יד שחט דם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: סימן לשבעת המשקין המכשירין אוכלים לקבל טומאה. מהדין אין אוכל חולין יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קוד...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''י"ד שח"ט ד"ם''' הם [[ראשי תיבות]] לשבעת המשקין המכשירין אוכלים לקבל [[טומאה]]. | |||
== מקור הדין == | == מקור הדין == | ||
| שורה 7: | שורה 5: | ||
דין זה נלמד ב[[גמרא]] (בבא מציעא כב: ועוד): "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת". | דין זה נלמד ב[[גמרא]] (בבא מציעא כב: ועוד): "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת". | ||
כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי | כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו. | ||
דין זה הוא דווקא אם שמח בעוד האוכלין רטובין. | דין זה הוא דווקא אם שמח בעוד האוכלין רטובין. | ||
| שורה 15: | שורה 13: | ||
ראשי התיבות של יד שחט דם הם: | ראשי התיבות של יד שחט דם הם: | ||
* '''י'''ין | * '''י'''ין | ||
* '''ד'''בש | * '''ד'''בש | ||
* '''ש'''מן | * '''ש'''מן | ||
* '''ח'''לב | * '''ח'''לב | ||
* '''ט'''ל | * '''ט'''ל | ||
* '''ד'''ם | * '''ד'''ם | ||
* '''מ'''ים. | * '''מ'''ים | ||
==השלכות הלכתיות== | |||
* מהדין אין אוכל [[חולין]] יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קודם מאחד משבעת המשקין לרצונו של הבעלים. | |||
* קודם אכילת מאכל כלשהו שרטוב באחד משבעת המשרים הנ"ל יש [[נטילת ידיים|ליטול ידיים]]. | |||
==ראה גם== | |||
* [[דבר שטיבולו במשקה]] | |||
[[קטגוריה: טומאה וטהרה]] | [[קטגוריה: טומאה וטהרה]] | ||
גרסה מ־06:58, 30 בנובמבר 2010
|
|
י"ד שח"ט ד"ם הם ראשי תיבות לשבעת המשקין המכשירין אוכלים לקבל טומאה.
מקור הדין
דין זה נלמד בגמרא (בבא מציעא כב: ועוד): "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת".
כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו.
דין זה הוא דווקא אם שמח בעוד האוכלין רטובין.
ראשי התיבות
ראשי התיבות של יד שחט דם הם:
- יין
- דבש
- שמן
- חלב
- טל
- דם
- מים
השלכות הלכתיות
- מהדין אין אוכל חולין יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קודם מאחד משבעת המשקין לרצונו של הבעלים.
- קודם אכילת מאכל כלשהו שרטוב באחד משבעת המשרים הנ"ל יש ליטול ידיים.