רבי חיים בנבנשתי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←ספריו: תיקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
*'''כנסת הגדולה'''- חיבורו המרכזי, פירוש על ה[[שולחן ערוך]]. המחבר מגדיר את החיבור: "החיבור הזה כולל כל פרטי הדינים המחושים שבאו בספרי תשובות גדולי האחרונים, מזמן הרב המשביר ([[רבי יוסף קארו]]<ref>על שם הפסוק: "ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ" {{מקור|בראשית מב ו|כן}}</ref>) עד זמנינו..." וגם "דברים שנשמיט הרב המשביר מהקודמים אליו". | *'''כנסת הגדולה'''- חיבורו המרכזי, פירוש על ה[[שולחן ערוך]]. המחבר מגדיר את החיבור: "החיבור הזה כולל כל פרטי הדינים המחושים שבאו בספרי תשובות גדולי האחרונים, מזמן הרב המשביר ([[רבי יוסף קארו]]<ref>על שם הפסוק: "ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ" {{מקור|בראשית מב ו|כן}}</ref>) עד זמנינו..." וגם "דברים שנשמיט הרב המשביר מהקודמים אליו". | ||
*'''שיירי כנסת הגדולה'''- הוספות לכנסת הגדולה. | *'''שיירי כנסת הגדולה'''- הוספות לכנסת הגדולה. | ||
*''' | *'''דינא דחיי'''- על ה[[סמ"ג]]. | ||
*'''בעי חיי'''- [[שו"ת]] בארבעה כרכים. | *'''בעי חיי'''- [[שו"ת]] בארבעה כרכים. | ||
*'''פסח מעובין'''- על [[הגדה של פסח]]. | *'''פסח מעובין'''- על [[הגדה של פסח]]. | ||
גרסה אחרונה מ־10:10, 26 ביולי 2016
|
|
רבי חיים בנבנשתי (בנבנשת. מכונה לעיתים החבי"ב- הרב חיים בן ישראל בנבנשתי) היה מגדולי רבני טורקיה, מחבר "כנסת הגדולה" על השולחן ערוך.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בקושטא (איסטנבול) בשנת שס"ג לרבי ישראל בנבנשתי נצר למשפחת בנבנשתי הנודעת[1].
בצעירותו למד אצל סבו רבי משה בנבנשתי. בהמשך, למד אצל רבי יוסף סאמיגה ורבי צמח נארבוני. בהמשך, למד בישיבתו של רבי יוסף מטראני (מהרי"ט), שהעריכו ואהבו מאד, והתייחס אליו כאל חבר ולא כאל תלמיד.
בשנת שפ"ד, בהיותו בן 21, התמנה להיות חבר ב"מועצת החכמים" של קושטא, בראש מחלקת "איסור והיתר".
בשנת ת"ג מונה להיות רב בעיר חירא הסמוכה לאיזמיר.
בשנת תי"ח עבר לאיזמיר, ובשנת תכ"א, משנחלש רב העיר רבי יוסף איסקאפה, מילא את מקומו בפועל, ובשנת תכ"ו מונה באופן רשמי לרבה של איזמיר.
על כיסא הרבנות באיזמיר ישב במשך שבע שנים, עד לפטירתו בי"ט באלול תל"ג.
ספריו[עריכה]
- כנסת הגדולה- חיבורו המרכזי, פירוש על השולחן ערוך. המחבר מגדיר את החיבור: "החיבור הזה כולל כל פרטי הדינים המחושים שבאו בספרי תשובות גדולי האחרונים, מזמן הרב המשביר (רבי יוסף קארו[2]) עד זמנינו..." וגם "דברים שנשמיט הרב המשביר מהקודמים אליו".
- שיירי כנסת הגדולה- הוספות לכנסת הגדולה.
- דינא דחיי- על הסמ"ג.
- בעי חיי- שו"ת בארבעה כרכים.
- פסח מעובין- על הגדה של פסח.
- חמרא וחיי- על מסכת סנהדרין.
הערות שוליים
- ↑ משפחה זו מוצאה בברצלונה שבספרד. פירוש שם המשפחה: "ברוכים הבאים" למשפחה זו השתייכו בני משפחת "אפשטיין" (הערוך השולחן ובנו רבי ברוך ועוד).
- ↑ על שם הפסוק: "ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ" (בראשית מב ו)