הרב יצחק ידידיה פרנקל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: ''הרב יצחק ידידיה פרנקל''' היה רבה הראשי של תל אביב. ==תולדות חייו== נולד לאביו הרב אהרן פרנקל בכ"ו ב[[תש...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''הרב יצחק ידידיה פרנקל''' היה רבה הראשי של [[תל אביב]]. | '''הרב יצחק ידידיה פרנקל''' היה רבה הראשי של [[תל אביב]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד לאביו הרב אהרן פרנקל בכ"ו ב[[תשרי]] תרע"ג בלונטשיץ שבפולין. בהיותו בגיל בר מצווה, לאחר שלמד בילדותו מתורת רבותיו בלונטשיץ, נדד ללמוד בורשה, שם נתקבל כתלמיד בישיבה הגדולה, שם הכיר את [[רבי מנחם זמבה]], אתו למד מספר שנים בחברותא, למרות היותו צעיר לימים. כמו כן שמע שם את שעוריו של [[רבי מאיר שפירא מלובלין]] וכמה מגאוני ליטא שהיו מבאי ביתו של הרב זמבה, כמו [[רבי אלחנן וסרמן]] מברנוביץ, [[הרב ברוך דוב ליבוביץ]] מקמניץ ועוד. | נולד לאביו הרב אהרן פרנקל בכ"ו ב[[תשרי]] תרע"ג בלונטשיץ שבפולין. בהיותו בגיל בר מצווה, לאחר שלמד בילדותו מתורת רבותיו בלונטשיץ, נדד ללמוד בורשה, שם נתקבל כתלמיד בישיבה הגדולה, שם הכיר את [[רבי מנחם זמבה]], אתו למד מספר שנים בחברותא, למרות היותו צעיר לימים. כמו כן שמע שם את שעוריו של [[רבי מאיר שפירא מלובלין]] וכמה מגאוני ליטא שהיו מבאי ביתו של הרב זמבה, כמו [[רבי אלחנן וסרמן]] מברנוביץ, [[הרב ברוך דוב ליבוביץ]] מקמניץ ועוד. | ||
גרסה מ־11:04, 18 במרץ 2012
|
|
הרב יצחק ידידיה פרנקל היה רבה הראשי של תל אביב.
תולדות חייו
נולד לאביו הרב אהרן פרנקל בכ"ו בתשרי תרע"ג בלונטשיץ שבפולין. בהיותו בגיל בר מצווה, לאחר שלמד בילדותו מתורת רבותיו בלונטשיץ, נדד ללמוד בורשה, שם נתקבל כתלמיד בישיבה הגדולה, שם הכיר את רבי מנחם זמבה, אתו למד מספר שנים בחברותא, למרות היותו צעיר לימים. כמו כן שמע שם את שעוריו של רבי מאיר שפירא מלובלין וכמה מגאוני ליטא שהיו מבאי ביתו של הרב זמבה, כמו רבי אלחנן וסרמן מברנוביץ, הרב ברוך דוב ליבוביץ מקמניץ ועוד.
הוא הוסמך על ידי הרב זמבה והרב שפירא להורות ולדון, ואליהם הצטרפו עוד כעשרים מרבני פולין שאף הם הסמיכוהו, ביניהם רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה, רבי שלמה דוד כהנא מורשה (אבי העגונות), רבי יחזקאל מיכלזאהן ורבי יצחק מאיר קאנאל, אשר כתבו עליו כי "העיר אשר תהיה מוצלחת להשיגו לרב בעירם, יתענגו ממנו רב נחת ושלום ומביאים ברכה לעירם".
סמוך לנישואיו בגיל 19, נבחר בעצת האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר (ה"אמרי אמת"), לרב בעיר ריפין, וכן נתקבל כחבר קבוע לאגודת הרבנים בפולין. למרות זאת, תכנן לעלות לארץ ישראל.
בעידודו ובהמלצתו של האדמו"ר מגור, עלה בשנת תרצ"ה לארץ ישראל והתיישב בשכונת פלורנטין בת"א, ומאז כיהן כרב השכונה. מיד עם עלייתו נתוודע אל רבני ארץ ישראל הראי"ה קוק והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.
הרב קוק כתב אל ראשי קהילת תל אביב: "כי לבד גדולתו בתורה הוא מלא חמודות ובעל רעיון זך", והרב עוזיאל הוסיף וכתב כי "אני שמח שנתגלגלה זכות זאת על ידי לאשר את מעכת"ר הרב פרנקל בתור רב לשכונת פלורנטין והסביבה, ואני מקווה שזה השלב הראשון בגרם המעלות של הרבנות בארץ".
הרב משה אביגדור עמיאל, רבה של תל אביב באותם הימים ששמע על הרב פרנקל עוד בחו"ל, מינה אותו כרב שכונות הגבול בין ת"א ליפו.
