קבר שמואל הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:NebiSamuel2.jpg|left|thumb|250px|המבצר צלבני מעל אתר הקבר - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמרה]] | [[תמונה:NebiSamuel2.jpg|left|thumb|250px|המבצר צלבני מעל אתר הקבר - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמרה]] | ||
[[תמונה:Semuel_hanavi.jpg|left|thumb|250px|קבר שמואל הנביא - צילם מיכאל יעקובסון]] | [[תמונה:Semuel_hanavi.jpg|left|thumb|250px|קבר שמואל הנביא - צילם מיכאל יעקובסון]] | ||
'''קבר שמואל הנביא''' מזוהה היום בפסגת הר-שמואל, בגובה של 885 מטר מעל פני הים. המבנה על ההר היה מנזר, כנסיה, מבצר צלבני ומסגד והיה במרכז כפר ערבי בשם א-נבי צמוויל. המצבה מעל קברו של שמואל הנביא מצויה במרתף הבניין ובו גם חדר תפילה המיועד ליהודים. במשך כ- 500 שנה האחרונות הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא. ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, ב[[מלחמת ששת הימים]]. | '''קבר שמואל הנביא''' מזוהה היום בפסגת הר-שמואל, בגובה של 885 מטר מעל פני הים. המבנה על ההר היה מנזר, כנסיה, מבצר צלבני ומסגד והיה במרכז כפר ערבי בשם א-נבי צמוויל א.מ.לונץ בספרו: [[מורה דרך בארץ ישראל]] מתאר את המקום בסוף המאה ה-19: בכפר 15 משפחות מוסלמיות. "בעד מתת קל" ועוד "איזה אגורות" ייפתח החדר הפנימי, רשר בו ציון הקבר מכוסה ביריעת צמר פשוטה" .ואכן, המצבה מעל קברו של שמואל הנביא מצויה במרתף הבניין ובו גם חדר תפילה המיועד ליהודים לפחות בין השנים 1730-1450 . באותה שנה היהודים גורשו מהמקום. | ||
במשך כ- 500 שנה האחרונות הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא. ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, ב[[מלחמת ששת הימים]]. | |||
זאב ארליך כותב כי בחפירות שנערכו במקום נמצאו: "יד לספר-התורה וכן השופר ואולי היו שייכים למתפללי בית-הכנסת על-שם שמואל הנביא במקום המזוהה, אמנם זיהוי עממי, כמקום קברו..." | |||
[http://inature.dreamhosters.com/wiki/%D7%92%D7%9F_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C אתר "טבע ונופים בישראל"] כותב כי מסביב למבנה הקבר, המצוי על פסגת הר שמואל מצוי גן לאומי מוכרז. | [http://inature.dreamhosters.com/wiki/%D7%92%D7%9F_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C אתר "טבע ונופים בישראל"] כותב כי מסביב למבנה הקבר, המצוי על פסגת הר שמואל מצוי גן לאומי מוכרז. | ||
== | ==מקום ביתו ברמה== | ||
יהוסף שווארץ בספרו [[תבואות הארץ]] מביא מפי [[רבי חיים ויטאל]], (1543 - 1620) מקובלי [[צפת]]אשר ערך את ספריו של [[האר"י]] כי "א"כ שמה שאמרו שברמה גם קבר אלקנה הוא טעות". | יהוסף שווארץ בספרו [[תבואות הארץ]] מביא מפי [[רבי חיים ויטאל]], (1543 - 1620) מקובלי [[צפת]]אשר ערך את ספריו של [[האר"י]] כי "א"כ שמה שאמרו שברמה גם קבר אלקנה הוא טעות". | ||
ב[[ספר שמואל]] א' ציון מקום קבורתו: "וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה.{{מקור|(כ"ה,א')}}. ועל כך אמר ה[[רד"ק]]: " מהו לשון הכתוב: "ברמה ובעירו"? לפי שהיו שתי רמות, כמו שאמר 'מן הרמתיים', לפיכך אמר 'ובעירו', כלומר באותה 'רמה' שהיתה עירו". | |||
