הרב אליעזר ולדמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
כשחזר לארץ למד אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], יחד עם [[הרב חיים דרוקמן]] (על הערכתו הרבה של הרב ולדמן ל[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ניתן ללמוד מכך, שלעולם אינו קורא לו "רבי" בלבד, אלא תמיד "רבנו הרב צבי יהודה"). | כשחזר לארץ למד אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], יחד עם [[הרב חיים דרוקמן]] (על הערכתו הרבה של הרב ולדמן ל[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ניתן ללמוד מכך, שלעולם אינו קורא לו "רבי" בלבד, אלא תמיד "רבנו הרב צבי יהודה"). | ||
בשנת תשכ"ח, סמוך לחידוש היישוב היהודי בחברון, יסד את ישיבת 'מתנחלי חברון' (כיום- 'ניר קרית ארבע'). לאחר הקמתה של קרית ארבע, עברה הישיבה למבנים ארעיים בקריה עד להשלמת מבנה הקבע בו היא שוכנת כיום. לאחר מינוי הרב דוב ליאור כרבה של הקריה, הזמינו הרב ולדמן לעמוד לצידו בראשות הישיבה. כיום משמשים שניהם כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וה[[הלכה]], והרב ולדמן עוסק בלימודי מחשבה והשקפה - בעיקר על פי הגותו של [[הראי"ה קוק]] זצ"ל. | |||
הרב אליעזר ולדמן היה ממייסדי וראשי "[[גוש אמונים]]", ולאחר כמה שנים של תנועת [[התחיה]]. בשנות שמונים שימש כרב המושב [[קשת (מושב)|קשת]] ב[[רמת הגולן]] לאחר סיום תפקידו של [[הרב שלמה אבינר]], שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "[[התחיה]]" עד לפירוקה. כמו כן שימש הרב ולדמן כחבר המזכירות העולמית של תנועת [[בני עקיבא]], ולאחר מכן בהנהלה הארצית של [[בני עקיבא]]. הרב כיהן כ[[חבר כנסת]] בכנסת ה-11 וה-12, ופרש מהכנסת בשנת ה'תש"ן. | הרב אליעזר ולדמן היה ממייסדי וראשי "[[גוש אמונים]]", ולאחר כמה שנים של תנועת [[התחיה]]. בשנות שמונים שימש כרב המושב [[קשת (מושב)|קשת]] ב[[רמת הגולן]] לאחר סיום תפקידו של [[הרב שלמה אבינר]], שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "[[התחיה]]" עד לפירוקה. כמו כן שימש הרב ולדמן כחבר המזכירות העולמית של תנועת [[בני עקיבא]], ולאחר מכן בהנהלה הארצית של [[בני עקיבא]]. הרב כיהן כ[[חבר כנסת]] בכנסת ה-11 וה-12, ופרש מהכנסת בשנת ה'תש"ן. | ||
גרסה מ־00:48, 21 במרץ 2010
|
|
הרב אליעזר ולדמן - ראש ישיבת "ניר" בקרית ארבע יחד עם הרב דב ליאור שליט"א, ממייסדי ההתנחלות בעיה"ק חברון ובקרית ארבע.
חייו ופועלו הציבורי והפוליטי
הרב אליעזר ליפא ולדמן נולד בל' בשבט ה'תרצ"ז (11 בפברואר 1937) בפתח תקוה, לאביו, הרב יואל ולדמן. בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לארצות הברית, שם שהה עד 1956. בזמן שהותו שם למד אצל הרב יצחק הוטנר (מחבר ספרי "פחד יצחק") ובישיבה יוניברסיטי והוציא תואר בפסיכולוגיה ובפילוסופיה.
כשחזר לארץ למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, יחד עם הרב חיים דרוקמן (על הערכתו הרבה של הרב ולדמן להרב צבי יהודה הכהן קוק ניתן ללמוד מכך, שלעולם אינו קורא לו "רבי" בלבד, אלא תמיד "רבנו הרב צבי יהודה").
בשנת תשכ"ח, סמוך לחידוש היישוב היהודי בחברון, יסד את ישיבת 'מתנחלי חברון' (כיום- 'ניר קרית ארבע'). לאחר הקמתה של קרית ארבע, עברה הישיבה למבנים ארעיים בקריה עד להשלמת מבנה הקבע בו היא שוכנת כיום. לאחר מינוי הרב דוב ליאור כרבה של הקריה, הזמינו הרב ולדמן לעמוד לצידו בראשות הישיבה. כיום משמשים שניהם כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וההלכה, והרב ולדמן עוסק בלימודי מחשבה והשקפה - בעיקר על פי הגותו של הראי"ה קוק זצ"ל.
הרב אליעזר ולדמן היה ממייסדי וראשי "גוש אמונים", ולאחר כמה שנים של תנועת התחיה. בשנות שמונים שימש כרב המושב קשת ברמת הגולן לאחר סיום תפקידו של הרב שלמה אבינר, שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "התחיה" עד לפירוקה. כמו כן שימש הרב ולדמן כחבר המזכירות העולמית של תנועת בני עקיבא, ולאחר מכן בהנהלה הארצית של בני עקיבא. הרב כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-11 וה-12, ופרש מהכנסת בשנת ה'תש"ן.
לפני ביצוע הגירוש האכזרי עבר הרב ולדמן עם ישיבת ההסדר ניר קריית ארבע ליישוב שא נור שהיה בצפון השומרון.
הרב ולדמן לימד לימודי אמונה בישיבת מרכז הרב לפני ואחרי מלחמת יום הכפורים.
תקופה מסוימת הרב כיהן כרב המושב קשת בימיו הראשונים עד שתפס את מקומו הרב שלמה אבינר.
משנתו החינוכית
הרב ולדמן, בהיותו תלמיד של הרב צבי יהודה הכהן קוק, מורה לתלמידיו את דרכו החינוכית בעיקר על פי כתביו של הרב קוק האב (כדוגמת אורות ועין אי"ה). הרב ולדמן הוא מהסוברים שמדינת ישראל היא "יסוד כיסא ה' בעולם" אף במדינה חילונית. בשיחותיו קיים דגש על הבנת תהליך הגאולה על פי משנת הרצי"ה.
כתביו
- על דעת המקום והזמן חוברת על השקפה דתית לאומית על ארץ ישראלית, כולל את מאמרו על חשיבות הברכה לפי התלמוד הירושלמי.
- ספר חגי - בספר זה לוקטו שיחות של הרב ולדמן בספרי בראשית ושמות. יצא לזכר ארבעה מתלמידי הישיבה.
- חוברות שיחות לפי נושאים ופרשיות השבוע - מהדורה פנימית יצאה על ידי תלמידי הישיבה.
- אורות התשובה עריכה והבאה לדפוס של ספרו של הרב קוק ביחד עם הרב חיים דרוקמן.