רבי יעקב קאשטרו: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי יעקב ב"ר אברהם קאשׂטרו''' ('''מהריק"ש''') היה מגדולי רבני מצרים בדור שאחרי גירוש ספרד. ==תולדות חי...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד ב[[מצרים]] בשנת רפ"ה למשפחה מכובדת ממגורשי ספרד. בגיל צעיר עלה ל[[ארץ ישראל]] ולמד בישיבתו של [[רבי לוי בן חביב]]- מהרלב"ח, וכן למד מפי ה[[רדב"ז]]. | נולד ב[[מצרים]] בשנת רפ"ה למשפחה מכובדת ממגורשי ספרד. בגיל צעיר עלה ל[[ארץ ישראל]] ולמד בישיבתו של [[רבי לוי בן חביב]]- מהרלב"ח, וכן למד מפי ה[[רדב"ז]]. | ||
בגיל צעיר התמנהה | בגיל צעיר התמנהה לכהן כרב קהילת ה[[מוסתערבים]] בקהיר, והחל לכתוב פסקי הלכה רבים. עד מהרה פשטו הוראותיו בכל מצרים, עד שהפך לגדול חכמי מצרים, וכינוהו "מרם דאתרא", כפי שכינו לפניו רק את ה[[רמב"ם]] והרדב"ז. רבי דוד גרשון (מגדולי חכמי מצרים) כתב: "כדבריו...פוסקים בכל ארץ מצרים ובכל גלילותיה אף במקום שחולק על מרן הב"י, יען כי הוא מרא דאתרא". | ||
הוא התכתב בהלכה עם הרל"בח, הרדב"ז, רבי יוסף קארו, ה[[מבי"ט]] ועוד. | הוא התכתב בהלכה עם הרל"בח, הרדב"ז, רבי יוסף קארו, ה[[מבי"ט]] ועוד. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
נפטר בקהיר בשנת שע"ב, בגיל 87. | נפטר בקהיר בשנת שע"ב, בגיל 87. | ||
אחד מפסקיו הידועים הוא הפסק כי [[יהדות אתיופיה|יהודי אתיופיה]] הינם צאצאי [[שבט דן]], ולכן הינם חלק מ[[עם ישראל]]. | אחד מפסקיו הידועים הוא הפסק כי [[יהדות אתיופיה|יהודי אתיופיה]] הינם צאצאי [[שבט דן]], ולכן הינם חלק מ[[עם ישראל]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''אהלי יעקב'''- [שו"ת]] | *'''אהלי יעקב'''- [שו"ת]] | ||
גרסה מ־09:37, 26 בינואר 2012
|
|
רבי יעקב ב"ר אברהם קאשׂטרו (מהריק"ש) היה מגדולי רבני מצרים בדור שאחרי גירוש ספרד.
תולדות חייו
נולד במצרים בשנת רפ"ה למשפחה מכובדת ממגורשי ספרד. בגיל צעיר עלה לארץ ישראל ולמד בישיבתו של רבי לוי בן חביב- מהרלב"ח, וכן למד מפי הרדב"ז.
בגיל צעיר התמנהה לכהן כרב קהילת המוסתערבים בקהיר, והחל לכתוב פסקי הלכה רבים. עד מהרה פשטו הוראותיו בכל מצרים, עד שהפך לגדול חכמי מצרים, וכינוהו "מרם דאתרא", כפי שכינו לפניו רק את הרמב"ם והרדב"ז. רבי דוד גרשון (מגדולי חכמי מצרים) כתב: "כדבריו...פוסקים בכל ארץ מצרים ובכל גלילותיה אף במקום שחולק על מרן הב"י, יען כי הוא מרא דאתרא".
הוא התכתב בהלכה עם הרל"בח, הרדב"ז, רבי יוסף קארו, המבי"ט ועוד.
בשנת ש"ל ביקר בארץ ישראל, והתאכסן בביתו של רבי יוסף קארו בצפת, ומזכיר לפעמים בספריו את הנהגותיו.
מלבד כהונתו כרב ודיין, ייסד גם ישיבה ועמד בראשה.
נפטר בקהיר בשנת שע"ב, בגיל 87.
אחד מפסקיו הידועים הוא הפסק כי יהודי אתיופיה הינם צאצאי שבט דן, ולכן הינם חלק מעם ישראל.
ספריו
- אהלי יעקב- [שו"ת]]
- ערך לחם- הגהות על השולחן ערוך
- תולדות יעקב- על מסכת ביצה
- הלכות נזירות- נדפס בסוף שו"ת הלכות קטנות לרבי יעקב חאגיז
- מזכרת הגיטין- כנ"ל.
- "שיטה" על מסכת בבא קמא
- קול יעקב- דרשות- אבד.
| תקופת חייו של רבי יעקב קאשטרו על ציר הזמן |
|---|
 |