זאב ארליך כותב: "כך או כך, רמה / רמתיים / רמתיים-צופים זו צריכה להימצא ב'הר-אפרים', כמצוין בשמ"א א, א'. אולם כבר אוזביוס מקיסריה, ידידו של ר' אבהו מהמאה ה-4, מציין את עירו זו של שמואל במדרונות היורדים אל מישור החוף, ככל הנראה בכפר רנטיס (רמפתיס), בין אלעד ובית-אריה, ובעקבותיו מתקין כך בעל 'מפת מידבא', ואין מקומה ב'הר אפרים'." | |||
לדעתו, "ביתו ברמה" היא "רמתיים צופים בהר אפרים". ולכן מקום ציון קברו ב[[נחלת שבט בנימין]] "לא יעלה על הדעת". לדעתו, אתר הקבר הנוכחי הוא [[מצפה המקראית]]. יהוסף שווארץ מעלה את ההשערה כי עיר הלווים, בה גרה משפחת שמואל היה ב[[נחלת שבט יששכר]] <ref>(גם השופט [[תולע בן פואה]] משבט יששכר היה בהר אפרים ומכאן הוא לומד כי הר אפרים הגיע עד לנחלת שבט יששכר</ref> ביר בשם "רמת" או "ירמות" {{מקור|([[ספר יהושע]], כ"א, כ"ט)}}. תמיכה בהשערה הוא מביא מהאתר המצוי בדרך לעיר מגוריו של שמואל ומקום קבורתו. כאשר שאול הלך לחפש את האתונות, מוזכר [[בקעת עין סוכר]] - מזרחית לעיר [[שכם]] - היום הכפר הערבי "אכסר". לדעתו, הבור הנמצא שם | |||
הוא הבור אליו הגיע שאול בדרך לעירו של שמואל. | הוא הבור אליו הגיע שאול בדרך לעירו של שמואל. | ||
==נבי סמואל== | |||
זאב ארליך סבור כי "זיהוי עממי זה (של אתר נבי סמואל בתור קבר שמואל) מקובל עוד מימי התלמוד, מהתקופה הביזנטית, דרך התקופה הערבית הקדומה, עבור לימי הצלבנים, כמקום קברו של שמואל" | |||
הרב אורי שרקי סבור כי המקום המכונה כיום נבי-סמואל הוא אינו מקום קבורתו של שמואל הנביא. [[רבי בנימין מטודלה]] מספר שכאשר הגיעו הצלבנים לרמלה וכבשו אותה, הם חשבו בטעות שזו העיר רמה, עירו של שמואל הנביא. כאשר הצלבנים החלו להרוג את היהודים באזור, קם יהודי אחד ואמר להם היכן קבור לכאורה שמואל הנביא. הצלבנים הוציאו את הארון מהקבר ולקחו אותה עימם בדרכם לירושלים, והם אלו שקברו אותו בנבי-סמואל, כיון שזהו המקום הראשון משם ניתן לראות את ירושלים כאשר באים מהשפלה. למרות הטעות שעשו הצלבנים, ניתן לראות בסיפור שה את יד ההשגחה, שהמקום ממנו ניתן לראות את ירושלים בפעם הראשונה נקרא על שם שמואל הנביא. | הרב אורי שרקי סבור כי המקום המכונה כיום נבי-סמואל הוא אינו מקום קבורתו של שמואל הנביא. [[רבי בנימין מטודלה]] מספר שכאשר הגיעו הצלבנים לרמלה וכבשו אותה, הם חשבו בטעות שזו העיר רמה, עירו של שמואל הנביא. כאשר הצלבנים החלו להרוג את היהודים באזור, קם יהודי אחד ואמר להם היכן קבור לכאורה שמואל הנביא. הצלבנים הוציאו את הארון מהקבר ולקחו אותה עימם בדרכם לירושלים, והם אלו שקברו אותו בנבי-סמואל, כיון שזהו המקום הראשון משם ניתן לראות את ירושלים כאשר באים מהשפלה. למרות הטעות שעשו הצלבנים, ניתן לראות בסיפור שה את יד ההשגחה, שהמקום ממנו ניתן לראות את ירושלים בפעם הראשונה נקרא על שם שמואל הנביא. | ||
[[משולם מוולטרא]] מספר בשנת 1481: " ושם מתקבצים כל היהודים בכל שנה ושנה... ומארם-צובא ומחמת מעזה ומדמשק... לבד הם יותר מאלף איש... לקונן ולהתפלל במערה ההיא כי בו ביום היתה נפשו צרורה בצרור החיים, ונוהגין כל היהודים ההולכים שם לקנות שמן לתת אותו לבית הכנסת ההוא ". | |||
[[רבי עובדיה מברטנורה]] מספר בשנת 1488 :" ומדליקין עליו אבוקות גדולות מלבד מה שמדליקין עליו נר תמיד... שאומרים שהרבה עקרות נפקדו וחולים נרפאו, בנדר או נדבה שהתנדבו במקום ההוא... " | |||
