הרב יצחק יעקב וכטפויגל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 14: שורה 14:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*נכדו אדם ברוך, '''בתום לב'''.  
*נכדו אדם ברוך, '''בתום לב'''.  
*שושנה רייך''' עלון '''מגד ירחים''' להנחלת מורשתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון 136, שבט התשע"א.   
*שושנה רייך, עלון '''מגד ירחים''' להנחלת מורשתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון 136, שבט התשע"א.   
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וכטפויגל, יצחק יעקב}}
{{מיון רגיל:וכטפויגל, יצחק יעקב}}

גרסה מ־22:27, 12 בפברואר 2011

הרב יצחק יעקב וכטפויגל היה ראש ישיבת ורב שכונת מאה שערים. נולד בי"ז בתמוז תרמ"ז במזריטש שבפולין להוריו ר' בנימין ברוך ויפה. בגיל עשר הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין. לאחר מכן עבר ללמוד בישבת לבודקה, ישיבת מיר, ישיבת נובהרדוק וישיבת טלז במשך שלוש עשרה שנה. התפרסם בתואר "העילוי ממזריטש". נחשב לתלמיד מובהק של רבי אליעזר גורדון, רבי שמעון שקאפ ורבי יוסף לייב בלוך.

עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ט ונשא את בלומה רחל בת רבי זרח ברוורמן מירושלים. לאחר שבע שנים נסע לוורשה לצרכי רפואה, שם הקדימה אותו מלחמת העולם הראשונה, והוא נאלץ להישאר באירופה למשך כשבע שנים. הוא חזר למזריטש, שם הקים ישיבה ועמד בראשה. כאשר פעילות המזרחי בפולין התחדשה, הצטרף אליה, והיה לאחד הפעילים המרכזיים בתנועה. משנגמרה מלחמת העולם, חזר לארץ והיה ממקימי כפר עברי- נווה יעקב שבפאתי ירושלים, וכן חברת השיכון והבניה "תפארת ירושלים". הוא נבחר לכהן כיו"ר ועד שכונת נוה יעקב ורבה. בטקב הכתרתו לרב נכחו בין השאר הרב אברהם יצחק הכהן קוק[1], הרב יהודה לייב הכהן מימון, הרב אבא יעקב בורוכוב ועוד.

החל לכהן כראש ישיבת "מאה שערים" ושימש כאב בית דין לקהילות האשכנזים שיסד הרב צבי פסח פראנק וכרב השכונה. עמד בראש "מפעל תהורה למען הישיבות" של "המזרחי העולמי". היה פעיל מרכזי במזרחי העולמי, והיה נחשב לציוני גדול.

היה מקורב גדול לרב קוק, והתייעץ עמו רבות בהלכה. ניתן למצוא תשובות רבות שהרב קוק השיב לו בספרי השו"ת של הרב קוק: דעת כהן, משפט כהן ואורח משפט, וכן בספר אגרות לראי"ה. בעקבות קשריו עם הרב קוק ריססו קנאים על ביתו את הכתובת 'צא טמא', אך הוא לא מהר למחוק אותה כדי שתושבי השכונה יצטערו על ביזיון הרבנות.

בשנת תרצ"ה היה בין החותמים על הקמת מועצות דתיות מאוחדות, שחיטה מאוחדת ובית דין מיוחד, ביוזמת הרב קוק (ליקוטי ראי"ה את הרב משה צבי נריה).

בשנת תש"ח, בזמן מלחמת השחרור, שיכל את בנו הצעיר שמואל שהיה לוחם באצ"ל ונפל בעת הפריצה ליפו.

בשנת תשכ"ח עבר ניתוח בעיניו בבית החולים "תל השומר". לאחר שהוסרה התחבושת מעיניו, ביקש מהרופא כמה דקות, בהן אמר וידוי, ובכ"ה בשבט נפטר.

לקריאה נוספת

  • נכדו אדם ברוך, בתום לב.
  • שושנה רייך, עלון מגד ירחים להנחלת מורשתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון 136, שבט התשע"א.

הערות שוליים

  1. בנאומו אמר הקב קוק: "בתקופה זו של התרחבות והתפתחות הישוב, על הרב להתחשב עם המציאות של חיי היומיום של קהילתו ולשם לב גם למשהו של חול אשר בחיי התורה והמצווהשל הקהילה שהוא נמצא בה"

קטדוריה:ראשי ישיבות