הרב שאול ישראלי: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב שאול ישראלי זצ"ל (כ"ה בתמוז תרס"ט-י"ט בסיוון תשנ"ה) - רב, דיין וראש ישיבת מרכז הרב.

תולדות חייו

נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט בסלוצק שברוסיה הלבנה לאביו הרב בנימין איזראעליט הי"ד ולאמו חוה הי"ד. בצעירותו עבר עם משפחתו לעיירה קוידנוב, שאת הקהילה היהודית בה ניסה לשקם אביו מהרס מלחמת העלום הראשונה. כמו כן, שימש אביו רב ואב בית דין בעיירה.כבר מצעירותו חשק לעסוק בתורה חרף הסיכון להיתפס ע"י הקומוניסטים, ובגיל צעיר מאד נסע ללמוד בסלוצק בתלמוד תורה ובישיבה של הרב איסר זלמן מלצר. לאחר שישיבת סלוצק נסגרה ע"י הקומוניסטים, עבר הרב למינסק, ולמד בישיבות מחתרתיות בעיר. באותה תקופה, השפיע על הרב ישראלי הרב אברהם אליהו מייזס, שלימים עלה לירושלים ונהיה לאחד ממנהיגי "נטורי קרתא". בשנת תר"צ, החליט הרב שאינו יכול ללמוד יותר ברוסיה, וכי הוא חייב לעלות לארץ ישראל. הרב ניסה להשיג אישור לעליה לארץ, אולם משנתקל בסירוב כמה פעמים, החליט לנסות להבריח את הגבול, יחד עם עוד שני בחורים. עקב הסיכון הגדול שבהסתננות, החליטו השלושה להיוועץ ברבה של מוסקבה הרב יעקב קעלעמס. הרב קעלעמס ערך "גורל הגר"א" כדי להכריע בשאלה, והפסוק שעלה לו בגורל היה: "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת" (דברים א ח). בכ"ג בשבט התרצ"ג, חצו השלושה את הגבול על גבי נהר פרוט (כדאי לשים לב לדמיון שבין פרוט לבין פרת שהופיע בפסוק!) שהיה קפוא, כשהם אוחזים ספר תורה בידיהם. לרוע מזלם, המשטרה הפולנית תפסה אותם ונכלאו. כוונת הפולנים היתה להחזירם לרוסיה, ושם היה דינם ברור למוות. הרב ישראלי שלח מכתב אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה באותו זמן הרב הראשי לארץ ישראל, ובו בקש כי יפעל להשגת סרטיפיקטים (אישורי כניסה לארץ ישראל מטעם השלטון הבריטי) עבור שלושתם. לפנייתם הצטרף גם רב הרב הערץ, שהיה רב העיר בה נכלאו, והוא גם פעל לעיכוב הסגרתם לרוסיה. כמובן שהרב קוק הזרדרז להשיג את הסטיפיקטים למרות שהיה זה ביום פורים דפרזים ושלח להם אותם, ובזכותם השתחררו שלושתם מהכלא ועלו ארצה. בינתיים למד הרב עוד כחצי שנה בישיבת מיר עד שחסך מספיק כסף למסע ארצה. בתקופה זו, התרשם מאד מהמשגיח הרב ירוחם לייבוביץ'. בתחילת שנת תרצ"ד, עלה הרב ישראלי לארץ ישראל, ומיד נסע לירושלים, להודות לרב קוק שהציל אותו ממוות, והחל ללמוד אצלו תורה בישיבת מרכז הרב. בזמן שהותו בארץ, אביו נאסר ע"י השלטונות הסובייטים על הרבצת תורה, ונשלח לגלות לסיביר, ומאז נותק הקשר עמו. אמו נרצחה ע"י הנאצים בשואה. בתקופה זו, נהג לרשום בראש כל דף במחברתו, לפני התאריך "תורת ארץ ישראל פעה"ק ירושלים". תקופת לימודיו במרכז הרב השפיעה מאד על חייו, כפי שכתב בהקדמה לספרו "חוות בנימין". אמנם, למד הרב ישראלי אצל הרב קוק זמן מועט, עד פטירת הרב קוק בג' באלול תרצ"ה, אך למרות זאת הרב קוק השפיע עליו מאד. כמו כן נקשר הרב ישראלי לממשיכו של הרב קוק בהנהגת הישיבה, הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, והרב חרל"פ אף למד איתו את השיעורים הכלליים לפני שהיה מעביר אותם בישיבה. בשנת תרצ"ח, קיבל הרב סמיכה מיוחדת מהרב חרל"פ ומעוד רבנים, והועד הפועל של הפועל המזרחי שאל את הרב הראשי לישראל דאז הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל אודותיו, ואף הוא שיבח אותו והסכים למינויו לרבנות. ואכן, בחנוכה של שנת תרצ"ח, החל הרב לכהן כרבו של המושב כפר הרא"ה שנקרא על שם הרב קוק (הרא"ה= הרב אברהם הכהן). באותה שנה, חזר לפולין כדי לשאת את בת דודתו בת שבע בורגנסקי. בתקופת