רבי צבי הירש שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רבי צבי הירש שפירא''' היה רב העיר מונקאטש והאדמו"ר השני בשושלת חסידות מונקאטש ופוסק...") |
א. ב. אמזלג (שיחה | תרומות) (תיקון שגיאת כתיב) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
* חיבורו | * חיבורו המפורסם אשר הקנה לו את פרסומו הרב הוא '''דרכי תשובה''' על חלק [[יורה דעה]] ב[[שולחן ערוך]]. ספר זה הודפס לראשונה בשנת תרנ"ג (חלקו הראשון על הלכות [[שחיטה]] ו[[טריפה|טריפות]]). ספר זה התקבל בחיבה אצל בקרב הרבינם ומורי ההוראה בדורו<ref>ראה בהקדמה לחלק ד'. </ref> והפך לאחד החיבורים הבולטים על חלק יורה דעה ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14566&pgnum=1 ח"א- הל' שחיטה]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14566&pgnum=1 ח"ב- הלכות טרפות]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8102&pgnum=1 ח"ג]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4697&pgnum=1 ח"ד- הל' בשר בחלב ותערובות]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41145&pgnum=1 ח"ה]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4699&pgnum=1 ח"ו -הלכות נדה]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4700&pgnum=1 ח"ז - הלכות מקוואות]]). | ||
* [[שו"ת]] '''תפארת צבי''' | * [[שו"ת]] '''תפארת צבי''' | ||
* '''באר לחי ראי'''- פירוש על [[תיקוני זוהר]]. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4684&pgnum=1 חלק ראשון]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4685&pgnum=1 חלק שני]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4686&pgnum=1 חלק שלישי]). | * '''באר לחי ראי'''- פירוש על [[תיקוני זוהר]]. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4684&pgnum=1 חלק ראשון]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4685&pgnum=1 חלק שני]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4686&pgnum=1 חלק שלישי]). | ||
גרסה אחרונה מ־12:10, 7 בדצמבר 2015
|
|
רבי צבי הירש שפירא היה רב העיר מונקאטש והאדמו"ר השני בשושלת חסידות מונקאטש ופוסק חשוב. נודע בזכות ספרו דרכי תשובה על השולחן ערוך חלק יורה דעה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"א בתמוז תר"י בעיר סטריזוב לאביו רב העיר רבי שלמה שפירא, מייסד חסידות מונקאטש (נכד רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל "בני יששכר") ולאמו חיה פרומא רבקה. הוא נקרא צבי הירש על שם רבי צבי הירש מזידיטשוב, מכיוון שנולד ביום פטירתו. בילדותו, כשהיה כבן שש או שבע, השתדך עם אסתר, בתו של הרב חנינא הורוויץ, רבה של אולינוב, אותה נשא בשנת תרכ"ה. בצעירותו היה נוסע עם אביו לרבי חיים מצאנז], אשר קרבו והעריכו ביותר[1] ובהמשך נהג לנסוע לבנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא. כמו כן, הסתופף בצלו של סבו ר' אלעזר שפירא מלנצהוט (בנו של בעל "בני יששכר" ומחבר ספר "יודעי בינה"). שימש כדיין ומורה הוראה בבית דינו של אביו בסטריזוב, ובהמשך (תרל"ז-תרמ"א) בסטרופקוב ובמונקאטש.
בכ"א בסיוון תרנ"ג נפטר אביו, ובו ביום מינוהו לכהן תחתיו כרבה של מונקאטש והמחוז ואדמו"ר לחסידי מונקאטש. הוא הפך לאחד ממנהיגי יהדות הנוגריה, הן בהנהגה תורנית והן בהנהגה ציבורית. בסביבות שנת תרס"ח ייסד את "כולל מונקאטש ועשרה גלילות", לסיוע לתושבי ירושלים בני המחוזות באיזור רוס הקרפטית והונגריה, וכיהן כנשיא הכולל. במסגרת הכולל, ייסד את שכונת "בית מונקאטש" בירושלים. נודע בהנהגתו התקיפה כנגד המשכילים והציונים שהתפשטו במונקאטש, ולחם בעוז כנגד השינויים שרצו להנהיג בתלמודי התורה. כמו כן, פעל למניעת חדירת "אגודת ישראל" להונגריה.
בשנת תרע"ג התגברה מחלתו, והוא נסע למרחצאות בביקסאד ולרופאים בברלין. מחלתו התדרדרה, והוא נפטר ביום טוב שני של חג הסוכות, י"ז בתשרי תרע"ד, ונקבר בבית הקברות היהודי הישן במונקאטש. בנו רבי חיים אלעזר שפירא כיהן תחתיו כרב העיר וכאדמו"ר.
חיבוריו[עריכה]
- חיבורו המפורסם אשר הקנה לו את פרסומו הרב הוא דרכי תשובה על חלק יורה דעה בשולחן ערוך. ספר זה הודפס לראשונה בשנת תרנ"ג (חלקו הראשון על הלכות שחיטה וטריפות). ספר זה התקבל בחיבה אצל בקרב הרבינם ומורי ההוראה בדורו[2] והפך לאחד החיבורים הבולטים על חלק יורה דעה (ח"א- הל' שחיטה; ח"ב- הלכות טרפות; ח"ג; ח"ד- הל' בשר בחלב ותערובות; ח"ה; ח"ו -הלכות נדה; ח"ז - הלכות מקוואות]).
- שו"ת תפארת צבי
- באר לחי ראי- פירוש על תיקוני זוהר. (חלק ראשון; חלק שני; חלק שלישי).
- תפארת בנים על הגדה של פסח.
- תפארת בנים - על התורה, המועדים וליקוטים (ח"א; ח"ב).
- דרכי אמונה- לחנוכה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מכון אור מקד"ם, "מאמר תפארת צבי" בתוך ספר "בית שלמה", מונקאטש תרפ"ז (מהדורה חדשה ניסן תשס"ה).