רב עוירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(כתבתי בויקיפדיה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==מדרשותיו== | ==מדרשותיו== | ||
דרשותיו המוזכרים ב[[תלמוד]], נפתחים תמיד במילים הבאות: דרש רבי עוירא, לפעמים אמר בשם [[רבי אמי]], ולפעמים בשם [[רבי אסי]]{{הערה במאמרים הבאים מוזכרים המילים הבאים: {{ציטוטון|דרש רב עוירא זימנין א"ל משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי}}. משמעות המילים - לפעמים אמר בשם [[רבי אמי]], ולפעמים בשם [[רבי אסי]].}} | דרשותיו המוזכרים ב[[תלמוד]], נפתחים תמיד במילים הבאות: דרש רבי עוירא, לפעמים אמר בשם [[רבי אמי]], ולפעמים בשם [[רבי אסי]]{{הערה במאמרים הבאים מוזכרים המילים הבאים: {{ציטוטון|דרש רב עוירא זימנין א"ל משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי}}. משמעות המילים - לפעמים אמר בשם [[רבי אמי]], ולפעמים בשם [[רבי אסי]].}} | ||
*{{ציטוטון אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד", והלא אתה נושא פנים לישראל, שנאמר: ישא ה' פניו אליך?! - אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה{{הערה|ברכות כ ב}} | *{{ציטוטון אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד", והלא אתה נושא פנים לישראל, שנאמר: ישא ה' פניו אליך?! - אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה{{הערה|ברכות כ ב}}.}} | ||
*{{ציטוטון|מאי דכתיב{{הערה|נחום א, יב.}} כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו' אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן [[צדקה]], וכל שכן כשהן מרובין{{הערה|גיטין ז א}} | *{{ציטוטון|מאי דכתיב{{הערה|נחום א, יב.}} כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו' אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן [[צדקה]], וכל שכן כשהן מרובין{{הערה|גיטין ז א}}.}} | ||
*{{ציטוטון|כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט שנאמר{{הערה| איוב כד כד}} רוֹמּוּ מְּעַט, ושמא תאמר ישנו בעולם תלמוד לומר וְאֵינֶנּוּ ואם חוזר בו נאסף בזמנו כ[[אברהם אבינו]], שנאמר וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן, כאברהם [[יצחק]] ו[[יעקב]] דכתיב בהו וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ{{הערה|סוטה ה א}} | *{{ציטוטון|כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט שנאמר{{הערה| איוב כד כד}} רוֹמּוּ מְּעַט, ושמא תאמר ישנו בעולם תלמוד לומר וְאֵינֶנּוּ ואם חוזר בו נאסף בזמנו כ[[אברהם אבינו]], שנאמר וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן, כאברהם [[יצחק]] ו[[יעקב]] דכתיב בהו וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ{{הערה|סוטה ה א}}.}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־03:22, 14 באוקטובר 2012
|
|
| רב עוירא | |
|---|---|
| דור | דור שני לאמוראים אמוראי בבל בבלי |
| רבותיו | רבי יוחנן |
| חבריו | רבי אבהו |
| תלמידיו | בית מדרש= |
רבי עוירא היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי יוחנן, וחבירו של רבי אבהו.
רבי עוירא מוזכר בתלמוד כשהוא דן עם רבי יוחנן בהלכה[1], וכחבירו של רבי אבהו ורבי חלבו, גם הוא תלמידו של רבי יוחנן. מרבה להביא דרשות בשם רבי אמי ורבי אסי.
יש להבדיל בינו לבין רב עוירא אחר, אמורא בבלי, שמוסר מאמרים בשם רבא[2].
מדרשותיו
דרשותיו המוזכרים בתלמוד, נפתחים תמיד במילים הבאות: דרש רבי עוירא, לפעמים אמר בשם רבי אמי, ולפעמים בשם רבי אסי{{הערה במאמרים הבאים מוזכרים המילים הבאים: "דרש רב עוירא זימנין א"ל משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי". משמעות המילים - לפעמים אמר בשם רבי אמי, ולפעמים בשם רבי אסי.}}
- {{ציטוטון אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד", והלא אתה נושא פנים לישראל, שנאמר: ישא ה' פניו אליך?! - אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה[3].}}
- "מאי דכתיב[4] כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו' אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה, וכל שכן כשהן מרובין[5]."
- "כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט שנאמר[6] רוֹמּוּ מְּעַט, ושמא תאמר ישנו בעולם תלמוד לומר וְאֵינֶנּוּ ואם חוזר בו נאסף בזמנו כאברהם אבינו, שנאמר וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן, כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ[7]."
קישורים חיצוניים
- אהרן היימאן, "רב עוירא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 970, באתר HebrewBooks