מצוות תפילה לנשים: הבדלים בין גרסאות בדף
(מוויקיפדיה) |
(←שאר חלקי התפילה: עיצוב) |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
יש פוסקים הסבורים, שהואיל ומצוות זכירת [[יציאת מצרים]] נמשכת ברציפות ביום ובלילה יש לחייב את הנשים בה, אך רבים חלקו על כך ולדעתם הנשים פטורות מהזכרת יציאת מצרים.{{הערה|משנה ברורה סימן ע סעיף ב}} | יש פוסקים הסבורים, שהואיל ומצוות זכירת [[יציאת מצרים]] נמשכת ברציפות ביום ובלילה יש לחייב את הנשים בה, אך רבים חלקו על כך ולדעתם הנשים פטורות מהזכרת יציאת מצרים.{{הערה|משנה ברורה סימן ע סעיף ב}} | ||
{{הערות שוליים}} |
גרסה מ־15:19, 3 במאי 2023
|
מבחינת ההלכה היהודית, חיוב הנשים בתפילה שונה משל הגברים: הן פטורות מאמירת רוב חלקי התפילה, ואינן חייבות בתפילה במניין ובבית כנסת. אמנם נשים רבות מגיעות להצטרף לתפילה בבית הכנסת, בעיקר בשבתות ובחגים. נשים פטורות גם מלבישת טלית והנחת תפילין בהן הגברים חייבים, ונעשות כיום על ידם בעיקר בתפילת שחרית.
ישנה מחלוקת על חיוב הנשים בתפילת העמידה, המהווה את ליבת התפילה המנוסחת, ומספר התפילות שיש לנשים להתפלל מדי יום. לפי פוסקים רבים די לנשים באמירת בקשה אחת ביום, שיכולה להיות תפילה אישית או חלק מהתפילה המנוסחת כרצונן (למשל אמירת ברכות התורה). גם בקרב פוסקים אחרים, המורים לנשים להתפלל תפילה עמידה אחת ביום או יותר, רווחת העמדה לפיה נשים הטרודות בטיפול בילדיהן או בעבודה פטורות מתפילה.
מניין ובית כנסת
נשים פטורות מתפילה במניין ובבית כנסת, אמנם המתפללות במניין ובבית הכנסת יש להן בזה זכות.[1]
תפילת עמידה
במשנה נאמר שנשים חייבות בתפילה. התלמוד נימק דין זה בכך שהתפילה היא בקשת רחמים, ולפי חלק מהגרסאות הוא מסביר שהתפילה אינה מצווה התלויה בזמן, ממנה נשים פטורות.[2]
דין זה הובא בספרות ההלכה, אולם מנהג הנשים היה לא להתפלל שלוש תפילות, אלא להסתפק באמירת בקשה בקומן בבוקר. בעל המגן אברהם הסביר זאת על פי דברי הרמב"ם, שכתב שיש מצווה מן התורה להתפלל כל יום, אך די בפעם אחת וללא נוסח מחייב. מכיוון שחובה זו אינה מצווה התלויה בזמן גם הנשים חייבות בה, אך הן פטורות משלוש התפילות המנוסחות והתלויות בזמני היום שמדברי חכמים.{{הערה|{{משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה ונשיאת כפים, פרק א משנה ב. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קו סעיף ב. מגן אברהם, סימן ק"ו, סעיף קטן ב'}} אמנם לדעת הרמב"ן כל החיוב להתפלל הוא מדברי חכמים, וייתכן שלשיטתו דברי המשנה שנשים חייבות להתפלל פירושם שחייבו אותן להתפלל את כל התפילות, למרות שהן תלויות בזמן, משום שהן בקשות רחמים.[3]
- פוסקים רבים קיבלו את הדעה שנשים אינן חייבות להתפלל כל יום, ודי להן באמירת בקשה בבוקר.[4]
- הרב עובדיה יוסף כתב שיש לנשים להתפלל תפילת עמידה אחת ביום, ועדיף שתהיה זו תפילת שחרית - כדי להתחיל את היום בתפילה. ואף שעיקר החיוב לפי המגן אברהם הוא בתפילה אחת ביום ללא נוסח מחייב, כיון שהנשים בזמננו רגילות בלשון התפילה וקל להן להתפלל את תפילת העמידה, ההדרכה לפי הרב עובדיה יוסף היא שהנשים תתפללנה לפחות תפילת עמידה אחת ביום. והרוצה להדר ולהתפלל כמה תפילות, רשאית.[5]
