רבי אושעיא: הבדלים בין גרסאות בדף
(כתבתי בויקיפדיה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==זיהויו== | ==זיהויו== | ||
יש להבדיל בינו לבין אמורא בבלי שעלה לארץ ישראל, והיה תלמידם של רבי אמי<ref> | יש להבדיל בינו לבין אמורא בבלי שעלה לארץ ישראל, והיה תלמידם של רבי אמי<ref>חולין קכ"ד, ע"א</ref>. ו[[רבי אסי]], היה שולח את [[רבה]] לשאול שאלות אמוראים אחרים כגון [[רב חסדא]]{{הערה|בבא מציעא ו ו}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־20:03, 10 באוקטובר 2012
|
|
- ערך זה עוסק ברבי אושעיא רבה. אם התכוונתם לאמורא אחר בשם דומה, עיינו בערך {{{עע}}}.
רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה) היה מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל. רבי אושעיא היה תלמידו של רבי חייא והמשיך את מפעלו העצום של רבו בסידור שארית הברייתות שלא סודרו על ידו.
ביוגרפיה
רבי אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. אביו היה רבי חמא בן ביסא. הגיע למעלות גבוהות מאוד בידיעת התורה בהיותו צעיר מאוד בשנים, עד שאמרו עליו שאין חבריו יורדים לסוף דעתו כרבי מאיר. באופן חריג מאוד, הוא מוזכר בתלמוד לפני אביו, והתוספות מסבירים את הפלא בגדלותו היוצאת דופן[1], ושם מוכח שמדובר ברבי אושעיא רבו של רבי יוחנן ולא ברב אושעיא, שהרי התוספות משווה בין שני המקורות}}
מכיוון שזכה לראות את אביו רבי חמא וסבו רבי ביסא ולהורות יחדיו בבית מדרש אחד בפסק משותף, קרא עליהם רמי בר חמא - "והחוט המשולש לא במהרה ינתק"[2].
את רוב חכמתו בתורה קיבל מרבי חייא ובר קפרא, שהיו חכמים מבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא. הוא אף שימש מספר חכמים מביתו של רבי יהודה הנשיא.
בית מדרשו של רבי אושעיא היה בקיסריה. אחת ממסקנותיו המפורסמות של רבי אושעיא הייתה: "המנהג מבטל את ההלכה". בבית מדרשו גדלו תלמידי חכמים גדולים, מן המובהקים שבין חכמי האמוראים שבארץ ישראל. מחתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא לא נעשו יותר שינויים בנוסח המשנה, אך הברייתות עדיין לא נערכו באופן סופי, (למרות שגם הברייתות נכללו בספרות התנאים) ואמוראים אחדים היו לפעמים משנים או מוסיפים שינוי כלשהו בלשון הברייתא.
מפעלם של רבי חייא ותלמידו רבי אושעיא היה סידור הברייתות. הם התקבלו בתור סמכות מכרעת עד שהחכמים שאחריהם קבעו: "כל ברייתא שלא הייתה שנויה בבית מדרשו של רבי חייא ושל רבי אושעיא משובשת היא ואל תשיבו ממנה בבית המדרש". מפעלו של רבי אושעיא ניכר בהנחת אחד מהנדבכים הבסיסיים של התלמוד, על ידי בירור הברייתות וסידורן, בצורה שיכלו לשמש אבן פינה במבנה השקלא וטריא של הגמרא.
זיהויו
יש להבדיל בינו לבין אמורא בבלי שעלה לארץ ישראל, והיה תלמידם של רבי אמי[3]. ורבי אסי, היה שולח את רבה לשאול שאלות אמוראים אחרים כגון רב חסדא[4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אהרן היימאן, "אושעיא רבה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר HebrewBooks
הערות שוליים