זאב וילנאי כותב על החיכוכים שהיו באתר: "פעם אחת החדילו הערבים את היהודים מליכנס בטרקלין של שמואל הנביא להתפלל, קם עליהם הצדיק הזה זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא], וחנק לגרונו למחדיל היהודים מלבוא בתפלתו, ואמר לו: "תחזיר המפתח ליהודים וישקדו על פתחיי, כי הם בניי ולא אתם. מיד החזיר. וזה שמעתי אני בהיותי שם. ונרות דולקים תמיד, וערבים מתנדבים ודולקים" | זאב וילנאי כותב על החיכוכים שהיו באתר: "פעם אחת החדילו הערבים את היהודים מליכנס בטרקלין של שמואל הנביא להתפלל, קם עליהם הצדיק הזה זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא], וחנק לגרונו למחדיל היהודים מלבוא בתפלתו, ואמר לו: "תחזיר המפתח ליהודים וישקדו על פתחיי, כי הם בניי ולא אתם. מיד החזיר. וזה שמעתי אני בהיותי שם. ונרות דולקים תמיד, וערבים מתנדבים ודולקים" | ||
==זיהויים נוספים== | |||
המסורת העממית, וכן הנוסעים העוברים במקום במאות השנים האחרונות, יודעים לציין את "המקווה של חנה" במערה סמוכה, בבור-מים ובריכה הצמודה אליו, או במעיין נובע במדרון. | |||
גם שתי אבני-ריצוף גדולות, ממערב למצבה העליונה בתוך המבנה הנוכחי, מציינות את מצבות-קבריהם של אלקנה וחנה, הוריו של שמואל. | |||
==מנהגי המקום== | |||
אברהם משה לונץ כותב בספרו כי במקום נהגו להתעקב יום-יומיים, "יידליקו נרות וידרו נדרים ונדבות לכבוד הנביא ומכאן הכנסה לא מעטה לעדת ירושלים". | |||
אך המקום גם הפך מוקד לחג ולהילולה עד שמצאו לנכון לתקן תקנה:" כי ההולכים להשתטח על קבר הנביא לא ישתו יין ושכר בכל ימי היותם שם". | |||
והוא מסיים:" כעת ילכו אחינו יושבי ירושלים ביום כ"ח אייר שהוא יופ פטירתו, להשתטח ולהתפלל על קברו וילינו שם הלילה. | |||
בהערה הוא מוסיף כי ב[[מגילת תענית]] נמנה כ"ט באייר כיום פטירתו. לצאת ידי ספק נהגו אנשי ירושלים לעלות לקברו בכ"ח באייר ולהתעקב שם עד למחרתו. | |||
==הילולה על קברו של שמואל הנביא== | ==הילולה על קברו של שמואל הנביא== | ||
| שורה 24: | שורה 56: | ||
תמונה:Kever_samuel_hilula.jpg| | תמונה:Kever_samuel_hilula.jpg| | ||
</gallery> | </gallery> | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* זאב ארליך (ז'אבו), [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;jsessionid=3edb07f330d7084cfaad969e4b86b8c7f085c47671a1.e38Oa38OchiKa40TbhuMa3mPbxf0?articleId=2140&channel=4&subchannel=4 קבר שמואל או א-נבי סמואל] - מקור ראשון - 22 ביוני 2007 | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:קברי צדיקים בארץ ישראל]] | [[קטגוריה:קברי צדיקים בארץ ישראל]] | ||
גרסה מ־12:25, 29 בספטמבר 2008
|
|
קבר שמואל הנביא מזוהה היום בפסגת הר-שמואל, בגובה של 885 מטר מעל פני הים. המבנה על ההר היה מנזר, כנסיה, מבצר צלבני ומסגד והיה במרכז כפר ערבי בשם א-נבי צמוויל א.מ.לונץ בספרו: מורה דרך בארץ ישראל מתאר את המקום בסוף המאה ה-19: בכפר 15 משפחות מוסלמיות. "בעד מתת קל" ועוד "איזה אגורות" ייפתח החדר הפנימי, רשר בו ציון הקבר מכוסה ביריעת צמר פשוטה" .ואכן, המצבה מעל קברו של שמואל הנביא מצויה במרתף הבניין ובו גם חדר תפילה המיועד ליהודים לפחות בין השנים 1730-1450 . באותה שנה היהודים גורשו מהמקום.
