מוכר עצמו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | |||
'''ישראל שמכר את עצמו להיות עבד עברי''' {{מקור|הסוגיות בקידושין יד: והלאה|כן}}'''.''' | '''ישראל שמכר את עצמו להיות עבד עברי''' {{מקור|הסוגיות בקידושין יד: והלאה|כן}}'''.''' | ||
גרסה אחרונה מ־11:48, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
ישראל שמכר את עצמו להיות עבד עברי (הסוגיות בקידושין יד: והלאה).
מקור וטעם[עריכה]
מקורו מהפסוק "וכי ימוך אחיך ונמכר לך" (ויקרא כה-לט).
במהותו ייסד הקונטרסי שיעורים (קידושין טו-א) שיש שני חילוקים בין המוכר עצמו לבין שאר כל הקניינים:
- בשאר הקניינים החפץ היה קיים גם לפני ההקנאה, אך במוכר עצמו קודם ההקנאה כלל לא היה "עבד" אלא סתם אדם (ובזה דומה לקידושין, שקודם הקידושין לא היתה כלל "אשת איש" אלא סתם אשה).
- בשאר הקניינים לפני ההקנאה החפץ היה שייך למוכר, אך במוכר עצמו אין לו בעלות ממונית על גופו, שהרי גופו של האדם אינו שייך לו[1].
פרטי הדין[עריכה]
רק כשהעני ביותר מותר לו למכור את עצמו (רמב"ם עבדים א-א). ואם מכר את עצמו כשלא העני - נחלקו האחרונים: המנחת חינוך (מב) וספר המקנה (על קידושין טו.) כתבו שהמכירה לא חלה כלל, אך ערוך השולחן (יו"ד רסז-קלח) כתב שבדיעבד מכור (דן בזה מנחת נתן קידושין יג).
ראה גם[עריכה]
עבד עברי (שם דנו בכלל דיני עבד עברי)
שש שנים (לגבי יציאת עבד עברי ביובל ע"ע [[יובל בעבד_עברי|יובל]])
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אמנם יש דעות שגופו של האדם כן שייך לו, הובאו בערך בעלות#הנכס ד"ה גוף האדם.