היה פעיל מאד לחיזוק הזהות היהודית בקרב תושבי השכונות, וכן פעל לה\אחדות בין העדות השונות. בין שאר הפעולות שארגן ויזם בשכונות, היו הקפות שניות המוניות במוצאי שמחת תורה וכן הנהיג מסורת של הליכה ברוב עם ל"שירת הים" בליל שביעי של פסח. אירועים אלה הפכו למסורת עד היום בכל רחבי הארץ. על פעולותיו למען מיזוג הגלויות בשכונות, קיבל תעודת כבוד והוקרה מיוחדת מנשיא המדינה יצחק בן צבי.
בשנות המנדט הבריטי תמך ועודד לוחמי המחתרות, האצ"ל הלח"י וההגנה. הוא אף נפצע סמוך להקמת המדינה מכדור צלף של ערבי בעת שיצא מישיבה דחופה של "ועד השכונות הדרומיות של תל אביב".
בשנים הראשונות של קום המדינה נתמנה כחבר בית הדין של הרב הראשי לתל אביב הרב יעקב משה טולידאנו.
בחודש אייר תשל"ג נבחר כרבה הראשי של ת"א-יפו וכראש אבות בתי הדין הרבניים האזוריים. בתפקיד זה שימש עד לפטירתו בד' באלול תשמ"ו. הוא נקבר בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.
ספרו דרך ישרה (שני חלקים) הכולל שו"ת בהלכה, זיכה אותו ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" בנימוק כי ספריו מצטיינים "בהרצאה סדורה וקולחת, דברים דבורים על אפנם, המוקדם מוקדם והמאוחר מאוחר, משפטים ברורים ובהירים. אין הלומד והמעיין זקוק להקדים ולאחר כדי שהעני ויהיה ברור היטב, כי זאת עשה למענו המחבר, וזה כשרון מיוחד של המחבר בכל רחבי מקצועותיה של התורה. דבר המראה על שליטה מלאה בכל נושאי התורה שבעל פה. רבים הן מחברים הבונים ספריהם במקצוע יחיד או בשניים. בספר שלפנינו יש היקף נושאים מכל חלקי השו"ע". כמו כן הוא זכה על ספרו זה בפרס כבוד לספרות תורנית הלכתית מטעם המועצה הדתית ת"א-יפו, וב"פרס הרב מימון לספרות ומחקר תורניים". הוא אף היה מומעד לקבל את פרס ישראל.
הרב פרנקל נודע בזכות פועלו הגדול בתחום זכרון השואה ותודעתה. מאז חורבן קהילות ישראל באירופה, עסק רבות בהנצחת הקדושים ויזם הקמת מצבות לזכר הקהילות שהושמדו. בשנת תשכ"ג ביקר בפולין כחבר משלחת ישראל לציון 20 שנה למרד גטו ורשה. אמירת ה"קדיש", הראשון לאחר החורבן, על יד מצבת הגטו בעת טקס האזכרה השאירה רושם אדיר על היהודים ועל הפולנים וזכתה להערכה מיוחדת בקרב המשלחות מכל העולם שנכחו שם. בביקורו במחנה ההשמדה בטרבלינקה גילה כי עצמות הקדושים עדיין פזורות בשטח המחנה ההרוס. הוא אסף את העצמות והביאם לקבורה בבית העלמין "נחלת יצחק". על קברם ולזכרם הקים את האנדרטה הגדולה "טרבלינקה", מקום אשר אלפי יהודים מתאספים שם ביום השואה להתייחד עם זכר הקדושים. כמו כן יזם את הקמת המצבה לקדושי "באבי יאר" וקהילות אחרות.
על שמו הוקמה בתל אביב ישיבת נתיבות יצחק בראשות שניים מנכדיו, הרב צבי יהודה לאו והרב משה קירשטיין.
משפחתו
לרב פרנקל ולרעייתו חנה לאה נולדו ארבעה בנים ובת, ביניהם:
- הרב איסר פרנקל- רב "שיכון בבלי" בתל אביב.
- הרב יהודה אריה לייב פרנקל– דיין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.
- הרב שמעון מנחם פרנקל- רב בתל אביב, ולשעבר נציב תלונות הציבור של בנק לאומי. חתנו של האדמו"ר מוואסלוי.
- חיה איטה (חיטה) לאו- אשת הרב ישראל מאיר לאו.
בין נגדיו: הרב דוד לאו- רבה של העיר מודיעין, הרב צבי יהודה לאו- ראש ישיבת נחלת יצחק (על שמו), הרב משה חיים לאו- רב בנתניה.
| הקודם: הרב שלמה גורן |
רבנים ראשיים אשכנזיים לתל אביב | הבא: הרב ישראל מאיר לאו |