי אליעזר אמר "אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָֹדוֹת וּכְרָמִים" וכך נפסק להלכה[2][3]
היה תנא בדור הרביעי. למד בכרם דיבנה, פעם אחת, כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו ורבי יהודה היה ראש המדברים. רבי אליעזר דרש על הפסוק: "ויברך ה' את עובד אדום"[4][5].
בגמרא[6] נכתב שאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון ש"כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה, עשה אוזניך כאפרכסת".
משנתו
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: מלא בציטוטים.
לא מוזכר כמעט הלכות של רבי אליעזר במשנה חוץ ממשנה אחת[7] שבה חולק על רבי עקיבא[8], אולם מוזכר הרבה בתוספתא (בריתא).
בבראשית רבה[9] רב הונא אומר בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי כך: "אפילו אותן שכתוב בהן[10]: "כי הנני בורא שמים חדשים" כבר הן ברואין מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב [11] "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה" הארץ חדשה אין כתיב כאן אלא החדשה".
מוזכר גם בויקרא רבה[12] שאמר:[13]"ד"א "איש כי יהיה זב מבשרו" זש"ה [14]: "ביום נטעך תשגשני ובבקר זרעך תפריחי" - "ביום נטעך" ביום שנטעתי אתכם לי לעם עשיתם פסולת כמד"א [15] "סיגים כסף היו" "תשגשגי" שגישתון אורחא הה"ד [16] "כסף סיגים מצופה על חרש". ד"א "תשגשגי" ששגישתון בי הה"ד [17] "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו" "ובבקר זרעך תפריחי" ר' חמא בר חנינא ור' ישמעאל ב"ר נחמן ר' חמא בר חנינא אמר משל לאחד שהיתה לו ערוגת ירק מלאה השכים בבקר ומצאה שהוריקה ר' ישמעאל ב"ר נחמן אמר לאחד שהיתה לו ערוגה מלאה פשתן השכים בבקר ומצאה גבעולין נד קציר נדנדתם עליכם קצירין של מלכות קצירין של יסורים קצירו של מלאך המות דא"ר יוחנן בשם ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו [18] "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאך המות ואמר לו אף על פי שעשיתי אותך קוזמוקטור על הבריות אין לך עסק באומה זו למה שהן בני הה"ד [19] "בנים אתם לה' אלהיכם" ואומר [20] "ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך" וכי יש חשך למעלה והכתיב [21] "ונהורא עמיה שרא" אלא זה מלאך המות שקרוי חשך הה"ד [22] "והלוחות מעשה אלהים המה וגו'" אל תקרי חרות אלא חירות ר' יהודה ורב נחמן ורבנן ר' יהודה אמר חירות ממלאך המות ר' נחמן אמ' חירות מן המלכיות ורבנן אמרי חירות מן היסורין "ביום נחלה" ביום שהנחלתי לכם את התורה "וכאב אנוש" ר' יוחנן ורבנן ר' יוחנן אמר הבאתם עליכם מכה מגרת ומתשת ר' יוחנן אמר הבאתם עליכם מכה גברתנית ומתשת ואי זו זו זיבות וצרעת לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להן "איש איש כי יהיה זב מבשרו"".
מוזכר בתלמוד הבבלי במקום אחר[23] ששם מובא שאמר: "מה תלמוד לומר לנטות אחרי רבים להטות?"[24][25]. ובהמשך כתוב: "התורה אמרה, עשה לך בית דין נוטה!" (וזה אומר שצריך בית דין "נוטה" (?)).
הגמרא מתרצת שרבי יאשיה לא סובר כרבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי[26][27].
בעוד מקום בתלמוד הבבלי[28] כתוב שהיה לר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אח בשם "רבי חנניא", ושם כתוב.