במשך כ- 500 שנה האחרונות הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא. ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים.
זאב ארליך כותב כי בחפירות שנערכו במקום נמצאו: "יד לספר-התורה וכן השופר ואולי היו שייכים למתפללי בית-הכנסת על-שם שמואל הנביא במקום המזוהה, אמנם זיהוי עממי, כמקום קברו..."
אתר "טבע ונופים בישראל" כותב כי מסביב למבנה הקבר, המצוי על פסגת הר שמואל מצוי גן לאומי מוכרז.
מקום ביתו ברמה
יהוסף שווארץ בספרו תבואות הארץ מביא מפי רבי חיים ויטאל, (1543 - 1620) מקובלי צפתאשר ערך את ספריו של האר"י כי "א"כ שמה שאמרו שברמה גם קבר אלקנה הוא טעות".
בספר שמואל א' ציון מקום קבורתו: "וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה.(כ"ה,א'). ועל כך אמר הרד"ק: " מהו לשון הכתוב: "ברמה ובעירו"? לפי שהיו שתי רמות, כמו שאמר 'מן הרמתיים', לפיכך אמר 'ובעירו', כלומר באותה 'רמה' שהיתה עירו".
זאב ארליך כותב: "כך או כך, רמה / רמתיים / רמתיים-צופים זו צריכה להימצא ב'הר-אפרים', כמצוין בשמ"א א, א'. אולם כבר אוזביוס מקיסריה, ידידו של ר' אבהו מהמאה ה-4, מציין את עירו זו של שמואל במדרונות היורדים אל מישור החוף, ככל הנראה בכפר רנטיס (רמפתיס), בין אלעד ובית-אריה, ובעקבותיו מתקין כך בעל 'מפת מידבא', ואין מקומה ב'הר אפרים'."
לדעתו, "ביתו ברמה" היא "רמתיים צופים בהר אפרים". ולכן מקום ציון קברו בנחלת שבט בנימין "לא יעלה על הדעת". לדעתו, אתר הקבר הנוכחי הוא מצפה המקראית. יהוסף שווארץ מעלה את ההשערה כי עיר הלווים, בה גרה משפחת שמואל היה בנחלת שבט יששכר [1] ביר בשם "רמת" או "ירמות" ([[ספר יהושע]], כ"א, כ"ט). תמיכה בהשערה הוא מביא מהאתר המצוי בדרך לעיר מגוריו של שמואל ומקום קבורתו. כאשר שאול הלך לחפש את האתונות, מוזכר בקעת עין סוכר - מזרחית לעיר שכם - היום הכפר הערבי "אכסר". לדעתו, הבור הנמצא שם
הוא הבור אליו הגיע שאול בדרך לעירו של שמואל.
