פרשני:בבלי:שקלים כב ב: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שקלים כב ב

חברותא[עריכה]

/span>
רבי יודה ענתורייא (שם מקומו) בעי קומי (הקשה לפני) רבי יוסי: מאי שנא הכא גבי רביעית כסף דגר דאת  אמר שאם הקדישן קדשו.
ומאי שנא הכא בשקלים לתרומת הלשכה דאת אמר לרבי שמעון דלא קדשו אף בדיעבד.
אמר ליה: תמן גבי שקלים אין מקדש. ולפיכך לא חל ההקדש, שלא שייך עתה כלל קרבנות.
ואם תאמר: ויניח שקלים שהקדיש עד שיבנה בית המקדש?
יש לומר, עתה אין לו לעשות כן, כי שמא יבנה הבית לא בשנה הזאת, אלא רק בחודש הראשון, הוא חודש ניסן.
ואז תתרם תרומת הלשכה מן החדש בזמנה בא' בניסן, ושוב אין מביאין קרבנות ממה שתרם זה, שכבר היא נקראת תרומה ישנה, ואין מקריבין בשנה החדשה מן התרומה הישנה.
ולפיכך, גם אם הקדיש שקלו, לא חל ההקדש.
מה שאין כן הכא, ברביעית כסף דגר, הקדש חל עליו.
מאי אית לך למיחש, הרי לכשיבנה בית המקדש ראוי רובע דינר שלו לקרבן, רק דבטלה רבן יוחנן בן זכאי שלא יקדיש כן מפני התקלה, ולא אתי טעמא דתקלה ומפקיע לשם הקדש ממנו.
אמרו רב המנונא ורב אדא בר אהבה בשם רב: הלכה כרבי שמעון דמתניתין, שהמקדיש ביכורים בזמן הזה לא חל הקדישו, ומקדיש שקלים חל הקדשו.