- בעל המשנה ברורה כתב שמרבית הפוסקים סוברים שהחיוב בתפילה הוא מדברי חכמים, ושעל כן יש להזהיר את הנשים שתתפללנה שתי תפילות עמידה ביום. מתפילת ערבית הן פטורות, כיון שמעיקר ההלכה היא הייתה תפילת רשות, ורק הגברים קיבלו על עצמם כחובה להתפלל אותה.[6]
- בספרות האחרונים נמצא מי שכתב שמעיקר הדין נשים חייבות בשלוש תפילות בכל יום.[7]
יש הסוברים שנשים צריכות להתפלל שתי תפילות עמידה ביום גם לדעת הרמב"ם.[8] מאידך, יש הסבורים שגם לדעת הרמב"ן נשים יוצאות ידי חובה בבקשת רחמים אחת ביום.[9]
על אף דברי בעל המשנה ברורה בספרו, בנו העיד שאימו כמעט לא התפללה כל השנים בהן היא טיפלה בילדיה, בהוראת בעלה.[10] הנחיות דומות מופיעות לאחר מכן אצל פוסקים רבים שהלכו בשיטתו, גם עבור נשים הטרודות בעבודה.[11] הנחיות אלו נומקו באפשרות להסתמך לכתחילה על שיטת המגן אברהם במקום קושי, וכן על מגוון פטורים הלכתיים שאינם מיושמים בדרך כלל עבור תפילת גברים, דוגמת הכלל העוסק במצווה פטור מן המצווה, וההלכה הפוטרת מתפילה את מי שדעתו טרודה.[12]
שאר חלקי התפילה
נשים פטורות מאמירת: קרבנות, קריאת שמע וברכותיה, תחנון, אשרי, למנצח, קדושה דסדרא, שיר של יום, פיטום הקטורת ועלינו לשבח.
משום שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, הן פטורות מאמירת פסוקי דזמרא, לפי שזמן אמירתם לפני תפילת שחרית. עם זאת, יש הסוברים שהואיל ונשים חייבות להתפלל עמידה (לפי חלק מהדעות), הן חייבות גם לומר פסוקי דזמרא כדי להתכונן על ידם לתפילה. אולם לדעת רוב הפוסקים - פטורות, והרוצה להדר רשאית.[13]
יש פוסקים הסבורים, שהואיל ומצוות זכירת יציאת מצרים נמשכת ברציפות ביום ובלילה יש לחייב את הנשים בה, אך רבים חלקו על כך ולדעתם הנשים פטורות מהזכרת יציאת מצרים.[14]
הערות שוליים
- ↑ תפילת נשים, נשים פטורות מתפילה בבית הכנסת ובמניין באתר פניני הלכה
- ↑ ברכות פרק ג משנה ג. ברכות דף כ עמוד ב. מאירי שם. תוספות רבי יהודה שירלאון שם. לפי חלק מהכיוונים שהוצעו במפרשים, אין הגרסאות חולקות אחת על השנייה.
- ↑ השגות הרמב"ן על ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה ה. שולחן ערוך הרב, סימן קו, סעיף ב
- ↑ אשל אברהם, סימן ע, באתר HebrewBooks; נימוקי אורח חיים, סימן מז, באתר HebrewBooks; הליכות שלמה, פרק ב, הערה ה; ועוד
- ↑ שו"ת יביע אומר חלק ו סימן יז
- ↑ משנה ברורה סימן קו סעיף ד
- ↑ בן ידיד על הרמב"ם, הלכות תפלה, פרק א, הלכה ב
- ↑ אור לציון, חלק ב, פרק ז, אות כד, באתר HebrewBooks
- ↑ תורת חיים, סימן קו אות ב, באתר HebrewBooks; שו"ת לב אברהם, סימן כה, באתר HebrewBooks; שו"ת ברכות שמים (לאדמו"ר מקאשוי), סימן מו; ועוד
- ↑ שיחות החפץ חיים חלק א אות כז
- ↑ שו"ת משנת יוסף, חלק ט, סימן לב
- ↑ תפילת נשים, נשים המטופלות בילדים באתר פניני הלכה
- ↑ תפילת נשים, האם חובה לומר פסוקי דזמרה באתר פניני הלכה
- ↑ משנה ברורה סימן ע סעיף ב