נבי סמואל
זאב ארליך סבור כי "זיהוי עממי זה (של אתר נבי סמואל בתור קבר שמואל) מקובל עוד מימי התלמוד, מהתקופה הביזנטית, דרך התקופה הערבית הקדומה, עבור לימי הצלבנים, כמקום קברו של שמואל"
הרב אורי שרקי סבור כי המקום המכונה כיום נבי-סמואל הוא אינו מקום קבורתו של שמואל הנביא. רבי בנימין מטודלה מספר שכאשר הגיעו הצלבנים לרמלה וכבשו אותה, הם חשבו בטעות שזו העיר רמה, עירו של שמואל הנביא. כאשר הצלבנים החלו להרוג את היהודים באזור, קם יהודי אחד ואמר להם היכן קבור לכאורה שמואל הנביא. הצלבנים הוציאו את הארון מהקבר ולקחו אותה עימם בדרכם לירושלים, והם אלו שקברו אותו בנבי-סמואל, כיון שזהו המקום הראשון משם ניתן לראות את ירושלים כאשר באים מהשפלה. למרות הטעות שעשו הצלבנים, ניתן לראות בסיפור שה את יד ההשגחה, שהמקום ממנו ניתן לראות את ירושלים בפעם הראשונה נקרא על שם שמואל הנביא.
משולם מוולטרא מספר בשנת 1481: " ושם מתקבצים כל היהודים בכל שנה ושנה... ומארם-צובא ומחמת מעזה ומדמשק... לבד הם יותר מאלף איש... לקונן ולהתפלל במערה ההיא כי בו ביום היתה נפשו צרורה בצרור החיים, ונוהגין כל היהודים ההולכים שם לקנות שמן לתת אותו לבית הכנסת ההוא ".
רבי עובדיה מברטנורה מספר בשנת 1488 :" ומדליקין עליו אבוקות גדולות מלבד מה שמדליקין עליו נר תמיד... שאומרים שהרבה עקרות נפקדו וחולים נרפאו, בנדר או נדבה שהתנדבו במקום ההוא... "
זאב וילנאי כותב על החיכוכים שהיו באתר: "פעם אחת החדילו הערבים את היהודים מליכנס בטרקלין של שמואל הנביא להתפלל, קם עליהם הצדיק הזה זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא], וחנק לגרונו למחדיל היהודים מלבוא בתפלתו, ואמר לו: "תחזיר המפתח ליהודים וישקדו על פתחיי, כי הם בניי ולא אתם. מיד החזיר. וזה שמעתי אני בהיותי שם. ונרות דולקים תמיד, וערבים מתנדבים ודולקים"
זיהויים נוספים
המסורת העממית, וכן הנוסעים העוברים במקום במאות השנים האחרונות, יודעים לציין את "המקווה של חנה" במערה סמוכה, בבור-מים ובריכה הצמודה אליו, או במעיין נובע במדרון.
גם שתי אבני-ריצוף גדולות, ממערב למצבה העליונה בתוך המבנה הנוכחי, מציינות את מצבות-קבריהם של אלקנה וחנה, הוריו של שמואל.
מנהגי המקום
אברהם משה לונץ כותב בספרו כי במקום נהגו להתעקב יום-יומיים, "יידליקו נרות וידרו נדרים ונדבות לכבוד הנביא ומכאן הכנסה לא מעטה לעדת ירושלים".
אך המקום גם הפך מוקד לחג ולהילולה עד שמצאו לנכון לתקן תקנה:" כי ההולכים להשתטח על קבר הנביא לא ישתו יין ושכר בכל ימי היותם שם".
והוא מסיים:" כעת ילכו אחינו יושבי ירושלים ביום כ"ח אייר שהוא יופ פטירתו, להשתטח ולהתפלל על קברו וילינו שם הלילה.
בהערה הוא מוסיף כי במגילת תענית נמנה כ"ט באייר כיום פטירתו. לצאת ידי ספק נהגו אנשי ירושלים לעלות לקברו בכ"ח באייר ולהתעקב שם עד למחרתו.
הילולה על קברו של שמואל הנביא
המקור: הויקיפדיה, צילם:בית שלום
קישורים חיצוניים
- זאב ארליך (ז'אבו), קבר שמואל או א-נבי סמואל - מקור ראשון - 22 ביוני 2007
הערות שוליים
- ↑ (גם השופט תולע בן פואה משבט יששכר היה בהר אפרים ומכאן הוא לומד כי הר אפרים הגיע עד לנחלת שבט יששכר