במשנת רבי אליעזר[29] ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: "שהמבצע והמברכו עליהן הוא אומר ובוצע ברך נאץ, אלא יקוב הדין אלא יקוב הדין את ההר, אבל במקום שאי אפשר לדון, ודאי מותר לבצוע. כגון שתי ספינות, שהן עוברות בנהר, ושני גמלים שהן עוברין במעלה בית חורין, ואין יכולין שניהן לעלות כאחד. לענין הדין קרובה ושאינה קרובה, קרובה תדחה מפני שאינה קרובה. טעונה ושאינה טעונה, שאינה טעונה תדחה מפני הטעונה. היו שניהן קרובות או רחוקות, טעונות או שאינן טעונות, אין אפשר להם אלא בפשרה. וכן בדומה להן. מה שכר נטל על כך, ואמר עם קני אגוע, שרשי פתוח אלי מים. עם קני אגוע, שיהוא ימיהן כימי בתיהן, שנ' לא יבנו ואחר ישב. וכחול ארבה ימים, שיהוא ימיהן כימי בניהן ובני בניהן. וכן הוא אומר לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה. שרשי פתוח אלי מים, אלו פירות האילן. וטל ילין בקצירי, אלו פירות הארץ. כבודי חדש עמדי, אלו שאר נכסים. וקשתי בידי תחליף, זה הנצחון במלחמה. הרי בעולם הזה. בעולם הבא מניין. כולו שלאנן ושליו, וכשם שאין בית המקדש כלה. ומנ' שנקרא בית המקדש קן. שנ' גם צפור מצאה בית ודרור קן לה. וכחול ארבה ימים. מלמד, שהיו מגינין על בני דורן כחול הים. שרשי פתוח אלי מים. מלמד, שאין פוסקת מזרען, וטל ילין בקצירי זה טל שלתחית המתים, כבודי חדש עמדי, זה זיו השכינה, שנ' וחפרה הלבנה. וקשתי בידי תחליף. זה שהצדיקים גוזרין והקב"ה מקיים.".
בבראשית רבה[30] רבי הונא אומר בשם רבי אליעזר שנח, כשיצא מהתיבה הכישו אותו "ארי ושברו, ובא לשמש מטתו ונתפזר זרעו ונתבזה".
פטירתו
נפטר בשנות הג'תת"ק, נקבר במושב דלתון על יד קבר אביו רבי יוסי הגלילי ועל יד קבר אחיו שמואל. תקופתו של רבי אליעזר הייתה לקראת סוף התנאים בדור הרביעי לתנאים שאז הפסיקו הגזרות.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- רבי יוסי הגלילי ובניו באתר "אוהלי צדיקים"
הערות שוליים
- ↑ תלמוד הירושלמי, מסכת תענית, פ"ד, הלכה ד'
- ↑ רמב"ם ובטנורא על משנה זאת
- ↑ ואמר רבי עקיבא "...אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת"
- ↑ שמואל ב', ו', י"א, אולם הפסוק הזה מוזכר גם בדברי הימים א', י"ג, י"ד.
- ↑ ברכות, ס"ג, ע"ב.
- ↑ חולין, פ"ט, א'.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםמשנה סוטה
- ↑ ראה [[רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי# קורות חייו|לעיל]]
- ↑ בראשית רבה א יג
- ↑ ישעיה, סה, כב.
- ↑ ישעיה, ס"ו, כ"ב.
- ↑ ויקרא רבה, י"ח, ג'.
- ↑ כל המדרש
- ↑ ישעיה יז, יא
- ↑ יחזקאל כב, יח
- ↑ משלי כו, כג
- ↑ תהלים עח, לו
- ↑ שמות כד, ז
- ↑ דברים יד, א
- ↑ שם ה, כ
- ↑ דניאל ב, כב
- ↑ שמות לב, טז
- ↑ סנהדרין ג ב
- ↑ שמות כ"ג, ב'.
- ↑ במילים פשוטות יותר: "מה תלמוד לומר מה כוונת התורה בפסוק: "ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות"?".
- ↑ והפסוק "לנטות אחר רבים להטות נדרש לדעתו לדרשה אחרת", לקמן בגמרא.
- ↑ להמשך לחץ כאן!.
- ↑ חולין יב ב
- ↑ פרשה ט"ז.
- ↑ בראשית רבה, ל"ו, ד'.