מגרון: הבדלים בין גרסאות בדף
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 65: | שורה 65: | ||
בעידוד גורמים יהודיים הגישו ערבים תביעה כספית נגד המדינה על כך שאין מפנים את מגרון מעל אדמתם הפרטית. | בעידוד גורמים יהודיים הגישו ערבים תביעה כספית נגד המדינה על כך שאין מפנים את מגרון מעל אדמתם הפרטית. | ||
בלילה שבין 4 ל-5 לספטמבר 2011 נהרסו ע"י הממשלה 3 מבנים שלטענת "שלום עכשיו" נבנו על אדמות פרטיות פלסטיניות. | |||
==גלריית תמונות== | ==גלריית תמונות== |
גרסה אחרונה מ־06:28, 5 בספטמבר 2011
|
מגרון הוא יישוב המאורגן בתור "אגודה שיתופית" הנמצא ברמה הצופה אל ירושלים, בגובה 748מטר מעל פני הים. היישוב נמצא 12 ק"מ צפונית לירושלים, כשני ק"מ מצפון לאזור התעשייה "שער בנימין". מגרון ממוקמת במקום איסטרטגי החולש על על צומת דרכים לארבע יישובים על כביש ארצי הוא "כביש 60", (כביש ירושלים - שכם), היא דרך האבות המקראית. היישוב יוצר תוואי לרצף התיישבותי מכוכב יעקב בואכה עפרה בית אל. היישוב משקיף על אזור בקעת הירדן ממזרח, ועל אזור הרי ירושלים מדרום.
מגרון במקרא[עריכה]
מִגְרוֹן המוזכרת במקרא היא במיקום המשוער של היישוב מגרון [1] בהרי בנימין. הישוב הנוכחי הוא בגובה 748 מטר מעל פני היום, מעל ל"כביש 60" מירושלים לשכם המקביל לדרך האבות המקראית.
מגרון מצויה כ-שבע ק"מ, בקן אוירי מבית אל. היות ובית אל היא בגבול הצפוני של נחלת שבט בנימין הרי גם מגרון הוא בנחלת שבט בנימין, שבטו של שאול המלך וצפונית מירושלים. מגרון מוזכרת במקרא בהקשרים הבאים:
מושב של שאול המלך[עריכה]
מגרון היה מקום מושבו של שאול המלך, בטרם יציאתו למלחמה בפלשתים, כפי שכתוב בספר שמואל א':
"וְשָׁאוּל, יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה, תַּחַת הָרִמּוֹן, אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן; וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ... וְהָעָם לֹא יָדַע, כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן. וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל-מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה, וְשֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה; וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ, וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה. הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן, מוּל מִכְמָשׂ; וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב, מוּל גָּבַע." י"ד, ג'-ה')
התיאור המקראי של המקום מתאים למיקומו של היישוב. מול מגרון, בפתחת קניון הסוויניט יש שני סלעים המזדקרים ובולטים במקום בו הופך ואדי א-סוויניט לקניון צר ומצוקי. הם עונים באופן אופטימאלי לתיאור המקראי :"הַמַּעְבְּרוֹת","בּוֹצֵץ" ו"סֶנֶּה" [2]
מסע סנחריב[עריכה]
אזכור נוסף של השם מופיע בתיאור מסע החורבן של סנחריב בספר ישעיהו :
" לָכֵן, כֹּה-אָמַר אֲדֹ ה' צְבָאוֹת, אַל-תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן, מֵאַשּׁוּר; בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה, וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא-עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם. כִּי-עוֹד, מְעַט מִזְעָר, וְכָלָה זַעַם, וְאַפִּי עַל-תַּבְלִיתָם. וְעוֹרֵר עָלָיו ה' צְבָאוֹת, שׁוֹט, כְּמַכַּת מִדְיָן, בְּצוּר עוֹרֵב; וּמַטֵּהוּ, עַל-הַיָּם, וּנְשָׂאוֹ, בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ, וְעֻלּוֹ, מֵעַל צַוָּארֶךָ; וְחֻבַּל עֹל, מִפְּנֵי-שָׁמֶן. בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן ; לְמִכְמָשׂ, יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ, מַעְבָּרָה, גֶּבַע, מָלוֹן לָנוּ; חָרְדָה, הָרָמָה--גִּבְעַת שָׁאוּל, נָסָה. צַהֲלִי קוֹלֵךְ, בַּת-גַּלִּים; הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת. לא נָדְדָה, מַדְמֵנָה; יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים, הֵעִיזוּ. לב עוֹד הַיּוֹם, בְּנֹב לַעֲמֹד; יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית- (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם. (פרק י', כ"ד -ל"א)
רצף הערים, כפי שהוא מופיע בתאור הוא: עית, מגרון, מכמש, גבע, הרמה-גבעת שאול, לישה, ענתות, מדמנה, גבים, נב, הר בת ציון וגבעת ירושלים - מסלול מהצפון לדרום.
