אמה עבריה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''בת ישראל קטנה שאביה מכרה לישראל אחר להיות אמה''' {{מקור| | '''בת ישראל קטנה שאביה מכרה לישראל אחר להיות אמה''' {{מקור|הסוגיות בקידושין יד: והלאה|כן}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורה''' מהפסוק "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" {{מקור| | '''מקורה''' מהפסוק "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" {{מקור|דברים טו-יב|כן}}, ורוב דיניה נלמדים מההיקש הזה לעבד עברי. | ||
'''במהותה''' כתב ר' שמואל שהיא זכות נפרדת שהתורה זיכתה לאביה למוכרה, ולא שהאב מוכר לאדון את הזכויות שיש לו בה (דהיינו, זכות מכירתה אינה תולדה משאר זכויותיו בה) {{מקור| | '''במהותה''' כתב ר' שמואל שהיא זכות נפרדת שהתורה זיכתה לאביה למוכרה, ולא שהאב מוכר לאדון את הזכויות שיש לו בה (דהיינו, זכות מכירתה אינה תולדה משאר זכויותיו בה) {{מקור|שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קמח|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''אשה גדולה''', אביה לא יכול למוכרה {{מקור| | '''אשה גדולה''', אביה לא יכול למוכרה {{מקור|בבלי:ערכין כט:|כן}}. ונחלקו הראשונים האם היא יכולה למכור את עצמה: לרמב"ם לא יכולה {{מקור|עבדים א-ב|כן}}, ולרמב"ן כן {{מקור|הובא במשנה למלך שם|כן}}. | ||
'''סימני נערות''', אמה עבריה יוצאת בהם לחירות {{מקור| | '''סימני נערות''', אמה עבריה יוצאת בהם לחירות {{מקור|בבלי:קידושין יד:|כן}}. וחקרו האם האמה נמכרת לתמיד, והסימנים ומיתת האב מוציאים אותה (כמו יציאת שש ויובל), או שמתחילה נמכרת רק עד הסימנים או מיתת האב (שכיוון שכבר אין לאביה זכות למוכרה יוצאת מרשות האדון) {{מקור|המידות לחקר ההלכה ב-מ, שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קנא|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
* [[מכרוהו בית דין]] | * [[מכרוהו בית דין]] | ||
[[עבד עברי]] {{מקור| | [[עבד עברי]] {{מקור|שם דנו בכלל דיני עבד עברי|כן}} | ||
* [[רציעה]] | * [[רציעה]] | ||
גרסה מ־09:07, 5 בספטמבר 2012
|
|
==הגדרה== בת ישראל קטנה שאביה מכרה לישראל אחר להיות אמה (הסוגיות בקידושין יד: והלאה).
מקור וטעם
מקורה מהפסוק "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" (דברים טו-יב), ורוב דיניה נלמדים מההיקש הזה לעבד עברי.
במהותה כתב ר' שמואל שהיא זכות נפרדת שהתורה זיכתה לאביה למוכרה, ולא שהאב מוכר לאדון את הזכויות שיש לו בה (דהיינו, זכות מכירתה אינה תולדה משאר זכויותיו בה) (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קמח).
פרטי הדין
אשה גדולה, אביה לא יכול למוכרה (ערכין כט:). ונחלקו הראשונים האם היא יכולה למכור את עצמה: לרמב"ם לא יכולה (עבדים א-ב), ולרמב"ן כן (הובא במשנה למלך שם).
סימני נערות, אמה עבריה יוצאת בהם לחירות (קידושין יד:). וחקרו האם האמה נמכרת לתמיד, והסימנים ומיתת האב מוציאים אותה (כמו יציאת שש ויובל), או שמתחילה נמכרת רק עד הסימנים או מיתת האב (שכיוון שכבר אין לאביה זכות למוכרה יוצאת מרשות האדון) (המידות לחקר ההלכה ב-מ, שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קנא).
ראה גם
עבד עברי (שם דנו בכלל דיני עבד עברי)
שש שנים (לגבי יציאת עבד עברי ביובל ע"ע [[יובל עבד_עברי|יובל בסעיף "בעבד עברי"]]).