כהונתו בכפר הרא"ה, התפנה ללמוד תורה בהתמדה, אך גם לענות על שאלות הלכתיות כבדות משקל. כמו כן, היה דורש ומעביר שיעורים בכפר הרא"ה, והם היו מושכים את הקהל לאהבת התורה וחדרו לליבם. כשהוקמה הישיבה בכפר הרא"ה ע"י הרב משה צבי נריה בשנת ת"ש, החל הרב ישראלי ללמד בה. כמו כן, לאור בקשתו של הרב יהושע יגל החל הרב ללמד מחשבת שראל במדרשית נעם בפרדס חנה. מכיוון שמקצוע זה לא נלמד עד אז כל כך בבתי הספר, לא היה ספר לימוד מסודר. בהעדר ספר לימוד מסודר, נרתם הרב ישראלי למשימת כתיבת ספר כזה. במהרה יצא לאור הספר "פרקים במחשבת ישראל". כרב ישוב חקלאי, נזקק הרב להתמודד עם שאלות לא פשוטות בנושאי המצוות התלויות בארץ. גם בתחום זה, היה מחסור יחסי בספרי הלכה למעשה, ובמיוחד בהלכות כלאיים המסובכות. כך החל לכתוב את ספרו "ארץ חמדה"- ובו גם הוסיף תשובות לשאלות בתחום זה שנשאל בכפר הרא"ה ודיונים במצוות ישיבת ארץ ישראל וגבולותיה וכד'. כתיבת הספר נסתיימה ביום ה' באייר תש"ח, יום הקמת מדינת ישראל, והספר יצא לאור לאחר כעשר שנים, בשנת תשי"ט, וזיכה אותו בפרס הרב קוק של עיריית תל אביב. מיד עם קום המדינה, הקים עם עוד מספר רבנים את "חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי". הרב ישראלי נבחר לתפקיד עורך קבצי "התורה והמדינה", בעזרת הרב כתריאל פישל טכורש, בהם פורסמו מאמרים ובירורים תורניים בכל אותם נושאים הקשורים למדינה, לחברה, לשלטון, לרפואה ועוד. הרבה מבירורים אלו כתב הרב ישראלי בעצמו, והם כונסו לספר "עמוד הימיני" וכן בספרו "חוות בנימין". בשנת תשי"ב מונה הרב ישראלי לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל המורחבת (זה היה גוף שהוקם ביוזמתו של הרב הרצוג וחבריו היו שותפים חלקית במועצת הרבנות הראשית^[1]), ואחר כך אף למועצת הרבנות הראשית לישראל. בשנת תשי"ט, למרות שהיה עסוק מאד, נעתר לבקשתו של הרצי"ה קוק להעביר שיעורים כלליים בישיבה מדי שבוע. הרב העביר את השיעור הכללי במשך שלושים ושש שנה (למעט הפסקות קצרות). בשנת תשכ"ה נתמנה לכהן כדיין בבית הדין הגדול לערעורים, למרות שע"פ התקן על הדיין לכהן קודם בבית דין מחוזי בטרם יכנס לתפקיד בבית דין גדול. בעקבות כך, נאלץ לעזוב את רבנות כפר הרא"ה ואת ההוראה במדרשיה, ועבר לירושלים לשכונת קרית משה. את מקומו ברבנות כפר הרא"ה החליף הרב דב ליאור, ולאחריו הרב אליעזר שמחה וייס, המכהן עד היום. הרב ישב בבית הדין חמש עשרה שנה עד שיצא לגמלאות בשנת תש"מ, כאשר עברו מתחת ידו מאות פסקי דין. בירורים אלו, נכנסו למדור 'פסקי דין רבניים' בספרו חוות בנימין, ובספרו "משפטי שאול". לאחר פרישתו מבית הדין, התפנה הרב ללימוד תורה בשקידה וללא טרדות, אך המשיך להשיב לשואלים, ואף ערך את הקובץ התורני "ברקאי"'. בשנת תשל"ד קיבל הרב את פרס הרב מימון. החל משנת תשמ"ב, בה נפטר ראש ישיבת מרכז הרב הרצי"ה, כיהן הרב ישראלי תחתיו, יחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שנפטר בשנת תשס"ח. בשנת תשמ"ז הקים את מכון "ארץ חמדה" לדיינים בראשות הרב יוסף כרמל והרב משה ארנרייך, ושימש נשיאו. בשנותיו האחרונות, היה הרב מהעומדים בתקיפות נגד ויתורים על חלקים מארץ ישראל ונגד הסכמי אוסלו. בשנת תש"ן קיבל הרב את "פרס חיים משה שפירא למחשבת הציונות הדתית", ובשנת תשנ"ב קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית. בחורף תשנ"ה חלה הרב, אך המשיך לשקוד על התורה ולהעביר שיעורים כפי שהיה מעביר בזמן שהיה בריא. לקראת סוף החורף של שנת תשנ"ה, החמיר מצבו, ובשבת פרשת שלח, י"ט בסיוון תשנ"ה, נפטר הרב שאול ישראלי בגיל 86 ונטמן בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