המיקום לפי יואל אליצור[עריכה]
על מיקומה המשוער של מגרון, חוקר המקרא, יואל אליצור כותב במאמרו: "התפיסה הטריטוריאלית בכפר הערבי ובגיאוגרפיה במקרא" שפורסם לפני אפרים ובנימין ומנשה, קובץ מחקרים ותגליות בגיאוגרפיה-היסטורית, ירושלים תשמ"ה בקישור כדלקמן:
בספר שמואל א' מדובר בהיערכות מחנה ישראל מול מחנה פלשתים במלחמת מכמש: מחנה ישראל היה בגבע, מדרום לואדי צוינית (מעבר סנה ובוצץ) , בעוד שהפלשתים חנו מצפון לואדי, במכמש. מפסוק זה אפשר, לכאורה, להסיק שמגרון מצויה באיזור גבע, דרומית למכמש ולמעבר סנה ובוצץ.
אבל אם נעיין בתיאור מסע סנחריב בישעיה נגיע למסקנה שונה. תיאור המסע מלווה בפירוט מדוקדק של המקומות השוכנים לאורך דרך מזרח-בנימין, והוא נותן לנו את סדר המקומות מצפון לדרום: הווה אומר, שמגרון שוכנת צפונית למכמש, או לפחות בקו רוחב אחד אתה, ובכל אופן אינה דרומית למעבר מכמש ("מעברה") שבו סנה ובוצץ בנחל צוינית.
תולדות היישוב[עריכה]
היישוב הוקם ב ד' באייר תשנ"ט - ( באפריל 1999)). על פי "דו"ח ששון" המאחז הוקם באפריל 2002, כדברי מח"ט בנימין: "מגרון הוקמה כמה ימים לפני מבצע חומת מגן, מאפריל 2002. תחילה, הוגשה בקשה להקים אנטנה סלולרית בראש גבעה. התקופה הייתה תקופת פיגועים רצחניים וחמורים ברחבי המדינה. צה"ל לא יכול היה לסרב לבקשה שתשפר את הקשר עם המקום, במיוחד לצורך יצירת קשר דחוף עם נפגעים, וכל זאת על אף שהקרקע עליה באה הבקשה הייתה קרקע פלסטינית פרטית. במקום הוצבו 5 קרוונים וכך החל אכלוס מאחז מגרון" [3]. "הארץ" כותב:"כי מאחז מגרון, שהוקם במאי 2001 ". בשנת 2008 היו במקום 3 אנטנות.
הגירסאות השונות על מועד הקמת היישוב נובעות מהתחייבות, ראש הממשלה דאז, אריאל שרון בפני המימשל האמריקאי שהוא יפנה את המאחזים שהוקמו לאחר שהוא נתמנה להיות ראש ממשלה בשנת 2001. אם אכן, מגרון אוכלסה רק בשנת 2002, המאחז נכלל ברשימת המאחזים שיש לפנות . לקראת סוף שנת 2003 הנושא הועלה לדיון. במטרה למנוע את הפינוי התקיים במגרון בדצמבר 2003 הכנסת ספר תורה בהשתתפות אלפים וחברי כנסת של הליכוד הגיעו לחזק את המקום. עשרה חברי כנסת של סיעת הליכוד אף הודיעו שהם לא יקבלו עליהם משמעת קואליציונית אם מגרון תעקר [4].
לדברי מזכירות היישוב, הורה שר הביטחון , בנימין בן אליעזר , להשלים את הליכי הזכויות בקרקע ולקדם את תוכנית בניין עיר שהכין משרד הבינוי והשיכון . הוא החליט להכליל את היישוב מגרון בתחום השיפוט של היישוב הסמוך כוכב יעקב . המנהל האזרחי אישר את כביש הגישה ליישוב מתחנת הדלק ב"מעבר מכמש" וסייע בפריצתו. לפי דו"ח טליה ששון הגיע המימון להקמת התשתיות במגרון באופן מלא או בקרוב לכך, מידי משרד הבינוי והשיכון לסכום של למעלה מ- 4 מליון שקל. משרד השיכון מימן את הכשרת הקרקע, את כל חיבורי התשתיות : מים, חשמל, ביוב ואת פריצת הדרכים. משרד הבינוי והשיכון אף הכין עבור היישוב תוכנית בניין עיר ל-500 בתים ביישוב קבע של מגרון.
היישוב מונה (נכון למרץ 2008) 54 משפחות ולהן יותר מ-100 ילדים. חלק ניכר מהתושבים במקום הם אברכים שלומדים בישיבת הר המור. ביישוב בית כנסת, מעון לפעוטות , גן ילדים וספריה.
המאבק על הקרקע[עריכה]
המאחז מגרון הוקם ברובו על קרקעות מדינה או קרקעות סקר (הנתונות לבדיקה). בתחום המאחז יש חלקות שפלסטיניים טוענים לבעלותם. מזכירות היישוב טוענת כי מגרון קיימת שבע שנים וכי עד לעתירה של "שלום עכשיו", לא התלונן אף פלסטיני על פלישה למקום.
