רבי אברהם דוד מבוטשאטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בנו, ר' ישראל אריה לייב, המשיך את מקומו ברבנות העיר. | בנו, ר' ישראל אריה לייב, המשיך את מקומו ברבנות העיר. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''אשל אברהם'''- ספרו המפורסם | * '''אשל אברהם'''- ספרו המפורסם על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] | ||
* '''אמרות טהורות'''- על הלכות [[טבליה]] והלכות [[שבת]]. | * '''אמרות טהורות'''- על הלכות [[טבליה]] והלכות [[שבת]]. | ||
* '''אשל אברהם'''- על [[הגדה של פסח]] | * '''אשל אברהם'''- על [[הגדה של פסח]] | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
* '''תהלה לדוד''' על ספר [[תהילים]]. | * '''תהלה לדוד''' על ספר [[תהילים]]. | ||
* '''תפילה לדוד''' על התפילה | * '''תפילה לדוד''' על התפילה | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* אליהו צבי שמרלר, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29151&pgnum=1 '''תולדות הראב"ד'''], לבוב תר"נ. | * אליהו צבי שמרלר, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29151&pgnum=1 '''תולדות הראב"ד'''], לבוב תר"נ. | ||
גרסה מ־21:12, 20 בינואר 2014
|
|
רבי אברהם דוד וואהרמן מבוטשאטש היה רב חסידי ופוסק, בעל "אשל אברהם".
תולדות חייו
נולד בנדבורנא בי' באדר תקל"א לר' אשר אנשיל וואהרמן. למד תורה מאביו ומדודו רבי יהושע חריף, והשתלם גם בחשבון ובשפות. הצטיין בכשרונותיו וזכה להערכתם של ר' משולם איגרא מפרשבורג ועוד גדולים רבים. נשא לבתו של ר' צבי הירש קרא, אב"ד בוטשאטש בעל "נטע שעשועים" שקבע לאחר שבחן אותו כי "מוחו הוא מוח הרשב"א". בשנת תקנ"א התקבל לרב בזיאלוביץ', שם למד בהתמדה עצומה מבלי לזוז ממקומו במשך 14 שעות ביממה. רבי מאיר מפרמישלן שביקר בעיר התפלא מהקדושה השוררת בה בהשפעתו. בזיאלוביץ' התקרב לחסידות, וכשחלה בנו ר' ישראל לייב נסע להתברך מפי רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ושהה במחיצתו ששה שבועות. הוא הושפע רבות מדמותו הסוערת של ר' לוי יצחק, ורוחו נרגעה רק לאחר שביקר אצל רבי משה לייב מסאסוב. כמו כן, קיבל בחסידות גם מרבי ציב יהרש מנדבורנא. בשנת תקע"ד התקבל לשבת על כיסא חותנו ברבנות בוטשאטש, על אף שהיו מתנגדים לכך (חלק מפני שהיו "מתנגדים" לחסידות וחלק מפני שהיו משכילים), ולעיתים סבל מהלשנות מצדם.
נהג להאריך מאד בתפילתו, שארכה עד לחצות היום. דברי התורה שאמר נמשכו שעות מרובות, ולפעמים היה גומר את סעודה השלישית בבוקר.
כחסידים רבים, האמין אף הוא כי בשנת ת"ר יגיע המשיח. משחלפה שנה זו והמשיח טרם בא, באה עליו אכזבה קשה והואע חלה בעקבות מכך. כתוצאה ממחלתו נפטר בכ"ט בחשוון תר"א בבוטשאטש, ושם נקבר.
בנו, ר' ישראל אריה לייב, המשיך את מקומו ברבנות העיר.
ספריו
- אשל אברהם- ספרו המפורסם על שולחן ערוך חלק אורח חיים
- אמרות טהורות- על הלכות טבליה והלכות שבת.
- אשל אברהם- על הגדה של פסח
- ברכת אברהם- ליקוטים מתורתו שנאספו ע"י תלמידו ר' משה דוד מקולומייאה.
- ברכת דוד- על התורה
- דברי אבות- על פרקי אבות
- דברי דוד- על התפילה
- דעת קדושים- על הלכות שחיטה וטריפות.
- דעת קדושים על הלכות ספר תורה, תפילין ומזוזה.
- דעת קדושים- על הלכות מליחה.
- כסף ההקדשים- על שולחן ערוך חלק חושן משפט.
- מחזה אברהם- על התורה
- חוזה דוד- על הנ"ך
- חזון למועד- על המועדים
- מילי דחסידותא על ספר חסידים וצוואת רבי יהודה החסיד.
- עזר מקודש- על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
- פנינים יקרים
- תהלה לדוד על ספר תהילים.
- תפילה לדוד על התפילה
לקריאה נוספת
- אליהו צבי שמרלר, תולדות הראב"ד, לבוב תר"נ.