ספריו

• "פרקים במחשבת ישראל"
• "ארץ חמדה"
• "עמוד הימיני"
• "חוות בנימין"
• משפטי שאול"
• "הרבנות והמדינה"- מאמרים על הרבנות הראשית לישראל ומדינת ישראל.
• "דרשות לימי הפסח"
• "דרשות לימים נוראים"
• "מאורות לחנוכה"-דרשות לחג החנוכה
• "זה היום עשה ה'"- דרשות ליום העצמאות וליום ירושלים.
• "שערי שאול"- שיעורים על מסכתות פסחים, בבא קמא, שבת שנשא בישיבת מרכז הרב
• "שאלו שלום ירושלים"- דרשות שנשא ביום ירושלים בישיבה
• "שיח שאול"- שיחות שנשא בכפר הרא"ה על חמשה חומשי תורה.
• "דבָּר לדור"- שיחות, מאמרים והספדים על הרב קוק, הרב חרל"פ והרצי"ה.

כמו כן, הרב ערך את קבצי "התורה והמדינה", שחלק ממאמריהם פורסמו אח"כ בצורה מחודשת בסדרת הספרים "בצומת התורה והמדינה" בעריכת הרב יהודה שביב, ואת קבצי "ברקאי". במסגרת היותו נשיא מכון ארץ חמדה, הרב אישר את כל התשובות שכתבו אברכי המכון לרבנים מרחבי העולם שקובצו בסדרת הספרים "שו"ת במראה הבזק"

לקריאה נוספת

• "גאון בתורה ובמידות"-פרקים לדרכו ולדמותו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל בהוצאת ארז ירושלים תשנ"ט.
• מספד תמרורים - אסופה של הספדים לזכרו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, בהוצאת ישיבת מרכז הרב ירושלים תשנ"ו.
• "לזכרו של מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל" מתוך "דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ז, קובץ ראיונות לזכרו.
• הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע
• גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט.
• הרב נריה גוטל, איש על העדה- משהו לדמותו של הגר"ש ישראלי זצ"ל במלאת עשור להסתלקותו מתוך צהר- כתב עת תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר, גליו כ"ב, תמוז תשס"ה.
  • ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 249.

קישורים חיצוניים

• על הרב ישראלי באתר ישיבת מרכז הרב
• ספר ארץ חמדה באתר היברו בוקס-http://www.hebrewbooks.org/40308
• ספרי חוות בנימין באתר היברו בוקס- http://www.hebrewbooks.org/home.aspx
• קבצי התורה והמדינה באתר היברו בוקס- http://www.hebrewbooks.org/home.aspx
• הספר משפטי שאול באתר היברו בוקס- http://www.hebrewbooks.org/43770
• הספר פרקים במחשבת ישראל באתר היברו בוקס- http://www.hebrewbooks.org/21165
• שו"ת במראה הבזק חלק ג' באתר היברו בוקס-http://www.hebrewbooks.org/20896
• הספר עמוד הימיני באתר היברו בוקס- http://www.hebrewbooks.org/43775