בשנים 2004-2005 פנו שתיים מהמשפחות במגרון למינהל האזרחי בבקשה לקבל אישורי בנייה לבתי קבע על חלקה 23 בגוש 26. למינהל הוצג מסמך המעיד לכאורה על רכישת הקרקע באמצעות ייפוי-כח, עליו חתום בעל הקרקע. המשטרה בודקת חשד כי הייפוי-כח מזויף.
לפי דו"ח טליה ששון "מגרון הוקם על אדמות שחלקן אדמות פרטיות של פלסטינים וחלקן אדמות מדינה". בספטמבר 2006 הגישה תנועת שלום עכשיו עתירה ל בג"ץ נגד מדינת ישראל והיישוב מגרון בטענה כי היישוב הוקם על קרקעות פרטיות של פלסטינים ולכן יש לפנותו.
היישוב טען בתגובה לעתירה לבג"ץ כי הקרקע פנויה וטרשית, וכי רוב המבנים לגביהם מבקשים העותרים להוציא צווי הריסה ופינוי מצויים על אדמות נפקדים [5] ולא על אדמות פרטיות של פלסטינים.
בתגובה לעתירה עו"ד חנן מלצר, היום שופט בבית המשפט העליון, אשר ייצג את היישוב טען בתשובה לעתירה "לפיהם מגרון כולה הוקמה כביכול תוך "פלישה חצופה" והסגת גבול לאדמותיהם הפרטיות של העותרים, הרי שבחינת העובדות לאשורן מעלה כדלקמן:
- מדובר בקרקע פנויה וטרשית, שלא עובדה מעולם ולא שימשה את העותרים ו/או מאן דהוא אחר במהלך עשרות השנים האחרונות.
- רוב רובם של המבנים לגביהם מבקשים העותרים להוציא צווי הריסה ופינוי מצויים על אדמות נפקדים, המצויים תחת החזקתו של הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש - ולא על אדמות פרטיות של העותרים. כפי שיובהר בהרחבה להלן - למתיישבי מגרון ישנן טענות רכישה כבדות משקל על חלק נכבד מקרקעות אלו, מהן מתעלמים העותרים לחלוטין".
עו"ד חנן מלצר הביע את דעתו כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ אינו הפורום הראוי והמוסמך לדון בסכסוך הקרקעות שבין הצדדים עקב המורכבות העובדתית ונוכח הטענות לרכישת הקרקע. "חלק נכבד מהזכויות המקרקעין במגרון נרכשו עבור תושבי מגרון בכסף מלא. לגבי חלקות נוספות במגרון חברת "אלוואטן" מצויה במגעים ובמו"מ לרכישת הזכויות בהן.
בתשובה לבג"ץ הודיעה המדינה כי עד לחודש אוגוסט 2008 תפנה את היישוב. בשלב זה מתקיימים מגעים עם משרד הבטחון במטרה למנוע את הפינוי של המאחז. זאת, על דעת בית המשפט העליון.
מועצת יש"ע פירסמה הודעה לפיה היא הגיעה להסכמה עם המדינה על הסכם לפינוי מגרון בהסכמה. לטענת מועצת יש"ע, על פי ההסכם יוקם יישוב חוקי עבור מתיישבי מגרון באתר סמוך למקומו הנוכחי, והמאחז יפונה לאחר סיום בניית בתי הקבע ביישוב החוקי. כמו כן, נטען שהמדינה הסכימה שבכל מקרה אתר המאחז לא יפונה והוא יוחזק למצער על ידי צה"ל [6]. משרד הבטחון טרם אישור את ההסכמה.
בעידוד גורמים יהודיים הגישו ערבים תביעה כספית נגד המדינה על כך שאין מפנים את מגרון מעל אדמתם הפרטית.
בלילה שבין 4 ל-5 לספטמבר 2011 נהרסו ע"י הממשלה 3 מבנים שלטענת "שלום עכשיו" נבנו על אדמות פרטיות פלסטיניות.
גלריית תמונות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תמונות ממגרון -בויקישיתוף
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ (נ.צ. 644217 / 225805) עמוד ענן
- ↑ משה גרסיאל, קרב מכמש.
- ↑ המקור: דו"ח טליה ששון עמוד 105
- ↑ אלפים השתתפו בטקס הכנסת ספר תורה בישוב מגרון, בשבע, 23 בדצמבר 2003
- ↑ אדמות נפקדים המנוהלות על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש לפי צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה ושומרון) (מס. 58 ) תשכ"ז לפי הצו: הממונה ישמור על הנכס הנטוש בעצמו או על ידי אחרים... על מנת לשמור את הנכס הנטוש או תמורתו המלאה, ככל האפשר, למען בעליו או המחזיק, לפי המקרה." וסעיף 9 מאפשר למכור את הנכס "אם בנסיבות העיניין נראה לו שרק בדרך זו יובטח בנסיבות כנאות, שהבעלים יקבל תמורה עבור ערך זכותו ברכוש
- ↑ חנן פורת, צעד אחורה, שניים קדימה, מקור ראשון, 14 באוגוסט 2008