הרב איסר זלמן מלצר: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב איסר זלמן מלצר

רבי איסר זלמן מלצר , היה רב, ראש ישיבה ופוסק. יושב ראש מועצת גדולי התורה.

ביוגרפיה

נולד בה' באדר תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ מלצר. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, רבי יום טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד בישיבת מיר.

בן 14, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, בראשותם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייצ'יק ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב ראובן זעליג בענגיס. נישא לבתו של הרב שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה שהיה ת"ח גדול. מסופר כי כאשר רבי שרגא פייבל נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הנצי"ב התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין (לימם ראש ישיבת חברון), ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרבי יצחק אלחנן ספקטור בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בתה חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.

ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק

בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מתנועת המוסר שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה הרב ישראל סלנטר. הוא היה תלמידו של הרב נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה כבר בהיותו בן 24.

בשנת התרנ"ז נשלח על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר - הרב יעקב דוד וילבסקי - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז לארצות הברית (ומאוחר יותר לצפת), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק ושימש בכהונה זו עשרים שנה. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט על נפשו לקלצק שבפולין, שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, הרב אהרן קוטלר, ותלמידו הקרוב חתן אחותו, רבי אלעזר מנחם מן שך.

עלייתו לארץ ישראל

בשנת תרפ"ה נתמנה לראש ישיבת עץ חיים בירושלים, שם כיהן עד יום מותו.

הצטרף לאגודת ישראל מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו. החזיק בעמדה חיובית לגבי מדינת ישראל העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה, יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי.

חיבוריו

עבודותיו הרוחניות היו פירושו אבן האזל (בשבעה כרכים) על משנה תורהלרמב"ם והגהות חידושי הרמב"ן על התלמוד הבבלי. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

תלמידיו הנודעים

• בנו, הרב צבי יהודה מלצר, ראש ישיבת הדרום ברחובות.
• הרב אלעזר מנחם מן שך, ראש ישיבת פוניבז', מחבר ספרי אבי עזרי (שהיה בעל אחייניתו).
• הרב שלמה זלמן אוירבך, ראש ישיבת קול תורה.
• חתנו, הרב הרב אהרון קוטלר ראש ישיבת ישיבת לייקווד ארצות הברית.
• חתנו, הרב יצחק בן מנחם (פצ'ינר), אב"ד פתח תקוה, ודיין בבית הדין הגדול.
• הרב יוסף אליהו הנקין, מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה".
• הרב שלמה גורן, הרב הראשי לישראל.
• הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון (שהיה נשוי לנכדתו).
• הרב אברהם יעקב זלזניק, ראש ישיבת עץ חיים.
• הרב אליעזר קוגל, ראש ישיבת "שבות עמי" בירושלים

לקריאה נוספת

• בדרך עץ החיים, הרב ידעאל מלצר, ירושלים, תשמ"ו
• אז נדברו יראי ה', על קשרי הידידות בין הגרא"ז מלצר והרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) יו"ל על ידי ארגון אור האורות, תשס"ח.

קישורים חיצוניים

• ישיבת "עץ החיים" דקלצק, ד"ר הלל זיידמן, אתר דעת
• תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמוד 86